התור לחשמל: 27 אלף מגה-וואט מבקשות חוות השרתים, והרשות תחליט בדצמבר מי מקבל

רשות החשמל הקפיאה ביולי את הטיפול בבקשות חיבור לחוות שרתים שצורכות יותר משמונה מגה-וואט. ההקפאה נקבעה ל-140 יום והיא בתוקף עד תחילת דצמבר, כלומר גם היום. הסיבה מופיעה במספרים: הבקשות שהצטברו מסתכמות בכ-27 אלף מגה-וואט.

לשם השוואה, הצריכה הממוצעת של המשק הישראלי כולו עומדת על כ-9,000 מגה-וואט, ושיא הצריכה ההיסטורי, שנרשם באוגוסט 2025, עמד על 17 אלף. כלומר חוות השרתים ביקשו פי שלושה מהצריכה השוטפת של המדינה, ויותר מהשיא שנמדד אי פעם.

הרשות כבר אישרה כ-1,500 מגה-וואט, שהם בערך עשירית מהצריכה הארצית, וההתחייבויות האלה לבדן ממצות את כושר הייצור המתוכנן עד 2035. רשות החשמל מקפיאה חיבורים לחוות שרתים - מי הולכות להיפגע?

מה שמחדד את הסיפור הוא העיתוי. חודש בלבד לפני ההקפאה, באמצע יוני, קידמה אותה רשות הסדרה שנועדה לעודד הקמת חוות שרתים בפריפריה ולתת להן עדיפות. שלושים יום הפרידו בין עידוד לעצירה. רשות החשמל תעניק עדיפות לפריפריה בהקמת חוות שרתים

מי עומד בתור, ומה באמת ידוע עליו

שמונה פרויקטים מונחים על שולחן חברת נגה, מנהלת המערכת, ויחד הם מבקשים 5,581 מגה-וואט. הגדול שבהם הוא של מגה אור במתחם אליאנס בחדרה, 1,111 מגה-וואט. אחריו AI Factory בקדמת גליל ו-SDS בנשר, 875 כל אחד, ונווה ימין עם 720. ארבעה מתחמים נוספים, בבאר שבע, בקריית גת, בטבריה ובקריית שמונה, מבקשים 500 מגה-וואט כל אחד. השמות והאתרים המפתיעים במרוץ ה-AI הישראלי

ההבחנה החשובה ביותר בטבלה הזו היא שכל השורות בה הן בקשות. מפת אישורים מסודרת טרם פורסמה, וגם זהות מי שכבר קיבל את 1,500 המגה-וואט הראשונים והקריטריונים שלפיהם חולקו נותרו מחוץ לפרסום. החברות עצמן משתמשות בחמישה מונחים שונים כדי לתאר את אותו שלב, וכך קשה להשוות ביניהן. מי קיבל את החשמל, ולפי איזה קריטריון

כמה משרות זה באמת מייצר

בשטח פועלים בישראל יותר מ-40 מרכזי נתונים בהיקף של כ-400 מגה-וואט, וכ-20 נוספים בתכנון. מגה אור מקימה 313 מגה-וואט, נופר אנרגיה רכשה קרקע בשוהם ב-361 מיליון שקל, ואנבידיה הודיעה על השקעה של 1.5 מיליארד דולר. נכנסו לתחום גם עזריאלי, קרדן, יוחננוף ורמי לוי.

השאלה שנשאלת פחות היא כמה תעסוקה זה מייצר. מתקן בודד מופעל בדרך כלל בחמישים עובדים או פחות. הבנייה עצמה מעסיקה הרבה יותר, אבל היא זמנית, והמתקן המוגמר הוא נכס עתיר הון ודל כוח אדם.

הניסיון האמריקאי ממחיש את שני הצדדים. במחוז גרנט שבמדינת וושינגטון, שאליו הגיעו מרכזי נתונים לפני כשני עשורים, הכנסות הארנונה זינקו מ-4.24 מיליון דולר ב-2006 ל-54.27 מיליון ב-2025, פי שתים עשרה. תעריף הארנונה לתושב ירד באותה תקופה מ-3.12 דולר לכל אלף דולר שווי ל-0.878 דולר, ירידה של כ-72%.

