קיבל כסף עבור דירה שמכר - ותבע את הרוכשים
לטענת האיש, הרוכשים התמהמהו עם טיפול בחריגות הבנייה והתשלום עבור הסדרתן, על פי מה שהוסכם בחוזה הרכישה - והוא דרש מהם 95.5 אלף שקל. מנגד טענו הרוכשים שהתהליך מורכב וכי הם פועלים בנושא מול גורמים שונים. הם ציינו כי תיקון השומה מצד העירייה הפחית את סכום
היטל ההשבחה, וכי הדבר הוביל לעיכובים שאינם תלויים בהם
בפסק דין שניתן באחרונה בבית משפט השלום בתל אביב, דחתה השופטת רונית פינצ'וק-אלט תביעה בסכום כולל של 95.5 אלף שקל שהגיש מוכר דירה כנגד רוכשי הנכס. המוכר טען כי הרוכשים לא עמדו בהתחייבותם לטפל בחריגות הבנייה בנכס ולשלם את התשלומים הנדרשים להסדרתם, כפי שהוסכם במעמד החתימה על החוזה. בפסק הדין נקבע כי התנהלות הרוכשים לא היוותה הפרה יסודית של ההסכם, והשופטת חייבה את התובע לשאת בהוצאות המשפט.
המקרה נסוב סביב דירה שנמצאת במרכז הארץ, שאותה מכרו התובע וגרושתו ב-2019. בעת המכירה, ידעו הצדדים על קיומן של חריגות בנייה בנכס, שדרשו הסדרה מול רשויות התכנון והעירייה. במסגרת ההסכם בין הצדדים, נקבע כי הרוכשים יישאו באחריות להסדרת החריגות, כולל תשלומים הנובעים מהתהליך, כמו היטלי השבחה. בנוסף, נקבע כי סכום של 100 אלף שקל יישמר בנאמנות עד להשלמת ההסדר וקבלת האישורים הנדרשים.
לטענת התובע, אי העמידה בתנאים הובילה להפסדים כספיים ונזקים עבורו
התובע טען כי הרוכשים לא עמדו בהתחייבותם להסדיר את החריגות במועד, ובכך עיכבו את השלמת העסקה. לדבריו, הם "משכו זמן יקר", ולא פעלו בהתאם ללוח הזמנים שנקבע. לטענתו, אי עמידת הרוכשים בתנאים הובילה להפסדים כספיים ונזקים מצדו, והוא דרש מהם פיצוי על כך.
מנגד, הרוכשים טענו כי פעלו בדיוק על פי ההסכם, וכי התהליך היה מורכב ודרש תיאום עם גורמים שונים, כולל רשויות מקומיות. הם ציינו כי תיקון השומה מצד העירייה הפחית את סכום היטל ההשבחה, וכי הדבר הוביל לעיכובים שאינם תלויים בהם. "פעלנו בתום לב ובהתאם לתנאי ההסכם", טענו הרוכשים.
- איציק תשובה ישלם 225 אלף שקל לשותפו לשעבר
- מוכר הדירה נסוג ברגע האחרון - ויפצה בכ-400 אלף שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במהלך הדיון, בחנה השופטת פינצ'וק-אלט את ההסכם בין הצדדים, את ההתכתבויות ביניהם ואת העדויות שהוגשו. אחד הסעיפים המרכזיים שעמדו לדיון היה התחייבותם של הרוכשים לטפל בחריגות הבנייה. השופטת הדגישה כי הסכם המכר כלל מנגנונים ברורים לטיפול בנושאים אלה, וכי הצדדים הכירו היטב את מורכבותם בעת החתימה.
בהתייחס לטענת התובע כי הרוכשים פעלו בחוסר תום לב, קבעה השופטת בפסק הדין שפורסם כי, "לא הוצגו ראיות המעידות על כך שהרוכשים פעלו במכוון לעכב את התהליך. יתרה מזו, התנהלותם מצביעה על ניסיון כן וענייני לעמוד בהתחייבותם, חרף הקשיים שהתעוררו". השופטת אף הדגישה את חשיבות תיקון השומה מצד העירייה, שהפחית את היטל ההשבחה. "תהליך זה דרש זמן נוסף, ואין לראות בכך התרשלות מצד הרוכשים", היא הוסיפה.
