אג"ח אנגליה (X)
אג"ח אנגליה (X)

אגרת החוב של בריטניה שצנחה ב-70%, והאם יש סיכוי לעלייה?

אגרות חוב לפעמים מסוכנות ותנודתיות יותר ממניות; מה הסיבות לכך ומה הגורמים המשפיעים על התשואה האפקטיבית של האגרת חוב?  וגם - על האג"ח של בריטניה ומה אפשר ללמוד מזה

מנדי הניג | (12)
נושאים בכתבה אג"ח ממשלתיות

אגרות חוב נתפסות כמשחק סולידי לעומת מניות. מדובר בהלוואה שחברה או מדינה לוקחת והלוואות צריך לשלם. אגרות חוב של מדינות נתפסות כבטוחות ביותר, אגרות חוב של מדינות חזקות נחשבות הטופ של הטופ. מנגד, אם תחזיקו באגרות חוב-הלוואה של עסק קטן, חברה קטנה עם סיכונים פיננסים, יכול להיות שלא תקבלו בחזרה את כספכם. עדיין החוב הזה פחות מסוכן מהשקעה ישירה במניות של החברה הזו כי יש קדימות לחוב על הון - קדימות לאג"ח על פני מניות. 

בסקאלה של הסיכונים שתלויים במנפיק יש שפע של אפשרויות, תיארנו כאן את הקצוות - חברות מסוכנות מול ממשלות חזקות. מחזיקי חוב יודעים את הסיכונים ומתמחרים בהתאם - האגרת חוב של החברה הקטנה תהיה בריבית גבוהה. הריבית על אג"ח בריטניה תהיה נמוכה. הריבית היא בעצם המחיר בעקיפין  של אגרות החוב והיא מבטאת זיכון, אבל היא מבטאת עוד משהו - את הזמן.

ככל שזמן הפדיון קרוב יותר, כך יש פחות סיכון וכך צפוי שהאגרת תהיה בריבית נמוכה יותר וההיפך - זמן ארוך מבטא סיכון גדול יחסית כי אנחנו יודעים ויכולים להעריך מה יהיה בטווח הארוך. זאת על רגל אחת התורה של ההשקעה באגרות החוב כשמול הריבית יש מחיר. הם מנהגים הפוך - כשהריבית האפקטיבית עולה מחירי האגרת יורד וההיפך, ונדגים - נניח שיש אגרת חוב של חברה לשנה שעוד שנה היא תיפרע בשער 100 ותספק קופון של 4, כלומר המחזיק מקבל 104 אגורות. נניח שהאג"ח נסחר ב-100 ויש בדיוק שנה לפדיון - המשמעות שהריבית האפקטיבית היא 4% (104 בעוד שנה חלקי 100 - תשואה של 4$ בשנה).

נניח שיש דוח גרוע של החברה, הרעה פיננסית וקושי תזרימי. אף אחד כבר לא יקנה בריבית אפקטיבית של 4%, הביקוש וההיצע יהיה בריבית לדוגמה של 9%. מחיר האג"ח יהיה כזה שבעוד שנה התשלום הוא 104 לפי היוון-ריבית של 9%, סביב 95 אגורות (חישוב גס). אגרת החוב ירדה ב-5% והתשואה עלתה בהתאם (104 חלקי 95 - מבטא בערך תשואה של 9%).

עכשיו תדמיינו שהאג"ח הזה היה ל-40 שנה, הוא נסחר ב-100 בידיעה שכל שנה מחלקים ריבית של 4 אגורות ובסוף התקופה מקבלים את הקרן. אם השוק יעריך את הסיכון ככזה שהאג"ח צריך להיסחר ב-9% של ריבית, השער של האגרת יצנח - לא תאמינו - ל-14-16 אגורות. במחיר הזה התשואה השנתית היא 9%. 

המסר מהדוגמה הזו הוא שאגרות חוב יכולות להיות מכשיר מסוכן מאוד. סיכון כידוע הולך עם סיכוי. אז זה גם יכול להיות פוטנציאל לתשואה ענקית. דמיינו שהאגרת הזו תתברר כבטוחה יותר ממה שחושבים והתשואה תרד בחזרה ל-4%, האג"ח יזנק פי 7!

