קבוצת אריאלי מצטרפת למירוץ לרכישת חלל תקשורת
הצעה חדשה להסדר החוב של חלל תקשורת; קבוצת אריאלי מציעה להזרים 18 מיליון דולר לקופת החברה, לפרוע את מלוא קרן החוב במזומן ואג"ח להמרה, תוך הקצאה של 18% ממניות החברה למחזיקי האג"ח
לאחר נסיגתה של קיסטון מההצעה המשופרת, קרן השקעות חדשה מצטרפת למרוץ על חלל תקשורת חלל תקשורת -1.95% . קבוצת
אריאלי, בעלת השליטה באלרון ונצ'רס, הגישה מתווה לרכישת החברה ולפירעון חובותיה, הכולל את הזרמת ההון הגבוהה ביותר עד כה והקצאת מניות למחזיקי האג"ח.
על פי ההצעה, אריאלי תזרים 18 מיליון דולר לקופת חלל תקשורת ותקבל 82% ממניות החברה, כאשר שאר המניות
(18% מהון החברה) יוקצו לבעלי האג"ח הקיימים.
לפי המתווה שהציגה אריאלי, מחזיקי האג"ח המובטחות (ט"ז וי"ח) יקבלו 85% מהקרן במזומן, ואילו מחזיקי הסדרה הבלתי מובטחת (י"ז) יקבלו 70% מהקרן. יתרת החוב, 15% למובטחות ו-30% לבלתי מובטחת, תשולם באמצעות סדרת אג"ח להמרה בסך 65 מיליון דולר, לתקופה של שלוש שנים, צמודה לדולר ובריבית של 7%. ההצעה אינה כוללת את ריבית הפיגורים, ולפיכך סכום ההחזר הכולל עומד על כ-368 מיליון דולר, מעט נמוך מסך ההתחייבויות המלאות. לטענת קבוצת אריאלי, התמורה המשולמת, הכוללת מרכיב מזומן משמעותי, אחזקה במניות החברה ואג"ח להמרה, משקפת שווי כולל שעולה על ערך הפארי של החוב.
לטענת אריאלי, מדובר בהצעה שמעניקה לבעלי האג"ח יותר מ-100% מערך הפארי, כאשר החלק הארי מהתמורה ניתן במזומן. בנוסף, קיים אפסייד נוסף דרך ההחזקה במניות החברה החדשה והפוטנציאל הגלום
בהמרת האג"ח. כאן נציין כי בעלי המניות נשארים גם מחוץ להסדר זה.
- המניה שהונפקה, זינקה כמעט 400% ונופלת היום ב-60%
- "Moonshot הוקמה כדי לשגר אובייקטים לחלל בדרכים יעילות יותר"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
את הצעת הרכישה של קבוצת אריאלי לחלל תקשורת מוביל אריק בנטוב, מייסד ומנהל-שותף בקבוצת אריאלי, יזם סדרתי בארה"ב שהוביל השקעות במספר חברות טכנולוגיה ובפלטפורמות חדשנות. בנטוב הוא בעל ניסיון של עשרות שנים בהקמת מרכזי טכנולוגיה, מרכזי חדשנות וכן במסחור ידע אקדמי. בנטוב חבר בדירקטוריונים של אלרון ונצ'רס, RDC - זרוע הפיתוח של רפאל מערכות לחימה מתקדמות וחלק מחברות הפורטפוליו של הקבוצה.
לדברי בנטוב, "אנו באריאלי מאמינים ביכולות שלנו לפתח את החברה עם אסטרטגיה ייחודית וחדשנית, וסבורים כי תיקח את החברה לגבהים חדשים ותשיא את הערך הגבוה ביותר עבור מחזיקי האג״ח.
ההצעה שלנו משיאה את הערך הגבוה ביותר מבין ההצעות שהוגשו לבעלי מחזיקי אגרות החוב, ומעניקה להם מעל 100%
מערך הפארי".
מנצלת את ההזדמנות?
ההצעה מגיעה שעות ספורות לאחר שקיסטון, אחת המתמודדות המובילות לרכישת החברה, נסוגה מההצעה המשופרת שהגישה, מהלך שיצר הזדמנות להצעה משופרת להסדר החוב עבור בעלי האג"ח.
