הדולר בדרך ל-3.14 שקל? בנק אוף אמריקה מזהיר שהשקל חזק מדי

הדולר חזר לאזור 3 שקלים אחרי זינוק של כ-7% מהשפל האחרון, ובבנק אוף אמריקה מעריכים שהשקל עדיין חזק מדי ביחס לסביבה הכלכלית. בבנק ממליצים לפתוח פוזיציית לונג על הדולר מול השקל, עם יעד של 3.14 שקלים בתוך שלושה חודשים. נקודת היציאה במקרה שהתחזית תנוע בכיוון ההפוך נקבעה סביב 2.90 שקלים. (המחיר של שקל חזק מדי)

עוד בנושא: מה בנק אוף אמריקה חושב על הדולר

לקראת פתיחת בורסה: היום בבורסה: אלביט תרד, אסיה מזנקת, השבבים בעקבות מיקרון

בבנק מצביעים תחילה על שני גורמים מרכזיים: הצפי להמשך מדיניות קשוחה מצד הפד, כולל אפשרות להעלאות ריבית בארה"ב החל מספטמבר, ותמחור יתר של השקל ברמות הנוכחיות. ריבית גבוהה יותר בארה"ב מחזקת את הדולר, מושכת הון לנכסים דולריים ומגדילה את הפער בין המטבע האמריקאי לבין מטבעות של מדינות קטנות ופתוחות כמו ישראל.

הגורם השני הוא התמחור של השקל. בבנק אוף אמריקה סבורים שהשקל משקף אופטימיות גבוהה מדי ביחס לסיכונים הכלכליים והביטחוניים של ישראל. השקל אמנם נתמך לאורך שנים בעודף בחשבון השוטף, ביצוא הייטק חזק, בהשקעות זרות ובמרכזי פיתוח של ענקיות גלובליות, אבל הרמות האחרונות שלו נראות לבנק חזקות מדי ביחס לתנאים בפועל: מלחמה, גירעון רחב יותר, הוצאות ביטחון גבוהות וריבית שמכבידה על משקי בית ועסקים.

 ומול הצפי לעלייה בשער הדולר, בבנק מדגישים כי בעוד שנה הם מצפים לשער דולר נמוך יותר מהשער הנוכחי. כלומר נדנדה במהלך השנה כשבסוף השנה השער יהיה מתחת ל-3 שקלים. 

מה משפיע על הדולר?

עם כל הכבוד להשפעות הריבית על הדולר, בשנים האחרונות יש גורם דומיננטי יותר. קרנות הפנסיה, קופות הגמל וחברות הביטוח מחזיקות היקף עצום של נכסים בחו"ל, בעיקר במניות אמריקאיות. כאשר מדד S&P 500 עולה, שווי הנכסים הדולריים שלהן גדל, והחשיפה שלהן לדולר עולה. כדי לקזז את העלייה ולשמור על מדיניות החשיפה למט"ח, המוסדיים מוכרים דולרים או מגדילים גידור. המכירות האלה מחזקות את השקל.

כאשר וול סטריט יורדת, התהליך מתהפך. שווי הנכסים הדולריים קטן, החשיפה לדולר יורדת, והמוסדיים צריכים לקנות דולרים או לצמצם גידור כדי לחזור לרמת החשיפה הרצויה. הקניות האלה מחלישות את השקל ומעלות את הדולר. זה מנגנון חזק מאוד, ולעיתים הוא משפיע על השקל יותר מנתוני מאקרו מקומיים.

לכן התחזית של בנק אוף אמריקה למדד S&P 500 חשובה. הבנק מצפה שהמדד יירד לרמה של 7,100 נקודות, לעומת סביב 7,350 נקודות כיום. זו תחזית לירידה מתונה יחסית, אך בשקל-דולר גם ירידה כזאת יכולה להספיק כדי לייצר ביקוש לדולרים מצד המוסדיים. אם במקביל הדולר יתחזק בעולם, הלחץ על השקל עשוי להיות משמעותי יותר.

• השבוע בבורסה: 2 מניות דואליות שיזנקו ודוחות של אלביט ונקסט ויז'ן
• סגירת בורסה: מניות הבנקים הוסיפו 1.3%, טאואר זינקה ב-9%

למידע מלא על שער הדולר

גם הזירה המקומית משפיעה על הכיוון. שקל חזק מקשה על יצואנים שמקבלים הכנסות בדולרים ומשלמים חלק גדול מההוצאות בשקלים. הוא מצמצם את ההכנסות השקליות של חברות, בעיקר בתעשייה ובהייטק, ובתקופה של ריבית גבוהה ומלחמה הוא עלול להכביד עוד יותר על הפעילות המקומית. מצד שני, שקל חזק מוריד עלויות יבוא, מרסן חלק מהאינפלציה ומקל על צרכנים שקונים מוצרים מחו"ל או טסים לחו"ל.

להחלטות בנק ישראל יש גם משקל גדול. אם הנגיד יוריד ריבית לפני שהפד משנה כיוון, פער הריביות מול ארה"ב עלול לזוז לרעת השקל. פער כזה עשוי להפוך החזקה בשקל לפחות אטרקטיבית, בעיקר למשקיעים זרים. מצד שני, בנק ישראל יודע שדולר חזק מדי עלול להעלות את מחירי היבוא ולהכביד על האינפלציה, ולכן הוא יפעל בזהירות.