תיווך מתווך מפתח
צילום: ISTOCK

לקוח רכש את הדירה חודשים אחרי שמתווך הראה לו אותה - האם הוא צריך לשלם עמלת תיווך?

הלקוח אמר - "לא תודה", אבל הסתבר שבהמשך הוא רכש את הדירה; המתווך פנה לבית המשפט - מה קבע השופט?
עוזי גרסטמן | (22)

מה קורה כשמתווך מציג דירה, הלקוח אומר "לא תודה", ואז קונה אותה מאחורי הגב? המקרה הזה הגיע לבית המשפט והסתיים בפסיקה חד-משמעית: אם מתווך סוכם להיות הגורם היעיל בעסקה, הוא יקבל את העמלה המלאה – גם אם הלקוח ניסה לעקוף אותו.  

ראית דירה - תחתום על הסכם תיווך

מתווך מקרקעין הציג ללקוח נכס בנתיבות, יחד עם מספר נכסים נוספים. הרוכש חתם על הסכם תיווך שקבע עמלה של 2% על הנכס, ששוויו הוערך ב־3.5 מיליון שקל. לאחר פגישה אחת שבה הוצגה הדירה, הרוכש הודיע שהוא לא מעוניין. אבל ארבעה וחצי חודשים אחר כך, התברר שהרוכש חתם על חוזה לקניית הדירה – בלי ליידע את המתווך. המחיר היה 3.3 מיליון שקל. המתווך, שהבין שנעשה "מעקף", הגיש תביעה לבית המשפט על עמלת התיווך בסכום של 75 אלף שקל.  

"מאחורי הגב" – אבל לא מחוץ לחוק

הרוכש טען בבית המשפט שהמתווך כלל לא היה הגורם היעיל בעסקה, ושמתווך אחר היה זה שסגר אותה בפועל. אלא שבית המשפט חשב אחרת. הרשמת מיטל פרי מבית משפט השלום בבאר שבע דחתה את טענות הרוכש וקבעה: "אין צורך בריבוי פעולות מצד המתווך כדי להיחשב לגורם יעיל – די בכך שהוא הציג את הנכס והפגיש בין הצדדים".  

לא ניתן להתחמק מעמלה

בית המשפט הבהיר כי כאשר רוכש מסתיר את כוונותיו האמיתיות ורוכש את הנכס שהוצג לו על ידי המתווך, הוא פוגע ביכולת המתווך לממש את תפקידו ולהיות הגורם היעיל בעסקה. לכן, גם אם התרומה של המתווך הסתכמה בהצגת הנכס בלבד, הוא עדיין זכאי לעמלתו המלאה. בנוסף, הרשמת ציינה כי רכישת הדירה בוצעה בפרק זמן קצר יחסית לאחר הצגת הנכס, ובמחיר שקרוב למחיר המקורי. כל אלה חיזקו את ההכרעה. המקרה הזה אינו הראשון שבו נקבע שעל רוכשים לכבד את התחייבויותיהם למתווך. בעבר, בתי המשפט פסקו במקרים דומים שעל אף שהמתווך לא השלים את העסקה בפועל, ניסיונות של רוכשים לעקוף אותו כדי לחסוך את דמי התיווך אינם מתקבלים על הדעת.

הרוכש במקרה הזה חויב לשלם את מלוא סכום התביעה – 75 אלף שקל – בתוספת הוצאות משפט ושכר טרחה של 11,500 שקל. חשוב להבין ולזכור - אם אתם חותמים על הסכם תיווך, תדעו שזו התחייבות רצינית. גם אם נדמה לכם שהמתווך לא עשה הרבה, החוק רואה בהפגשת הצדדים או בהצגת הנכס כמספיקים כדי לזכות אותו בעמלה.  

המקרה בהרצליה - הלקוח התחמק - מה קבע השופט?

