מניות אגרות חוב השקעה
צילום: Marga Santoso on Unsplash
הזדמנות?

סדרת האג"ח הזו צפויה לעלות ב-50% - האם זו הזדמנות ולמה היא לא מתאימה לכולם?

למה אני מעריך שיש כאן הזדמנות, מה צריך לקרות כדי שזה יתממש ואיך זה שאג"ח מספק תשואה גבוה יותר מה-S&P 500?

איתי חורי | (22)

מרץ 2020 ייזכר כתקופה שבה העולם העצר מלכת. מגפת הקורונה טלטלה  את הכל, גם את השווקים הפיננסים. מימושים בהיקפי ענק הפילו את השווקים בעשרות אחוזים. מפולת של ממש. אבל בחודש הזה קרה עוד משהו יוצא דופן – מדינת ישראל הצטרפה למועדון מצומצם של מדינות שהנפיקו סדרת חוב ל-100 שנה. אגרת חוב שעתידה להיפרע בשנת 2120 - חיסכון לנכדים-נינים למי שחושב לחכות עד הסוף (סדרת אג"ח ממשלתית דולרית ל-100 שנים עד 2120) 


כאשר ישראל הנפיקה את האג"ח, הריביות בעולם היו בשפל היסטורי, ממשלות וגופים מוסדיים חיפשו אחר אפיקי השקעה, וישראל, שהייתה אז עם דירוג אשראי חזק וכלכלה צומחת – הייתה יעד לא רע. המדינה הנפיקה מיליארד דולר בחו"ל ולכן הסדרה הזו נקובה בדולרים. הסדרה הונפקה עם קופון שנתי של 4.5% (משולמת פעמיים בשנה, 2.25% כל חצי שנה). 

בתקופה שאגרות חוב ממשלתיות ל-10 שנים העניקו תשואה אפסית ואף שלילית, היה ביקוש גדול לסדרה הזו, כך שבשלהי 2020 האגרת כבר הגיעה למחיר של כ-150 סנט (כ-50% תשואה).


מאז כולנו זוכרים מה קרה לריביות בעולם.  עליית ריבית יכולה להיות הרסנית לאגרות חוב ארוכות, ואכן כך קרה - עד סוף 2022 שער האג"ח כבר קרס ל-75 סנט, הספיק לתקן עם עצירת העלאות הריבית וחזר לרדת עקב התסבוכת המשפטית ואירועי המלחמה (גופים זרים מכרו אחזקות) עד לאזור 65 סנט. כיום היא נסחרת סביב 70 סנט, בעלת מח"מ של 15 שנה (המח"מ מתקצר מאוד בשל הריביות השוטפות והירידה במחיר האג"ח) והיא מעניקה תשואה שנתית של 6.5% (כאמור משלמת 4.5 סנט בשנה, 2.25 כל אפריל ואוקטובר).


השקעה יוצאת דופן


אז מה יש לנו כאן? כלי השקעה יוצא דופן עם שני צדדים ברורים:


1. הצד המפתה - תשואה שנתית של 6.5% שנים רבות קדימה, פוטנציאל לרווח הון משמעותי ונזילות יומית בשוק הבינלאומי.

2. הצד המסוכן - מח"מ ארוך חושף את האג"ח לשינויים קיצוניים בריבית ולמצבה הכלכלי והגיאופוליטי בישראל.

אני חושב שיש כאן כלי כחלופה להשקעות מסורתיות: רבים רצים היום להשקיע במדד ה-S&P 500. הם מתעלמים מרמות התמחור הגבוהות שלו בטענה שהם לא יודעים לתזמן שוק, שהשוק תמיד עולה והם בעצם רואים לנגד עינם תשואה ממוצעת של 7-8% וזה נהדר (לא חולק על כך), אך האם אין מקום לשקול מנגד חלופה הרבה פחות מסוכנת לכאורה (100% מניות מול אגרת ממשלתית) שתניב לנו תשואה דיי קרובה לזה ? גם כן שנים רבות קדימה.

אחרים מחפשים השקעות בנדל"ן גלובלי בטענה שהתשואה שאפשר לעשות שם היא סביב 9-10%, מזה יורד כ-2% דמי ניהול מערך הנכס ומיסים, מה שמשאיר שוב פעם – סביב 8%-7% תשואה שנתית. האם לא עדיף לוותר על קצת על תשואה, ולקבל נכס בטוח יותר שהוא נזיל ברמה יומית. נכס שיושב בחשבון הבנק שלי ולא נמצא בבלוקים במרחק שעות טיסה, במדינה זרה עם כל המשתמע.


