ניתוח

אלוני חץ מגייסת עד 300 מיליון שקל - המניה נופלת ב-5.5%; האם זו הזדמנות?

מה היקף החוב של אלוני חץ, מה היקף הפרעונות השנתיים, מה התזרים שמשרת את החוב, כמה ישקיע נתן חץ בהנפקה ומה הדיסקאונט של המניה ביחס להחזקותיה?
רוי שיינמן | (6)

אלוני חץ נמצאת במגננה בשנתיים האחרונות - מחיקות ללא הפסקה של נכסים בארה"ב (בוסטון וושינגטון) ולונדון. בשנה שעברה השערוכים כלפי מטה היו 4.6 מיליארד שקל והם עלו ל-5 מיליארד שקל עם הרבעון הראשון של השנה. החברה אומנם לא מסרה את היקף הגיוס אך לפי הערכות ביזפורטל מדובר על היקף של 200 מיליון עד 300 מיליון שקל במניות ואופציות. מה מצבה של אלוני חץ והאם כדאי להשתתף בהנפקה?

 

אנרג'יקס, אמות, ארה"ב ובריטניה 

אלוני חץ נסחרת בשווי של 4.3 מיליארד שקל, מתחת להון העצמי שעומד על כ-4.7 מיליארד שקל ועם שתי החזקות נסחרות - האחת אנרג'יקס -0.08% שפועלת בתחום האנרגיה המתחדשת ונסחרת בשווי 7.6 מיליארד שקל והשנייה אמות -0.38% שפועלת בעיקר בשוק המשרדים המקומי ונסחרת בשווי של 7.1 מיליארד שקל.

אלוני חץ שולטת בשתי החברות האלו. שווי ההחזקה שלה בשתיהן - כ-7.6 מיליארד שקל, אך מכירת שליטה (בתיאוריה) תהיה בערכים גבוהים. השווי הסחיר נובע מהחזקה של 50.2% באנרג'יקס ו-51% באמות. אמות סובלת מהחולשה בשוק המשרדים ומנייתה בירידה. אנרג'יקס במצב טוב מבחינת ביצועים ומבחינת המניה.

לאחרונה דיווחה אלוני חץ  הערכה ביחס לערך הנכסי הנקי שלה (הערך הכלכלי שלה):

הנתונים האלו צריכים להתעדכן כלפי מטה משתי סיבות: גם השווי הסחיר שהשתנה וגם מטעמי שמרנות יש מקום להפחית את ההשקעות בחו"ל, ועדיין יש כרית ביטחון גדולה. גם מחיקות נוספות גדולות, ישאירו את המשקיעים עם החזקה שנסחרת מתחת לערך הנכסי הנקי. מניית החברה יורדת כעת ב-5.5% לכ-23.4 שקל והערך הנכסי 39 שקל. מחיקה אגרסיבית של 2.5 מיליארד תוריד את הערך הנכסי למחיר השוק. 

זה יכול לקרות, וצפוי שהמחיקות ימשכו, אך בשיעור נמוך יותר. כך או אחרת, המניה אמורה להיסחר בדיסקאונט ביחס לערך הכללכי שלה, ככה זה מקובל בחברות החזקה. באופן גס אפשר להעריך שהדיסקאונט הממוצע בחברות מסוגה הוא 20%-25%, אצלה זה 40%, בגלל ההבנה שיהיו מחיקות נוספות. מנגד, צריך לזכור שיש לאלוני חץ יתרון - היא פרוסה על שני תחומים עיקריים - נדל"ן מניב ואנרגיה מתחדשת.

 

חוב של 6 מיליארד שקל

לאלוני חץ יש חוב של 6 מיליארד שקל. החוב היווה לפני 4 שנים 30% מהמאזן, היום הוא 56%.  זו הסיבה שהחברה רוצה לגייס אקוויטי, היא לא רוצה להיות ממונפת יותר, היא רוצה לחזק את ההון העצמי.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

החברה אמורה לפרוע בשנים הקרובות 600 מיליון שקל בשנה ובהמשך זה יעלה ל-800 מיליון שקל: 

 פירעון של 600 מיליון בשנה - דומה לתזרים החופשי

במקביל היא מייצרת FFO בגובה שקרוב ל-600 מיליון שקל. ה-FFO אמור לייצג את התזרים החופשי השנתי, כך שהחברה על הגבול - הכסף פנימה מספיק בדיוק לפירעון החובות. גיוס אקוויט יעזור לה להיות מעל הקו האדום.