בפסק דין שניתן לפני מספר חודשים בבית משפט השלום בהרצליה על ידי השופט צחי אלמוג, נידונה תביעה על סכום של כ-437 אלף שקל שהגיש מתווך נדל"ן נגד בעל נכס בהרצליה. התביעה עסקה בטענה שהמתווך היה הגורם היעיל במכירת הנכס תמורת 9 מיליון שקל, ולכן מגיעים לו דמי תיווך, אף שמכירת הנכס בסופו של דבר התבצעה מול רוכש אחר.  המתווך חתם עם בעל הנכס על הסכם למכירת נכס במרכז הרצליה. ההסכם העניק למתווך בלעדיות למשך שישה חודשים, כשסוכם שיקבל דמי תיווך בהיקף של 1.5% מהעסקה אם יצליח למכור את הנכס. במהלך תקופת הבלעדיות, המתווך הציג את הנכס לזוג קונים פוטנציאליים, וניהל עמם משא ומתן מתקדם על העסקה. אלא שהמשא ומתן התפוצץ מסיבות טכניות הנוגעות לקשיים בהשגת משכנתא מצד הרוכשים. המתווך שהרוכש השני נחשף לנכס בזכות פעולות שיווק שלו צילום: ISTOCK באותה העת, התגלה כי הנכס נמכר בסופו של דבר לרוכש אחר. המתווך טען כי הרוכש האחר נחשף לנכס בזכות פעולות השיווק שלו, כולל סרטון שצילם והפיץ ברשת. לאור זאת, טען המתווך כי מגיעים לו דמי תיווך גם בעסקה זו, אף שהעסקה נסגרה לאחר תקופת הבלעדיות. הוא דרש לקבל את דמי התיווך על סך 1.5% מתוך מחיר הנכס, שנמכר תמורת 9 מיליון שקל. המתווך טען כאמור כי הוא היה הגורם היעיל בעסקה, וכי פעולות השיווק שביצע הביאו לחשיפת הנכס לאדם שרכש את הנכס לבסוף. לדבריו, הוא השקיע מאמצים רבים בשיווק הנכס, כולל הצגת הנכס לקונים פוטנציאליים וצילום סרטון שיווקי שהופץ באינטרנט. עוד טען המתווך כי בעלי הנכס פעלו בחוסר תום לב, בכך שניהלו מגעים עם הרוכשים שהוא הביא במקביל למגעים עם האדם האחר, ובכך הכשילו את העסקה עם האנשים שהוא הביא. מנגד, הנתבע טען כי המתווך לא היה הגורם היעיל בעסקה שנחתמה לבסוף, וכי העסקה נסגרה באמצעות מתווך אחר. לדבריו, הרוכש לא נחשף לנכס בזכות פעולותיו של המתווך, אלא דרך הקשרים שלו עם משפחת הבעלים של הנכס, שהיו חברים קרובים. השופט אלמוג נדרש לקבוע אם המתווך היה אכן הגורם היעיל בעסקה עם האדם שביצע את העסקה מול בעלי הנכס. אחת השאלות המרכזיות היתה אם הסרטון שהמתווך הפיץ ברשת היה הגורם לכך שהרוכש נחשף לנכס. לאחר סקירת הראיות, קבע השופט כי "לא הוכח שהתובע היה הגורם היעיל בעסקה", וציין כי הרוכש עצמו העיד כי לא הכיר את המתווך לפני שרכש את הנכס, וכי נחשף אליו רק לאחר חתימת ההסכם. השופט אף הוסיף כי מחומר הראיות שהוצגו, עולה כי הרוכש קיבל את המידע על הנכס ממתווך אחר, שהיה מעורב במגעים ובסגירת העסקה. לדבריו, "המתווך לא הביא ראיות מספקות לכך שהרוכש נחשף לנכס בזכות פעולותיו".

