חלל משתמשת בקופת המזומנים לצמצם את החוב לקראת ההחלטה על ההסדר

בצל המשא ומתן הממושך מול מחזיקי האג"ח והמתווים השונים להסדר החוב שעלו בשנה האחרונה, חברת חלל תקשורת חלל תקשורת -5.61%   נקטה צעד והגישה בקשה לבית המשפט לאשר לה לבצע תשלום של עד 180 מיליון דולר למחזיקי האג"ח שלה, על חשבון הקרן והריביות שנצברו (ללא ריבית פיגורים) במטרה לצמצם את נטל הריבית השנתי בכ-3 מיליון דולר.

חלל תקשורת צברה חוב של כ-382 מיליון דולר בשלוש סדרות אג"ח עם רמות שעבוד שונות: סדרה ט"ז מובטחת בשעבוד על הלוויינים עמוס 3 ועמוס 17, סדרה י"ח מובטחת על הלוויין עמוס 4 בלבד, ואילו סדרה י"ז אינה מובטחת כלל. בקופת החברה יש כיום כ-226 מיליון דולר, אך מאז ינואר 2023 היא לא משלמת את הקרן והריביות, מה שהוביל להצטברות ריביות קופון, קנסות ואי-עמידה באמות מידה בסך של מעל 60 מיליון דולר.

על פי הודעת חלל תקשורת, החזקת המזומנים ללא תשלום לנושים גוררת תשלום ריביות גבוהות ומיותרות, ולכן היא מבקשת לבצע תשלום חלקי על פי חלוקה שמבוססת על המתווה שנדון בעבר מול 4iG ופרנקל: כ-128.5 מיליון דולר לסדרה ט"ז, כ-28.7 מיליון דולר לסדרה י"ח וכ-22.8 מיליון דולר לסדרה י"ז, הכוללים תשלום ריבית שנצברה ופירעון חלק מהקרן. לאחר המהלך, יתרת החוב תפחת משמעותית לכ-202 מיליון דולר, והחוב נטו (בניכוי מזומן) יירד לכ-156 מיליון דולר בלבד.

החברה הדגישה כי הצעד נועד להקטין את נטל הריבית המצטבר וכי ביצוע התשלום כעת לא מונע את המשך קידום המתווים האחרים להסדר החוב, בהם ההצעות של דיסקונט ואיפקס, התעשייה האווירית והפניקס, לידר-ברק קפיטל ואף המתווה שהציעה לאחרונה קבוצת אריאלי קבוצת אריאלי מצטרפת למירוץ לרכישת חלל תקשורת.

• קבוצת אריאלי מצטרפת למירוץ לרכישת חלל תקשורת
• קיסטון נסוגה מההצעה החדשה לחלל תקשורת

בכך, חלל מנסה למעשה לנצל את ההסכמה העקרונית שהייתה בעבר על יחסי החלוקה בין המחזיקים, ולהשתמש בכסף שכבר בקופה כדי לצמצם את החוב הכולל ולהפחית את ההוצאות השוטפות, כל זאת במקביל לניסיונות להגיע להסדר רחב יותר.

רגע האמת מתקרב?

לאחרונה פרסמה החברה הזמנה רשמית למציעים פוטנציאליים להגיש הצעות סופיות ומחייבות להסדר החוב בחלל תקשורת. מדובר בהזדמנות אחרונה, עד ליום 16 ביולי 2025, להציג מתווה מסודר שיכלול את כל התנאים המסחריים: כמה מזומן יקבלו מחזיקי כל סדרה, איזה רכיב יינתן באג"ח להמרה או במניות, פירוט מקורות המימון ולוחות זמנים לביצוע.

ההצעות שיגיעו חייבות לכלול גם דמי רצינות של מיליון דולר, או ערבות בנקאית באותו הסכום, כדי להבטיח שמי שיציע הצעה לא ייסוג ממנה ברגע האחרון. בנוסף, הדרישה היא להצעות שלא תלויות בבדיקות נאותות נוספות, כדי לקדם תהליך מהיר ככל האפשר.

• שוק האג"ח רותח, רואים סימנים של בועה?
• גולדמן זאקס מפחית תחזית לתשואת האג"ח - "קנו אג"ח ארוכות"
• תוכן שיווקי "הקרנות הפאסיביות מהוות 60% מהענף"

מדובר במהלך מתבקש אחרי חודשים ארוכים של גרירת רגליים, בהם אף אחת מההצעות לא הצליחה לגבש רוב ברור, כאשר המחזיקים מחפשים מתווה שאפשר יהיה לקדם במהירות ולהביאו לאישור בית המשפט. בשלב הבא, ההצעות שיוגשו יובאו להצבעה מסודרת, כאשר כל אחד מהמחזיקים יתבקש לבחור מתווה אחד מועדף. נציגות המחזיקים תחויב לקדם רק את ההצעה שתיבחר ברוב קולות, במטרה להימנע ממצב שבו הליך ההסדר שוב ייתקע.

עם זאת, אם כל אחת מהסדרות תבחר בהצעה אחרת, הרי שגם אחרי ההצבעה הקרובה ייתכן כי יתקיים תהליך נוסף כדי לאשר הצעה של כל הסדרות יחד, כך שהסאגה עדיין לא בטוח תסתיים בהצבעה הקרובה.

לאן נושבת הרוח?

ממה שעולה משיחות עם גורמים בשוק ההון, נראה שהדעות בקרב המחזיקים עדיין חלוקות מאוד: מצד אחד, יש מי שמעדיפים את הוודאות שמציעות הצעות כמו זו של קיסטון או קבוצת אריאלי, שמבחינת המבנה שלהן נחשבות יציבות יחסית, כוללות הון מגובה ודמי רצינות, ועם פחות סימני שאלה רגולטוריים.

מן הצד השני, יש מחזיקים שרואים דווקא את הערך העתידי והפוטנציאל שבהצעות כמו הצעת החברה עם דיסקונט קפיטל, שמביאות עמם פוטנציאל אפסייד גדול יותר בדמות החזקות במניות ואפשרות ליהנות מהשבחת פעילות חלל, אם תצליח. בנוסף, חלקם מעדיפים את הסחירות שגלומה במניות או באג"ח להמרה, לעומת מודלים שבהם העסקה תהפוך את החברה לפרטית.

ברקע, סימן השאלה הגדול ביותר מרחף מעל הצעת התעשייה האווירית והפניקס, שזכתה אומנם לתמיכה גבוהה בהצבעה האינדיקטיבית, אך הליך קבלת האישורים עבורה מורכב הרבה יותר. גורמים בענף מזכירים את הצורך באישור רשות החברות, רשות התחרות ואף ייתכן בהחלט בהחלטת ממשלה, תהליכים שעלולים להימשך חודשים ארוכים. לכך מתווספת בעיית ניגוד העניינים הפוטנציאלית של הפניקס, שהיא גם אחת המחזיקות הגדולות בשתיים מסדרות האג"ח ותידרש לאישור בעסקה שבה היא גם רוכשת וגם מכריעה.

בשורה התחתונה

חלל תקשורת מתקרבת שוב לנקודת הכרעה, אולי האחרונה. כל צד במאבק יצטרך כעת להראות לא רק כמה כסף הוא מביא, אלא גם כמה ודאות הוא מסוגל לספק, בזמן קצר, בלי להיתקע בין רגולטורים, ניגודי עניינים או תרחישים של תספורת חוזרת. בסוף, מחזיקי האג"ח יאלצו לבחור בין ודאות מהירה לאפסייד עתידי בתקווה שהפעם ההסדר קרוב מתמיד.