לאחר מגיפת הקרונה נתקלנו לראשונה עם גל מחודש של אינפלציה לאחר שנים רבות של אינפלציה מתונה. הגל הזה נבלם בעזרת פעילות נמרצת של הבנקים המרכזיים, אך האינפלציה מעולם לא חזרה לרמתה שטרום המשבר. עם פרוץ המלחמה באירן החל גל נוסף של אינפלציה להיווצר, בהשפעת מחירי האנרגיה הגבוהים. הגל הזה, ככל הנראה לקראת סופו, אך נראה שהמאבק באינפלציה רחוק מלהסתיים, כשזו ממשיכה להיות דביקה. יעד הפד' הרשמי הוא אינפלציה של 2% ומדד הPCE האחרון הראה שהיא בערך פי 2. ירידה מחודשת במחירי האנרגיה אמורה להחזיר את האינפלציה לאזור ה-3%, והפד' מקווה שבעזרת המשך הריבית הגבוהה יחסית ניתן יהיה להחזיר את האינפלציה ליעד לקראת סוף שנה הבאה. יו"ר הפד' החדש מאמין שהבינה המלאכותית אף עשויה לסייע במאבק הזה, שכן היא מעלה את הפרודוקטיביות מבלי להעלות את עלות הייצור. יחד עם זאת, ייתכן שדווקא הבינה המלאכותית עלולה לגרור את האינפלציה מחדש כלפי מעלה, מסיבות אחרות. ודוגמה לכך קיבלנו היום מהמהלך של אפל.
בעוד שמלחמות הסחר הלכו ודעכו, ומחירי הדלק החלו סוף סוף לרדת, לאינפלציה יש כעת זרז חדש ומשמעותי: הבנייה המסיבית של תשתיות הבינה המלאכותית. תהליך היסטורי זה מתחיל לדחוף כלפי מעלה את המחירים של מגוון רחב של מוצרים ושירותים, החל מטלפונים חכמים ועד לתעריפי החשמל. השאלה היא היא עד כמה רחב יהיה האפקט של בניית התשתיות הללו על הכלכלה כולה, וכמה זמן הוא ימשיך להשאיר את האינפלציה ברמות גבוהות, שכן לתשובות לשאלות אלו יהיו השלכות אדירות על הכלכלה האמריקאית והעולמית כולה.
השקעות חסרות תקדים ותשתיות פיזיות
הכספים שמוזרמים כיום אל עבר מרוץ החימוש של הבינה המלאכותית הם חסרי תקדים בהיקפם. ההוצאות ההוניות של חמש ענקיות הטכנולוגיה המרכזיות אלפאבית, אמזון, מטא, מיקרוסופט ואורקל יעמדו על כ-740 מיליארד דולרים בשנה הנוכחית, זינוק של כמעט 75% בהשוואה לשנה שעברה. בעוד שמרבית השיח הציבורי מתמקד ביכולות ובפוטנציאל של הבינה המלאכותית לשנות את חיינו, תהליך הבנייה של התשתיות הנדרשות לשם כך הוא מאד פיזי וריאלי, כפי שמציין הכלכלן סטיין ואן ניווורבורג מאוניברסיטת קולומביה. חוות השרתים ומרכזי הנתונים המשמשים להפעלת הבינה המלאכותית דורשים ציוד מחשוב מתוחכם ומתקדם, מערכות קירור מורכבות כדי למנוע התחממות יתר של הציוד, כבלי חשמל וסיבים אופטיים, וכן גנרטורים לגיבוי שנועדו למנוע הפסקות חשמל. על בסיס פיתוחים שכבר הוכרזו וכאלה המתוכננים לעתיד, מעריך ואן ניווורבורג כי ההוצאה הכוללת על בניית תשתיות הבינה המלאכותית עד שנת 2032 עשויה להגיע לכ-9 טריליון דולר. כדי לסבר את האוזן, מדובר בסכום שגבוה כמעט פי 5 משווי השוק של כלל שוק הנדל"ן בעיר ניו יורק.
לחצים אינפלציוניים בטווח הקצר: משבר אספקה ועליית מחירי רכיבים
כאשר קיים ביקוש כה אדיר, המחירים של רבים מהרכיבים והחומרים הנדרשים לפיתוח הבינה המלאכותית עולים בהתאמה. מכיוון שרכיבים אלו אינם משמשים אך ורק את תעשיית הבינה המלאכותית, עליות המחירים הללו זולגות ומשפיעות על הכלכלה הרחבה. דוגמה בולטת לכך היא תחום שבבי הזיכרון והאחסון, אשר משמשים במגוון עצום של מוצרי אלקטרוניקה צרכנית, החל מקונסולות משחקי וידאו ועד לכלי רכב.