שאלות ותשובות על מתווכים ומשמעות "גורם יעיל" בעסקה

מה נחשב "גורם יעיל" לפי החוק? "גורם יעיל" בעסקת נדל"ן הוא מתווך שתרם באופן משמעותי לקידום העסקה, אפילו אם זה הסתכם בהצגת הנכס בלבד. מה אם אני קונה נכס שהוצג לי דרך מתווך אבל סוגר את העסקה לבד? במקרה כזה, אם המתווך הציג לך את הנכס או חיבר בינך לבין המוכר, סביר להניח שתהיה חייב בתשלום עמלה – במיוחד אם נחתם הסכם תיווך. האם אפשר להימנע מתשלום עמלת תיווך? רק אם המתווך לא ביצע אף פעולה שתרמה לקידום העסקה, או אם לא חתמתם על הסכם תיווך. איך להימנע ממצבים כאלה? אם אתם עובדים עם מתווך, היו גלויים ונהלו את התהליך בשקיפות. זה יחסוך סכסוכים משפטיים יקרים בהמשך. פסיקות כאלה מזכירות לנו את החשיבות של כיבוד הסכמים והתנהלות הוגנת – גם בעולם הנדל"ן התחרותי. במקרה אחר, בית משפט השלום בחיפה הכריע במאי האחרון בתביעה שבמסגרתה היתה לתשלום דמי תיווך שהגישה פמילי נדל"ן והשקעות (RE/MAX Family), נגד שני הצדדים בעסקת למכירת דירה. ראשית המקרה במאי 2018, אז חתם בעל דירה ברחוב השומר שבקריית ביאליק על הסכם עם התובעת, חברה שעוסקת בתיווך נדל"ן, לצורך מכירתה. לאחר החתימה הגיע אחד מעובדי החברה, שנטען כי הוא מתווך, תלה שלט גדול בחזית הדירה שעליו נכתב "למכירה", ואת הפרטים כדי ליצור קשר עמו. רופא שיניים שמרפאתו ממוקמת בסמוך לדירה הבחין בשלט ופנה למתווך. בהמשך, ביולי 2018, נחתם הסכם תיווך גם בין הרופא לבין החברה, והוא ביקר בדירה. בחלוף שנה נוספת חתמו המוכר והרופא על הסכם לרכישת הדירה תמורת 2.5 מיליון שקל. לאחר ששני הצדדים לעסקה סירבו לשלם דמי תיווך לחברה כפי שדרשה, הוגשה נגדם התביעה לבית המשפט.