• אפקון תבצע עבודות בהיקף של 49 מיליון שקל בפרויקט חוות שרתים
• מה באמת מוריד את ערך הבית

מנגד, בדיקות שנערכו שם העמידו את עלות הטבות המס על 164 עד 205 אלף דולר לכל משרה שנוצרה, ובמחוזות גרנט ודאגלס יחד הרווח נטו הסתכם ב-17.7 מיליון דולר ארנונה בניכוי 12.1 מיליון דולר מס מכירה שאבד. התוצאה חיובית, והיא רחוקה מהמספרים שמצוטטים בדרך כלל.

למה תושבים מתנגדים

בוועדת הפנים של הכנסת, בדיון שנערך באמצע יוני, עלו ההתנגדויות בזו אחר זו. ראשי מועצות טענו שמסלול התכנון המהיר מוציא מידיהם את ההחלטה על מה שייבנה בשטחם, ולובי 99 והחברה להגנת הטבע הזהירו מפני תקדים שיחול על עוד ועוד מתקנים. נציג הממשלה השיב שמדובר בתשתית לאומית שלוח הזמנים שלה קריטי.

שלוש טענות חוזרות אצל התושבים עצמם. הראשונה היא קווי המתח שנדרשים כדי להזין מתקן בסדר גודל כזה, והחשש מהשדות המגנטיים שסביבם. הסף שממליצים עליו המשרד להגנת הסביבה ומשרד הבריאות עומד על 4 מיליגאוס לחשיפה ממושכת, והוא נקבע כהמלצה בתחילת 2011. חוק משנת 2006 חייב להתקין תקנות מחייבות בנושא, והן טרם הותקנו. ארגון הבריאות העולמי מסווג שדות מגנטיים בתדר נמוך כמסרטן אפשרי, סיווג שמבטא חשד שדורש המשך מחקר ולא ממצא מבוסס.

הטענה השנייה היא רעש. מערכות הקירור של מרכז נתונים פועלות ברציפות, ובארצות הברית הוגשו השנה כמה תביעות ייצוגיות בנושא, בהן בוויסקונסין, בניו ג'רזי ובמישיגן. הקושי הטכני שעולה שם הוא שהמדידה המקובלת מתעדת בעיקר תדרים גבוהים, בעוד שהמטרד המדווח הוא זמזום נמוך ומתמשך. בישראל טרם נקבע תקן ייעודי למתקנים מהסוג הזה, וטרם נוצר תקדים משפטי.

השלישית היא ערך הנכסים. סקר של איגוד המתווכים האמריקאי משנת 2026 בחן את השאלה ומצא ממצאים מעורבים: יש אזורים שבהם נרשמה השפעה שלילית על מחירי הבתים הסמוכים, ואחרים שבהם ההשפעה שנמדדה הייתה זניחה. המשתנים שחזרו הם המרחק מהמתקן, נראות קווי המתח, והאם המתקן הוקם לפני השכונה או אחריה.

• 15 מיליון משתמשים ועשרות מיליוני דולרים בהכנסות: לורה גייסה 22 מיליון דולר
• ראש ChatGPT: מנוי בלתי מוגבל בעידן הזה דומה למכירת חשמל בלתי מוגבל

בישראל כבר היה תקדים אחד. ב-2021 נבלמה הקמת חוות שרתים בהיקף שלושה מגה-וואט עבור גוגל בבני ציון, בעקבות התנגדות מקומית שנשענה בין השאר על חוות דעת ביטחונית. מדובר במתקן קטן פי מאות מאלה שנדונים היום.