אז יש כאלו שטוענים שהם לא משקיעים בנדל"ן בשביל התשואה השוטפת אלא מעריכים שייהנו מהשבחה. אבל השבחה עשויה להיות "בכל הכוח" דווקא באגרת החוב הארוכה. והנה ההסבר. נתחיל בבסיס. לאגרת מח"מ של 15 שנה, מח"מ (משך חיים ממוצע) הוא בעצם מונח שמסביר לנו תוך כמה זמן נחזיר את ההשקעה שלנו

קיראו עוד ב"אג"ח"


המח"מ הו גם "מנוף" של האגרת כאשר יש שינויים בריבית. אגרות חוב ממשלתיות בחו"ל מושפעות בעיקר מ-2 דברים: התשואה של אגרות אמריקאיות עם מח"מ דומה וה-CDS של המדינות (פרמיית הסיכון) שזו בקצרה פרמיית הסיכון שמשקיעים מבקשים מעל הממשלתי האמריקאי. ברגע זה התשואה של הממשלתי האמריקאי (ל-30 שנה, המח"מ דיי זהה ולכן בר השוואה) נמצאת ברמות הגבוהות שלה (נושקת ל-5%) ואילו גם הפרמיה של מדינת ישראל לא ברמות הנמוכות שהכרנו ולכן מי שמאמין שתוך שנתיים-שלוש, רמת הריבית בארה"ב תרד נניח כפי שמעריכים ב-1.5% - ל-3%, ומצב המשק בישראל יחזור להיות כפי שהיה לפני כשנה וחצי-שנתיים, וכך גם פרמיית הסיכון של ישראל תרד ותצטמצם, ישנה אפשרות שהתשואה על האגרת הזו תרד לאזור 4.5%, כמו הקופון שלה.

במצב כזה האגרת תיסחר ב-100 סנט. בהנחה שקנינו ב-70 סנט, הרווחנו 30 סנט, בדרך קיבלנו עוד קופונים שנתיים בסך 4.5 סנט כל שנה, יש כאן רווח למעלה מ-50%, על אגח מממשלתי בכשנתיים. חשוב לזכור, זוהי תשואה דולרית, לכן ההשקעה הזו לא מתאימה לכל אחד. 

עוד בעיה - זו סדרה עם מינימום של 200,000 יחידות, זה יוצא כ-140 אלף דולר לחבילה. אז למי זה כן מתאים? ראשית כאלו עם יתרות דולר גבוהות שמעוניינים למשור עליהן במטבע הדולרי ולכן מעניין אותם לעשות תשואה דולרית. שנית, כאלו שחושבים שהסיכוי לרווח כזה גדול - למשקיעים לא משנה להרוויח בתשואה דולרית. רווח זה רווח ואפשר להמיר רווח דולרי לרווח בשקלים. 


הכותב הוא איתי חורי, מנהל תיקי השקעות בבית ההשקעות דולפין שמחזיק בסדרת האג"ח.

