בריטניה אנגליה לונדון
צילום: jcstudio, Freepik

המבחן של בריטניה: תשואות האג"ח בבריטניה מזנקות לשיא מאז 1998

התשואות על האג"ח הבריטיות מזנקות לשיא של כמעט שלושה עשורים, הפאונד נחלש כאשר הממשלה החדשה בלונדון מתקשה לשכנע את השווקים במשמעת פיסקלית; מי החברות שמושפעות?

תמיר חכמוף | (1)

שוק האג"ח הבריטי חווה זעזוע נוסף, כאשר התשואה על האג"ח ממשלתיות ל-30 שנה (GILT) זינקה ל-5.69%, הרמה הגבוהה ביותר מאז 1998. גם התשואה על אג"ח ל-10 שנים עלתה ל-4.78%, על רקע ירידות חדות בשוקי החוב הגלובליים. בריטניה ניצבת במוקד, עם עלייה חדה במיוחד שמעוררת ספקות לגבי יכולת הממשלה לשמור על אמון המשקיעים.

הגורם המרכזי לזינוק בתשואות טמון במתח בין הציפיות של המשקיעים למשמעת פיסקלית לבין הקו שמציגה הממשלה החדשה. מצד אחד, ממשלת סטארמר התחייבה לא "לשבור" את הכללים התקציביים שהיא עצמה קבעה, שמטרתם לשמור על יחס חוב-תוצר יציב, אך מנגד היא מתקשה ליישם צעדי קיצוץ או רפורמות עומק. הנסיגה מרפורמות הרווחה בעקבות לחץ פרלמנטרי נתפסה בשווקים כסימן ראשון לכך שהממשלה לא מסוגלת לעמוד מול התנגדות פוליטית פנימית.

בנוסף, המשקיעים מוטרדים מכך שבריטניה נדרשת להגדיל גיוסי חוב כדי לממן את הוצאותיה, בדיוק בזמן שבו הביקוש לאג"ח ארוכות טווח נחלש. קרנות פנסיה, שהיו הקונים הטבעיים של אגרות החוב הממשלתיות, צמצמו את החשיפה שלהן, גם בשל רגולציה פנימית וגם בגלל חשש מתרחיש של אינפלציה מבנית גבוהה יותר. וכאשר עודף היצע בשוק האג"ח פוגש ביקוש מצומצם, זה מוביל לתשואה גבוהה יותר כדי למשוך קונים.

במקביל, הפאונד נחלש בכ-1% מול הדולר לרמה של כ-1.35, סימן נוסף לכך שהשווקים לא רגועים מהכיוון הפיסקלי של הממשלה החדשה. עבור ראש הממשלה קייר סטארמר ושרת האוצר רייצ'ל ריבס, מדובר באיום ממשי רגע לפני תקציב הסתיו, שבו יידרשו להחליט אם להעלות מיסים או לקצץ בהוצאות כדי לעמוד ביעדים שהממשלה הציבה לעצמה. כל צעד כזה טומן בחובו מחיר פוליטי, במיוחד לאחר נסיגה כואבת מרפורמות רווחה שנעצרו בעקבות לחץ מצד חברי פרלמנט.

מעבר לכך, ייתכן כי הממשלה תיאלץ בקרוב ללכת למסלול של העלאות מיסים, אולי אף רחבות היקף, כדי לאזן את התקציב. מבחינתם, זו הודאה בכך שהממשלה אינה מצליחה להניע צמיחה מספקת שתסגור את הפער.

כלכלנים מזהירים כי העלאות מס כמעט בלתי נמנעות, אך טוענים כי הן עלולות לפגוע בצמיחה דווקא בזמן שהכלכלה הבריטית מתקשה לייצר מומנטום. במקביל, התיאבון של משקיעים מוסדיים, ובראשם קרנות פנסיה, לאג"ח ארוכות טווח הולך ופוחת, בין היתר בשל החשש מאינפלציה מבנית גבוהה יותר. לכך מצטרף לחץ מצד ההיצע: האוצר הבריטי משיק השבוע סדרה חדשה של אג"ח ל־10 שנים, שמוסיפה משקל על שוק שגם כך מצוי במומנטום שלילי.

המצב מזכיר לרבים בלונדון את "טראומת טראס" מ-2022, אז שוקי האג"ח והמט"ח קרסו בתגובה לתוכנית כלכלית בלתי ממומנת. אם השווקים יחושו כי המשמעת הפיסקלית מתערערת זה עשוי להגיע גם לשווקים באירופה. בינתיים, המשקיעים מחפשים מקלט בנכסים סולידיים יותר, הזהב טיפס לשיא חדש והכסף רושם עליות.

