אגרות חוב נתפסות כמשחק סולידי לעומת מניות. מדובר בהלוואה שחברה או מדינה לוקחת והלוואות צריך לשלם. אגרות חוב של מדינות נתפסות כבטוחות ביותר, אגרות חוב של מדינות חזקות נחשבות הטופ של הטופ. מנגד, אם תחזיקו באגרות חוב-הלוואה של עסק קטן, חברה קטנה עם סיכונים פיננסים, יכול להיות שלא תקבלו בחזרה את כספכם. עדיין החוב הזה פחות מסוכן מהשקעה ישירה במניות של החברה הזו כי יש קדימות לחוב על הון - קדימות לאג"ח על פני מניות. 

בסקאלה של הסיכונים שתלויים במנפיק יש שפע של אפשרויות, תיארנו כאן את הקצוות - חברות מסוכנות מול ממשלות חזקות. מחזיקי חוב יודעים את הסיכונים ומתמחרים בהתאם - האגרת חוב של החברה הקטנה תהיה בריבית גבוהה. הריבית על אג"ח בריטניה תהיה נמוכה. הריבית היא בעצם המחיר בעקיפין  של אגרות החוב והיא מבטאת זיכון, אבל היא מבטאת עוד משהו - את הזמן.

ככל שזמן הפדיון קרוב יותר, כך יש פחות סיכון וכך צפוי שהאגרת תהיה בריבית נמוכה יותר וההיפך - זמן ארוך מבטא סיכון גדול יחסית כי אנחנו יודעים ויכולים להעריך מה יהיה בטווח הארוך. זאת על רגל אחת התורה של ההשקעה באגרות החוב כשמול הריבית יש מחיר. הם מנהגים הפוך - כשהריבית האפקטיבית עולה מחירי האגרת יורד וההיפך, ונדגים - נניח שיש אגרת חוב של חברה לשנה שעוד שנה היא תיפרע בשער 100 ותספק קופון של 4, כלומר המחזיק מקבל 104 אגורות. נניח שהאג"ח נסחר ב-100 ויש בדיוק שנה לפדיון - המשמעות שהריבית האפקטיבית היא 4% (104 בעוד שנה חלקי 100 - תשואה של 4$ בשנה).

נניח שיש דוח גרוע של החברה, הרעה פיננסית וקושי תזרימי. אף אחד כבר לא יקנה בריבית אפקטיבית של 4%, הביקוש וההיצע יהיה בריבית לדוגמה של 9%. מחיר האג"ח יהיה כזה שבעוד שנה התשלום הוא 104 לפי היוון-ריבית של 9%, סביב 95 אגורות (חישוב גס). אגרת החוב ירדה ב-5% והתשואה עלתה בהתאם (104 חלקי 95 - מבטא בערך תשואה של 9%).

• גולדמן זאקס מפחית תחזית לתשואת האג"ח - "קנו אג"ח ארוכות"
• אגרות החוב הממשלתיות מאותתות על הפחתת ריבית
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

עכשיו תדמיינו שהאג"ח הזה היה ל-40 שנה, הוא נסחר ב-100 בידיעה שכל שנה מחלקים ריבית של 4 אגורות ובסוף התקופה מקבלים את הקרן. אם השוק יעריך את הסיכון ככזה שהאג"ח צריך להיסחר ב-9% של ריבית, השער של האגרת יצנח - לא תאמינו - ל-14-16 אגורות. במחיר הזה התשואה השנתית היא 9%. 

המסר מהדוגמה הזו הוא שאגרות חוב יכולות להיות מכשיר מסוכן מאוד. סיכון כידוע הולך עם סיכוי. אז זה גם יכול להיות פוטנציאל לתשואה ענקית. דמיינו שהאגרת הזו תתברר כבטוחה יותר ממה שחושבים והתשואה תרד בחזרה ל-4%, האג"ח יזנק פי 7!

אין בשוק העולמי הרבה אגרות חוב לעשרות שנים רבות, למעט אגרות חוב של מדינות. האגרות הארוכות של מדינות-ממשלות צנחו בגלל העלאת הריבית בשנים האחרונות - העלאת ריבית של הבנקים המרכזיים מעלה את הריבית האפקטיבית הנדרשת על ידי מחזיקי החוב מההשקעה באג"ח, כי הריבית שממשלות משלמות תלויה בריבית של הבנק המרכזי, אז עלייה של לדוגמה 3% בריבית הזו, תתבטא בעלייה דומה בריבית האג"ח הממשלתי. בארוכות זה יצר הפסדי ענק - גם בישראל. עכשיו מדברים על ירידה צפויה בריביות - האם זה יוביל לרווחי הון? תלוי בקצב, באורך האגרת ועד כמה השוק מגלם את ההורדה. בפועך - התשוה היא כן, אבל לא תהיה השבחה ענקית, וכל זה תלוי כמובן בקצב הורדות הריבית והתזמון, כשבדרך יכולות להיות הפתעות לרעה.        

• השקעה סולידית לטווח ארוך - 4.4% בשנה, מתאים?
• סיטי: השבתה ממושכת בממשל האמריקאי עשויה להרים את שערי אגרות החוב הממשלתיות
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• השקעה סולידית לטווח ארוך - 4.4% בשנה, מתאים?

הפעם, נתייחס לאגרת חוב של ממשלת אנגליה שנפדית ב-2061. האג"ח הזה הפך מסיפור הצלחה לאזהרה למשקיעים עם ירידה דרמטית מ-97 לירות ל-25 לירות בלבד. הפסד של יורת מ-70% באג"ח של אחת המדינות החזקות בעולם. 

ממשלת בריטניה הנפיקה את האג"ח הזו בשנת 2020, עם מועד פירעון לשנת 2061. באותה תקופה, כאשר הריביות היו בשפל, המשקיעים חיפשו הזדמנויות לרווח מהיר ופטור ממס. האג"ח הונפק בריבית אפקטיבית של כ-0.5%, אבל עליית הריבית הביאה אותו במקביל לירידה החדה לריבית אפקטיבית של 4.6%. עכשיו מדברים על הורדת ריבית באירופה ובאנגליה בפרט. זה יכול לייצר רווחי הון גבוהים באג"ח הזו שאגב בהגדרה פטורה ממסים בבריטניה, אבל השאלה אם אכן תהיה ירידת ריבית, מתי ובאיזה קצב.  

למעשה, מדובר בפוזיציה ארוכת טווח על הכלכלה הבריטית, אבל לא על מה שאתם חושבים - לא על ההצלחה של הכלכלה כמו על מיתון. במיתון מורידים בחדות את הריביות. כדי שהאג"ח יקפוץ, צריכה להיות ירידה משמעותית בריבית. נכון לעכשיו הריבית בבריטניה עומדת על 4.25% כשהכלכלנים צופים ירידה לכיוון 3.75% בסוף השנה או בתחילת השנה הבאה.