תגובות לכתבה(22):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 17.
    אני מתחיל למכור דולריםלא לקנות.הוא ייקרוס ב5 שנים הבאות. (ל"ת)
    ירון 24/02/2025 17:44
    הגב לתגובה זו
  • 16.
    אגרות חוב אלו אינן צמודות מדד. במקרה של אינפלציה גבוהה תפסיד. (ל"ת)
    arn 30/01/2025 17:33
    הגב לתגובה זו
  • 15.
    XXX 24/01/2025 08:53
    הגב לתגובה זו
    אגח מעניינת מאוד אבל ישראל 54 דולרית נסחרת בתשואה גבוהה יותר מעט על אותו מחמ. מספיק ארוך מנוטרל שיקולי מס קופונים שכן הקופון בסדרה הזו גבוה יותר
  • 14.
    איתן 20/01/2025 08:09
    הגב לתגובה זו
    למי שיש באמת 140K דולר וזה לא ממש מזיז לו סכום כזה זו בהחלט השקעה יפה.רק צריך לזכור שמדובר במחמ מטורף עד 2120 כלומר הקרן תעבור תנודות חדות מאוד במהלך הזמן. תשואה של 6.5% לשנים קדימה היא יפה אבל סולידי זה ממש לא.
  • 13.
    ננדוס 20/01/2025 07:14
    הגב לתגובה זו
    האגח נסחר מעבר לדלפק ולא בבורסה. רוב המחזיקים הם גופים מוסדיים. יש לשקלל גם עלויות עסקה למשקיע קמעונאי במיוחד למי שלא מחזיק דולרים רכישת מטח מרווח קניהמכירה של האגח.רכישת העסקה מתבצעת בדרכ מול חדע של אחד הבנקים או הגופים הפרטיים. כמובן ששני הסיכונים העיקריים הן סיכון מחמ וסיכון שעח.
  • 12.
    ישי 19/01/2025 20:50
    הגב לתגובה זו
    ישראל בצמיחה וארהב בדעיכה. מקס בעמידה במקום. שלא נדבר על החוב העצום שלה ומלחמותיה מול ציר הרשע הכלכלי.שימו לב!!!
  • 11.
    יגאל 19/01/2025 19:16
    הגב לתגובה זו
    איך קוראים לאגח הזה
  • 10.
    כי עד אז תמות . 19/01/2025 18:03
    הגב לתגובה זו
    ראבק 2120 . מה זה אודיסאה בחלל
  • 9.
    טוב שנזכרתם בסוף מינימום 140k דולר (ל"ת)
    שמחה 19/01/2025 17:51
    הגב לתגובה זו
  • 8.
    איך קונים באיזה בורסה (ל"ת)
    יעקב 19/01/2025 16:37
    הגב לתגובה זו
  • 7.
    גבי 19/01/2025 16:05
    הגב לתגובה זו
    מה מספר האגח או שם והיכן ניתן לרכוש אותותודה
  • 6.
    היה צריך להתייחס גם לכך שהשקל צפוי להתחזק מול הדולר דבר שיקזז תשואה. (ל"ת)
    דוד 19/01/2025 15:36
    הגב לתגובה זו
  • אהרון 19/01/2025 21:41
    הגב לתגובה זו
    יותר מסביר שאומנם כך יקרה
  • 5.
    מאור סוחר 19/01/2025 15:28
    הגב לתגובה זו
    כל התיזה הזו היא סממן אדיר לבועה... בהצלחה למהמרים
  • 4.
    דניאל 19/01/2025 15:06
    הגב לתגובה זו
    ISIN US46513JB593
  • 3.
    מעניין 19/01/2025 14:57
    הגב לתגובה זו
    נצמדות לאותם אגחים רבוניים. וחבל שלא ציינת אותם. גם אגח קונצרני בדרוגים a ישראלי דולרי יכול להיות מעניין
  • 2.
    אפשר שם האגחמספר שלו ואיפה נסחר כתבה חסרה מאד (ל"ת)
    רן 19/01/2025 14:44
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    שמואל 19/01/2025 14:41
    הגב לתגובה זו
    לא ראיתי שהכותב מציין את שם האגח
  • אם אתה שואל 19/01/2025 16:09
    הגב לתגובה זו
    כנראה לא קראת השם לא חשוב. זה מינימום 200א יחידות.לא מתאים ללקוח כמוך 140א דולר.
  • שמואל 19/01/2025 17:43
    יש לי מליון דולר 140 אלף דולר קטן עלי אם אתה העיתונאי תתחיל לקנא....
  • סתם 19/01/2025 15:14
    הגב לתגובה זו
    יש רק סדרה אחת ל 100 שנה של ישראלעד 2120
  • פיליפ 19/01/2025 14:55
    הגב לתגובה זו
    נשמע כאילו שיחה מספסל סמוך ברכבת. על איה אגJ אתה מדבר מה שמו מה מספרו
סקוט בסנט; קרדיט: יוטיובסקוט בסנט; קרדיט: יוטיוב

ביקוש מפתיע לאגרות חוב - מה חושב שר האוצר האמריקאי על "מטבעות יציבים"

בסנט, צופה גידול בשימוש במטבעות יציבים, ה-stablecoins שעלול להגביר את הביקוש לאגרות חוב ממשלתיות לטווח קצר - על ההשפעות של המטבעות היציבים

עמית בר |

בכנס שנתי בנושא אגרות החוב, הסביר סקוט בסנט, שר האוצר האמריקאי, כי שוק המטבעות היציבים, ששוויו כיום כ-300 מיליארד דולר, צפוי להתרחב בשנים הקרובות. לפי תחזיתו, ההיקף יגיע לכ-3 טריליון דולר עד 2030 - כלומר פי 10 ב-5 שנים.  

המטבעות היציבים, להבדיל ממטבעות הקריפטו האחרים, הם נכסים דיגיטליים ששוויים מגובה בנכסים כמו מזומנים או אגרות חוב ממשלתיות. כל הנפקה חדשה של מטבעות כאלה דורשת גיבוי נוסף בנכסים אלה, מה שעשוי להגביר את הביקוש לאג"ח קצרות טווח. כלומר, אם בסנט רואה שוק של 3 טריליון דולר למטבעות יציבים - גידול של 2.7 טריליון ב-5 שנים, הרי שבממוצע הוא רואה ביקוש של 540 מיליארד דולר לאגרות חוב. אלו מספרים גדולים שמשנים את עקומת הביקוש לאג"ח וסביר שגם את נקודת שיווי המשקל - כלומר, תהיה לזה השפעה על מחירי אגרות החוב. 