תגובות לכתבה(22):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 20.
    לרו 31/12/2024 09:22
    הגב לתגובה זו
    במשהו פשוטלא פלא שמשפט דרעי בתור דוגמא נמש 10 שניוהאפקטמצומצ עד מצומצ מאוד
  • 19.
    אבישי 31/12/2024 08:23
    הגב לתגובה זו
    שני המקרי שהוצגו ה מקרי פשוטי שבה ברור כשמש בקי א המתוו זכאי לתשלו או לא . תכלס רוב העסקות מתבצעות ישירות ללא תיוו בעזרת אפליקציות מכירת נכסי וטוב שכ
  • 18.
    אבי 30/12/2024 08:24
    הגב לתגובה זו
    מודעה חינמית ביד 2 ו20 דקות להראות את הדירה לא שווי 75 אל שקל. זה גנבה.
  • 17.
    אחמד הצדיק 29/12/2024 10:08
    הגב לתגובה זו
    מתווך זה סחטן נוכל רמאי וגנב וכול זה בחסות החוק !!! רובם עובדים בשחור מקבלים ערמות של מזומנים יש מתווכת אחת ברחובות בת יותר משישים גם הילדים שלה מתווכים ראיתי בעניים שלי מעל חצי מליון שקל מזומן בלי קבלות בלי ניירות !!! תיווך מזמן הפך לעסק של העולם התחתון
  • 16.
    רומי 29/12/2024 09:56
    הגב לתגובה זו
    לא מהקונה ככה גם בשכירות אם חלילה שנגן על הצודקים אלא נגו על הנוכלים... אין מקצוע יותר דוחה ממתווך
  • 15.
    רפאל 29/12/2024 06:55
    הגב לתגובה זו
    המבצעים בנדלן הם לדעתי סכנה למשק ולבנקים המפקח חייב להתעורר ודחוף......
  • 14.
    אבי 29/12/2024 05:15
    הגב לתגובה זו
    ולא עמלה של 2% מסיק 0.5
  • 13.
    מתי הקטנה שראה את הדירה לא יהיה חייב לשלם דמי תיווך? (ל"ת)
    אמיר 29/12/2024 00:35
    הגב לתגובה זו
  • 12.
    שושנה 29/12/2024 00:32
    הגב לתגובה זו
    זה אחד המקצועות ההזויים.... העמלה שהם גוזרים ולעיתים על כלום כמעט ואפס השקעה אגב לא רק במכירות גם בשירות ולכן אף פעם לא פניתי וגם לא אפנה למתווך
  • 11.
    לכו להיות מתווכים אם זה כזה פשוט (ל"ת)
    דיבורים 28/12/2024 22:50
    הגב לתגובה זו
  • לא לכול מתאי להיות נוכל (ל"ת)
    אבי 30/12/2024 08:22
    הגב לתגובה זו
  • 10.
    מהנדס 28/12/2024 22:06
    הגב לתגובה זו
    אני לא מבין איך בנאדם לא מתבייש להציג את עצמו לסביבה שלו בתור מתווך נדלן, מה עושים? כנראה רגיל לשקר אז ממציא משהו
  • 9.
    רוכשים אל תסכימו 28/12/2024 21:13
    הגב לתגובה זו
    חוצפה שקיימת רק בישראל. המתווך עובד בשביל בעל הדירה וגובה שכרהטרחה מהרוכש רק בשביל להראות לו את הדירה. מסקנה: רוכשים, אל תסכימו לשלם תווך. שבעל הדירה יבוא להראות לכם את הנכס
  • 8.
    יוסף 28/12/2024 19:38
    הגב לתגובה זו
    תיווך עקיצה כסף בחסות החוק ניראה לכם הגיוני לשלם לכם על שלט שהם שמים מחוץ לחלון סכומים כאלו??? רמאים פשוט רמאים
  • 7.
    דויד - הצבר 28/12/2024 19:31
    הגב לתגובה זו
    אל תחתמו עם מתווכים על כלום! חבורה של נוכלים.
  • 6.
    למה לנסות לעקוץ את המתווכים כאשר המתווך החתים את הלקוח (ל"ת)
    משה 28/12/2024 19:06
    הגב לתגובה זו
  • 5.
    שולתתתת1 28/12/2024 18:35
    הגב לתגובה זו
    ככל שמחיר הנכס גבוה יותר מחיר העמלה נמוך יותר.
  • 4.
    רוני 28/12/2024 15:56
    הגב לתגובה זו
    1. גם שמופיע למשל ביד 2 .
  • 3.
    הומלס 28/12/2024 15:49
    הגב לתגובה זו
    הסכם התווך עם המתווך אינו מוגבל בזמן, בעיקרון המתוך יכול לדרוש את דמי התווך גם עם העסקה נסגרה שנה לאחר שהמתווך הראה את הדירה. לכן חשוב ביותר להוסיף תאריך תפוגה להסכם אחרת אתם מסתכנים.
  • 2.
    גוצ'ה 28/12/2024 13:38
    הגב לתגובה זו
    2% + מע"מ... על מה??? דירה של 400 אלף, 2 מיל והלאה... למה נגזרת באחוזים??? אבל כרגיל שומרי הסף ישנים. תשלום שווה ערך למספר חודשי עבודה, מספר משכורות, הלוואה שלמה וחודשי משכנתא רבים, על מההההה? אומת סטאראפ... רק שזה סטארטאפ על חשבונכם.
  • 1.
    אמיר 28/12/2024 12:45
    הגב לתגובה זו
    מה אשם הרוכש שהמוכר סגר עם מתווך?
  • קובי 31/12/2024 07:42
    הגב לתגובה זו
    אכ בארצות הברית לוקחי עמלה רק מרוכש 4אחוז
בית המשפט
צילום: Pixbay

