יצחק רבין

יצחק רבין (1922-1995) היה איש ציבור ישראלי ששימש בשורת תפקידים בכירים במדינה. הוא כיהן כרמטכ"ל צה"ל, כשגריר ישראל בארצות הברית, וכשר בממשלות שונות, ובהם תפקיד שר הביטחון. פעמיים עמד בראש ממשלת ישראל, בשנות השבעים ושוב מתחילת שנות התשעים.

כהונתו השנייה כראש ממשלה זוהתה עם תהליך המשא ומתן המדיני מול הפלסטינים, שהוביל להסכמי אוסלו, ועם חתימת הסכם השלום עם ירדן. על פועלו בתהליך המדיני הוענק לו בשנת 1994 פרס נובל לשלום, יחד עם שמעון פרס ויאסר ערפאת. תהליך זה היה שנוי במחלוקת ציבורית עמוקה בישראל, בין תומכים שראו בו הזדמנות מדינית וכלכלית לבין מתנגדים שהצביעו על סיכוני ביטחון.

בהיבט הכלכלי, בתקופת כהונתו נמשכו תהליכי פתיחת המשק לעולם, קליטת גל העלייה הגדול מברית המועצות לשעבר והשקעות בתשתיות. רבין נרצח בנובמבר 1995 בתום עצרת בתל אביב. יום הזיכרון לזכרו מצוין מדי שנה, ובמוקדו דיון ציבורי על מקומו של השיח הדמוקרטי בישראל. בעקבות הרצח מונתה ועדת חקירה ממלכתית שבחנה את כשלי האבטחה, ומוסדות ומבני ציבור רבים בישראל נושאים כיום את שמו.

מורשתו נוכחת בשיח הציבורי סביב מערכות בחירות ובוויכוח על יחסי דת ומדינה, וגם בשמות של רחובות ומתחמי נדל"ן מרכזיים הנושאים את שמו בערים רבות בישראל. שמו מופיע גם על מוסדות ציבור, כיכרות ומרכזי תחבורה שהוקמו בעשורים האחרונים.