המרוץ להסדר החוב של חלל תקשורת מקבל תפנית, כאשר קרן קיסטון הודיעה הבוקר כי היא נסוגה מההצעה המשופרת שהגישה בתחילת החודש להסדר כולל עם מחזיקי האג"ח של החברה. עם זאת, בהודעה שהועברה לנאמני האג"ח ציינה קיסטון כי היא ממשיכה לראות בהצעתה המקורית שלה שהוגשה ב־19 במאי, בסיס אפשרי לחידוש המשא ומתן להסדר החוב, למרות שפג תוקפה.

חלל תקשורת צברה חוב של כ-374 מיליון דולר בשלוש סדרות אג"ח עם רמות שעבוד שונות: סדרה ט"ז מובטחת בשעבוד על הלוויינים עמוס 3 ועמוס 17, סדרה י"ח מובטחת על הלוויין עמוס 4 בלבד, ואילו סדרה י"ז אינה מובטחת כלל. שווי הקרן של החוב (ע.נ) עומד על כ-318 מיליון דולר, אך יחד עם ריביות פיגורים, ההתחייבות בפועל מגיעה למעל 374 מיליון דולר נכון למאי 2025. בקופת החברה יש כ-210 מיליון דולר בלבד, סכום שאינו מספיק לפירעון מלא, והפער בין ההתחייבויות לנכסים הוא שהוביל את החברה והיועצים המלווים אותה לנסות ולהוציא לפועל הסדר חוב. 

ההצעה שנמשכה

ההצעה שהגישה קיסטון בתחילת יוני כללה מתווה של פירעון מלא לכל סדרות האג"ח, הקצאת 15% ממניות החברה למחזיקי הסדרות המובטחות, והזרמה מיידית של הון לצד ודאות רגולטורית גבוהה. בשונה ממתווים מתחרים, קיסטון הדגישה את מוכנותה לבצע את העסקה מיידית, לאחר שביצעה בדיקות נאותות מול הרגולטורים. עוד כלל המתווה שדרוג לבעלי אג"ח י"ז, הסדרה הלא מובטחת, שתוכננה לקבל גם רכיב אג"ח מובטח, לצד שמירה על כרית תפעולית שתיוותר בחברה. 

אך ההצעה, ככל הנראה, לא הצליחה לשכנע את מחזיקי החוב, כאשר בהצבעה האחרונה נרשמה התנגדות של כ-43% מהמצביעים למתווה קיסטון, מה שסימן קושי ממשי בהשגת רוב. למרות זאת, בהודעתה היום כתבה קיסטון כי "הצבעות אינדיקטיביות ראו בחיוב את הצעתנו המקורית", ובכך למעשה רמזה על פתיחות להמשיך לדון בה, אך לא במתווה ששודרג לאחר מכן.

• ניסוי עשירי מוצלח של סטארשיפ: ספייס אקס מתקדמת לשלב המסחרי
• כיצד ארצות הברית הפכה להיות תלויה בחברה פרטית אחת בתחום החלל
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

ההצעות שהיו על הפרק

חברת חלל תקשורת נדרשה להסדר חוב בהיקף של מעל 370 מיליון דולר, וארבע הצעות עמדו על הפרק, כל אחת מייצגת גישה שונה כפתרון לבעיה. דיסקונט ואיפקס הציעו גיוס הון עם פוטנציאל אפסייד אך בסיכון גבוה, תע"א והפניקס הציעו פתרון חלקי עם גב ממשלתי, אך עוררו חשש לניגוד עניינים וסיכון רגולטורי, קיסטון הציעה מתווה שמרני עם ודאות גבוהה אך ללא רווח עתידי, ולידר-ברק קפיטל הלכו על אפסייד מוחלט עם אג"ח להמרה, אך ללא תוספת הון לחברה.

• ממשחיל כבלים למנכ"ל: ניר דוד על בזק, הסיבים, ה-AI והזינוק בביקושים
• נקסט ויז׳ן מנצלת את הזינוק ומגייסת 400 מיליון דולר
• תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
• ״אנחנו מחלקים כבר 20 שנה ברצף דיבידנד; נמצאים בכל מקרר בארץ״

בהצבעה הקודמת נראה שהצעת התעשייה האווירית והפניקס רשמה את התמיכה הרחבה ביותר מבין ההצעות, אך מדובר בהצבעה לא מחייבת. מנגד, ההצעה של דיסקונט קפיטל (הצעת החברה) נדחתה בהפרש זעום של פחות מ־1%, ואילו ההצעה של לידר וברק נדחתה ברוב ברור. 

גם ההצעה של קיסטון נתקלה בהתנגדות של כ-43% מהמצביעים, מספר גבוה שמסמן קושי לגבש קונצנזוס גם סביבה. זו הסיבה למעשה שבקיסטון חשבו לשפר את ההצעה ואף הגישו טיוטה משופרת, אך נכון לבוקר זה חזרו בהם.

עם זאת, גם התמיכה שקיבלו תע"א והפניקס לא מבטיחה ביצוע מהיר, כאשר ההצעה שלהן, חרף התמיכה הרחבה, עשויה להיתקל בעיכובים רגולטוריים ממושכים.  כדי שתעבור, תידרש ההצעה לאישורים ממשרדי ממשלה ורשויות פיקוח, בהם רשות החברות הממשלתיות, רשות התחרות, ואף ייתכן שתידרש החלטת ממשלה. על פי דוחות עבר של מבקר המדינה, תהליך אישור כזה עלול להימשך חודשים רבים, ובינתיים החברה עשויה להישאר בחוסר ודאות. ייתכן שבקיסטון מאמינים כי זה יספיק כדי לקבל את התמיכה של בעלי האג"ח גם בלי השיפור, אך על פי ההצבעה האחרונה נראה שזה לא המקרה.

נכון לעכשיו, אין הצעה אחת עם תמיכת רוב מספק, והחברה ובעלי האג"ח יידרשו לחזור למו"מ ולהתאים את ההצעות, דבר שרק מחדד כמה קשה עשוי להיות לבעלי החוב אם יחליטו להפוך לבעלי השליטה בחברה, דבר שעשוי להיות גם קשה רגולטורית. 

המשמעות: מחזיקי האג"ח חוזרים לשולחן המו"מ ללא הצעה אחת מועדפת ברורה.