הפקח ניצח את העירייה: בית הדין הורה להשיבו לתפקידו

אבישי ברדה, ששימש מפקח בכיר במחלקת החניה של עיריית אשדוד, פוטר לאחר שנחקר על התנהלות בלתי הולמת בקבוצת וואטסאפ פנימית של פקחים. בית הדין לעבודה קבע כי העירייה פעלה בניגוד לחוק, משום שהיתה צריכה לנקוט נגדו הליך משמעתי ולא לפטרו בדרך מנהלית. בנוסף להשבתו לעבודה, נפסקו לו פיצויים בסכום כולל של יותר מ-200 אלף שקל

עוזי גרסטמן |

אבישי ברדה, פקח בכיר במחלקת החניה של עיריית אשדוד, לא ציפה שביקור תמים במשרד מבקר העירייה יוביל לסיום עבודתו אחרי 16 שנות שירות. הוא הוזמן, כך נאמר לו, כדי למסור עדות בעניינו של עובד אחר, אך מצא את עצמו נחקר בחשד לשימוש לרעה בסמכותו. זמן קצר לאחר מכן נשלל ממנו תפקידו הבכיר, הוא הוחזר לדרגת פקח מן השורה ולבסוף פוטר מעבודתו. אלא שבית הדין האזורי לעבודה בבאר שבע, בראשות השופטת יעל אנגלברג שהם, קבע כי הפיטורים נעשו שלא כדין, והורה לעירייה להשיבו לתפקידו ולשלם לו פיצויים משמעותיים.

הפרשה החלה עוד ב-2017, אז פתח ברדה קבוצת וואטסאפ שכללה את כלל פקחי החניה בעירייה. מטרתה הראשונית היתה, לדבריו, יצירת קבוצה חברתית לעובדים. עם השנים שינתה הקבוצה את ייעודה - היא שימשה להעברת בקשות שונות בין הפקחים, לרבות בקשות להימנע מרישום דו"חות חניה במקרים מסוימים. מדובר היה בהתנהלות שבמבט ראשון נראתה כחורגת מסמכות, אך ברדה טען כי מאז שמונה לתפקידו הבכיר ב-2022 הוא ניסה לשים קץ לתופעה, ואף ביקש את אישור מנהלו הישיר לסגור את הקבוצה. לטענתו, המנהל, מר גבי דהאן, מנע זאת ממנו והודיע כי דיווח על הקבוצה לגורמים הבכירים בעירייה.

במרץ 2024, במהלך חקירה משמעתית נגד אחד הפקחים, התבקש ברדה להגיע למשרד מבקר העירייה ולהשיב לשאלות. לדבריו, הוא הגיע מתוך תחושת מחויבות מקצועית, אך במהרה התברר לו כי הוא עצמו נחשד בעבירת משמעת. זמן קצר לאחר מכן, ב-29 במרץ, הוא הועבר מתפקידו כמפקח בכיר בחזרה לתפקיד פקח רגיל, מבלי שנערך לו שימוע. במאי נמסרה לו הזמנה לשימוע בפני ועדת פיטורים בעילה של “אי התאמה לתפקיד והתנהגות שאינה הולמת עובד עירייה”. לאחר השימוע הוחלט על פיטוריו מ-1 ביוני 2024.

