הכסף הגדול שיישפך לשיקום עזה יגיע לחמאס ובוקר אחד נתעורר ונבין ששום דבר לא השתנה

בריאיון מיוני 2024 אמר תא"ל דניאל הגרי, אז דובר צה"ל, כי "העניין של להשמיד את חמאס או להעלים אותו זה פשוט לזרות חול בעיני הציבור". דברי הגרי נתפסו בציבור כתבוסתנות וכניעה תודעתית לחמאס. העיתוי האומלל שבו נאמרו, בעיצומה של מערכה עצימה בעזה, והניסוח הלקוי שלהם לא ממש הועילו. הכוונה הייתה כי לא ניתן להשמיד את הרעיון העומד מאחורי החמאס. הדברים לא היו צריכים להיאמר, אבל כשמעמידים אותם בהקשר הנכון חייבים להודות שתא"ל הגרי צדק. החמאס הוא תנועת המונים, וארגון הטרור הוא רק הזרוע המבצעת של רעיון שכל "פלשתיני" ביהודה ושומרון ובעזה (וגם, למרבה הצער, בקרב חלק מערביי ישראל), מאמין ותומך בו ללא סייג - מלחמת קודש (ג'יהאד) עד לפירוק מדינת ישראל והשמדתה. רה"מ נתניהו אמר בתגובה "כי צה"ל מחויב להשמדת היכולות השלטוניות והצבאיות של החמאס".

אז מי צדק, נתניהו או הגרי? התשובה פשוטה - שניהם צדקו. עם זאת, דברי נתניהו מתכתבים טוב יותר עם המציאות ומציבים בפני הצבא יעד בר השגה. מהו ארגון החמאס, איך השתלט הארגון הזה על עזה, ומדוע למרות המכות שספג הוא ממשיך לאחז בשלטון וליהנות מתמיכה רחבה בציבור העזתי?

ארגון דתי קיצוני בעל זרוע צבאית

ארגון החמאס הוא בראש וראשונה ארגון דתי קיצוני. למעשה, מדובר בסניף העזתי של "האחים המוסלמים" (جماعة الإخوان المسلمين), שהוקם במצרים בשנות העשרים של המאה הקודמת. במהלך השנים התחזק הארגון ופעיליו התפשטו למדינות רבות באזור. האמירה המכוננת של האחים המוסלמית היא "האסלאם הוא הפתרון". המשמעות היא שרק חזרה לעקרונות האסלאם יכולה להעלות את כלל המוסלמים באשר הם בחזרה לעמדת שליטה ולהחזיר את האסלאם לשלטון. 

מי שמוביל כיום את הנהגת "האחים המוסלמים" הוא לא אחר מאשר רג'פ טאיפ ארדואן,  נשיא טורקיה. מדינה אחרת התומכת ומייצגת את התורה של האחים המוסלמים היא קטאר, שנכון להיום היא האויב המוצהר המסוכן ביותר של ישראל. מנגד, חשוב להדגיש שמצרים, ערב הסעודית ואיחוד האמירויות מתנגדות להטפה של "האחים המוסלמים" ואף הוציאו את הארגון מחוץ לחוק. 

• מסמך תמים, שפותח דלתות: כך פועלת יחידת הסייבר של חמאס שנחשפה על ידי פאלו אלטו
• שוק ההימורים רותח: מה הסיכויים שחמאס יגיד "כן"?
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

גם בירדן הוצא הארגון לכאורה אל מחוץ לחוק, אבל סביר מאוד שמלך ירדן עשה את זה רק מהפה ולחוץ. בישראל, המפלגה של מנצור עבאס, שהייתה שותפתם הפוליטית של נפתלי בנט ויאיר לפיד בממשלה ששלטה בישראל בין השנים 2021-2022, משתייכת לכאורה לאחים המוסלמים. זאת למרות הניסיונות של עבאס להתנתק מהשיוך הזה לאחרונה. 

מה שמייחד את האחים המוסלמים הוא שימוש באמצעים לגיטימיים להשגת השלטון. בעזה, ארגון החמאס החל את דרכו כארגון צדקה. הוא בנה מרפאות, חילק כספים ובנה בתי ספר ותנועות נוער לצעירי עזה. בעיני השלטון בישראל, נתפסו מנהיגי החמאס כסוג של אנטיתזה לאש"פ. כיוון שכך, הם זכו לתמיכה מאסיבית, במטרה להקטין את ההשפעה של ערפאת וחבר מרעיו בעזה. 