קיראו עוד ב"אג"ח"

הקשר לישראל

העלייה בתשואות האג"ח הבריטיות אינה נותרת רק באנגליה ויש לה השפעה גם כאן בישראל. אלוני חץ אלוני חץ 1.23%  היא אחת החברות הישראליות הפעילות בשוק הנדל"ן המניב באנגליה, בעיקר בתחום המשרדים. עלייה בתשואות באנגליה מכבידה על תמחור הנכסים שם, שכן היא מעלה את עלות ההון ואת שיעור ההיוון לפיו מוערכים נכסים מניבים. בנוסף, גם הגופים המוסדיים בישראל מחזיקים בחשיפה לאג"ח בריטיות ולקרנות ריט מקומיות, כך שתנודתיות בשוק הבריטי עלולה להשפיע באופן עקיף גם על תיקי ההשקעות של הציבור בישראל.

נזכיר כי אלוני חץ השלימה לאחרונה את רכישת חלקה של ג'י פי מורגן בקאר. 

אלוני חץ: רכישת אחזקות ג'יי פי מורגן בקאר - הושלמה. החברה הודיעה על השלמת רכישת אחזקות של בנק ההשקעות ג'יי פי מורגן בחברת הנדל"ן המניב האמריקאית קאר - קאר תעביר ל-JPM שלושה נכסים חופשיים מחוב; תעלה להחזקה של כ-79% בחברה והדוחות יאוחדו החל מהרבעון הבא - לקאר הנרכשת התחייבויות בסך 1.1 מיליארד דולר

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    מדינת פח מה שמחזיק אותה זה רק אנטישמיות והרצון לרצוח יהודים (ל"ת)
    אזרח 02/09/2025 14:52
    הגב לתגובה זו
אגח
צילום: ביזפורטל
קרנות נאמנות

איך להשקיע בקרנות אג"ח, למה לשים לב וממה להיזהר

משקיע צריך לבחור בין עשרות מסלולי אג"ח; הבחירה חשובה - מדד תל-גוב שקלי 5+ המייצג את האג"ח הממשלתיות השקליות לטווחים של 5 שנים ויותר ירד בכ-4.5% מתחילת השנה ומנגד תל-גוב שקלי 0-2 עלה בכ-0.8%
קובי ישעיהו |
תהליך עליית הריבית המהירה שהחל בארה"ב וגם בישראל במהלך 2022 על רקע העלייה החדה בקצב האינפלציה הביא לירידות חדות בשוק האג"ח ולתשואות שליליות גם בקרנות הנאמנות וקרנות הסל העוקבות אחרי מדדי האג"ח השונים. בשנה שעברה התמונה השתנתה בשוק האג"ח המקומי כשמדד All Bond כללי עלה ב-3.76%, הצמוד ב-3.91% והשקלי ב-3.42%. בהתאם היו גם לא מעט קרנות נאמנות שסיפקו תשואות סבירות למשקיעים. והשנה, אגרות החוב הממשלתיות, בארה"ב ובעולם, היו אמורות לרשום תשואות עוד יותר יפות. עם רוח גבית מהורדות ריבית על ידי הפד ובנקים מרכזיים אחרים, הן היו צפויות לעלות ב-10% ויותר. אבל, זה לא מה שקרה. בחודשים האחרונים נרשמו ירידות חדות למדי בשוקי האג"ח הממשלתיים בישראל ובארה"ב, בעיקר בסדרות הארוכות. ובהתאם - התשואות עלו. הסיבה העיקרית לעליית התשואות - נתוני אינפלציה גבוהים מהצפוי בארה"ב שלא מאפשרים בינתיים לפד להתחיל להוריד את שיעור הריבית. לקריאה נוספת: לאחר הירידות בחודשים האחרונים? האם האג"ח מעניינות להשקעה. רבעון ראשון אג"ח: הורדת הדירוג משקפת את ביצועי החסר של האג"ח הממשלתי. העלייה בארה"ב התרחשה כאמור בעיקר על רקע פרסום נתוני מאקרו חזקים (בעיקר אינפלציה ושוק העבודה) שהביאו לדחייה וצמצום בהערכות השוק לגבי תחילת תהליך הורדת הריבית שם. בארץ, כמובן, יש גורמים נוספים, בעיקר כאלה הקשורים למלחמה ולנגזרותיה. על רקע הטלטלות בשוקי האג"ח נרשמה שונות גבוהה מאוד בין מדדי האג"ח השונים בתל אביב מתחילת השנה. מדד All Bond כללי עלה בכ-0.1%, מדד האג"ח הצמודות הכללי עלה בכ-0.7% אבל מדד התל-גוב צמודות (הממשלתיות הצמודות למדד) רשם ירידה של 1.4%. התל-גוב השקלי ירד בכ-2% ואילו התל-בונד 40 (המייצג 40 סדרות אג"ח של חברות בעלות דירוגים גבוהים) ב-1.6%.  בסך הכל יש בבורסה עשרות מדדי אג"ח שונים ובהתאם השוק היום מאוד משוכלל ומשקיע צריך בראש ובראשונה להחליט כמובן מה רמת הסיכון שהוא רוצה לפעול בסביבתה ולפי זה לחלק את תיק ההשקעות למניות, אג"ח והשקעות אחרות (סחורות, מט"ח, אלטרנטיבי.). בתוך החלק האג"חי אפשר להשקיע בקרנות סל פסיביות (בדומה למניות הן פשוט משקיעות פחות או יותר לפי מדדי האג"ח השונים), ממשלתיות או קונצרניות, או בקרנות נאמנות אקטיביות, ששם דמי הניהול גבוהים יותר. אז איך בוחרים קרן נאמנות המתמחה בהשקעה באגרות חוב? כאמור, למשקיע הסולידי יש היום המון אפשרויות בחירה והן כוללות בין השאר קרנות המתמחות באג"ח ממשלתיות שקליות (כאלה שלא צמודות למדד), קרנות המשקיעות באג"ח ממשלתיות צמודות למדד, ויש גם קרנות המשקיעות באג"ח חברות (קונצרניות) שקליות, דולריות או צמודות למדד. יש גם קרנות המשקיעות באג"ח בחו"ל. 

