בית הדין חייב את ביטוח לאומי להחזיר מיליוני שקלים לישראלים שעברו לחו"ל

בפסק דין מהפכני בבית הדין האזורי לעבודה בתל אביב, קבעה השופטת הדס יהלום כי ביטוח לאומי חייב להחזיר דמי ביטוח שגבה מבני זוג שעברו לאירלנד. המקרה קובע תקדים שצפוי להשפיע על אלפי ישראלים שעברו לחו"ל ועדיין משלמים דמי ביטוח לאומי. 

הסיפור מתחיל בשנת 2018, כאשר טייס קרב לשעבר בחיל האוויר וזוגתו החליטו לבצע "רילוקיישן מישראל לאירלנד". על פי העדויות שהוצגו לבית הדין, "בני הזוג התחתנו בנישואים אזרחיים בחו"ל והחליטו לעבור לחיות באירלנד". 

"לצורך ביצוע המעבר הם התפטרו מהעבודות שלהם בישראל, והתובע אף מכר את מכוניתו". צעדים אלו מצביעים על "כוונה רצינית ומתוכננת לעבור לחיות באירלנד לטווח ארוך". בשנת 2018, בני הזוג נקטו צעדים קונקרטיים להקמת בית חדש באירלנד. על פי פסק הדין "במדינה האירופית הם קנו דירה ופתחו חשבון בנק". מדובר בפעולות שמעידות על "כוונה ברורה להשתקע באירלנד ולהקים שם את מרכז חייהם".

במקביל, כפי שמציין פסק הדין, "חרף עזיבתם הם המשיכו לשלם דמי ביטוח לאומי מינימאליים". הסיבה לכך, על פי טענתם, הייתה "רק כדי לשמור על הזכויות, בהמלצת הורי האישה".

• הונאות ביטוח לאומי - אלפי אנשים מרמים את המדינה ולמי לא נשאר?
• שחקנים בכירים בליגת העל הונו מיליונים מביטוח לאומי

הפתעה קשה חיכתה לבני הזוג בשנת 2019. כפי שמתאר פסק הדין, "כשהגיעו שומות ביטוח לאומי לשנת 2019, חשכו עיניהם". הסיבה: "התברר להם שהמוסד חייב אותם בתשלום דמי ביטוח עבור הכנסותיהם באירלנד". המצב היה מורכב במיוחד מכיוון שבני הזוג "כבר שילמו מסים על הכנסותיהם באירלנד לרשויות המס האירלנדיות". כעת נדרשו לשלם גם דמי ביטוח לאומי בישראל על אותן הכנסות.

"בלית ברירה, בני הזוג הגיעו להסדר עם ביטוח לאומי ושילמו את החוב", אך החליטו לערער על החלטה זו בהמשך.

התוכניות של בני הזוג לחיות באירלנד לטווח ארוך קיבלו תפנית - "על רקע משבר הקורונה ב-2021 הם שבו ארצה". השיבה לא הייתה מתוכננת מראש, אלא "הייתה בלתי צפויה - על רקע משבר הקורונה ומתוך דאגה להורי האישה המבוגרים".

"באוגוסט 2021 הם הגישו את התביעה לבית הדין, באמצעות עו"ד איתי הכהן". התביעה התמקדה בטענה מרכזית: "אין לראותם כתושבי ישראל בשנת 2019 לצורך חיובם בדמי ביטוח על הכנסותיהם שהופקו באירלנד". על פי העדויות שהציגו, "השניים סיפרו ששהו באותה שנה בישראל עשרות בודדות של ימים, לצרכי עבודה בלבד". יתר על כן, "לא נזקקו כאן לטיפול רפואי כלשהו מלבד חיסון קורונה".

• כ-20 אלף ישראלים כבר חזרו הביתה
• הטילים האיראניים: הסוגים השונים, זמני הגעה ופתרונות הגנה
• תוכן שיווקי "הקרנות הפאסיביות מהוות 60% מהענף"

 טענות להחזרת תשלומי הביטוח הלאומי

בני הזוג הציגו מספר טענות מרכזיות לתמיכה בעמדתם:

 ניתוק הזיקה לישראל: "כוונתם מלכתחילה הייתה להשתקע באירלנד", ולכן יש לראות בהם כתושבי אירלנד ולא ישראל בתקופה הרלוונטית.

נוכחות מינימלית בישראל: "בשנת 2019 שהו בישראל עשרות בודדות של ימים בלבד", ולא עשו שימוש משמעותי בשירותים הישראליים.

השתקעות פעילה באירלנד: רכישת דירה, פתיחת חשבון בנק ויצירת מרכז חיים חדש באירלנד.

חזרה בלתי צפויה: "חזרתם ארצה הייתה בלתי צפויה" ולא הייתה חלק מהתוכנית המקורית.

טענות ביטוח לאומי

מנגד, ביטוח לאומי, "באמצעות עו"ד נוי בוחניק", טען כי:

עזיבה זמנית: "מדובר בעזיבה קצרה למשך כשלוש שנים בלבד", שאינה מספיקה לניתוק הזיקה לישראל.

שמירת זיקה: העובדה שבני הזוג המשיכו לשלם דמי ביטוח מעידה על רצונם לשמור על הזיקה לישראל.

חובה לשלם: "לפיכך, עליהם לשלם את דמי הביטוח" על כל הכנסותיהם, כולל אלו שהופקו באירלנד.

