משקיע הון סיכון
צילום: CANAVA

ההצמדה משתלמת? מה עדיף פיקדון בנקאי או אג"ח ממשלתית

מדד מרץ עלה ב-0.5% והאינפלציה השנתית ירדה ל-3.3%. בין פיקדון בנקאי צמוד מדד לאג"ח ממשלתית, איזה אפיק עדיף לשמירה על ערך הכסף בתקופה של שחיקה אינפלציונית מתונה?

אביחי טדסה | (1)
נושאים בכתבה אג"ח פיקדון

מדד המחירים לצרכן לחודש מרץ עלה ב-0.5%, מעל לציפיות האנליסטים. למרות העלייה החודשית, האינפלציה השנתית ירדה ל-3.3%, קרוב לגבול העליון של יעד בנק ישראל. על רקע ההתמתנות באינפלציה והמשך עליות המחירים, עולה מחדש השאלה: כיצד ניתן לשמור על ערך הכסף בתקופה של שחיקה איטית?


האינפלציה הנוכחית אמנם אינה קיצונית, אך היא מתמשכת ומורגשת במיוחד בסעיפי הליבה: מחירי המזון, ששומרים על קצב עלייה גבוה בשל התייקרות חומרי גלם עולמיים, והשכירות, שמושפעת מההאטה בענף הבנייה מאז תחילת המלחמה. גם ענפי השירותים, כמו תחבורה ופנאי, תורמים לעליות המחירים, במיוחד בתקופות עונתיות. מצד שני, ישנם סימנים לבלימה אפשרית בהמשך השנה: התייצבות מחודשת בשוק המט"ח, ירידת מחירי הנפט והדלק, ואפילו התאוששות מסוימת בבינוי. תרחיש כזה עשוי להחזיר את האינפלציה השנתית לטווח היעד ואף לפתוח פתח להורדת ריבית בהמשך השנה.


פיקדון צמוד מדד או אגרת חוב צמודת מדד, מה נותן יותר?


פיקדון בנקאי צמוד מדד הוא מוצר פשוט ובטוח: הבנק שומר על ערך הכסף שלך על ידי הצמדתו למדד המחירים לצרכן, ובנוסף נותן ריבית ריאלית, כלומר ריבית שמתווספת מעבר לעליית המחירים. כיום הריבית הריאלית נעה לרוב בין 1% ל-1.5%, כך שהתשואה הכוללת על פיקדון כזה עומדת על כ-4.3%-4.8% בשנה, לפי האינפלציה הנוכחית. עם זאת, הפיקדון הבנקאי סובל ממגבלת נזילות: אי אפשר למשוך את הכסף לפני תום התקופה מבלי לשלם קנס או לוותר על הריבית. כמו כן, הבנק קובע את התנאים מראש, ולמשקיע אין גמישות להגיב לשינויים בשוק. לעומתו, אג"ח ממשלתית צמודת מדד נסחרת בשוק ההון, וניתנת למכירה בכל עת. הריבית הריאלית בהן נעה כיום בטווח של כ-1.8%-2.05%, תלוי באורך המח"מ. אג"ח קצרות פחות תנודתיות, ואילו אג"ח ארוכות מעניקות ריבית גבוהה יותר אך חשופות לשינויים בריבית.


ניתן למצוא מגוון רחב של אג"ח ממשלתיות צמודות מדד עם תשואות ריאליות שונות בהתאם לאורך התקופה עד הפדיון. כך למשל, "ממשלתי צמוד 0527" מציעה תשואה של כ-2.05% למח"מ של כשנתיים, ו"ממשלתי צמוד 1025" לטווח קצר מאוד מציעה כ-1.88%. המשקיעים יכולים לבחור באיזון שמתאים להם בין ריבית גבוהה לבין תנודתיות, בהתאם לאופק ההשקעה ורמת הסיכון שהם מוכנים לשאת.