הסדרות הקצרות פחות מסוכנות

יש מספר כללי אצבע חשובים - אג"ח ממשלתיות פחות מסוכנות מקונצרניות וככל שזמן הפידיון של האג"ח יותר קצר (מח"מ - משך חיים ממוצע) הסדרה פחות מסוכנת (מק"מ, האג"ח הממשלתי השקלי לתקופה של עד שנה, הוא הכי פחות מסוכן ומנגד האג"ח הארוכות לתקופות של 10-30 שנה הן הכי מסוכנות). בתוך האג"ח הקונצרניות יש את הדירוגים  - הסדרות הכי פחות מסוכנות הן אלה בעלות הדירוגים הגבוהים (סדרות המדורגות AAA או AA ) והכי מסוכנות הן אלה ללא דירוג כלל (המכונות גם אג"ח זבל).  כך למשל מדד תל-גוב שקלי 5+ המייצג את האג"ח הממשלתיות השקליות לטווחים של 5 שנים ויותר צנח בכ-4.5% מתחילת השנה ומנגד תל-גוב שקלי 0-2 עלה בכ-0.8%. אז מי שהימר על ירידת ריבית ובהתאם השקיע בסדרות הארוכות "חטף" ומי שנשאר בסדרו הקצרות יותר רשם רווח קטן עם סיכון נמוך. אי אפשר לברוח מזה - אם רוצים לנסות להרוויח יותר אז צריכים להעלות את רמת הסיכון - ובהתאם אפשר גם לספוג הפסדים כבדים יחסית במידה והנחות הבסיס לא מתממשות. גם דמי הניהול חשובים - בקרנות הסל הם הרבה יותר נמוכים בדרך כלל (סביב 0.2%-0.3% לשנה) ואילו בקרנות האקטיביות 0.3%-1.5% כשהרוב הגדול נע בין 0.5% ל-1%. כמעט כל מחקר שנעשה בעשרות השנים האחרונות מצביע על כך שהרוב המוחלט של מנהלי הקרנות האקטיביים, גם במניות וגם באג"ח, לא מצליח לספק תשואה עודפת על מדדי השוק (באותה רמת סיכון) כך שעדיף ככל הנראה למשקיע הממוצע להתמקד בקרנות הסל הפאסיביות. ואכן, בשנה שעברה הקרנות הפסיביות עקפו לראשונה את הקרנות האקטיביות המסורתיות בהיקף הנכסים המנוהל. המשקיעים פדו במהלך 2023 כ-14.5 מיליארד שקל מקרנות נאמנות אקטיביות המנוהלות תחת הקטגוריה "אג"ח כללי", אחרי שגם בשנת 2022 הייתה הקטגוריה הפודה ביותר עם פדיון של כ-16.3 מיליארד שקל. קטגוריית קרנות אג"ח מדינה רשמה אף היא יציאת כספים מאסיבית בסכום של כ-6 מיליארד שקל אשתקד, לאחר שבשנת 2022 פדתה כ- 4.9 מיליארד שקל. מנגד, המשקיעים הזרימו כ-900 מיליון שקל לקרנות סל המתמחות באג"ח בחו"ל, וגם כ-630 מיליון שקל לאג"ח חברות והמרה. נקודה חשובה נוספת - להרבה משקיעים יש נטייה לבדוק את התשואות של קרן כזו או אחרת בשנה האחרונה או ב-3 השנים האחרונות ולהשקיע בה. בדרך כלל זו טעות מכיוון שתשואות העבר לא מלמדות כמובן על הביצועים בעתיד ולא מעט פעמים הקרנות שהיו בתחתית טבלת התשואות בשנה האחרונה או אפילו במשך מספר שנים קפצו לצמרת בשנה שלאחריה. זה נכון גם לקרנות המנייתיות, גם לגמישות וגם כמובן לקרנות האג"ח השונות.  בנוסף, בתי ההשקעות הגדולים נוהגים להבליט בפרסומים את "הקרנות המנצחות" שלהם בכל קטגוריה במטרה למשוך כספים חדשים ולהסתיר את הקרנות שלא הצליחו. אז אם בית השקעות מסוים מנהל עשרות קרנות מספיק שעד 10% מהון יצליחו בכדי לקנות שטחי פרסום בכדי לבשר למשקיעים הפוטנציאליים על "ההצלחה הגדולה" של קרן כזו או אחרת שהיכתה את מדדי הייחוס.