כעת, עם הצעתה של אריאלי, בעלי החוב יידרשו לבחון הצעה נוספת, בנוסף לדיסקונט קפיטל, תע"א והפניקס, לידר-ברק קפיטל וקיסטון, ולשקול מי מסוגלת להוציא לפועל עסקה בעלת ודאות מיידית, רגולטורית וכלכלית.
- סאמיט מנצלת משבר דה זראסאי בהצעה לרכישת נכסים ב-450 מיליון דולר
- לאומי מספק מימון של 1.7 מיליארד לקיסטון בריבית טובה וזה עדיין מעל ריבית המשכנתא שלכם
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- מחר בבורסה - האם המימושים ימשכו?
קבוצת אריאלי, שהוקמה לפני כעשור על ידי אריק בנטוב
ואוון רנוב, היא קבוצת השקעות מגוונת עם פעילות בתחומי הסייבר, הפינטק, הבריאות והתשתיות, ובעלת רקע גלובלי עשיר, כולל פעילות בניו יורק ושליטה בבנק השקעות אמריקאי. בין שותפיה: ליסיה בכר מנוח, יו"ר אלרון ונצ'רס, ואור חביב, שמוביל את זרוע החדשנות שלה. מאז רכישת
אלרון בספטמבר 2024, ביצעה הקבוצה שני אקזיטים מהירים – בהם מכירת סיקסגיל תמורת 115 מיליון דולר. כמו כן, היא מקיימת שיתופי פעולה עם מוסדות אקדמיים ומרכזים רפואיים מובילים בישראל ובארה"ב.
הרקע של חלל תקשורת
חלל תקשורת צברה חוב של כ-374 מיליון דולר בשלוש סדרות אג"ח עם רמות שעבוד שונות: סדרה
ט"ז מובטחת בשעבוד על הלוויינים עמוס 3 ועמוס 17, סדרה י"ח מובטחת על הלוויין עמוס 4 בלבד, ואילו סדרה י"ז אינה מובטחת כלל. שווי הקרן של החוב (ע.נ) עומד על כ-318 מיליון דולר, אך יחד עם ריביות פיגורים, ההתחייבות בפועל מגיעה למעל 374 מיליון דולר נכון למאי 2025. בקופת החברה יש כ-210
מיליון דולר בלבד, סכום שאינו מספיק לפירעון מלא, והפער בין ההתחייבויות לנכסים הוא שהוביל את החברה והיועצים המלווים אותה לנסות ולהוציא לפועל הסדר חוב.
- 2.dw 16/06/2025 14:56הגב לתגובה זואריאלי כמובן אינם מלכר אלא באים לעשות כסף כפי שגם קנו את אלרון מדסקש במחיר סופעונה ולכן מה שהם מציעים בעצם זה דילול בעלי המניות העתידיים לפי 22M$ .אגב מניית אלרון עלתה מאז כניסת אריאלי. כמחזיק אלרון אני די מרוצה.
- 1.dw 16/06/2025 14:54הגב לתגובה זוהצעת אריאלי עדיפה על זו של קיסטון שכן מזרימה כמעט כפול הון פנימה ונותנת לנו יותר מניות.בעיני כנושה זה לא רע שמישהו מכניס כסף אמיתי פנימה לכן לא הייתי פוסל קטגורית.בהצעת החברה אף אחד לא מתנדב להזרים פנימה כסף תמורת אקוויטי לכן אמנם יהיו לנו יותר מניות אבל מניות די זבלה.
הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגמחר בבורסה - האם המימושים ימשכו?
למה מניות הביטוח נפלו בחמישי ועל מניות הארביטראז'
מניות הביטוח נסחרת בתמחור גבוה. אנחנו כותבים את זה כאן די הרבה, אך מציינים כי המגמה חיובית וזרימת הכספים של החוסכים לגופים המנהלים (ביניהם כמובן חברות הביטוח) מייצרת זרם ביקושים למניות. במילים אחרות - אולי זה יקר לפי מבחנים פונדמנטליים, אבל יש יותר קונים ממוכרים. כמעט כל הבורסה יקרה באופן יחסי לעבר. לפני שנתיים מכפיל סביר ומייצג של ענפים רבים היה סביב 10-12, היום זה 15-18.