ברדה לא השלים עם ההחלטה. באמצעות עורך דינו, כפיר זאב, הוא עתר לבית הדין לעבודה וביקש להורות על ביטול הפיטורים והשבתו לתפקידו. בתביעתו הוא טען כי העירייה נקטה הליך מנהלי לא תקין, מכיוון שהיה עליה לנקוט הליך משמעתי לפי הוראות חוק הרשויות המקומיות (משמעת). לדבריו, עצם העובדה שנחקר על ידי מבקר העירייה מלמדת כי מדובר בעבירת משמעת, ולכן לא ניתן היה להסתפק בהליך פיטורים מנהלי. עוד הוסיף כי עצם ניידו מהתפקיד לפני קבלת החלטה בעניינו מהווה הפרה של החוק, וכי לא ניתנה הסכמת ועד העובדים כנדרש. לטענת ברדה, “העירייה בחרה לעקוף את ההליך המשמעתי, אולי משום שחששה שהבירור בפני בית הדין למשמעת יחשוף מעורבות של עובדים נוספים בקבוצה”. הוא הדגיש כי לא היה היחיד ששלח הודעות בקבוצה, אך בפועל רק הוא פוטר. “מדובר באכיפה בררנית, שנועדה להפוך אותי לשעיר לעזאזל”, הוא טען. בנוסף, הוא ביקש פיצוי בגין נזקיו הכספיים והנפשיים בסכון כולל של יותר מרבע מיליון שקל.

עיריית אשדוד, מנגד, טענה כי פעלה כדין וכי החלטת הפיטורים התקבלה משיקולים ניהוליים בלבד. לטענתה, לא מדובר בעבירת משמעת אלא באובדן אמון, שכן התנהלותו של ברדה, שהקים קבוצה ששימשה למעשה להעדפת מקורבים ולהפרת חובת ההגינות, פגעה קשות באמון הציבור ובמעמדה של העירייה. “מדובר בעובד בכיר שתפקידו מחייב סטנדרט ערכי גבוה”, טענה באת כוחה של העירייה, עו"ד חן סומך. עוד נטען כי ועד העובדים היה שותף להליך ולא הביע התנגדות, וכי השימוע נערך כדין.

פועל בניין
צילום: Getty images Israel

אזורים דרשה פטור מפיצוי בשל הקורונה, ונדחתה

בית משפט השלום בירושלים קבע כי אזורים תשלם פיצויים בהיקף כולל של יותר מ-420 אלף שקל לרוכשי דירות בפרויקט ארזה במוצא עילית, בגין איחור במסירת הדירות. החברה טענה כי הקורונה גרמה לעיכוב של ארבעה חודשים והצדיקה פטור מתשלום, אך בית המשפט קבע כי לא הוכח קשר ישיר בין המגפה לבין האיחור, והזכיר כי אין די בהכרזה על הקורונה כ"כוח עליון" כדי להימנע מפיצוי

עוזי גרסטמן |

במהלך החודשים הארוכים שבהם המתינו הדיירים החדשים בפרויקט ארזה שהוקם במוצא עילית למפתחות הדירות שלהם, הסבירו אנשי להם אזורים בנין (1965) כי אין ביכולתם לעמוד בלוחות הזמנים. מגפת הקורונה, כך נטען, שיתקה את ענף הבנייה, פועלים נעדרו, אספקת חומרים התעכבה והמדינה עצמה נכנסה לסגרים. אלא שכשהגיעה הפרשה לפתחו של בית המשפט, התברר כי התמונה מורכבת בהרבה. פסק הדין שפרסמה השופטת הבכירה מרים קסלסי משרטט תמונה של עיכובים חלקם מוצדקים, חלקם לא - ובעיקר כזו שלא הוכח לגביה מה באמת נבע ממגפה ומה מקורו בגורמים אחרים.