הביקוש האדיר הזה בא לידי ביטוי מאד בולט בדוחותיה האחרונים של חברת מיקרון, יצרנית שבבי הזיכרון. החברה דיווחה על הכנסות ותחזיות שעקפו משמעותית את הציפיות, שהיו גם כך מאד גבוהות. הזינוק חסר התקדים בביקוש לבינה מלאכותית יצר מחסור חמור בהיצע שבבי הזיכרון, מה שהוביל לסביבת תמחור נוחה מאוד עבור היצרניות. מנכ"ל מיקרון, סנג'אי מהרוטרה, אף ציין כי לצוות שלו אין כרגע שום יכולת לחזות מתי היצע הזיכרון יצליח להדביק את הביקוש הגובר.
חברת מיקרון חתמה על 16 הסכמים אסטרטגיים עם לקוחות, המייצגים הכנסות מצטברות של 100 מיליארד דולר, מה שמעיד על שינוי מבני בשוק: הזיכרון הפך ממוצר צריכה בסיסי ותנודתי לנכס אסטרטגי הנמכר בחוזים ארוכי טווח בעלי שולי רווח עצומים. אך ההצלחה של יצרניות השבבים היא חדשות רעות עבור יצרניות החומרה והצרכנים. בשל העלויות הגבוהות של השבבים, חברות ענק כמו דל ואפל חוות ירידות בערך מניותיהן ונאלצות לגלגל את העלויות לצרכן. אפל, למשל, הודיעה היום על עליית מחירים דרמטית במחיריהם של דגמי מחשבים וטאבלטים, לאחר שטים קוק, תיאר את המצב בשוק כקפיצה בעלויות שלא ראה כמותה בשום תחום במשך למעלה מארבעים שנה. חברות נוספות כמו נינטנדו, מיקרוסופט וסוני העלו אף הן את מחירי המכשירים שלהן. ההשפעות כבר ניכרות היטב בנתוני האינפלציה הרשמיים. מדד המחירים לצרכן עבור תוכנות מחשב ואביזרים עלה בכ-15% בחודש מאי בהשוואה לשנה קודמת. במקביל, מדד המחירים הסיטונאיים של רכיבים אלקטרוניים ואביזרים זינק ב-27% לעומת השנה שעברה, מה שמרמז על עליות מחירים נוספות שעוד צפויות להגיע לצרכנים בקצה השרשרת.
זליגה לשוק העבודה ולמשק החשמל
מעבר לרכיבים האלקטרוניים, תהליך הבנייה משפיע על מגזרים נוספים ומייקר את עלויות העבודה. השכר של עובדים המבוקשים לבניית מרכזי נתונים נמצא במגמת עלייה חדה. כך למשל, השכר השעתי הממוצע של קבלני חשמל והתקנת חיווט עלה באפריל ב-6.5% בהשוואה לשנה קודמת, קצב מהיר בהרבה לעומת עלייה של מעט יותר מ-3% שנרשמה בקרב כלל עובדי המגזר הפרטי. בנוסף, הפעלתם של מרכזי נתונים חדשים צורכת כמויות אדירות של אנרגיה, מה שמוביל לביקוש גובר לחשמל. כלכלנים בחברת גולדמן זאקס צופים כי מרכזי הנתונים יהיו אחראים לכמעט מחצית מהצמיחה בביקוש לחשמל בארצות הברית עד שנת 2030. כתוצאה מכך, הם מעריכים כי תעריפי החשמל לצרכן יעלו בכ-6% מדי שנה במהלך השנה הנוכחית ובשנה הבאה. למרות הכרזות הממשל שהחברות יצטרכו לשאת בעלויות הנוספות, קשה לראות איך ניתן לעצור את עליית המחירים מלזלוג לשוק הצרכני.