אג"ח ממשלתית צמודת מדד מציעה לרוב תשואה ריאלית גבוהה יותר מפיקדון בנקאי, אך דורשת מהמשקיע גמישות וסובלנות לתנודתיות. מי שמעדיף ודאות מלאה יסתפק בפיקדון, גם במחיר של רווח נמוך יותר. ולמי ששוקל פיקדונות, אך לאו דווקא צמודים למדד, כדאי להכיר גם את הריביות שמציעים הבנקים לפיקדונות השקליים בריבית קבועה - הבנקים מרוויחים, הלקוחות פחות: מה הריבית שהבנקים מציעים לכם בפיקדונות?


ומה לגבי המיסוי? על שני האפיקים, פיקדון בנקאי ואג"ח צמודת מדד, חל מס רווחי הון, אך אופן החישוב שונה, וזה קריטי להבנת התשואה נטו: בפיקדונות צמודי מדד, המס הוא 25% מהרווח הריאלי בלבד, כלומר רק על הריבית שמעל עליית המדד. אם המדד עלה ב-3.3% והריבית הריאלית הייתה 1.2%, המס יחול רק על ה-1.2%. באג"ח ממשלתית צמודת מדד, חל גם כן 25% מס על הרווח הריאלי, עם אותם תנאים כמו בפיקדון, אך בשוק ההון גביית המס מתבצעת רק בעת מכירה או פדיון. בניגוד לפיקדונות צמודי המדד, פיקדונות שאינם צמודים למדד ממוסים ב-15% מס על הרווח הנומינלי, כלומר לא מקזזים את עליית המחירים. בתקופות אינפלציה, ייתכן שתשלמו מס למרות שבפועל הכסף נשחק והפסדתם בערכו הריאלי.

קיראו עוד ב"אג"ח"


למי מתאים כל אפיק?


משקיעים שמחפשים יציבות, רמת סיכון נמוכה ואינם זקוקים לנזילות, יכולים לבחור בפיקדון בנקאי צמוד מדד, פתרון סולידי, צפוי וברור. לעומתם, מי שמחפש תשואה ריאלית גבוהה יותר, גמישות בפדיון, וגם יכולת לתזמן את רגע המימוש, ימצא באג"ח ממשלתיות צמודות מדד יתרונות משמעותיים. שני האפיקים ממוסים באופן דומה, 25% על הרווח הריאלי בלבד, ורק בעת מימוש. עם זאת, אגרות חוב מאפשרות גמישות גדולה יותר: ניתן לבחור מתי למכור ולתזמן את אירוע המס, ואפילו לדחות אותו לאורך זמן, יתרון שאין בפיקדון, שמסתיים בתאריך קבוע והמיסוי בו מתרחש אוטומטית. 

יחד עם זאת, חשוב לזכור שהתשואה הכוללת בפיקדונות ובאג"ח צמודים תלויה בעליית המדד בפועל. כלומר, קיים בהם מרכיב של חוסר ודאות: אם האינפלציה תהיה נמוכה מהצפוי, גם הרווח הנומינלי יתכווץ. לכן, אפיקים צמודי מדד מתאימים במיוחד למי שמעריך שהאינפלציה תישאר גבוהה, אך פחות מתאימים לכאלה שחושבים שהיא צפויה לרדת בצורה חדה.

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    אנונימי 20/04/2025 14:38
    הגב לתגובה זו
    את שחיקת הכסף הצמוד היה עדיף על פני כל נכס אחר ביקום. תחשבו כמה באמת עלו המחירים בעשור פלוס. כמה המדד
אגח
צילום: ביזפורטל

שוק האג"ח רותח, רואים סימנים של בועה?

המוסדיים שוחים בעודפי נזילות והחברות מנצלות את זה ומגייסות מיליארדים; כשהכסף קל הריביות הופכות נמוכות, וזה בדיוק המקום שבו מתחילות להתעורר שאלות אם לא מדובר במבוא לבועה.