אין בשוק העולמי הרבה אגרות חוב לעשרות שנים רבות, למעט אגרות חוב של מדינות. האגרות הארוכות של מדינות-ממשלות צנחו בגלל העלאת הריבית בשנים האחרונות - העלאת ריבית של הבנקים המרכזיים מעלה את הריבית האפקטיבית הנדרשת על ידי מחזיקי החוב מההשקעה באג"ח, כי הריבית שממשלות משלמות תלויה בריבית של הבנק המרכזי, אז עלייה של לדוגמה 3% בריבית הזו, תתבטא בעלייה דומה בריבית האג"ח הממשלתי. בארוכות זה יצר הפסדי ענק - גם בישראל. עכשיו מדברים על ירידה צפויה בריביות - האם זה יוביל לרווחי הון? תלוי בקצב, באורך האגרת ועד כמה השוק מגלם את ההורדה. בפועך - התשוה היא כן, אבל לא תהיה השבחה ענקית, וכל זה תלוי כמובן בקצב הורדות הריבית והתזמון, כשבדרך יכולות להיות הפתעות לרעה.        

קיראו עוד ב"אג"ח"


הפעם, נתייחס לאגרת חוב של ממשלת אנגליה שנפדית ב-2061. האג"ח הזה הפך מסיפור הצלחה לאזהרה למשקיעים עם ירידה דרמטית מ-97 לירות ל-25 לירות בלבד. הפסד של יורת מ-70% באג"ח של אחת המדינות החזקות בעולם. 

ממשלת בריטניה הנפיקה את האג"ח הזו בשנת 2020, עם מועד פירעון לשנת 2061. באותה תקופה, כאשר הריביות היו בשפל, המשקיעים חיפשו הזדמנויות לרווח מהיר ופטור ממס. האג"ח הונפק בריבית אפקטיבית של כ-0.5%, אבל עליית הריבית הביאה אותו במקביל לירידה החדה לריבית אפקטיבית של 4.6%. עכשיו מדברים על הורדת ריבית באירופה ובאנגליה בפרט. זה יכול לייצר רווחי הון גבוהים באג"ח הזו שאגב בהגדרה פטורה ממסים בבריטניה, אבל השאלה אם אכן תהיה ירידת ריבית, מתי ובאיזה קצב.  

למעשה, מדובר בפוזיציה ארוכת טווח על הכלכלה הבריטית, אבל לא על מה שאתם חושבים - לא על ההצלחה של הכלכלה כמו על מיתון. במיתון מורידים בחדות את הריביות. כדי שהאג"ח יקפוץ, צריכה להיות ירידה משמעותית בריבית. נכון לעכשיו הריבית בבריטניה עומדת על 4.25% כשהכלכלנים צופים ירידה לכיוון 3.75% בסוף השנה או בתחילת השנה הבאה.  

תגובות לכתבה(12):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 8.
    אנונימי 28/07/2025 23:51
    הגב לתגובה זו
    שם יש לריבית 30% לרדת
  • יריב 30/07/2025 19:22
    הגב לתגובה זו
    לירה טורקית היא מטבע מסוכן במדינה אינפלציונית בטירוף.
  • 7.
    אגח מעניינת גם אם תהיה ירידה של חצי אחוז יטוס בעשרות אחוזים (ל"ת)
    מיכאל 28/07/2025 21:46
    הגב לתגובה זו
  • 6.
    לרון 28/07/2025 20:23
    הגב לתגובה זו
    אגח ארוך מאוד מסוכן ל40 שנה בחייך!! מעבר לזה התדמית הבריטית חזקה אולי לא הכלכלה!!
  • 5.
    החיים 28/07/2025 20:21
    הגב לתגובה זו
    האגרת לא צמודה לאינפלציהזה לא עוזר להרוויח 5 אחוז נומינלי אם האינפלציה 20 אחוזבדרך כלל יש התאמה בין ריבית הבנק מרכזי לבין האינפלציה אבל לא תמידמי שקנה את האגרת כשהונפקה הפסיד בנוסף לכך כ 20 אחוז מכספו עקב האינפלציהמה שלא יחזור גם אם הריבית תרד לאפס
  • 4.
    מנהל העולם 28/07/2025 18:49
    הגב לתגובה זו
    כספי המיסים נבזזים לאור יום!!!!
  • 3.
    אנונימי 28/07/2025 18:24
    הגב לתגובה זו
    אגח שמחלק 4 אג בשנה ונרכש בסביבות 15 אג בהגדרה נותן לפחות 30 אחוז בשנה לא משנה מה המחמ
  • הוא לא מחלק 4 האגח בדוגמה מחלק 4 של בריטניה לא מחלק (ל"ת)
    דביר 28/07/2025 21:45
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    כתבה שלמה בלי טיקר (ל"ת)
    אנונימי 28/07/2025 18:23
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    יריב 28/07/2025 17:12
    הגב לתגובה זו
    גם בישראל וגם בארהב. באירופה הריבית כבר החלה לרדת.
  • לרון 28/07/2025 20:33
    הגב לתגובה זו
    טראמפ יפטר את גרום מה שכנראה לא יקרה הנגיד החדש יאכזבו בהכרח אין מה לעשות ארהב איננה כל יכולה
  • לרון 28/07/2025 20:31
    הגב לתגובה זו
    הריבית לא תרד הרבה הסיכון אותו הינך לוקח ג ב ו ה רוצה סיכון גבוה יש אפשרות להשקיע בדרום אמריקה.יש קרנות כאלה מ ס ו כ נ ו ת
אגח
צילום: ביזפורטל
קרנות נאמנות

