נתן חץ
צילום: יחצ
ניתוח

אלוני חץ מגייסת עד 300 מיליון שקל - המניה נופלת ב-5.5%; האם זו הזדמנות?

מה היקף החוב של אלוני חץ, מה היקף הפרעונות השנתיים, מה התזרים שמשרת את החוב, כמה ישקיע נתן חץ בהנפקה ומה הדיסקאונט של המניה ביחס להחזקותיה?
רוי שיינמן | (6)

אלוני חץ נמצאת במגננה בשנתיים האחרונות - מחיקות ללא הפסקה של נכסים בארה"ב (בוסטון וושינגטון) ולונדון. בשנה שעברה השערוכים כלפי מטה היו 4.6 מיליארד שקל והם עלו ל-5 מיליארד שקל עם הרבעון הראשון של השנה. החברה אומנם לא מסרה את היקף הגיוס אך לפי הערכות ביזפורטל מדובר על היקף של 200 מיליון עד 300 מיליון שקל במניות ואופציות. מה מצבה של אלוני חץ והאם כדאי להשתתף בהנפקה?

 

אנרג'יקס, אמות, ארה"ב ובריטניה 

אלוני חץ נסחרת בשווי של 4.3 מיליארד שקל, מתחת להון העצמי שעומד על כ-4.7 מיליארד שקל ועם שתי החזקות נסחרות - האחת אנרג'יקס -0.19% שפועלת בתחום האנרגיה המתחדשת ונסחרת בשווי 7.6 מיליארד שקל והשנייה אמות -2.5% שפועלת בעיקר בשוק המשרדים המקומי ונסחרת בשווי של 7.1 מיליארד שקל.

אלוני חץ שולטת בשתי החברות האלו. שווי ההחזקה שלה בשתיהן - כ-7.6 מיליארד שקל, אך מכירת שליטה (בתיאוריה) תהיה בערכים גבוהים. השווי הסחיר נובע מהחזקה של 50.2% באנרג'יקס ו-51% באמות. אמות סובלת מהחולשה בשוק המשרדים ומנייתה בירידה. אנרג'יקס במצב טוב מבחינת ביצועים ומבחינת המניה.

לאחרונה דיווחה אלוני חץ  הערכה ביחס לערך הנכסי הנקי שלה (הערך הכלכלי שלה):

הנתונים האלו צריכים להתעדכן כלפי מטה משתי סיבות: גם השווי הסחיר שהשתנה וגם מטעמי שמרנות יש מקום להפחית את ההשקעות בחו"ל, ועדיין יש כרית ביטחון גדולה. גם מחיקות נוספות גדולות, ישאירו את המשקיעים עם החזקה שנסחרת מתחת לערך הנכסי הנקי. מניית החברה יורדת כעת ב-5.5% לכ-23.4 שקל והערך הנכסי 39 שקל. מחיקה אגרסיבית של 2.5 מיליארד תוריד את הערך הנכסי למחיר השוק. 

זה יכול לקרות, וצפוי שהמחיקות ימשכו, אך בשיעור נמוך יותר. כך או אחרת, המניה אמורה להיסחר בדיסקאונט ביחס לערך הכללכי שלה, ככה זה מקובל בחברות החזקה. באופן גס אפשר להעריך שהדיסקאונט הממוצע בחברות מסוגה הוא 20%-25%, אצלה זה 40%, בגלל ההבנה שיהיו מחיקות נוספות. מנגד, צריך לזכור שיש לאלוני חץ יתרון - היא פרוסה על שני תחומים עיקריים - נדל"ן מניב ואנרגיה מתחדשת.

 

חוב של 6 מיליארד שקל

לאלוני חץ יש חוב של 6 מיליארד שקל. החוב היווה לפני 4 שנים 30% מהמאזן, היום הוא 56%.  זו הסיבה שהחברה רוצה לגייס אקוויטי, היא לא רוצה להיות ממונפת יותר, היא רוצה לחזק את ההון העצמי.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

החברה אמורה לפרוע בשנים הקרובות 600 מיליון שקל בשנה ובהמשך זה יעלה ל-800 מיליון שקל: 

 פירעון של 600 מיליון בשנה - דומה לתזרים החופשי

במקביל היא מייצרת FFO בגובה שקרוב ל-600 מיליון שקל. ה-FFO אמור לייצג את התזרים החופשי השנתי, כך שהחברה על הגבול - הכסף פנימה מספיק בדיוק לפירעון החובות. גיוס אקוויט יעזור לה להיות מעל הקו האדום.

