רכשה דירה עם הוריה - בן הזוג דרש מחצית מהזכויות
התובע והנתבעת חיו יחד כידועים בציבור 16 שנה. במהלך חייהם המשותפים, הם גרו בדירה שנרכשה ב-2002 על ידי האשה והוריה, כשהדירה נרשמה על שם שלושתם – האשה, אביה ואמה – בחלקים שווים. לאחר הפרידה, הגיש האיש תביעה שבמסגרתה דרש לקבל 900 אלף שקל - מחצית
מהזכויות בדירה. בנוסף, הוא דרש לקבל דמי שימוש בגין מגוריה של האשה בדירה מאז הפרידה, וחלק ממחיר מכירת רכב ששייך לאשה
בית המשפט לענייני משפחה באשדוד הכריע באחרונה בסוגיה סבוכה הנוגעת לזכויות רכושיות בין בני זוג לשעבר, שחיו כידועים בציבור במשך קרוב לשני עשורים. פסק הדין, שניתן על ידי השופטת עפרה גיא, קובע כי הגבר, שתבע מחצית מהזכויות בדירת מגוריהם, אינו זכאי לקבל אותן.
התובע והנתבעת חיו יחד כידועים בציבור ממאי 2003 ועד דצמבר 2019, ואף הביאו לעולם שתי בנות משותפות. במהלך חייהם המשותפים, התגוררו בני הזוג בדירה שנרכשה ב-2002 על ידי האשה והוריה, כשהדירה נרשמה על שם שלושתם – האשה, אביה ואמה – בחלקים שווים.
התובע: בעת רכישת הדירה הוסכם שהיא תהיה בבעלות בני הזוג
לאחר הפרידה, הגיש האיש תביעה שבמסגרתה דרש לקבל 900 אלף שקל - סכום שלטענתו משקף מחצית מהזכויות בדירה. בנוסף, הוא דרש לקבל דמי שימוש בגין מגוריה של האשה בדירה מאז הפרידה, איזון במיטלטלין וחלק ממחיר מכירת רכב ששייך לאשה.
לטענת האיש, בעת רכישת הדירה הוסכם בינו לבין האשה והוריה כי הדירה תהיה בבעלות בני הזוג, ובלבד שהם יישאו בתשלומי המשכנתא. לדבריו, לא היתה כדאיות כלכלית לרשום את המשכנתא על שמם בשל הטבות שקיבלו הורי האשה כעולים חדשים. לטענתו, מכיוון שהוא ואשתו נשאו יחד בתשלומי המשכנתא במשך שנות חייהם המשותפים, הוא זכאי למחצית מהדירה.
- פתק אחד הפך נכס של 15 מיליון שקל למוקד מחלוקת עזה
- נדחו טענות אשה לקבלת 800 אלף שקל ממכירת דירה משותפת
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
האשה מצדה, טענה כי האיש מעולם לא שילם את המשכנתא, וכי מי שנשאו בתשלומים היו היא, הוריה ואף סבתה, שהתגוררה עמם בדירה. לדבריה, במהלך השנים התובע נמנע מלקחת חלק משמעותי בתשלומי הבית, והעדיף להשקיע את הכנסותיו בעסקיו הפרטיים. "האיש התחמק מלשלם חשבונות בטענה שאינו צריך לממן את משפחתי", טענה האשה בבית המשפט. עוד היא ציינה כי כשחלתה בסרטן ב-2017, היא נאלצה להסתמך על כספים מהדודה שלה כדי לכסות תשלומים, שכן בן זוגה סירב לסייע.
השופטת גיא דחתה את תביעת הגבר על הסף, תוך שהיא קובעת כי לא הוכיח את זכאותו לזכויות בדירה. "הרישום בפנקס המקרקעין הוא ראיה חותכת לתוכן הזכויות בנכס", ציינה השופטת. היא אף הוסיפה כי האיש לא הציג כל ראיה לכך שהוסכם עמו על העברת זכויות בדירה בתנאי תשלום המשכנתא.
עוד קבעה השופטת כי גם אם היה מוכח שהתובע שילם חלק מתשלומי המשכנתא – מה שלא הוכח – הרי שלא היה בכך כדי להקנות לו זכויות קנייניות בדירה. "חזקה על מי שטוען לשיתוף בזכויותיו של אחר כי עליו להציג ראיות מוצקות, מה שלא נעשה במקרה זה", נכתב בפסק הדין שפורסם.
- כך נדחתה תביעה על דירה, כספים והוצאות קבורה
- יקבל 1.5 מיליון שקל גם בלי פגיעה מוכחת בהכנסה
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- צוואת הסבתא בת ה-97 נפסלה - וזו הסיבה לכך
בנוסף, נדחתה טענתו של האיש שלפיה חזקת השיתוף צריכה לחול על הדירה בשל מערכת היחסים הארוכה ביניהם. השופטת קבעה בהכרעתה כי, "מגורים משותפים אינם מהווים כשלעצמם ראיה לכוונת שיתוף ספציפית בדירה, בייחוד כאשר לא הייתה ביניהם שותפות כלכלית כוללת".