  FFO של 148 מיליון שקל ברבעון הראשון של השנה, אלוני חץ

אז ההנפקה הזו יכולה להיות מעניינת, במיוחד כשהיא נעשית בדיסקאונט על מחיר השוק, אבל הסיכון בקבוצה עוד לא חלף. מנגד, אפשר להעריך בזהירות שגם אם יהיו עוד מחיקות, וגם בהתחשב בדיסקאונט מקובל לחברות אחזקה, לא צפוי באלוני חץ סחרור וקריסה. יש לה גם אפשרויות פיננסיות שוק הוניות מעניינות שהיא עוד לא הגיעה אליהן - מכירת מניות באנרג'יקס, באמות, מכירת שליטה באחת מהן במקרה של סחרור גדול מדי. היא לא שם. 

 

אנרג'יקס - האם טראמפ יקלקל את החגיגה?

אנרג'יקס צומחת בצב מרשים. הביצועים שלה בארץ, אירופה ובמיוחד הפריסה בארה"ב מרשימים. זה צפוי להימשך, אחרי הכל העולם רוצה אנרגיה נקייה, חברות הטק דורשות אנרגיה נקייה בבניינים ובשרתים שלהן, והתחום הזה מקבל סובסידיות גדולות שככל שהתחום גדל כך הצורך בהן יורד. הכדאיות הכלכלית באנרגיה סולארית כבר ברורה בלי סובסידיות בחלק גדול מהעולם.

אבל, בארה"ב שינו את הכללים בשנה האחרונה בעיקר בקליפורניה שבה הופחתו הסובסידיות, והחשש הגדול שדונלד טראמפ אם ייבחר לנשיא ישפיע דרמטית על התחום. טראמפ לא מאמין באנריגה סולארית, הוא לא מאמין שהעולם שלנו מזדהם. הוא חושב שמדובר בסוג של קונספירציה סינית. גם אם הוא לא יוכל להפסיק ולמנוע את המגמה של הצמיחה בתחום, הוא יכול לבטל חלק ניכר מהסובסידיות.

החשש הזה התבטא במחירי מניות האנריגה המתחדשת ביום שישי, אחרי העימות עם ביידן שהפסיד בנוקאאוט לטראמפ. החשש הזה באם יעריכו בשוק שהוא גדל ייפגע דרמטית במחירים. זה ישליך כמובן גם על אנרג'יקס שיורדת היום. אולי זו אחת הסיבות להצטיידות של אלוני חץ במזומנים, יש כאן גורם לא חדש, אבל קריטי שיכול לפגוע בחברה היחידה שעד כה מתקדמת טוב גם בביצועים וגם בבורסה. 

 

נתן חץ יזרים כסף לחברה - האם זו הבעת אמון?

נקודת זכות בהנפקה היא ההשתתפות של נתן חץ שיזרים לפחות 20 מיליון שקל. הוא מחזיק 14.5%, כך שהוא עשוי לרדת בחלקו. זה דווקא סימן פחות טוב, השוק ירצה שהוא יגדיל את שיעור החזקתו או לפחות לא יקטין. 

ונקודה לקראת - החברה חילקה דיבידנד. איך היא מחלקת דיבידנדים בשעה שהיא בצרה. כתבנו על זה כאן לפני מספר חודשים.  