השפעה מאקרו-כלכלית: שינוי תפיסתי ודו"ח האינפלציה
ההשפעה של בניית תשתיות הבינה המלאכותית על המחירים עשויה להיות שונה ביסודה מזעזועים קודמים, כגון המכסים שהוטלו בשנים האחרונות או הזינוק הזמני במחירי הדלק. בעוד שאלו היו זעזועים חד-פעמיים שהשפיעו באופן זמני, הבינה המלאכותית מהווה זעזוע מתמשך בצד הביקוש שעשוי להימשך שנים רבות. חברת הבנק המרכזי, ליסה קוק, ציינה כי רק חלק קטן מההוצאות המתוכננות על מרכזי נתונים כבר יצא לפועל, והכספים שצפויות לגייס חברות צפויים להוסיף דלק למדורת הבנייה והביקושים.
למרות שכלכלנים אינם צופים כי בניית התשתיות תגרום לזינוק אינפלציוני קיצוני כמו זה שנראה עם פתיחת הכלכלה מחדש לאחר משבר הקורונה, היא בהחלט עשויה להשאיר את האינפלציה ברמה גבוהה ורחבה לאורך זמן. מוצרים כמו טלפונים חכמים וחשמל אמנם מהווים שבריר מההוצאה הצרכנית השנתית, אך העליות בהם מייצרות לחץ כללי. ציפיות האינפלציה הצביעו על כך שהמחירים יהיו גבוהים במעל 4% בהשוואה לשנה קודמת. נתון זה מקשה על הבנק המרכזי להשיג את היעד הרשמי של אינפלציה, יעד שלא הושג כבר למעלה מחמש שנים. הסכנה האמיתית, כפי שמציין הכלכלן יון סטיינסון, היא פסיכולוגית: ככל שעליות המחירים נמשכות, הציבור עלול להתרגל לדפוס ולתפוס את האינפלציה כמצב קבוע, מה שמקשה עוד יותר על מיגורה.
האור בקצה המנהרה: בינה מלאכותית ככוח המוריד אינפלציה בטווח הארוך
לצד הלחצים של הטווח הקצר והבינוני, חשוב להבין את התמונה המלאה המורכבת גם מההבטחה של הטווח הארוך. הכלכלן גרגורי דאקו, נשיא האיגור הלאומי לכלכלה עסקית (NABE) מסביר כי בשלב הראשון של כל מהפכה טכנולוגית משמעותית, ישנו עומס אדיר על משאבים מוגבלים, מה שמוביל באופן טבעי ללחץ כלפי מעלה על המחירים. אולם, אם הבינה המלאכותית אכן כה מהפכנית כפי שכלכלנים רבים חוזים, היא תוכל בסופו של דבר לקרר ולהוריד את האינפלציה. זהו הלקח המרכזי ממהפכות טכנולוגיות בעבר כמו פריסת מסילות הברזל במאה ה-19 החשמול בתחילת המאה ה-20 או התפתחות רשת התקשורת. טכנולוגיות אלו שיפרו משמעותית את הפריון של העובדים, מה שהקל על עסקים לספק ביקושים צרכניים גוברים מבלי להזדקק להעלאת מחירים. קווין וורש, יושב ראש הבנק המרכזי מחזיק בדעה כי הבינה המלאכותית תהווה כוח דפלציוני משמעותי, שיגדיל את הפריון ויחזק את התחרותיות. התמודדותו של וורש עם השפעת הבינה המלאכותית על מדדי האינפלציה צפויה להיות המבחן הגדול הראשון של מנהיגותו בבנק המרכזי.
חשוב לסייג ולומר כי למרות שתשתיות הבינה המלאכותית עשויות להיבנות מהר יותר מכל טכנולוגיה בעבר, פירות ההתייעלות דורשים זמן רב. הערכות מדברות על לפחות שנתיים עד שהבינה המלאכותית תתחיל לתרום הלכה למעשה לירידת האינפלציה. בסקר שנערך בקרב כלכלנים, 81% מהמשיבים העריכו כי בניית התשתיות רק תוסיף ותתרום לאינפלציה במהלך השנה הקרובה.
לסיכום, מהפכת הבינה המלאכותית מציבה דילמה מורכבת בפני הכלכלה העולמית: בטווח הקצר היא מייצרת לחצים אינפלציוניים חזקים דרך בניית תשתיות מסיבית, מחסור ברכיבים ועליית מחירי אנרגיה. אך בטווח הארוך, אם הפוטנציאל הטכנולוגי יתממש, היא עשויה להביא לזינוק בפריון שיקרר את האינפלציה. הכלכלה נמצאת כיום בנקודת מעבר קריטית, בין עלויות הבנייה הכבדות לבין הפירות העתידיים. הבנקים המרכזיים, ובראשם הפד, יצטרכו לנווט בזהירות בין שני העולמות הללו