סימן קריאה - הקרן משקיעה באג"ח בסיכון גבוה יותר

נסתכל על  5 תתי קטגוריה מרכזיים בקרנות האג"ח: אג"ח מדינה כללי ללא מניות, אג"ח כללי בארץ ללא מניות – עם ובלי סימן קריאה, ואג"ח חברות והמרה ללא מניות – עם ובלי סימן קריאה. מה משמעותו של סימן הקריאה? שהקרן משקיעה באג"ח בסיכון גבוה יותר. בכל אחת מהקטגוריות יש עשרות קרנות.  אג"ח מדינה כללי ללא מניות - מדובר בקטגוריה שאמורה להיות הסולידית ביותר. הקרנות בקטגוריה זו משקיעות בכל סוגי אג"ח המדינה – צמוד, שקלי וריבית משתנה, בכל טווחי הזמן לפי שיקול דעתו של מנהל הקרן. חלק מהקרנות מרחיבות את טווח ההשקעה גם לאג"ח חברות בדירוג גבוה מאד. זה נותן להם יתרון מסוים, שכן התשואות באג"ח זה מעט גבוהות יותר, וגם מעלה את הסיכון, אך עדיין מדובר בכלי שנחשב סולידי. נזכיר שוב שגם בכלי הסולידי הזה אגרות חוב ארוכות יכולות לגרום להפסדים כבדים. כמעט כל הקרנות בקטגוריה שייכות לבתי ההשקעות הגדולים, כשנראה שהקטנים לא מגלים בה עניין בגלל פוטנציאל הרווחים הנמוך יחסית.  מדד תל-גוב כללי רשם מתחילת השנה ירידה של 1.5% לאחר שב-2023 הוא רשם עלייה של כ-1%.  אג"ח כללי ללא מניות עם ובלי סימן קריאה - בקטגוריה זו הקרנות משקיעות בכל סוגי האג"ח בארץ – בין ממשלתי ובין קונצרני, בין צמוד ובין שקלי או משתנה, ובכל טווחי הזמן. כלומר החופש גדול יותר, ונקודת ההשוואה היא מדדי ה-All Bond שכוללים את כל סוגי אגרות החוב. סימן הקריאה בשם הקרן מציין כאמור סיכון גבוה יותר, שאמור להניב תשואה טובה יותר. יש עשרות קרנות נאמנות בקטגוריה הזאת. אג"ח חברות ללא מניות עם ובלי סימן קריאה - האג"ח הקונצרניות מסוכנות יותר מהאג"ח הממשלתיות ולפיכך בתקופות טובות בשוק הן אמורות גם לספק תשואות גבוהות יותר. תשואת מדד תל בונד מאגר לשנת 2023 היה 6.32% וכ-1.5% מתחילת השנה, תל בונד צמודות נתן 5.94% ו-1.8% מתחילת השנה ומדד תל בונד שקלי 5.34% אשתקד מתחילת השנה 0.4%.