תגובות לכתבה(6):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 5.
    טראמפ 01/07/2024 08:30
    הגב לתגובה זו
    הראשון "לא יציב" השני "יציב מאוד" ואיש למעשה לא יודע מה יהיה!
  • 4.
    טראמפ 01/07/2024 08:28
    הגב לתגובה זו
    בשוק ההון יש הרבה מניפולציות ובעיקר הקשורות עם עתיד הכוכב ארץ,תוך התלמות מדינוזאורים שניכחדו,עידני קרח,עידני חום,בקיצור זה כוכב המושפע מאיתנו ברמה מינורית
  • 3.
    שווה חצי (ל"ת)
    אנונימי 30/06/2024 14:46
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    ניתוח טוב. אני אופטימיאבל עדיין לא קונה (ל"ת)
    איציק 30/06/2024 13:12
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    מ. כהן 30/06/2024 11:49
    הגב לתגובה זו
    החוב הענק שרובץ, המחיקות שימשכו, הריבית שאוכלת את הרווח, ועוד רעות חולות באלוני חץ.לא סתם היא נסחרת מיתחת להון.הגיוס הנוכחי, מהווה סימן שאלה אדום בוהק.לדעתי החברה קרובה מיתמיד לוותר על אחת מאחזקותיהה האכותיות, אנרגי'קס או אמות.
  • צודק חלקית 30/06/2024 13:56
    הגב לתגובה זו
    לא כך כך איכותיות (אגב, זהו אותו ניהול) - אנרג'יקס במחיר של לפני כארבע שנים ואמות - שש שנים! אלוני חץ זה סיוט שזכה להמלצה באתר זה.
חברות הביטוחחברות הביטוח
ניתוח מיוחד

האם הכוכבות של הבורסה ימשיכו לעלות?

מצד אחד, מניות הביטוח זינקו פי כמעט 3.5 בשנה, מצד שני תראו מי קונה אותן. למה זינקו מניות הביטוח, מה הסיבות להמשך העליות, ומה הסיבות שיכולות לקלקל את החגיגה?

תמיר חכמוף |
נושאים בכתבה חברות הביטוח

אחרי שנים שבהן סקטור הביטוח נתפס כאפור ומסורבל, הגיעו השנתיים האחרונות והפכו אותו לאחד מסיפורי ההצלחה הגדולים בבורסה. מדד ת"א ביטוח זינק בכ-117% מתחילת השנה ובכמעט 230% ב-12 החודשים האחרונים, נתון שממקם אותו ככוכב העליות של שוק ההון. בתוך המדד, מניות רבות הציגו תשואות שמזכירות יותר סטארט-אפ מאשר חברות פיננסים ותיקות: איילון הובילה עם קפיצה של יותר מ-300% בשנה האחרונה, הפניקס מנורה כלל והראל הכפילו ואף יותר את שוויין מתחילת השנה, מגדל רשמה תשואה דו-ספרתיות גבוהה מתחילת השנה.

כל זה התרחש על רקע שיפור דרמטי בתוצאות הכספיות של החברות. חברות הביטוח מציגות רווחי ליבה חזקים יותר, שקיפות טובה יותר תחת IFRS 17, ורוח גבית משוקי ההון שהזרימו רווחי נוסטרו ומרווחים פיננסיים. את התוצאה אפשר לראות דרך התרחבות מכפילי ההון, כאשר הסקטור שנסחר במשך שנים ב-0.5 על ההון נסחר כיום במכפילים שנעים בין 1.4 למגדל ועד 2.7 להפניקס, רמות שבעבר היו נחשבות לחלום רחוק.

מאחורי הראלי

הראלי בסקטור הביטוח נתמך במספר גורמים, כאשר נקודת המוצא הגיעה מהמאקרו. אחרי תקופה ארוכה של חוסר יציבות, שוק ההון המקומי הפך אטרקטיבי גם למשקיעים זרים. כלכלה צומחת תחת סביבת ריבית גבוהה יחסית, אינפלציה תחת שליטה, והמשך גיוסי ההון בהייטק, כל אלה בצל מלחמה ארוכה שמציגה את העליונות הצבאית של ישראל. הכסף הזר שנכנס לבורסה הישראלית הצית את הריצה בסקטור, ומשם ההמשך הגיע כמעט טבעית. ברגע שמתחיל מומנטום, כולם מגדילים חשיפה וממשיכים להזרים כספים.