מה עשו במקומות שהגיעו לשם לפנינו

אירלנד היא המקרה הקיצוני. מרכזי הנתונים שם צורכים כ-23% מכלל החשמל במדינה, ודבלין הקפיאה חיבורים חדשים מ-2021. ההקפאה נפתחה מחדש השנה, בתנאי שהמתקן יביא איתו הספקה עצמית מאנרגיות מתחדשות בשיעור גבוה. סינגפור, שבה התחום תופס כ-7%, פתחה גם היא מחדש עם תקרה כמותית ועם דרישת יעילות אנרגטית מחמירה.

וירג'יניה, המדינה שבה מרוכזת התנועה הגדולה בעולם, אישרה כללים שייכנסו לתוקף בתחילת 2027 ושמעבירים חלק מעלות התשתית מהצרכן הביתי אל המתקנים עצמם. הולנד ודנמרק הטילו גם הן מגבלות. הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה צופה שצריכת החשמל של מרכזי נתונים תגיע ל-945 טרה-וואט-שעה עד 2030, כשלושה אחוזים מהחשמל בעולם.

ההשוואה הזו מציבה את ישראל במקום מעניין. שלושה אחוזים הם הממוצע העולמי הצפוי, 23% הם המספר האירי, ואצלנו כבר אושרו כ-1,500 מגה-וואט שהם כעשירית מהצריכה. כלומר ישראל נמצאת היום קרוב יותר לקצה האירי מאשר לממוצע, עוד לפני שהוכרע מה ייעשה עם התור.

מה יקרה בדצמבר

המנגנון שהוצג בשימוע נשען על סינון כלכלי. מי שרוצה לשמור מקום בתור יידרש לשלם תשלום שנתי בגובה מיליוני שקלים, לעמוד באבני דרך מחייבות, ולהסכים להגבלת צריכה בשעות עומס. ההערכה שליוותה את המנגנון הייתה שכרבע מהבקשות יאושרו.

אבל ההערכה הזו נבנתה מול תור של כ-8,000 מגה-וואט, והתור שהתייצב בפועל גדול ממנו פי שלושה. אם כמות החשמל שתוקצה נשארת דומה, שיעור האישור בפועל יורד הרבה מתחת לרבע. זהו ההבדל בין מנגנון שמסנן לבין מנגנון שדוחה את הרוב המוחלט.

במקביל מתנהל ויכוח על היעד עצמו. המועצה הלאומית לכלכלה מציעה שמרכזי נתונים יקבלו נתח שיגיע עד 20% מצריכת החשמל בישראל, ויושב ראש רשות החשמל דוחה את המספר הזה ומפנה לתוכניות פיתוח בהיקף של יותר ממאה מיליארד שקל שנדרשות כדי לתמוך בו. הוא גם העלה רעיון אחר: שחוות השרתים ירכשו גז מתוך מכסות שיועדו לייצוא.

בצד ההיצע, תחנת הכוח החדשה של דליה אנרגיות אמורה להוסיף 850 מגה-וואט ב-2029. תחנת הכוח החדשה של דליה זהו תוספת משמעותית, והיא לבדה מכסה פחות משליש ממה שאושר עד היום לחוות שרתים, ופחות משלושה אחוזים מהתור.

דרך אחרת שכבר נבחנת היא לעקוף את התור לגמרי: מתקנים שמייצרים לעצמם חשמל באתר, בגז או בשמש עם אגירה, ומתחברים לרשת להשלמה בלבד. המודל המבוזר שעוקף את התור לצד החשמל עולה גם שאלת המים לקירור, שנדונה פחות ומשמעותית לא פחות. המים והסיכון האקלימי של מרכזי הנתונים

בכנסת מונח תיקון שמגדיר חוות מעל 50 מגה-וואט כתשתית לאומית ומעביר אותן למסלול תכנוני שעוקף ועדות מקומיות. הוא עבר קריאה ראשונה בתחילת יוני, וההליך טרם הושלם. עצירת רישיונות חוות השרתים - שאלות ותשובות

ההקפאה פוקעת בתחילת דצמבר. עד אז אמורה הרשות להציג מנגנון הקצאה, והשאלה שתיבחן בו היא מי מקבל חיבור מתוך תור שמבקש פי שלושה ממה שהמשק מייצר.