זרימת הכספים שלנו לבורסה לא תרד. מדי חודש זורמים מיליארדים. הגופים המוסדיים בבעיה - אין להם במה להשקיע, אז הם משקיעים באותו הדבר. ככל שהם משקיעים באותו דבר הם בעצם מנפחים את התיק שלהם - כי הם קונים את מה שיש להם ביקר יותר והערך של התיק עולה. תניחו שגוף מסוים החזיק ב-3% ממניית לאומי ב-42 שקלים לפני כשנה והוא הגדיל ל-4.5% ממניות הבנק רק שכעת המחיר הוא 69 שקלים. ההחזקה המקורית - ה-3%, זינקה בזכות הרכישות שלו ושל הגופים האחרים. אם נסתכל רחב יותר - מניות הבנקים מוחזקות בעיקר על ידי מוסדיים שקנו עוד והעלו את המניות. האם יש עם זה בעיה? כן, זה סוג של וויסות, אבל יש בזה רציונל כלכלי - מכפילי הרווח והשווים הכלכליים לא מנופחים מדי וגם - יש תחרות בין הגופים המוסדיים, זה לא עדר שמחזיק ב-65% ממניות הבנקים ופועל כראש אחד.
זה לו ויסות קלאסי, אבל עצם זרימת הכספים הגדולה היא ויסות טבעי, סוג של כרית ביטחון לשוק. הבעיה הגדולה של הזרמות כספים לא מרוסנות היא שבשלב מסוים זה מתנתק מערכים כלכליים, ובסוף - הכלכלה מנצחת.
ביום חמישי מניות הביטוח קרסו. בדקו מה זה יכול להיות. הבנו שזו בעיקר פניקה נקודתית, ממש לא היסטריה כוללת. השחקנים הגדולים בשוק יודעים ומבינים שמניות הביטוח במחיר גבוה מדי. הם מחזיקים בהם בכל זאת בכמות מאוד גדולה, כי זאת הסחורה שיש, וזאת סחורה "חמה". הם לא רוצים ללכת נגד המגמה כי ברגע שהם "ימצמצו" גם הקולגות בגופים אחרים ימצמצו וימכרו. אבל ברגע שיש ירידות הם אומרים את הדבר הבא - "אנחנו פחות מאמינים בערך של המניות האלו, אנחנו מאמינים במגמה החיובית. השוק כרגע מתהפך, אם המגמה משתנה, המשחק הופך להיות אולי משחק של 'ערכים' ולא מגמה, במשחק הזה אנחנו צריכים למכור, כי הערך עדיין גבוה".
- אלביט עלתה 2.6%, מדד הביטוח ירד 2.1%; המדדים ננעלו בעליות קלות
- ראלי בת"א: טבע עלתה 2.6%, הבנקים עלו 1.4%, הייפר ועל בד זינקו 16%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במילים פשוטות - כל עוד הם רואים מסחר בסנטימנט חיובי ה בפנים. אם זה משתנה - הם חוזרים לבייסיק, מעריכים על אמת ואז התוצאה היא מכירה. אגב, הם לא חושבים שתהיה היסטריה מחר. אין דבר כזה בטוח, אף אחד לא יודע מה יהיה, אבל הם מזכירים שמניות הביטוח מאוד תנודתיות, בחמישי זה היה בעוצמה גדולה. הם לא שוללים שזה משחקי תשואות - גופים שמורידים ומעלים מניות כדי להתברג טוב יותר בביצועים השנתיים - זה לא רק לשפר את התשואות של עצמך, זה גם לפגוע בתשואות של אחרים. כן, כלפי חוץ כולם הוגנים והגונים, אבל בפנים, במיוחד בסוף שנה יש מלחמה ענקית על התשואות.
הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגמחר בבורסה - האם המימושים ימשכו?