ברקע גם הגיע השיפור החד בביצועים. חברות הביטוח למדו בשנים האחרונות לשים את הדגש על פעילויות הליבה, רווחי הביטוח והפרמיות, ושם נרשמה קפיצה מרשימה. אפשר לראות זאת בדוחות האחרונים של מגדל, כאשר הרווח מפעילויות ליבה זינק ברבעון האחרון בכ-36%. הנתון הזה משקף כי החברות הצליחו לייצר רווחיות יציבה, שאינה תלויה רק בתנודתיות של שוק ההון.

ועדיין, אי אפשר להתעלם מהמרכיב הפיננסי. רווחי נוסטרו ומרווחים פיננסיים תרמו בצורה דרמטית לשורה התחתונה. מגדל רשמה רווחי נוסטרו משמעותיים בשנה האחרונה, ובאיילון חלק ניכר מהשיפור נבע מהכנסות השקעה, שאם היה נשמר היה מציב את המכפיל של החברה על 3 בלבד. למעשה, במבנה של החברות האלו, כל שנה חיובית בשווקים מתורגמת כמעט מידית לרווחיות חריגה.


בנקים
צילום: אילוסטרציה

קרן העושר הנורבגית משכה את השקעותיה בבנקים הישראליים ובחברת קאטרפילר

ביום שני הודיעה קרן העושר של נורבגיה על יציאה מהשקעה בבנקים הישראלים ומחברת קאטרפילר על רקע חשש מהפרת הדין הבנלאומי

גיא טל |

קרן העושר של נורבגיה המנהלת כ-2 טריליון דולר נוהגת להודיע חדשות לבקרים על משיכת השקעות כאלה או אחרות מישראל, ואיכשהו תמיד יש השקעות ישראליות נוספות בקרן שניתן למשוך מהן את ההשקעה. כך, רק לפני שבוע הודיע הקרן על משיכת השקעותיה מחברת פז, וכעת הקרן,שהצליחה להפסיד 40 מיליארד דולר ברבעון השני, מודיעה כעת שהיא מוותרת על אחת ההשקעות המוצלחות ביותר בעולם בחודשים האחרונים, הבנקים הישראלים, על "רקע אתי", וכן על הפסקת השקעה בחברת המיכון הכבד קאטרפילר, על רקע דומה. כבר בשבוע שעבר הודיעה החברה על הפסקת השקעה ב-6 חברות על רקע המלחמה בעזה, אך לא מסרה באילו חברות מדובר עד שהמכירה תסתיים. כעת, משנסתיימה המכירה, מתברר שמדובר, כאמור, בבנקים ובחברת קאטרפילר. 


קרן העושר המכונה גם "קרן הנפט" הוקמה בשנת 1990 כדי להשקיע את ההכנסות העודפות שמתקבלים ממגזר הנפט הנורבגי, והיא ככל הנראה קרן העושר הריבוני הגדולה בעולם. 


חמשת הבנקים שהקרן הפסיקה להשקיע בהם הם הפועלים, לאומי, מזרחי טפחות, הבנק הבנלאומי הראשון וחברת האם שלו, פיבי. בעבר הוזכר הטיעון שהבנקים מסייעים בבניית בתים בהתנחלויות באמצעות מתן משכנתאות. כעת הסתפקה הקרן בהודעה כי הפסקת ההשקעה הגיעה עקב "סיכון בלתי מקובל שהחברות הללו תורמות להפרות רצינות של זכויות של יחידים במצבים של מלחמה וקונפליקט". 

מועצת האתיקה של הקרן התייחסה גם לחברת קאטרפילר המייצרת את טרקטור הדי-9 המשמש ללחימה בעזה וביהודה ושומרון, והציל חיי חיילים רבים, וכתבה כי "לפי הערכת המועצה, אין ספק שהמוצרים של קאטרפילר משמשים לבצע הפרות נרחבות וסיסטמטיות של החוק הבנלאומי". לדברי המועצה, החברה "לא נקטה בשום אמצעי למנוע שימוש כזה", ולכן הקרן תפסיק להשקיע בה. מניית החברה לא הגיבה במסחר המואחר להודעה. שווי השוק של קאטרפילר עומד על 202.5 מיליארד דולר, והיא עלתה בכ-19% מתחילת השנה וב-206% בחמש השנים האחרונות.