תמיר חכמוף |

בתקופה האחרונה מורגשת בשוק המקומי תופעה שקשה להתעלם ממנה: גל גיוסי חוב בהיקפים משמעותיים, שכולל בעיקר חברות נדל"ן, קטנות כגדולות, אשר מצליחות לגייס סכומים עצומים, ובקלות. המגמה הזו התחזקה בשבוע שעבר שנמשך גם אל תוך השבוע הנוכחי, כאשר בתוך שבוע אחד בלבד גויסו בשוק המקומי כ-6.7 מיליארד שקלים באג"ח, כשחברות הנדל"ן לבדן אחראיות על יותר מ-5 מיליארד שקל. 

לשם השוואה, מדובר בעשירית מכל מה שגויס בשוק הקונצרני במחצית הראשונה של השנה (מדובר בשבוע אחד בלבד כן?), שעמדה בעצמה על שיא של 70.5 מיליארד שקלים.

זה קורה בעיקר כי יש הרבה מאוד כסף שמחפש לאן ללכת, בעיקר אצל המוסדיים. כבר כתבנו לא מעט על התיאבון שלא רואה שובע בשבועות האחרונים, כאשר כל הקצאה או מכירה של מניות מטעם בעלי עניין מלווה בביקושים חזקים מצד המוסדיים. בנוסף, אחרי העליות החדות שנרשמו בשוק המניות מתחילת השנה ובמיוחד בשבועיים האחרונים, לא מעט משקיעים פרטיים בחרו לחזור לשוק המקומי על חשבון השקעות בחו"ל, וייתכן שגם להוריד קצת את רמות הסיכון שלהם. הכסף זורם בין היתר לקרנות עם פרופיל סולידי יותר, שבנויות בעיקר על אג"ח, דרך הגופים המוסדיים, הפנסיות, הגמל וההשתלמות, שהיו חייבים לקנות בשוק ולמצוא אפיק השקעה יציב ומיידי. זה מצטרף למגמה רחבה יותר של חזרת השקעות לישראל מצד המשקיעים הזרים, בין היתר על רקע התחזקות השקל מול הדולר והיורו, ומבט מחודש על שוק האג"ח המקומי כבטוח יותר ברקע ירידת פרמיית הסיכון.

שבוע שובר שיאים

בשבוע האחרון זה בלט במיוחד בקרב חברות נדל"ן. קבוצת עזריאלי הובילה את המגמה עם הרחבה של סדרת אג"ח ט', שבה ביקשה לגייס 1.8 מיליארד שקל וזכתה לביקושים של לא פחות מ-3.4 מיליארד. ביג גייסה כמעט 580 מיליון שקל בשתי סדרות חדשות (כ"ב וכ"ג) בריביות נמוכות יחסית, סביב 2.74%-2.78% צמוד למדד כאשר קיבלה ביקוש של כ-1.4 מיליארד שקל. ישרס גייסה 550 מיליון שקל דרך סדרה י"ט, אשטרום נכנסה לתמונה עם גיוס של כחצי מיליארד שקל, ואדגר הוסיפה 220 מיליון שקל נוספים.

אבל לא רק הגדולות. גם חברות נדל"ן מניב קטנות יותר גייסו סכומים משמעותיים. נתנאל מניבים, שבשלב מסוים בשנה שעברה נסחרה בשווי של כ-60 מיליון שקל בלבד, השלימה גיוס של 220 מיליון שקל בהנפקה שזכתה לביקושים של פי שלושה מהסכום. הריבית שם עמדה על כ-3.4% צמוד למדד. קבוצת גבאי, שהנפקתה נחשבת כהכנה לכניסה רחבה יותר לשוק ההון, גייסה 150 מיליון שקל באג"ח בריבית גבוהה יחסית של 7.35%. גם חברות חדשות לגמרי, כמו ג'י טי נדל"ן של גבריאל טרבלסי, הצליחו לגייס 130 מיליון שקל בריבית של 3.4% צמוד.