  FFO של 148 מיליון שקל ברבעון הראשון של השנה, אלוני חץ

אז ההנפקה הזו יכולה להיות מעניינת, במיוחד כשהיא נעשית בדיסקאונט על מחיר השוק, אבל הסיכון בקבוצה עוד לא חלף. מנגד, אפשר להעריך בזהירות שגם אם יהיו עוד מחיקות, וגם בהתחשב בדיסקאונט מקובל לחברות אחזקה, לא צפוי באלוני חץ סחרור וקריסה. יש לה גם אפשרויות פיננסיות שוק הוניות מעניינות שהיא עוד לא הגיעה אליהן - מכירת מניות באנרג'יקס, באמות, מכירת שליטה באחת מהן במקרה של סחרור גדול מדי. היא לא שם. 

 

אנרג'יקס - האם טראמפ יקלקל את החגיגה?

אנרג'יקס צומחת בצב מרשים. הביצועים שלה בארץ, אירופה ובמיוחד הפריסה בארה"ב מרשימים. זה צפוי להימשך, אחרי הכל העולם רוצה אנרגיה נקייה, חברות הטק דורשות אנרגיה נקייה בבניינים ובשרתים שלהן, והתחום הזה מקבל סובסידיות גדולות שככל שהתחום גדל כך הצורך בהן יורד. הכדאיות הכלכלית באנרגיה סולארית כבר ברורה בלי סובסידיות בחלק גדול מהעולם.

אבל, בארה"ב שינו את הכללים בשנה האחרונה בעיקר בקליפורניה שבה הופחתו הסובסידיות, והחשש הגדול שדונלד טראמפ אם ייבחר לנשיא ישפיע דרמטית על התחום. טראמפ לא מאמין באנריגה סולארית, הוא לא מאמין שהעולם שלנו מזדהם. הוא חושב שמדובר בסוג של קונספירציה סינית. גם אם הוא לא יוכל להפסיק ולמנוע את המגמה של הצמיחה בתחום, הוא יכול לבטל חלק ניכר מהסובסידיות.

החשש הזה התבטא במחירי מניות האנריגה המתחדשת ביום שישי, אחרי העימות עם ביידן שהפסיד בנוקאאוט לטראמפ. החשש הזה באם יעריכו בשוק שהוא גדל ייפגע דרמטית במחירים. זה ישליך כמובן גם על אנרג'יקס שיורדת היום. אולי זו אחת הסיבות להצטיידות של אלוני חץ במזומנים, יש כאן גורם לא חדש, אבל קריטי שיכול לפגוע בחברה היחידה שעד כה מתקדמת טוב גם בביצועים וגם בבורסה. 

 

נתן חץ יזרים כסף לחברה - האם זו הבעת אמון?

נקודת זכות בהנפקה היא ההשתתפות של נתן חץ שיזרים לפחות 20 מיליון שקל. הוא מחזיק 14.5%, כך שהוא עשוי לרדת בחלקו. זה דווקא סימן פחות טוב, השוק ירצה שהוא יגדיל את שיעור החזקתו או לפחות לא יקטין. 

ונקודה לקראת - החברה חילקה דיבידנד. איך היא מחלקת דיבידנדים בשעה שהיא בצרה. כתבנו על זה כאן לפני מספר חודשים.  

תגובות לכתבה(6):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 5.
    טראמפ 01/07/2024 08:30
    הגב לתגובה זו
    הראשון "לא יציב" השני "יציב מאוד" ואיש למעשה לא יודע מה יהיה!
  • 4.
    טראמפ 01/07/2024 08:28
    הגב לתגובה זו
    בשוק ההון יש הרבה מניפולציות ובעיקר הקשורות עם עתיד הכוכב ארץ,תוך התלמות מדינוזאורים שניכחדו,עידני קרח,עידני חום,בקיצור זה כוכב המושפע מאיתנו ברמה מינורית
  • 3.
    שווה חצי (ל"ת)
    אנונימי 30/06/2024 14:46
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    ניתוח טוב. אני אופטימיאבל עדיין לא קונה (ל"ת)
    איציק 30/06/2024 13:12
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    מ. כהן 30/06/2024 11:49
    הגב לתגובה זו
    החוב הענק שרובץ, המחיקות שימשכו, הריבית שאוכלת את הרווח, ועוד רעות חולות באלוני חץ.לא סתם היא נסחרת מיתחת להון.הגיוס הנוכחי, מהווה סימן שאלה אדום בוהק.לדעתי החברה קרובה מיתמיד לוותר על אחת מאחזקותיהה האכותיות, אנרגי'קס או אמות.
  • צודק חלקית 30/06/2024 13:56
    הגב לתגובה זו
    לא כך כך איכותיות (אגב, זהו אותו ניהול) - אנרג'יקס במחיר של לפני כארבע שנים ואמות - שש שנים! אלוני חץ זה סיוט שזכה להמלצה באתר זה.
רובי ריבלין יצחק נבון נשיא בגובה העיניים
צילום: מתוך הסרט