איך להשקיע בקרנות אג"ח, למה לשים לב וממה להיזהר

משקיע צריך לבחור בין עשרות מסלולי אג"ח; הבחירה חשובה - מדד תל-גוב שקלי 5+ המייצג את האג"ח הממשלתיות השקליות לטווחים של 5 שנים ויותר ירד בכ-4.5% מתחילת השנה ומנגד תל-גוב שקלי 0-2 עלה בכ-0.8%
קובי ישעיהו |
תהליך עליית הריבית המהירה שהחל בארה"ב וגם בישראל במהלך 2022 על רקע העלייה החדה בקצב האינפלציה הביא לירידות חדות בשוק האג"ח ולתשואות שליליות גם בקרנות הנאמנות וקרנות הסל העוקבות אחרי מדדי האג"ח השונים. בשנה שעברה התמונה השתנתה בשוק האג"ח המקומי כשמדד All Bond כללי עלה ב-3.76%, הצמוד ב-3.91% והשקלי ב-3.42%. בהתאם היו גם לא מעט קרנות נאמנות שסיפקו תשואות סבירות למשקיעים. והשנה, אגרות החוב הממשלתיות, בארה"ב ובעולם, היו אמורות לרשום תשואות עוד יותר יפות. עם רוח גבית מהורדות ריבית על ידי הפד ובנקים מרכזיים אחרים, הן היו צפויות לעלות ב-10% ויותר. אבל, זה לא מה שקרה. בחודשים האחרונים נרשמו ירידות חדות למדי בשוקי האג"ח הממשלתיים בישראל ובארה"ב, בעיקר בסדרות הארוכות. ובהתאם - התשואות עלו. הסיבה העיקרית לעליית התשואות - נתוני אינפלציה גבוהים מהצפוי בארה"ב שלא מאפשרים בינתיים לפד להתחיל להוריד את שיעור הריבית. לקריאה נוספת: לאחר הירידות בחודשים האחרונים? האם האג"ח מעניינות להשקעה. רבעון ראשון אג"ח: הורדת הדירוג משקפת את ביצועי החסר של האג"ח הממשלתי. העלייה בארה"ב התרחשה כאמור בעיקר על רקע פרסום נתוני מאקרו חזקים (בעיקר אינפלציה ושוק העבודה) שהביאו לדחייה וצמצום בהערכות השוק לגבי תחילת תהליך הורדת הריבית שם. בארץ, כמובן, יש גורמים נוספים, בעיקר כאלה הקשורים למלחמה ולנגזרותיה. על רקע הטלטלות בשוקי האג"ח נרשמה שונות גבוהה מאוד בין מדדי האג"ח השונים בתל אביב מתחילת השנה. מדד All Bond כללי עלה בכ-0.1%, מדד האג"ח הצמודות הכללי עלה בכ-0.7% אבל מדד התל-גוב צמודות (הממשלתיות הצמודות למדד) רשם ירידה של 1.4%. התל-גוב השקלי ירד בכ-2% ואילו התל-בונד 40 (המייצג 40 סדרות אג"ח של חברות בעלות דירוגים גבוהים) ב-1.6%.  בסך הכל יש בבורסה עשרות מדדי אג"ח שונים ובהתאם השוק היום מאוד משוכלל ומשקיע צריך בראש ובראשונה להחליט כמובן מה רמת הסיכון שהוא רוצה לפעול בסביבתה ולפי זה לחלק את תיק ההשקעות למניות, אג"ח והשקעות אחרות (סחורות, מט"ח, אלטרנטיבי.). בתוך החלק האג"חי אפשר להשקיע בקרנות סל פסיביות (בדומה למניות הן פשוט משקיעות פחות או יותר לפי מדדי האג"ח השונים), ממשלתיות או קונצרניות, או בקרנות נאמנות אקטיביות, ששם דמי הניהול גבוהים יותר. אז איך בוחרים קרן נאמנות המתמחה בהשקעה באגרות חוב? כאמור, למשקיע הסולידי יש היום המון אפשרויות בחירה והן כוללות בין השאר קרנות המתמחות באג"ח ממשלתיות שקליות (כאלה שלא צמודות למדד), קרנות המשקיעות באג"ח ממשלתיות צמודות למדד, ויש גם קרנות המשקיעות באג"ח חברות (קונצרניות) שקליות, דולריות או צמודות למדד. יש גם קרנות המשקיעות באג"ח בחו"ל. 