השופטת התייחסה גם לדרישת התובע לפיצוי מוסכם על פי החוזה. לטענתה, ההסכם קבע במפורש כי הפעלת סעיף הפיצוי המוסכם מחייבת התראה בכתב שתישלח לצד השני בדואר רשום. "בהתאם להוראות ההסכם, לא ניתן לראות בהתכתבויות שנעשו באמצעים אחרים כעומדות בדרישה הצורנית הנדרשת", קבעה השופטת.
- חופשת לידה ומלחמה: החלטה חשובה בהליכי היטל השבחה
- ביטול כתב האישום בפרשת מצלמות המהירות נותר על כנו
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
לא הוצגו ראיות להפרה יסודית של ההסכם
בסיום הדיון דחתה השופטת את התביעה, וקבעה כי התובע לא הצליח להוכיח כי התנהלות הרוכשים גרמה להפרת ההסכם. "הפרה יסודית מחייבת הצגת ראיות חד משמעיות, אשר במקרה זה לא הוצגו", נכתב בפסק הדין. השופטת הורתה לתובע לשלם לרוכשים הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין בסכום כולל של 12 אלף שקל.
השופטת הוסיפה גם כי, "מנגנון הפיצוי המוסכם הוא כלי חשוב להגנה על זכויות הצדדים, אך יש להפעילו בהתאם לתנאי ההסכם בלבד. במקרה זה, לא עמד התובע בדרישות ההסכם, ולכן אין מקום לקבל את דרישתו".
פסק הדין מדגיש את חשיבות ניסוח מדויק וברור של הסכמי מכר, בייחוד כשמדובר בנכסים עם מורכבויות כמו חריגות בנייה. הוא גם מבהיר את החשיבות של עמידה בדרישות הצורניות של ההסכם, לרבות שליחת התראות רשמיות במקרה של מחלוקת. כמו כן, המקרה ממחיש את המורכבות המשפטית הנלווית להסדרת חריגות בנייה, ואת הצורך בשיתוף פעולה בין כל הצדדים המעורבים בתהליך.
המקרה הנ"ל עשוי לשמש תקדים במקרים דומים, שבהם מתעוררות מחלוקות בנוגע להפרת התחייבויות חוזיות בפרויקטים של מכירת נכסים עם חריגות בנייה. בכך הוא מספק הנחיות ברורות לצדדים המעורבים בעסקות נדל"ן, כדי למנוע מחלוקות עתידיות ולהבטיח את מימוש תנאי ההסכם במלואם.
במקרה אחר, רוכשים של דירה לא שילמו בזמן, המוכרים תבעו - ואז קיבלו תביעה נגדית. בית משפט השלום בבאר שבע הכריע בתביעות הנ"ל באחרונה. פסק הדין, שניתן ב-18 בנובמבר 2024, עוסק בהפרות חוזה, תשלום פיצויים וטענות הקשורות לחריגות בנייה שהועלו על ידי הקונים. פסק הדין גם מבהיר את ההשלכות המשפטיות הנובעות מאי עמידה בהתחייבויות חוזיות בעסקות נדל"ן. הסכם המכר בין המוכרים לקונים נחתם ביוני 2022, ונקבע בו כי מחיר הדירה יהיה 840 אלף שקל. ההסכם כלל לוח זמנים לתשלומים בשלבים, אבל הקונים הצליחו לשלם רק את התשלום הראשון, בסכום של 210 אלף שקל. בכתב התביעה שהגישו המוכרים, נטען כי הקונים הפרו את החוזה בכך שלא העבירו את יתרת התשלומים - דבר שמנע את השלמת העסקה. המוכרים דרשו פיצוי מוסכם בסכום כולל של 84 אלף שקל בעקבות ההפרה, כמו גם החזר הוצאות שונות, כולל הוצאות תיווך, הוצאות משפטיות וגם פיצויים עבור עוגמת הנפש שנגרמה להם, לטענתם. מנגד, הקונים טענו בתביעה הנגדית שהגישו, כי לא הצליחו לעמוד בתשלומים בשל חריגות בנייה שהתגלו בדירה, שלטענתם היו באחריות המוכרים. לדבריהם, החריגות האלה הובילו לכך שלא יכלו לקבל משכנתא מהבנק ולשלם את יתרת התמורה.