התובע נמנע מלהביא עדים רלוונטיים
במהלך ההליך, ביקר בית המשפט את העובדה שהתובע נמנע מלהציג אסמכתאות לתשלומים ששולמו על ידו. בנוסף, כשנדרש להביא עדויות לתמיכה בטענותיו, הוא נמנע מלהביא עדים רלוונטיים, כמו דודו שלטענתו שילם חלק מהמשכנתא עבורו. "אי הבאת עד משמעותי מחזקת את המסקנה כי עדותו הייתה עלולה להזיק למגיש התביעה", נכתב בפסק הדין.
האם תביעות נוספות של האיש נדחו?
כן, בית המשפט דחה גם את דרישותיו לקבלת דמי שימוש, איזון מיטלטלין, וחלק ממחיר מכירת הרכב.
מה יכולה להיות השלכה של פסק הדין על מקרים דומים?
הפסיקה מחזקת את הצורך בראיות חותכות לכוונת שיתוף, ומדגישה כי מגורים משותפים לבדם אינם מקנים זכויות בנכס.
במקרה אחר, בפסק דין בע"מ 1983/23, קבע בית המשפט העליון כי כשאין ראיות מובהקות לכוונת שיתוף, לא ניתן להחיל את חזקת השיתוף באופן אוטומטי. בפסק דין נוסף, ע"א 806/93 הדרי נגד הדרי, נפסק כי מגורים משותפים אינם מספיקים כדי להקנות זכויות בדירה, וכי יש צורך בכוונת שיתוף מפורשת.
- 1.אנונימי 26/02/2025 12:52הגב לתגובה זווהגבר היה בעל הדירה והאישה היתה תובעת לסכום ששוה למחצית הדירה מעניין אז מה בית המשפט היה פוסק
אלמנה, צוואה ומצבה: כך נדחתה תביעה על דירה, כספים והוצאות קבורה
בית המשפט לענייני משפחה בפתח תקווה קבע כי הסכם ממון וצוואה ברורים גוברים על טענות לשיתוף רכושי. אלמנה שנישאה בשנית ניסתה לקבל זכויות בדירה שירש בעלה השני ויתרות כספיות, ואף דרשה מילדיו מנישואיו הקודמים הוצאות קבורה, אך תביעתה נדחתה כמעט במלואה, תוך
ביקורת חריפה על התנהלותה והאופן שבו הונצח המנוח על מצבתו
בערוב ימיו של המנוח, שנים לאחר שנישא בשנית וערך הסכם ממון מסודר ואף צוואה מפורטת, נדמה היה כי קווי הירושה והרכוש ברורים. אלא שלאחר פטירתו התברר כי הדברים רחוקים מלהיות פשוטים. אלמנתו פנתה לבית המשפט לענייני משפחה בפתח תקווה וביקשה להצהיר על זכויות נרחבות בנדל"ן ובכספים, בטענה לשיתוף רכושי מכוח הסכם הממון שנחתם בין בני הזוג. מנגד, עמדו שלושת ילדיו של המנוח מנישואיו הראשונים, שטענו כי רצון אביהם היה ברור וחד־משמעי, וכי הצוואה וההסכם אינם מותירים מקום לפרשנות שהאלמנה מבקשת לאמץ.
פסק הדין, שניתן באחרונה על ידי השופט אורן אליעז, מציג תמונה מורכבת של יחסי משפחה טעונים, פרשנות חוזית קפדנית, ועימות חריף סביב שאלות של ירושה, כבוד וזיכרון. בסופו של יום קבע בית המשפט כי מרבית טענות האלמנה דינן להידחות, וכי אין לה זכויות בדירה שאותה ירש בעלה מהוריו, אין לה חלק בכספים שהיו בחשבונו הפרטי, ואף אין מקום לחייב את ילדיו בהוצאות הקבורה, בין היתר נוכח האופן שבו בחרה להקים את מצבתו.
הזוג נישא ב-1997, כשלכל אחד מהם היו ילדים מנישואים קודמים. כשנתיים לאחר מכן הם חתמו על הסכם ממון שאושר כדין בבית המשפט. בהסכם הוסדרו במפורש נכסים שהיו לכל אחד מהם ערב הנישואים, וכן נקבעו כללים לגבי הרכוש שייצבר במהלך החיים המשותפים. ב-2004 ערך המנוח צוואה, שבה ציווה את מרבית רכושו - ובכלל זה נכסי מקרקעין - לשלושת ילדיו, תוך שהוא מותיר לאשתו השנייה סכום של 100 אלף שקל ומכונית אחת.