הסדרות הקצרות פחות מסוכנות

יש מספר כללי אצבע חשובים - אג"ח ממשלתיות פחות מסוכנות מקונצרניות וככל שזמן הפידיון של האג"ח יותר קצר (מח"מ - משך חיים ממוצע) הסדרה פחות מסוכנת (מק"מ, האג"ח הממשלתי השקלי לתקופה של עד שנה, הוא הכי פחות מסוכן ומנגד האג"ח הארוכות לתקופות של 10-30 שנה הן הכי מסוכנות). בתוך האג"ח הקונצרניות יש את הדירוגים  - הסדרות הכי פחות מסוכנות הן אלה בעלות הדירוגים הגבוהים (סדרות המדורגות AAA או AA ) והכי מסוכנות הן אלה ללא דירוג כלל (המכונות גם אג"ח זבל).  כך למשל מדד תל-גוב שקלי 5+ המייצג את האג"ח הממשלתיות השקליות לטווחים של 5 שנים ויותר צנח בכ-4.5% מתחילת השנה ומנגד תל-גוב שקלי 0-2 עלה בכ-0.8%. אז מי שהימר על ירידת ריבית ובהתאם השקיע בסדרות הארוכות "חטף" ומי שנשאר בסדרו הקצרות יותר רשם רווח קטן עם סיכון נמוך. אי אפשר לברוח מזה - אם רוצים לנסות להרוויח יותר אז צריכים להעלות את רמת הסיכון - ובהתאם אפשר גם לספוג הפסדים כבדים יחסית במידה והנחות הבסיס לא מתממשות. גם דמי הניהול חשובים - בקרנות הסל הם הרבה יותר נמוכים בדרך כלל (סביב 0.2%-0.3% לשנה) ואילו בקרנות האקטיביות 0.3%-1.5% כשהרוב הגדול נע בין 0.5% ל-1%. כמעט כל מחקר שנעשה בעשרות השנים האחרונות מצביע על כך שהרוב המוחלט של מנהלי הקרנות האקטיביים, גם במניות וגם באג"ח, לא מצליח לספק תשואה עודפת על מדדי השוק (באותה רמת סיכון) כך שעדיף ככל הנראה למשקיע הממוצע להתמקד בקרנות הסל הפאסיביות. ואכן, בשנה שעברה הקרנות הפסיביות עקפו לראשונה את הקרנות האקטיביות המסורתיות בהיקף הנכסים המנוהל. המשקיעים פדו במהלך 2023 כ-14.5 מיליארד שקל מקרנות נאמנות אקטיביות המנוהלות תחת הקטגוריה "אג"ח כללי", אחרי שגם בשנת 2022 הייתה הקטגוריה הפודה ביותר עם פדיון של כ-16.3 מיליארד שקל. קטגוריית קרנות אג"ח מדינה רשמה אף היא יציאת כספים מאסיבית בסכום של כ-6 מיליארד שקל אשתקד, לאחר שבשנת 2022 פדתה כ- 4.9 מיליארד שקל. מנגד, המשקיעים הזרימו כ-900 מיליון שקל לקרנות סל המתמחות באג"ח בחו"ל, וגם כ-630 מיליון שקל לאג"ח חברות והמרה. נקודה חשובה נוספת - להרבה משקיעים יש נטייה לבדוק את התשואות של קרן כזו או אחרת בשנה האחרונה או ב-3 השנים האחרונות ולהשקיע בה. בדרך כלל זו טעות מכיוון שתשואות העבר לא מלמדות כמובן על הביצועים בעתיד ולא מעט פעמים הקרנות שהיו בתחתית טבלת התשואות בשנה האחרונה או אפילו במשך מספר שנים קפצו לצמרת בשנה שלאחריה. זה נכון גם לקרנות המנייתיות, גם לגמישות וגם כמובן לקרנות האג"ח השונות.  בנוסף, בתי ההשקעות הגדולים נוהגים להבליט בפרסומים את "הקרנות המנצחות" שלהם בכל קטגוריה במטרה למשוך כספים חדשים ולהסתיר את הקרנות שלא הצליחו. אז אם בית השקעות מסוים מנהל עשרות קרנות מספיק שעד 10% מהון יצליחו בכדי לקנות שטחי פרסום בכדי לבשר למשקיעים הפוטנציאליים על "ההצלחה הגדולה" של קרן כזו או אחרת שהיכתה את מדדי הייחוס.