שתי האחיות נאבקו: הוכרע מאבק משפחתי על אפוטרופסות
המאבק על הטיפול באב הקשיש נהפך למוקד של רגשות, טענות כבדות וחוסר אמון, על רקע סכסוך עמוק על בעלות הדירה שבה הוא מתגורר. השופטת קבעה כי המשבר בין האחיות אינו מאפשר מינוי משותף של שתיהן, וכי טובתו של האב - שהביע רצון עקבי - מובילה למינוי הבת שטיפלה בו
עד עתה. עם זאת, נקבעו מגבלות מחמירות ומנגנוני פיקוח שנועדו לצמצם את ניגוד העניינים
באולם בית המשפט לענייני משפחה באשדוד שררה אווירה מתוחה. מול השופטת הילה אוחיון גליקסמן התייצבו שתי אחיות, שתיהן מבקשות להתמנות כאפוטרופוסיות על אביהן, מ.ק., אדם בן 78, אלמן, המוגדר מזה כמה שנים כ"תשוש נפש" בשל דמנציה מתקדמת. ברקע עמד לא רק הצורך הדוחק למנות גורם שינהל את ענייניו של האב, אלא גם סכסוך משפחתי קשה, רווי טענות, שנולד סביב השאלה למי שייכת הדירה שבה חי האב בעשור האחרון.
כבר בראשית פסק הדין ציינה השופטת כי "אין מחלוקת בדבר הצורך למנות אפוטרופוס למר ק', אך נטושה בין המבקשות מחלוקת בעניין זהות האפוטרופוס, שנעוצה במחלוקת הכרוכה בסוגית הבעלות על הדירה". כלומר שתי בנות שמבקשות לדאוג לאביהן, אך גם סכסוך רכושי משמעותי שמלווה אותן ומעמיק את הקרע ביניהן. ק', כך תיארה השופטת, עלה לישראל מאוקראינה ב-1998. הוא עבד כמהנדס מכונות, ולאחר פטירת אשתו ב-2012 נותר לגור לבדו, מתפרנס מקצבת זקנה והשלמת הכנסה. ב-2018 הוא אובחן בדמנציה מסוג אלצהיימר, וב-2022 הוגדר כתשוש נפש. מצבו הרפואי הוביל לכך שהוא לא מסוגל כיום לדאוג לענייניו, והצורך באפוטרופוס ברור לכולם.
ואולם מאחורי הצורך הרשמי מסתתרת מערכת יחסים משפחתית מורכבת. ב-2013 נרכשה הדירה שבה גר מר ק'. האב שילם הון עצמי של 200 אלף שקל, ויתרת המימון - כ-208 אלף שקל - הגיעה ממשכנתא שנלקחה על שם אחת הבנות, א', ובעלה. הדירה נרשמה על שמם, אך האב משלם מדי חודש 1,600 שקל - סכום שזהה לתחזית תשלומי המשכנתא והביטוחים.
האם האב הוא דייר שמשלם שכירות, או שמדובר בדירה שנרכשה למעשה מכספו, אך נרשמה על שם בתו ובעלה? המחלוקת הזאת נהפכה לאחד הצירים המרכזיים של המאבק בין הבנות. ב-2022 אף הוגשה תביעה מטעם האב, באמצעות הבת ס', בניסיון להצהיר כי הדירה שייכת לו. בהליך ההוא הוגש גם "הסכם הלוואה" שבו נכתב כי האב הלווה לבת א' 200 אלף שקל לרכישת הדירה. ההליך נמחק לבסוף, בין היתר בשל ספק לגבי כשירות האב לנהל אותו. על רקע הסכסוך הזה, הוגשו שתי בקשות מקבילות להתמנות כאפוטרופוס: ס' הגישה בקשה בנובמבר 2024, ואחותה א' הגישה בקשה מקבילה כמה חודשים אחר כך.
- נדחו טענות אשה לקבלת 800 אלף שקל ממכירת דירה משותפת
- למרות אירוע אלימות בעבר - האב יזכה לזמן עם בתו
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
העו"סית: רק בת אחת נמצאת שם ביומיום
תסקיר העובדת הסוציאלית, שהוכן לצורך בירור הבקשות, חשף תמונה ברורה ביחס לשגרת הטיפול. הבת א', כך נכתב, "מגיעה לעתים קרובות לביתו של האב ונמצאת בקשר יומיומי עם המטפלת". מנגד, "הקשר עם הבת ס' הוא לעתים רחוקות יותר, והיא מגיעה אחת לשלושה חודשים לבית האב". גם האב עצמו התבקש להביע את דעתו בשלוש פגישות שונות. הוא חזר על אותה תשובה: "הבת א' תעזור לי". באחת הפגישות אמר כי אפוטרופוס הוא "מישהו שנותן עזרה", ובאחרת אמר: "מי שיש עכשיו א'".