השופטת יהלום קובעת תקדים - מבחן "מרכז החיים". השופטת "חלקה על עמדת המוסד" וקבעה כי "על-פי מבחן 'מרכז החיים' שבפסיקה, בני הזוג אינם תושבי ישראל לצורכי ביטוח לאומי בשנת 2019".

המבחן כולל שני היבטים מרכזיים: ההיבט האובייקטיבי: "הבוחן היכן נמצאו מירב הזיקות של האדם מבחינה פיזית"; ההיבט הסובייקטיבי: "המברר מה הייתה כוונתו והיכן ראה את מרכז חייו בתקופה הרלוונטית"

מימצאי השופטת - השופטת קבעה כי "שני ההיבטים מתקיימים לגבי בני הזוג". בנוגע להיבט האובייקטיבי: "במרבית 2019 שהו בני הזוג מחוץ לישראל תוך שניתקו את הקשר שלהם אליה, מבלי שהייתה בכוונתם לשוב ארצה". קביעה מרכזית של השופטת: "העובדה שרכשו דירה באירלנד מחד, אל מול סיום חוזה השכירות בישראל, מעידה על כוונה ברורה להשתקע באירלנד".

ההיבט הסובייקטיבי - כוונות וראייה עצמית. "בכל הנוגע להיבט הסובייקטיבי קבעה השופטת שהוכח כי בתקופה הרלוונטית ראו עצמם בני הזוג כתושבי אירלנד, ולא ישראל". השופטת ציינה כי "התובעים שהו בישראל בשנת 2019 לפרקי זמן סבירים" בלבד, והוסיפה: "לא הוכח שהתובעים קיבלו טיפול רפואי בישראל למעט חיסון קורונה". 

הקביעה הסופית - למרות שבני הזוג "שהו בחו"ל למשך תקופה קצרה למדי, של כשלוש שנים בלבד", השופטת קבעה כי "חזרתם כאמור הייתה בלתי צפויה". הקביעה המכרעת: "ההתרשמות היא שבזמן אמת כוונתם הייתה לבצע רילוקיישן מישראל לטווח ארוך, אם לא לצמיתות".

ההחלטה הסופית

"בנסיבות אלה הורתה השופטת על קבלת התביעה ועל השבת דמי הביטוח הלאומי ששילמו בני הזוג עבור הכנסות שהפיקו באירלנד, לידיהם". פסק הדין מהווה ניצחון מוחלט לבני הזוג ויוצר תקדים חשוב שיכול להשפיע על אלפי ישראלים נוספים. למרות שפסק הדין לא חושף את הסכום המדויק, מדובר בכסף משמעותי. בהתבסס על שיעורי דמי הביטוח הלאומי והכנסות של זוג מקצועיים, ההערכה היא שמדובר בעשרות אלפי שקלים לפחות.

יתר על כן, הפסיקה פותחת הדלת לתביעות דומות של אלפי ישראלים שעברו לחו"ל ועדיין משלמים דמי ביטוח על הכנסות זרות.

הפסיקה רלוונטית למגוון רחב של ישראלים: עובדי הייטק שעברו לחו"ל: אלפי עובדי הייטק שעברו לעבוד בחברות טכנולוגיה בארה"ב, אירופה ומדינות אחרות, אקדמאים ורופאים: מרצים, חוקרים ורופאים שעברו לעבוד במוסדות זרים, ישראלים שפתחו עסקים בחו"ל או עברו לנהל חברות זרות. 

הפסיקה משנה את הפרשנות של מושג "תושבות" לצורכי דמי ביטוח לאומי. הדגש הוא על כוונה: הכוונה להשתקע בחו"ל לטווח ארוך מקבלת משקל רב יותר. כמו כן יש לבחון את המציאות בפועל: בחינה של היכן נמצא "מרכז החיים" בפועל ולא רק על פי מסמכים פורמליים. \

מי יכול להגיש תביעה?

בהתבסס על הפסיקה, יוכלו להגיש תביעות דומות:

ישראלים שעברו לחו"ל לתקופה ארוכה ושילמו דמי ביטוח על הכנסות זרות

מי שביצע צעדים קונקרטיים כמו רכישת דירה בחו"ל, פתיחת חשבון בנק זר וכו'

מי שלא עשה שימוש משמעותי בשירותי הבריאות או שירותים אחרים בישראל

מי שיכול להוכיח כוונה להשתקע בחו"ל לטווח ארוך

על פי הפסיקה, התובעים יצטרכו להוכיח - מבחן אובייקטיבי: היכן שהו ופעלו במרבית השנה הרלוונטית, מבחן סובייקטיבי: מה הייתה כוונתם והיכן ראו את מרכز חייהם; צעדים קונקרטיים: הוכחות לפעולות שמעידות על כוונה להשתקע בחו"ל

המסמכים הנדרשים: חוזי שכירות או רכישה בחו"ל, הוכחות על פתיחת חשבונות בנק במדינת היעד, מסמכי התפטרות מהעבודה בישראל, רישומי כניסה ויציאה המעידים על נוכחות בחו"ל, הוכחות על תשלום מסים במדינת היעד

תגובת ביטוח לאומי - ביטוח לאומי טרם הגיב רשמית לפסק הדין, אך צפוי כי המוסד יידרש לבחון מחדש את מדיניותו כלפי ישראלים שעברו לחו"ל. ייתכן שהמוסד יערער על פסק הדין לבית הדין הארצי לעבודה, אך הסיכויים להצלחת ערעור כזה נמוכים בהתחשב בנימוקים המפורטים והמבוססים של השופטת.