• ביט - מאפליקציה של הפועלים לאפליקציה משותפת של כל הבנקים
• האם הבינה המלאכותית באמת פוגעת בתעשיית התוכנה?
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק

התמיכה כללה, למרבה הצער, גם תמיכה צבאית. אולם עם פרוץ המהומות בעזה בדצמבר 1987, התגלו פניו האמיתיות של החמאס. מאז האינתיפאדה הראשונה הפך החמאס מארגון חברתי, לארגון צבאי לכל דבר ועניין, והחל בסדרת הפיגועים, פגיעות בישראלים וירי טילים לעבר ישראל. כל אלה הגיעו לשיאם ב-7 באוקטובר 2023, שבו הוציא לפועל החמאס תקיפה חזיתית נגד ישראל. 

חשוב להבין שהחמאס עבר ממסלול אזרחי למסלול צבאי, רק אחרי שראשיו הבינו שהדוקטרינה הדתית הלוחמנית שלהם הכתה שורשים באוכלוסייה בעזה. נכון להיום, גם כשהמערכה בעזה נמצאת בשלבי הסיום ולמרות שהחמאס מובס מבחינה צבאית וככל הנראה יפורק מנשקו, אפשר לומר בוודאות כי החמאס הוא עזה, ועזה היא החמאס. לא ניתן להפריד בין השניים. גם מי שמתנגד לחמאס ומשתף היום פעולה עם ישראל נגד חמאס, עלול להתגלות בעתיד הלא רחוק כמעין סניף חדש ובלתי מוכר של האחים המוסלמים. 

האוכלוסייה העזתית תומכת בארגון 

במשך שנים, כולל במהלך המלחמה שנכפתה על ישראל החל מאוקטובר 2023, נעשו ניסיונות הן על ידי ממשלות שונות בארה"ב ובעולם, והן על ידי ארגוני שמאל בישראל, למפות את האוכלוסייה העזתית ולגלות את הסנטימנט שלה. זאת במטרה לזהות גורמים "מתונים" שאולי יסכימו לנהל משא ומתן עם ישראל לכיוון הסכמי שלום. 

דוגמה טובה למסמך מסוג זה היא "מסמך העקרונות של חמאס" שיצא ביוזמת "הפורום לחשיבה אזורית" במאי 2017. במסמך כתב החוקר יוחנן צורף את המשפט הבא: "מסמך העקרונות של החמאס מעלה כי גם אם חמאס לא שינתה את יחסה לישראל, היא שינתה את יחסה לסכסוך עם ישראל". 

לדעתי הצנועה, ההנחה הזאת רחוקה מהמציאות כרחוק מזרח מהמערב. חמאס מעולם לא שינה את יחסו לא לישראל ולא לסכסוך עם ישראל. בעיניו מדובר במשחק סכום אפס - או שישראל תתקיים או שהוא. ביחד אי אפשר. במסמך נכתב כי "פעולותיה של ישראל (בעזה) מחלישות את הכוחות המתונים בחמאס", משל יש בחמאס כוחות מתונים. 

אבל האמת היא פשוטה וכואבת - אין לא בחמאס ולא בעזה כוחות מתונים או פרגמטים. כל העזתים, עד האחרון שבהם, מחויבים להשמדת ישראל. עובדה - לאורך כל המלחמה, ועד להחזרת החטוף האחרון רן גואילי שלשום, משתפים העזתים פעולה עם החמאס ומכירים בו כשליט הריבוני בעזה (ובכל "פלשתין", בעצם). אם יש עימותים, הם נובעים בעיקר מהיריבויות על אופי השלטון בעזה, על גזל מזון וכספים על חשבון האוכלוסייה ועל העובדה שהחמאס דואג לפעיליו יותר מאשר לאוכלוסייה העזתית. אבל מעבר לכל אלה, העזתים לא באמת מתנגדים לזכות החוקית והדתית של החמאס לשלוט בעזה. 

באוקטובר 2023, עזתים שלא היו פעילי או לוחמי חמאס פלשו לישובים שבעבר הלא רחוק פרנסו אותם, גנבו, רצחו ואנסו ללא רחם. ככה לא מתנהגת אוכלוסייה שרוצה לחיות בשלום. בהמשך, היו קשיים במציאה וגילוי של חטופים, פשוט כי לא היה מי שיסגיר לצה"ל ולכוחות הביטחון את המיקום שלהם. 

כשחמאס חפר מנהרות, מי שסייעו לו היו תושבי עזה. כשחמאס בנה פירי יציאה בתוך בתים של עזתים, הם נידבו בשמחה את בתיהם לצורך העניין. כשחמאס צבר נשק ולא מצא מקום לאחסן אותו, "אזרחים עזתים תמימים" שמחו להחביא נשקים אצלם בבית. לא אחת מצאו לוחמי צה"ל טילים, רימונים וכלי נשק בתוך בתי אזרחים, ולעיתים קרובות אף בחדרי שינה של ילדים. גם בתי חולים בעזה הפכו למפקדות חמאס, מה שאילץ את צה"ל לפגוע בהם ולספוג אגב כך נזק תדמיתי עצום בעולם. 