מדובר בתביעה שהגישו 15 רוכשי דירות, שקנו שמונה דירות בפרויקט גדול של אזורים. התובעים טענו לאיחור במסירה שנע בין ארבעה לשישה חודשים וחצי, וביקשו פיצוי לפי חוק המכר (דירות) וכן בגין עוגמת נפש. החברה מנגד התגוננה בטענה שהאיחור נגרם כתוצאה מכוח עליון-– מגפת הקורונה, ולכן היא פטורה מתשלום. בנוסף, היא טענה כי חלק מהדיירים ביקשו לבצע שינויים בדירות, מה שדחה את מועדי המסירה בהסכמתם, וכי יש לקחת זאת בחשבון.

בית המשפט נדרש לשורה ארוכה של עדויות, מסמכים וחוות דעת מומחים, וניסה לפענח מה בדיוק קרה באתר הבנייה בין 2018 ל-2021. התמונה שעלתה היתה של פרויקט מורכב שכלל 21 בניינים, ובו לצד גורמים חיצוניים כמו הקורונה, התגלו גם עיכובים פנימיים, ליקויים בתיאום בין קבלנים וספקים, ולעתים גם חוסר בהירות בהתנהלות החברה עצמה. השופטת קסלסי ציינה כי חלק מהתובעים ביקשו שינויים מינוריים בדירות - הזזת נקודות חשמל, שינויי אינסטלציה או הקטנת קירות, אך אף שמדובר בעבודות שניתן לבצע בתוך ימים ספורים, החברה קבעה באופן גורף דחייה של 30 או 45 ימי עבודה. "התמקחתי איתם וזה ירד ל-45 יום", העידה אחת הרוכשות. "ראיתי שתקופה ארוכה לא נעשה כלום, וכשכבר עשו – זה לקח יומיים שלושה". גם תובעים אחרים תיארו כי התקבלו דחיות אוטומטיות, ללא בדיקה אמתית של משך העבודה הנדרש.

לכל שינוי יש השפעה אפשרית על לוחות הזמנים

מנגד, הקבלן מטעם אזורים העיד כי מדובר בהערכות שנקבעו על ידי האדריכלית ומהנדס הפרויקט, וכי לכל שינוי יש השפעה אפשרית על לוחות הזמנים. ואולם בית המשפט קבע כי התמונה מצביעה על הפרזה: לפי קביעתה של השופטת קסלסי, תקופת העיכוב הסבירה לביצוע השינויים בדירות עומדת על כשני שלישים בלבד מהימים שנקבעו בנספחי השינויים. "התובעים הצליחו להוכיח כי אין הלימה מלאה בין היקף השינויים שבוצעו לבין פרקי הזמן שנקבעו לדחיית המסירה", כתבה השופטת בפסק הדין שפורסם. "מדובר בהפרזה של כשליש במספר הימים, ויש לראות בכך חריגה לא סבירה, אף שלא במידה שמלמדת על ניסיון לעקוף את חוק המכר (דירות)".

אך עיקר הדיון נסוב סביב טענת אזורים, שלפיה מגפת הקורונה מהווה כוח עליון הפוטר אותה מאחריות. החברה הציגה עדויות של מנהלי פרויקט, קבלני משנה וספקים שסיפרו על מחסור בעובדים, עיכובים באספקת חומרי גלם, ובמקרים אחדים גם על עובדים שחלו או נכנסו לבידוד. ואולם בית המשפט מצא כי הראיות אינן קושרות במישרין בין המגפה לבין עיכוב של ארבעה חודשים כפי שטענה החברה. "לא הובאה בפניי כל הוכחה שהקורונה גרמה לעיכוב בן ארבעה חודשים", כתבה קסלסי. "ובוודאי שלא הוכח כי עיכוב בן ארבעה חודשים חל באופן זהה על כל הבניינים בפרויקט". היא הזכירה כי החברה לא הציגה חוות דעת מקצועית שתתמוך בקשר הסיבתי, ואף לא הביאה ראיות על לוחות הזמנים המקוריים לעומת הביצוע בפועל.