לאחר פטירתו ב-2020 ניתן צו לקיום הצוואה, ללא כל התנגדות מצד האלמנה. ואולם כמה חודשים לאחר מכן הוגשה התביעה, שבה ביקשה האלמנה להצהיר כי רבע מהזכויות בדירה מסוימת - שהם מחצית מזכויותיו של המנוח - שייכות לה. הדירה, שהתברר, נתקבלה בירושה על ידי המנוח מהוריו, ונרשמה על שמו בלבד. עוד דרשה האלמנה מחצית מיתרות חשבונות הבנק, רישום המכונית על שמה, תשלום של 100 אלף שקל בהתאם לצוואה, וכן החזר של כ-10,400 שקל בגין מחצית מהוצאות הקבורה והאבל.
- צוואת הסבתא בת ה-97 נפסלה - וזו הסיבה לכך
- הבת התערבה בעריכת הצוואה - מה קבע ביהמ"ש?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
האלמנה טענה כי הרישום אינו משקף את ההסכמות האמיתיות
בית המשפט בחן בראש ובראשונה את שאלת הזכויות בדירה. נקודת המוצא היתה רישום המקרקעין, המהווה ראיה חותכת לבעלות. אלא שהאלמנה טענה כי הרישום אינו משקף את ההסכמות האמיתיות, וכי לפי הסכם הממון כל רכוש שנצבר במהלך הנישואים, כולל ירושות, הוא רכוש משותף. השופט אליעז דחה את הטענה הזו מכל וכל. הוא קבע בפסק הדין שפורסם שההסכם כולל הוראות ברורות, שלפיהן שיתוף רכושי חל רק על נכסים שיירשמו על שם שני בני הזוג. סעיף 5 להסכם, כך נקבע, מבהיר כי שותפות נוצרת כשהרכוש "יירשם על שם הצדדים", בין אם בלשכת רישום המקרקעין ובין אם במקום רישום אחר.
משה ינאי (רשתות)משווי של מיליארדים לפשיטת רגל? צו פשיטת רגל ליזם ההייטק משה ינאי נכנס לתוקף
בית משפט השלום בתל אביב קבע כי צו פתיחת הליכי חדלות פירעון נגד אחד היזמים הבולטים בתעשיית ההייטק הישראלית נכנס לתוקף באופן מיידי; החוב הראשי לקרן שינטילה מגיע ל-42 מיליון דולר, ולצדו התחייבויות נוספות שמגיעות למאות מיליוני שקלים; הפנטהאוז היוקרתי שלו בתל אביב ונכסים נוספים יימכרו, ועליו הוטלו מגבלות
בבית משפט השלום בתל אביב , באולם של השופט ליאור גלברד, נקבע בעצם כי משה ינאי מהיזמים הגדולים שהיו כאן נכנס להליך של פשיטת רגל. השופט קבע כי צו פתיחת הליכי חדלות פירעון נגד משה ינאי נכנס לתוקף באופן מיידי. ההחלטה מביאה למכירה כפויה של נכסיו המעוקלים ומטילה מגבלות אישיות כבדות על חייו הפיננסיים והעסקיים.
החוב הראשי עומד על כ-42 מיליון דולר לקרן שינטילה הרשומה באיי קיימן, שהועמדה כהלוואה לחברת ההשקעות MII בבעלותו המשותפת עם אשתו המנוחה רחל. לצד זאת, ינאי מחזיק התחייבויות נוספות מצטברות שמגיעות, לפי הערכות, למאות מיליוני שקלים נוספים, בעיקר לבנקים ישראליים ולקרנות מקומיות.
ינאי טוען כי שווי נכסיו הכולל, בארץ ומחוצה לה, עולה בהרבה על סך החובות, ומציג אומדן של כ-1.1 מיליארד דולר. אך טענות אלה נתקלו עד כה בקשיים משפטיים להוכחה מלאה.
קריירה מבריקה: מחלוץ אחסון נתונים לאיש האקזיטים
משה ינאי, שנולד ב-1949 ובנה קריירה בת ארבעה עשורים, נחשב לאחד מחלוצי תעשיית אחסון הנתונים העולמית. בוגר הנדסת חשמל מהטכניון, פתח את דרכו המקצועית בשנות ה-70 בחברת אלביט, שם השתתף בפרויקט ענת שהיה שיתוף פעולה עם ניקסדורף הגרמנית לפיתוח אמצעי אחסון למחשבי מיינפריים תואמי IBM.
ב-1987 הצטרף ל-EMC, ענקית האחסון האמריקאית שהייתה אז בחיתוליה, ומונה לסגן נשיא לטכנולוגיה. תחת הנהגתו פותח מוצר הסימטריקס (Symmetrix), מערכת אחסון מהפכנית שהפכה למוצר הדגל של החברה בשנות ה-90. המערכת כללה חידושים כמו חבילת התוכנה SRDF לגיבוי מרחוק, והובילה את EMC משווי שוק צנוע לעשרות מיליארדי דולרים.