מכל האמור לעיל ניתן להסיק אך ורק מסקנה אחת - האוכלוסייה בעזה איננה יכולה להקיא מקרבה את החמאס, פשוט משום שהחמאס הוא יציר כפיה ובשר מבשרה. 

למרות המכות שספג, חמאס ממשיך לאחוז בשלטון 

בשורות לעיל הסברתי בקצרה אבל בבירור, למה לא ניתן להפריד בין תושבי עזה לבין החמאס. ההסבר הזה הוא גם ההסבר לעובדה שחמאס ממשיך לשלוט למרות שספג מכות קשות ולמרות שהוא נחל הפסד, שלא לומר מפלה, בחזית הצבאית. 

לכאורה, ארגון שספג כל כך הרבה מכות אמור היה מזמן להישלח לפח האשפה של ההיסטוריה. אבל ההנחה הזאת היא נחלתם של מי שאינם מבינים את הנפש המוסלמית הערבית, ובטח לא את הנפש העזתית. למעשה, בתקופה שאחרי הפסקת הלחימה החמאס קם לתחייה, מתחזק ומחיל את השלטון ואת הריבונות שלו בשטח הקטן שנשאר ברשותו בעזה. זאת ועוד, הוא מגייס פעילים ולוחמים חדשים, שמוכנים לעבוד עבורו ולסייע לו לחדש את השליטה שלו באזרחים העזתים "התמימים". 

כל עוד החמאס לא פורק מנשקו וכל עוד הפעיל הצבאי האחרון שלו עדיין בשטח, החמאס ימשיך לחיות. תפיסת "ההפסד" בעזה איננה זהה כלל ועיקר לתפיסת ההפסד במערב. למרבה הצער, הטיעון הזה קשה לעיכול בעיני מי שאינו מבין את הנפש המזרחית. העזתים אוהבים את החמאס, הם רוצים אותו ומעוניינים בהמשך שלטונו. כל מי שאומר אחרת טועה ומטעה. 

מהפה ולחוץ, בריאיונות לתקשורת הישראלית והבינלאומית, העזתים יאמרו את מה שמצופה מהם לומר - שהחמאס הם טרוריסטים וצריכים ללכת. אבל אילו נערכו היום בחירות בעזה, החמאס היה זוכה שוב, ללא עוררין. מה שמדאיג הרבה יותר - אילו נערכו בחירות בכלל המחוזות של "הרשות הפלשתינית", כולל יהודה ושומרון, החמאס היה כנראה זוכה לרוב מוחץ גם שם.

וי/ש עם זה בעיה גדולה. עזה הולכת לקבל מיליארדים רבים כדי להשתקם. מדובר בתוכנית של שנים ארוכות עם השקעות של 100 מיליארד שקל ויותר. יהיו תמיכות של מדינות רבות, יהיו עבודות של קבלנים, חברות תשתיות, מכירת ציוד, תהיה כלכלה. העזתים ישתלבו בבנייה, יקבלו משכורת. לצערי החשש שאותם עזתים ישארו תומכי חמאס וחאמסניקים הוא גדול. הדיבורים על שלום לא נראים סבירים. אולי הודנה של כמה שנים טובות, אבל השנאה כלפינו נשארה ואף הורחבה אחרי המלחמה. העזתי הממוצע שונא את ישראל. 

ועכשיו כשכסף גדול יישפך בעזה, החמאס יגזור את הקופון שלו ויחזור לשלוט כלכלית. זה לא רק שיקום של אזרחים, זה בעיקר שיקום של המשטר ושל היכולות של חמאס. כספים גדולים ילכו לשם, כי ככה זה כשנכנס כסף גדול במקום של כאוס, החזקים לוקחים את הנתח שלהם. זה קרה לאורך כל המלחמה כשהחמאס השתלט על האוכל והמשלוחים וזה יקרה גם עכשיו. אנחנו במו ידנו משקמים את החמאס. כי עזה היא החמאס וחמאס זה עזה. 