הקשר בין שוק המטבעות היציבים לשוק האג"ח מתחזק בעקבות חקיקה שנתקבלה בקיץ האחרון שקובעת מסגרת רגולטורית להנפקה וניהול של מטבעות יציבים מבוססי קריפטו. היא מאפשרת אימוץ רחב יותר של הטכנולוגיה במערכות תשלומים פיננסיות מסורתיות. ככל שמוסדות פיננסיים יאמצו את המטבעות, כך יגדל הצורך בנכסי גיבוי בטוחים, כמו אגרות חוב ממשלתיות.

בסנט ציין גם את שוק הקרנות הכספיות, ששוויו כ-7.5 טריליון דולר. קרנות אלה משקיעות בנכסים בסיכון נמוך, כולל אג"ח קצרות. אם הרגולציה תדרוש מבנקים להחזיק יותר הון עצמי נגד נכסים כאלה, הקרנות יעדיפו אג"ח ממשלתיות. זה יוסיף לביקוש הקיים.

בסנט אמר שנעשות בדיקות לבחון את המגמות הללו כדי להבין אם מדובר בשינויים מבניים ארוכי טווח או בתנודות זמניות. בהתאם למסקנות, ייתכן שיתבצעו התאמות בתוכניות ההנפקה של האג"ח. המטרה היא לנהל את היצע האג"ח בהתאם לביקוש המשתנה.

סקוט בסנט; קרדיט: יוטיובסקוט בסנט; קרדיט: יוטיוב

ביקוש מפתיע לאגרות חוב - מה חושב שר האוצר האמריקאי על "מטבעות יציבים"

בסנט, צופה גידול בשימוש במטבעות יציבים, ה-stablecoins שעלול להגביר את הביקוש לאגרות חוב ממשלתיות לטווח קצר - על ההשפעות של המטבעות היציבים

עמית בר |

בכנס שנתי בנושא אגרות החוב, הסביר סקוט בסנט, שר האוצר האמריקאי, כי שוק המטבעות היציבים, ששוויו כיום כ-300 מיליארד דולר, צפוי להתרחב בשנים הקרובות. לפי תחזיתו, ההיקף יגיע לכ-3 טריליון דולר עד 2030 - כלומר פי 10 ב-5 שנים.  

המטבעות היציבים, להבדיל ממטבעות הקריפטו האחרים, הם נכסים דיגיטליים ששוויים מגובה בנכסים כמו מזומנים או אגרות חוב ממשלתיות. כל הנפקה חדשה של מטבעות כאלה דורשת גיבוי נוסף בנכסים אלה, מה שעשוי להגביר את הביקוש לאג"ח קצרות טווח. כלומר, אם בסנט רואה שוק של 3 טריליון דולר למטבעות יציבים - גידול של 2.7 טריליון ב-5 שנים, הרי שבממוצע הוא רואה ביקוש של 540 מיליארד דולר לאגרות חוב. אלו מספרים גדולים שמשנים את עקומת הביקוש לאג"ח וסביר שגם את נקודת שיווי המשקל - כלומר, תהיה לזה השפעה על מחירי אגרות החוב. 

הקשר בין שוק המטבעות היציבים לשוק האג"ח מתחזק בעקבות חקיקה שנתקבלה בקיץ האחרון שקובעת מסגרת רגולטורית להנפקה וניהול של מטבעות יציבים מבוססי קריפטו. היא מאפשרת אימוץ רחב יותר של הטכנולוגיה במערכות תשלומים פיננסיות מסורתיות. ככל שמוסדות פיננסיים יאמצו את המטבעות, כך יגדל הצורך בנכסי גיבוי בטוחים, כמו אגרות חוב ממשלתיות.

בסנט ציין גם את שוק הקרנות הכספיות, ששוויו כ-7.5 טריליון דולר. קרנות אלה משקיעות בנכסים בסיכון נמוך, כולל אג"ח קצרות. אם הרגולציה תדרוש מבנקים להחזיק יותר הון עצמי נגד נכסים כאלה, הקרנות יעדיפו אג"ח ממשלתיות. זה יוסיף לביקוש הקיים.

בסנט אמר שנעשות בדיקות לבחון את המגמות הללו כדי להבין אם מדובר בשינויים מבניים ארוכי טווח או בתנודות זמניות. בהתאם למסקנות, ייתכן שיתבצעו התאמות בתוכניות ההנפקה של האג"ח. המטרה היא לנהל את היצע האג"ח בהתאם לביקוש המשתנה.