הנשיא ממשיך לעשות בושות...

אחרי אלקטריאון ופרסומת ליכין, הנשיא לשעבר רובי ריבלין מצטרף לחברה חדשה, הפעם בתחום הקריפטו

תמיר חכמוף |

רובי ריבלין, הנשיא לשעבר של מדינת ישראל, שוב נושא את התואר נשיא והפעם כנשיא ייצוגי ויועץ לדירקטוריון של החברה הממוזגת BitCore Capital - פליינג ספארק פליינג ספארק 118.36%  , שתפעל להשקעה מוסדית בביטקוין ובפיתוח השקל הדיגיטלי.

זו אינה הפעם הראשונה שבה ריבלין משאיל את שמו לחברה עסקית לאחר סיום כהונתו, אך בכל פעם עולה התהייה, איפה עובר הגבול בין מוניטין ציבורי לשירות אינטרסים פרטיים? ריביין הוא לא כלכלן מזהיר, הוא גם לא מנהל מוכר וגם לא משקיע טוב. הבחירות שלו עד עכשיו מלמדות שעדיף שהיה משאיר את הטייטל המכובד שלו שלא בשימוש. אלקטריאון איבדה את רוב ערכה מאז שהוא נכנס אליה. אולי הוא קיבל ערמה של כסף - אבל למה למכור את השם הכל כל כך מכובד - "נשיא לשעבר". העסק החדש שאליו הוא נכנס זה עסק קריפטו. קריפטו בהגדרה זה עסק מפוקפק כי אף אחד לא יודע להסביר אם יש לזה ערך כלכלי אמיתי. רבים משתכנעים להשקיע שם כי זה עולה, אבל היו בהיסטוריה בועות ארוכות וענקיות שבסוף. התפוצצו. הביטקוין אולי יישאר, הטכנולוגיה שמניעה אותו חשובה, אבל השיטה, והערך ישתנו בהמשך. זה יכול להיות עוד שנה או עוד 5 או 10 שנים, אבל אי אפשר להחזיק ערך מנופח על פני אינסוף.   

במקרה הנוכחי, החברה שבה ישמש ריבלין נשיא ייצוגי מציגה מודל של שילוב בין השקעות בביטקוין לבין פיתוח שקל דיגיטלי תחת רגולציה שווייצרית. היא מצפה לגייס עשרות מיליוני שקלים בהנפקה בתל אביב, ומתהדרת בשמות בכירים נוספים כמו יוחנן דנינו ויזהר שי. בינתיים היאט בעצם שלד בורסאי. זהו. נשיא המדינה לשעבר בוחר להיות יו"ר של שלד בורסאי. 

שוק הקריפטו בישראל עדיין סובל מחוסר ודאות רגולטורית ומחשדנות ציבורית, והצטרפותו של נשיא לשעבר עלולה להעניק למהלך מעטפת אמון ציבורית. השאלה במקרה הזה, עד כמה ריבלין, שדרכו הציבורית והערכית מוכרת היטב, באמת מבין את המורכבות הטכנולוגית והרגולטורית של עולם המטבעות הדיגיטליים, והאם תפקידו כאן הוא מהותי או בעיקר תדמיתי?