מדינות ערב לא מעוניינות לקלוט עזתים

במאמרים קודמים שלי, הצבעתי לא אחת על כך שאף לא מדינה ערבית או מוסלמית אחת איננה מעוניינת לקלוט עזתים. לכאורה, כל מי שמתנגד ליציאת עזתים מעזה, עושה את זה על מנת למנוע את כיבוש וסיפוח עזה על ידי ישראל. אבל האמת המרה היא שאף אחת מהמדינות, כולל אלה המזוהות עם "האחים המוסלמים" כמו טורקיה וקטאר, איננה מעוניינת לקלוט ולו עזתי אחד. לא, זה לא משום שמישהו רוצה להציל את עזה. הדבר נובע, בפשטות, מהחשש של כל מדינה ערבית מהחתרנות הבלתי נלאית של העזתים, ומהעובדה שהכנסת עזתים אליה פירושה החדרת התורה הרעילה של האחים המוסלמים ישירות אליה. 

מדינות אירופה לא הבינו את זה, ולכן איבדו למעשה את החיוניות שלהן ואת היכולת שלהן לשלוט בגורלן. צרפת אבודה ם גרמניה, שבדיה וכל מדינה שהתירה ל"אחים" לפעול בשטחה. לאנגליה נותר אולי סיכוי כלשהו, וגם למדינות כמו פולין או הונגריה, שמראש מנעו כניסת מוסלמים אליה. אפילו רוסיה, למרבה התדהמה, תהיה מדינה מוסלמית בתוך כמה עשורים.

איך תושג תמונת הניצחון בעזה?

אם יוצאים מנקודת המבט שעזה היא חמאס וחמאס הוא עזה, תמונת הניצחון לא יכולה בשום צורה להיות שלטון עצמי של תושבי עזה. כל סוג של "ועדה" או ארגון אזרחי, יהווה רק מופע אחר של החמאס. 

אחד המאפיינים הברורים של הארגון הזה הוא היכולת שלו לפשוט צורה וללבוש צורה, אבל לעולם לא לשנות את עקרונות הליבה שלו. כמו כן, כל גוף שלטוני שייתן דריסת רגל לטורקיה וקטאר, רק מגשים את היכולת של החמאס לשרוד, גם אם על אש קטנה וגם אם כסוג של ארגון בלתי חמוש עם מטרות אזרחיות. גם שלטון של הרש"פ לא ממש יועיל, משום שאחרי מלחמה של שנתיים ויותר, מדינת ישראל תעביר את השלטון לרש"פ. הרבה דם נשפך, ולכאורה מי שיקצור את פירות הניצחון הישראלי תהיה הרש"פ. 

כשלוקחים את כל אלה בחשבון, ראוי כי תמונת הניצחון הישראלית תיראה כך:

א' - המשך שליטה ישראלית באזור "הקו הצהוב": מבחינת ה"פלשתינים", אובדן שטחים הוא המכה הכואבת ביותר, ועל פי כל הסימנים, השליטה הישראלית באזור אכן תישמר. ולראיה, דברי הרמטכ"ל זמיר מיולי 2025 לפיהם "הקו הצהוב הוא קו גבול חדש, קו הגנה קדמית ליישובים וקו התקפה". 

ב' - גוף שלטוני שלא יכלול, או יכלול אחוז נמוך של תושבי עזה או הרש"פ: ככל שהגוף השלטוני החדש יכלול רוב מוצק של מי שאינם תושבי עזה או הרש"פ, כך יובהר לכל מי שעיניו בראשו שהעזתים אינם אדונים לגורלם, ולא יהיו כאלה כל עוד ימשיכו לאחוז באמונה ובתמיכה שלהם בחמאס.

ג' - הגירה מאסיבית בעזה: במועד כתיבת שורות אלה מתנהל דיון על פתיחת מעבר רפיח, והאם המעבר ייפתח לשני הכיוונים. אם ישראל וארה"ב יצליחו במשימה של עידוד ההגירה של עזתים וועזיבה המונית גרימה את עזה, כי אז לא תהיה תמונת ניצחון טובה יותר. דה עקא, שכבר אמרתי שאין אף מדינה ערבית או אחרת שממש רוצה לקלוט עזתים. הלוואי ואתבדה, ומדינות כמו צרפת, שווייץ, דנמרק או איטליה יקלטו את העזתים. אבל גם אוסטרליה, ניו זילנד ומלזיה בהחלט באות בחשבון. 

אי אפשר לקחת מהחמאס את תמיכת העזתים. אבל אפשר לגמד אותו, לפרוק אותו מנשקו ומעמדות הכוח שלו, להעצים את הישגי מלחמת "חרבות ברזל", לעודד הגירת עזתים החוצה במידת האפשר ולייצר בעזה ממשל בינלאומי שבו לא תהיה לעזתים השפעה של ממש. עזה יכולה להיות גן עדן עלי אדמות, וכך אכן הייתה במשך מאות שנים.

משה כסיף הוא איש מודיעין לשעבר ומזרחן