לחיצת יד הסכם
צילום: FREEPIK

"כמו בשבי חמאס": ביקשו לבטל רכישת דירה

בני הזוג, שניהם בשנות ה-70 לחייהם, חתמו על חוזה לרכישת דירה בפרויקט מגורים חדש. עם זאת, זמן קצר לאחר מכן, הם ביקשו לבטל את העסקה, בטענה כי הופעל עליהם לחץ בלתי סביר במהלך החתימה. לטענת החברה, לא הופעל עליהם כל לחץ בלתי סביר, ומדובר בזוג שקיבל החלטה מושכלת לחתום על ההסכם, אך חזר בו לאחר מכן מסיבות אישיות

עוזי גרסטמן | (3)

בפברואר 2023, הוגשה תביעה על ידי פסגות זיו השקעות ופיתוח (1993) נגד בני זוג, בעקבות בקשתם לבטל עסקת רכישת דירה יומיים בלבד לאחר החתימה על החוזה. הסיפור החל כשבני הזוג, שניהם בשנות ה-70 לחייהם, חתמו על חוזה לרכישת דירה בפרויקט מגורים חדש. עם זאת, זמן קצר לאחר מכן, הם ביקשו לבטל את העסקה, בטענה כי הופעל עליהם לחץ בלתי סביר במהלך החתימה.​ בעקבות כך, הוגשה תביעה לבית משפט השלום בבת ים.


יומיים בלבד לאחר מכן, ביקשו הרוכשים לבטל את העסקה, בטענה כי החתימה בוצעה בעקבות לחץ כבד שהופעל עליהם מצד נציגי החברה. לדבריהם, הם ביקשו לעזוב את הפגישה ולשקול את ההצעה בביתם, אך לא ניתן להם לעשות זאת. לטענת בנם, שנכח בפגישה, "עורכת הדין של הקבלן צעקה וסירבה שנצא בלי לחתום. כאילו מה, הגעתי לשבי החמאס?". בעקבות סירובה של החברה לבטל את העסקה ללא תנאים, פנו בני הזוג לבית המשפט בדרישה להורות על ביטול החוזה.


לדברי הרוכשים, ההסכמה לחתימה הושגה מתחושת כפייה


בני הזוג טענו כאמור כי הופעל עליהם לחץ בלתי סביר במעמד החתימה, וכי בשל גילם ומצבם הבריאותי, הם לא היו מסוגלים להבין באופן מלא את מהות העסקה. הם טענו כי לא ניתנה להם אפשרות מספקת להתייעץ עם עורך דין מטעמם, וכי הם חשו מותשים ומבולבלים עקב התנהלות נציגי החברה. לדבריהם, ההסכמה לחתימה הושגה שלא מתוך רצון חופשי, אלא מתוך תחושת כפייה - ולכן יש להורות על ביטול העסקה.


מנגד, פסגות זיו השקעות ופיתוח טענה כי הרוכשים קיבלו הזדמנות מלאה לעיין בחוזה ולהתייעץ לפני החתימה. לטענת החברה, לא הופעל עליהם כל לחץ בלתי סביר, ומדובר בזוג שקיבל החלטה מושכלת לחתום על ההסכם, אך חזר בו לאחר מכן מסיבות אישיות. עוד טענה החברה כי החוזה עצמו כולל סעיף המאפשר ביטול העסקה בתוך 14 יום, בכפוף לתשלום דמי ביטול, אך הרוכשים התעקשו לבטל את העסקה ללא תשלום כלל.


התובעים יכלו לבטל את העסקה בתוך 14 יום תמורת דמי ביטול


השופטת רונית אופיר, לאחר שבחנה את העדויות והראיות, דחתה את טענות הרוכשים וקבעה כי לא הוכח שנכפו עליהם תנאים בלתי הוגנים בעת החתימה על ההסכם. בפסק הדין שפורסם נכתב כי, "לאחר שבחנתי את מכלול הראיות והעדויות, הגעתי למסקנה כי התובעים לא הצליחו להוכיח שהופעל עליהם לחץ בלתי סביר במהלך החתימה על החוזה. העדויות שהובאו מטעמם לא היו עקביות, ולא נתמכו בראיות חיצוניות מספקות". השופטת הדגישה כי בני הזוג ידעו היטב על האפשרות לבטל את העסקה בתוך 14 יום תמורת תשלום דמי ביטול, אך בחרו שלא לעשות זאת.