סימן קריאה - הקרן משקיעה באג"ח בסיכון גבוה יותר

נסתכל על  5 תתי קטגוריה מרכזיים בקרנות האג"ח: אג"ח מדינה כללי ללא מניות, אג"ח כללי בארץ ללא מניות – עם ובלי סימן קריאה, ואג"ח חברות והמרה ללא מניות – עם ובלי סימן קריאה. מה משמעותו של סימן הקריאה? שהקרן משקיעה באג"ח בסיכון גבוה יותר. בכל אחת מהקטגוריות יש עשרות קרנות.  אג"ח מדינה כללי ללא מניות - מדובר בקטגוריה שאמורה להיות הסולידית ביותר. הקרנות בקטגוריה זו משקיעות בכל סוגי אג"ח המדינה – צמוד, שקלי וריבית משתנה, בכל טווחי הזמן לפי שיקול דעתו של מנהל הקרן. חלק מהקרנות מרחיבות את טווח ההשקעה גם לאג"ח חברות בדירוג גבוה מאד. זה נותן להם יתרון מסוים, שכן התשואות באג"ח זה מעט גבוהות יותר, וגם מעלה את הסיכון, אך עדיין מדובר בכלי שנחשב סולידי. נזכיר שוב שגם בכלי הסולידי הזה אגרות חוב ארוכות יכולות לגרום להפסדים כבדים. כמעט כל הקרנות בקטגוריה שייכות לבתי ההשקעות הגדולים, כשנראה שהקטנים לא מגלים בה עניין בגלל פוטנציאל הרווחים הנמוך יחסית.  מדד תל-גוב כללי רשם מתחילת השנה ירידה של 1.5% לאחר שב-2023 הוא רשם עלייה של כ-1%.  אג"ח כללי ללא מניות עם ובלי סימן קריאה - בקטגוריה זו הקרנות משקיעות בכל סוגי האג"ח בארץ – בין ממשלתי ובין קונצרני, בין צמוד ובין שקלי או משתנה, ובכל טווחי הזמן. כלומר החופש גדול יותר, ונקודת ההשוואה היא מדדי ה-All Bond שכוללים את כל סוגי אגרות החוב. סימן הקריאה בשם הקרן מציין כאמור סיכון גבוה יותר, שאמור להניב תשואה טובה יותר. יש עשרות קרנות נאמנות בקטגוריה הזאת. אג"ח חברות ללא מניות עם ובלי סימן קריאה - האג"ח הקונצרניות מסוכנות יותר מהאג"ח הממשלתיות ולפיכך בתקופות טובות בשוק הן אמורות גם לספק תשואות גבוהות יותר. תשואת מדד תל בונד מאגר לשנת 2023 היה 6.32% וכ-1.5% מתחילת השנה, תל בונד צמודות נתן 5.94% ו-1.8% מתחילת השנה ומדד תל בונד שקלי 5.34% אשתקד מתחילת השנה 0.4%.