לא הפעם הראשונה

מעט לאחר סיום כהונתו כנשיא, בקיץ 2021, מונה ריבלין ל-"נשיא החברה" באלקטריאון אלקטריאון -3.65%   אז חברה צעירה בבורסה בתחום הכבישים החכמים. על פי הודעת החברה אז, תפקידו היה "לקדם שיתופי פעולה עם ממשלות וחברות גלובליות". הצעד עורר ביקורת ציבורית נרחבת, במיוחד מצד מי שטענו כי מדובר במינוי סמלי שמטרתו העיקרית פתיחת דלתות וגיוס אמון ציבורי. בעת המינוי, מניית אלקטריאון איבדה כ-50% מהשיא שרשמה באותה השנה, ורבים תהו האם ריבלין בחר נכון כשהצטרף למיזם עתיר הפסדים. מאז המינוי ועד היום למי שתהה, המניה איבדה עוד כ-60% ונעשו גיוסים ודילולים בדרך.

יגאל דמרי. קרדיט: עוזי אברהםיגאל דמרי. קרדיט: עוזי אברהם

עדכון המדדים - נקסט ויז'ן נכנסת ודמרי נשארת במדד ת"א 35; והשינויים הנוספים

המניות שייכנסו למדד 90 והמניות שינשרו 

תמיר חכמוף |

יגאל דמרי עשה כמעט הכל כדי להישאר במדד ת"א 35 - מכר מניות בהנפקה פרטית כדי להגדיל את הכמות הצפה. "הכריח"  את המוסדיים לממש אופציות שברשותם (מהנפקות פרטיות קודמות) דרך הורדת מחיר המימוש לימים בודדים. אם הם לא יממשו - הם פראיירים. נותנים מתנה (מחיר נמוך של המניות בהנפקה פרטית, מחיר מימוש של אופציה נמוך) - המוסדיים לוקחים ונהנים. אחר כך, הם מוכרים את המניות בשוק והמניה יורדת ועדיין - דמרי עלתה מאז הרמזים הראשונים על עסקת חטופים והסכם סיום המלחמה ב-25%. 

העליות והתרגילים הלגיטימיים של יגאל דמרי עזרו לו להשאיר במדד המכובד, אבל צריך לזכור שלדברים האלו יש מחיר. דמרי מכר בזול. יכול משקיע מהציבור לטעון ובמידה רבה של צדק - למה לא אני? גם אני רוצה? ואז תעלה השאלה - האם זו טובת החברה והאם היא גוברת על טובת בעלי המניות. כלומר, חברת דמרי לא צריכה מזומנים, היא לא צריכה הנפקות. ברור שהמהלך הזה נועד רק כדי להשאיר אותה במדד - האם העלות של המהלך - פגיעה בבעלי המניות הקיימים, נמוכה מהתועלת של הישארות במדד? לא ברור. יגאל דמרי כנראה משוכנע שכן. צריך גם לזכור שהוא עצמו בעל המניות הגדול ביותר, כך שדילול שהוא עושה הוא גם על חשבונו. מנגד, הוא להבדיל ממשקיע קטן מתוגמל אחרת לחלוטין - הוא המנכ"ל, הבוס הגדול, והוא השולט. הוא מתוגמל בכמה צורות - שכר, הטבות ותגמול לא חומרי - כבוד, כוח. אלו לא נפגעים כלל. 

בקיצור, סוגייה מעניינת. אבל בשורה התחתונה, דמרי הצליח להשאיר את החברה  שלו בטופ, במדד המוביל - ריספקט. מי שלא הצליחו להישאר במדד הן אנרג'יאן, והחברה לישראל, האמא של איי.סי.אל. במקומן ייכנסו למדד נקסט ויז'ן הלהיט של הבורסה בשנתיים האחרונות ומגדל שגם היא להיט גדול, כמו כל תחום הביטוח בשנה האחרונה.  

ממדד ת"א 90 ינשרו טלסיס, תדיראן, מימון ישיר ופלסאון. למדד ייכנסו מור השקעות וגילת שעשו מהלך מרשים בשנה האחרונה. מור אולי הפתיעה יחד עם כל תחם בתי ההשקעות, גילת היתה תמיד עם ערך חבוי, ומה שמעניין שאחרי הניתוח כאן - למה אנחנו חושבים שמניית גילת מעניינת? התשובה הקצרה והתשובה הארוכה, היא דווקא ירדה 20%, לפני שזינקה פי 3.5!

כמו כן, תצטרף אמפא שהנפיקה לאחרונה במחיר מלא, אבל השוק משווא לסחורה וקנה. ותיכנס גם רימון, קבוצת תשתיות שבצמיחה אורגנית וחיצונית מגדילה באופן שוטף את המחזורים והרווחים שלה.