משרדי עורכי הדין שזוכים להרבה חשיפה ומי המאכזבים
אתר ביזפורטל וחברת הדאטה והמחקר Makam, משיקים מדד שמדרג את החשיפה של משרדי עורכי הדין בתקשורת המקומית - הנה עורכי הדין המדוברים ביותר; וגם מי המשרדים הגדולים ביותר?

עוד ציינה השופטת בהכרעת הדין שלה כי, "החוזה שנחתם בין הצדדים כולל סעיף ברור המאפשר ביטול העסקה בתוך 14 יום, בכפוף לתשלום דמי ביטול. התובעים לא ניצלו סעיף זה, ובמקום זאת ביקשו לבטל את העסקה ללא כל תמורה, דבר שאינו מקובל ואינו הוגן כלפי הצד השני".


בסופו של דבר, בית המשפט דחה את התביעה של בני הזוג, וחייב אותם בתשלום הוצאות משפט לפסגות זיו השקעות ופיתוח. השופטת גם ציינה כי לא ניתן לאפשר לרוכשים לבטל עסקה חתומה ללא הצדקה מספקת, בייחוד כשהחוזה עצמו מסדיר את נושא הביטול באופן ברור. פסק הדין מחדד את החשיבות של בחינת חוזים לעומק לפני החתימה, בייחוד בעסקות נדל"ן, וממחיש את הצורך בהצגת ראיות חזקות במקרה של טענות על לחץ בלתי סביר.

קיראו עוד ב"משפט"


האם בני הזוג נעזרו בעורך דין מטעמם לפני החתימה על החוזה?

על פי טענותיהם, בני הזוג לא התייעצו עם עורך דין לפני החתימה על החוזה, והם טענו כי לא ניתנה להם הזדמנות מספקת לעשות זאת. עם זאת, בית המשפט קבע כי לא הוכח שהם נמנעו מלקבל ייעוץ משפטי מסיבות הקשורות לחברה, וכי האחריות לכך מוטלת עליהם.


האם בני הזוג ניסו לפנות לחברה לפני שפנו לבית המשפט?

כן, יומיים לאחר החתימה על החוזה, פנו בני הזוג לפסגות זיו השקעות ופיתוח בבקשה לבטל את העסקה. עם זאת, החברה סירבה לביטול ללא תשלום דמי ביטול - מה שהוביל את הרוכשים להגיש תביעה משפטית.


האם היו עדים נוספים שנכחו במעמד החתימה על החוזה?

מלבד בני הזוג ובנם, נכחו בפגישה גם עורכת הדין של הקבלן ונציגי המכירות של החברה. הצדדים הציגו גרסאות שונות לגבי אופי הפגישה ולגבי השאלה האם הופעל לחץ על הרוכשים, אך בית המשפט קבע כי עדות הרוכשים לא היתה מהימנה דיה.


האם החברה הציגה ראיות נוספות שתומכות בכך שלא הופעל לחץ על הרוכשים?

החברה הציגה מסמכים שמראים כי בני הזוג קיבלו הסברים מפורטים על תנאי העסקה, וכן את החוזה עצמו, שבו צוין סעיף המאפשר ביטול בתוך 14 יום בכפוף לתשלום דמי ביטול. בנוסף, נציגי החברה העידו כי לא הופעל עליהם שום לחץ בלתי סביר.


מדוע בית המשפט לא קיבל את גרסת הבן לגבי התנהלות הפגישה?

השופטת ציינה כי עדות הבן היתה מוגזמת ולא נתמכה בראיות חיצוניות. כמו כן, היא קבעה כי האמירה על "שבי החמאס" היתה אמוציונלית ואינה משקפת באופן אובייקטיבי את מה שהתרחש בפגישה.

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    חותם שמדובר ב2 זקנים רוטטים מקפלן. רכשו דירה עשירית בגיל 70 (ל"ת)
    אדוני הארץ 21/03/2025 13:41
    הגב לתגובה זו
  • אנונימי 21/03/2025 18:49
    הגב לתגובה זו
    אפס ששלקחו לו ושתו לו
  • 1.
    בא 21/03/2025 09:53
    הגב לתגובה זו
    קטן...מישהו צריך לעזוב לטובת כולם ...ולעשות שתי מדינות ברצועת אדמה של 45 קילומ..בין הים לירדן זה בלתי אפשרי ומטןרף!! !
לחיצת יד הסכם
צילום: FREEPIK