למה מניות הביטוח נפלו בחמישי ועל מניות הארביטראז'
מניות הביטוח נסחרת בתמחור גבוה. אנחנו כותבים את זה כאן די הרבה, אך מציינים כי המגמה חיובית וזרימת הכספים של החוסכים לגופים המנהלים (ביניהם כמובן חברות הביטוח) מייצרת זרם ביקושים למניות. במילים אחרות - אולי זה יקר לפי מבחנים פונדמנטליים, אבל יש יותר קונים ממוכרים. כמעט כל הבורסה יקרה באופן יחסי לעבר. לפני שנתיים מכפיל סביר ומייצג של ענפים רבים היה סביב 10-12, היום זה 15-18.
זרימת הכספים שלנו לבורסה לא תרד. מדי חודש זורמים מיליארדים. הגופים המוסדיים בבעיה - אין להם במה להשקיע, אז הם משקיעים באותו הדבר. ככל שהם משקיעים באותו דבר הם בעצם מנפחים את התיק שלהם - כי הם קונים את מה שיש להם ביקר יותר והערך של התיק עולה. תניחו שגוף מסוים החזיק ב-3% ממניית לאומי ב-42 שקלים לפני כשנה והוא הגדיל ל-4.5% ממניות הבנק רק שכעת המחיר הוא 69 שקלים. ההחזקה המקורית - ה-3%, זינקה בזכות הרכישות שלו ושל הגופים האחרים. אם נסתכל רחב יותר - מניות הבנקים מוחזקות בעיקר על ידי מוסדיים שקנו עוד והעלו את המניות. האם יש עם זה בעיה? כן, זה סוג של וויסות, אבל יש בזה רציונל כלכלי - מכפילי הרווח והשווים הכלכליים לא מנופחים מדי וגם - יש תחרות בין הגופים המוסדיים, זה לא עדר שמחזיק ב-65% ממניות הבנקים ופועל כראש אחד.
זה לו ויסות קלאסי, אבל עצם זרימת הכספים הגדולה היא ויסות טבעי, סוג של כרית ביטחון לשוק. הבעיה הגדולה של הזרמות כספים לא מרוסנות היא שבשלב מסוים זה מתנתק מערכים כלכליים, ובסוף - הכלכלה מנצחת.
ביום חמישי מניות הביטוח קרסו. בדקו מה זה יכול להיות. הבנו שזו בעיקר פניקה נקודתית, ממש לא היסטריה כוללת. השחקנים הגדולים בשוק יודעים ומבינים שמניות הביטוח במחיר גבוה מדי. הם מחזיקים בהם בכל זאת בכמות מאוד גדולה, כי זאת הסחורה שיש, וזאת סחורה "חמה". הם לא רוצים ללכת נגד המגמה כי ברגע שהם "ימצמצו" גם הקולגות בגופים אחרים ימצמצו וימכרו. אבל ברגע שיש ירידות הם אומרים את הדבר הבא - "אנחנו פחות מאמינים בערך של המניות האלו, אנחנו מאמינים במגמה החיובית. השוק כרגע מתהפך, אם המגמה משתנה, המשחק הופך להיות אולי משחק של 'ערכים' ולא מגמה, במשחק הזה אנחנו צריכים למכור, כי הערך עדיין גבוה".
- אלביט עלתה 2.6%, מדד הביטוח ירד 2.1%; המדדים ננעלו בעליות קלות
- ראלי בת"א: טבע עלתה 2.6%, הבנקים עלו 1.4%, הייפר ועל בד זינקו 16%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במילים פשוטות - כל עוד הם רואים מסחר בסנטימנט חיובי ה בפנים. אם זה משתנה - הם חוזרים לבייסיק, מעריכים על אמת ואז התוצאה היא מכירה. אגב, הם לא חושבים שתהיה היסטריה מחר. אין דבר כזה בטוח, אף אחד לא יודע מה יהיה, אבל הם מזכירים שמניות הביטוח מאוד תנודתיות, בחמישי זה היה בעוצמה גדולה. הם לא שוללים שזה משחקי תשואות - גופים שמורידים ומעלים מניות כדי להתברג טוב יותר בביצועים השנתיים - זה לא רק לשפר את התשואות של עצמך, זה גם לפגוע בתשואות של אחרים. כן, כלפי חוץ כולם הוגנים והגונים, אבל בפנים, במיוחד בסוף שנה יש מלחמה ענקית על התשואות.