הירושה נהפכה למכרז מחייב: שלושה אחים ייאלצו למכור בית

יורשי נכס ברעננה ביקשו לבחון את שוויו, אך מצאו עצמם מחויבים למכור אותו למציעים שזכו בהתמחרות.  השופטת יעל מושקוביץ קבעה כי נוצר הסכם מחייב, אף שהאחים חזרו בהם וסירבו לחתום.  התנהלותם במסגרת המכרז העידה על כוונת מכירה, והחוזה ייאכף, בצירוף שיערוך חלקי של יתרת התמורה עבור הבית
עוזי גרסטמן |

שלושה אחים מרעננה, בעלי זכויות משותפות בנכס שקיבלו מאביהם המנוח, החליטו לפעול לקראת מימושו. חילוקי דעות על שווי הבית - נכס ישן יחסית ברחוב פרץ 14 בעיר - הובילו אותם למסלול שנדמה היה בעיניהם טכני בלבד: פרסום הזמנה להציע הצעות ורכישת חוברת מכרז בסכום צנוע, לטובת קבלת הערכה אמיתית לשוויו של הנכס. את השלב הבא הם לא צפו.

הם בוודאי שלא תיארו לעצמם שבתום ההתמחרות, לאחר שהצעה בסכום של 8.5 מיליון שקל תוכרז כהצעה הזוכה ותשולם מקדמה של 10% על ידי הזוכים, יקבע בית המשפט כי אף מבלי שיש חתימה פיזית שלהם על החוזה, כבר נכרת בינם לבין הרוכשים הסכם מחייב שחובה לאוכפו. אלא שזה בדיוק מה שקרה, והסיפור שבמרכזו שלושה אחים, עורכי דין, קבוצת ווטסאפ סוערת והצהרות סותרות על כוונה למכור, הגיע לפתחו של בית המשפט המחוזי מרכז-לוד. משם יצא המקרה עם תוצאה ברורה: העסקה עומדת וקיימת.

השופטת יעל מושקוביץ קבעה בפסק דין מקיף, המשתרע על פני עשרות עמודים, כי לפניה מקרה מובהק שבו התנהגות הצדדים, מצגיהם והתנהלותם החיצונית יצרו חוזה מחייב, גם אם בדיעבד ניסו הנתבעים לטעון אחרת. "התנהלותם האובייקטיבית והחיצונית של הנתבעים", כתבה השופטת בהכרעתה, "מעידה על גמירות דעתם להתקשר בהסכם, והתובעים רשאים היו להסתמך על התנהלותם זו". בכך נהפך מרוץ קצר לבדיקת שווי הנכס, כפי שטענו האחים מאוחר יותר, למסלול ארוך אל עבר אכיפת הסכם מכר שאותו הם ביקשו לבטל.

ההזמנה שהובילה לזכייה - ולסכסוך

הכל החל במרץ 2022. שלושת האחים, שזכויות החכירה בנכס שבמרכז הסיפור עדיין היו רשומות על שם האב המנוח, פרסמו הזמנה להציע הצעות. החוברת שנמכרה למתעניינים בעלות של 1,000 שקל כללה שומה רשמית שהעריכה את שווי המקרקעין ב-8.5 מיליון שקל, וכן טיוטת הסכם מכר מפורטת ומוכנה לחתימה. מי שרצה להגיש הצעה נדרש לערבות בנקאית של 5% מהסכום.

התובעים, שלושה שותפים עסקיים, רכשו את החוברת, ביקרו בנכס ואף נפגשו עם דיירים ובני משפחה. הם הגישו הצעה ראשונית של 5 מיליון שקל. זמן קצר לאחר מכן הם עודכנו על ידי עו"ד אלחנן ויניצקי, שליווה את המכירה מטעם האחים, כי תתקיים התמחרות ושעליהם להעלות את הערבות. הם עשו זאת, התייצבו להתמחרות, ולאחר כמה סבבים הוכרזו כזוכים. באותו ערב עצמו, כך התברר בהמשך, כבר הועברה אליהם טיוטה מתוקנת של חוזה המכר, מותאמת להצעה הזוכה. למחרת הם הפקידו בידי עו"ד ויניצקי תשלום ראשון של 487.5 אלף שקל - 10% מהתמורה. מבחינתם הכל התקדם כצפוי. ואולם מבחינת האחים, התמונה השתנתה.

לחיצת יד הסכם
צילום: FREEPIK

הירושה נהפכה למכרז מחייב: שלושה אחים ייאלצו למכור בית

יורשי נכס ברעננה ביקשו לבחון את שוויו, אך מצאו עצמם מחויבים למכור אותו למציעים שזכו בהתמחרות.  השופטת יעל מושקוביץ קבעה כי נוצר הסכם מחייב, אף שהאחים חזרו בהם וסירבו לחתום.  התנהלותם במסגרת המכרז העידה על כוונת מכירה, והחוזה ייאכף, בצירוף שיערוך חלקי של יתרת התמורה עבור הבית
עוזי גרסטמן |

שלושה אחים מרעננה, בעלי זכויות משותפות בנכס שקיבלו מאביהם המנוח, החליטו לפעול לקראת מימושו. חילוקי דעות על שווי הבית - נכס ישן יחסית ברחוב פרץ 14 בעיר - הובילו אותם למסלול שנדמה היה בעיניהם טכני בלבד: פרסום הזמנה להציע הצעות ורכישת חוברת מכרז בסכום צנוע, לטובת קבלת הערכה אמיתית לשוויו של הנכס. את השלב הבא הם לא צפו.

הם בוודאי שלא תיארו לעצמם שבתום ההתמחרות, לאחר שהצעה בסכום של 8.5 מיליון שקל תוכרז כהצעה הזוכה ותשולם מקדמה של 10% על ידי הזוכים, יקבע בית המשפט כי אף מבלי שיש חתימה פיזית שלהם על החוזה, כבר נכרת בינם לבין הרוכשים הסכם מחייב שחובה לאוכפו. אלא שזה בדיוק מה שקרה, והסיפור שבמרכזו שלושה אחים, עורכי דין, קבוצת ווטסאפ סוערת והצהרות סותרות על כוונה למכור, הגיע לפתחו של בית המשפט המחוזי מרכז-לוד. משם יצא המקרה עם תוצאה ברורה: העסקה עומדת וקיימת.

השופטת יעל מושקוביץ קבעה בפסק דין מקיף, המשתרע על פני עשרות עמודים, כי לפניה מקרה מובהק שבו התנהגות הצדדים, מצגיהם והתנהלותם החיצונית יצרו חוזה מחייב, גם אם בדיעבד ניסו הנתבעים לטעון אחרת. "התנהלותם האובייקטיבית והחיצונית של הנתבעים", כתבה השופטת בהכרעתה, "מעידה על גמירות דעתם להתקשר בהסכם, והתובעים רשאים היו להסתמך על התנהלותם זו". בכך נהפך מרוץ קצר לבדיקת שווי הנכס, כפי שטענו האחים מאוחר יותר, למסלול ארוך אל עבר אכיפת הסכם מכר שאותו הם ביקשו לבטל.

ההזמנה שהובילה לזכייה - ולסכסוך

הכל החל במרץ 2022. שלושת האחים, שזכויות החכירה בנכס שבמרכז הסיפור עדיין היו רשומות על שם האב המנוח, פרסמו הזמנה להציע הצעות. החוברת שנמכרה למתעניינים בעלות של 1,000 שקל כללה שומה רשמית שהעריכה את שווי המקרקעין ב-8.5 מיליון שקל, וכן טיוטת הסכם מכר מפורטת ומוכנה לחתימה. מי שרצה להגיש הצעה נדרש לערבות בנקאית של 5% מהסכום.

התובעים, שלושה שותפים עסקיים, רכשו את החוברת, ביקרו בנכס ואף נפגשו עם דיירים ובני משפחה. הם הגישו הצעה ראשונית של 5 מיליון שקל. זמן קצר לאחר מכן הם עודכנו על ידי עו"ד אלחנן ויניצקי, שליווה את המכירה מטעם האחים, כי תתקיים התמחרות ושעליהם להעלות את הערבות. הם עשו זאת, התייצבו להתמחרות, ולאחר כמה סבבים הוכרזו כזוכים. באותו ערב עצמו, כך התברר בהמשך, כבר הועברה אליהם טיוטה מתוקנת של חוזה המכר, מותאמת להצעה הזוכה. למחרת הם הפקידו בידי עו"ד ויניצקי תשלום ראשון של 487.5 אלף שקל - 10% מהתמורה. מבחינתם הכל התקדם כצפוי. ואולם מבחינת האחים, התמונה השתנתה.