קיסטון נסוגה מההצעה החדשה לחלל תקשורת
קרן קיסטון מושכת את הצעתה להסדר החוב בחלל תקשורת, אך מותירה פתח לחזור להצעה המקורית; מחזיקי האג"ח יצטרכו להחליט מבין ההצעות הקיימות
המרוץ להסדר החוב של חלל תקשורת מקבל תפנית, כאשר קרן קיסטון הודיעה הבוקר כי היא נסוגה מההצעה המשופרת שהגישה בתחילת החודש להסדר כולל עם מחזיקי האג"ח של החברה. עם זאת, בהודעה שהועברה לנאמני האג"ח ציינה קיסטון כי היא ממשיכה לראות בהצעתה המקורית שלה שהוגשה
ב־19 במאי, בסיס אפשרי לחידוש המשא ומתן להסדר החוב, למרות שפג תוקפה.
חלל תקשורת צברה חוב של כ-374
מיליון דולר בשלוש סדרות אג"ח עם רמות שעבוד שונות: סדרה ט"ז מובטחת בשעבוד על הלוויינים עמוס 3 ועמוס 17, סדרה י"ח מובטחת על הלוויין עמוס 4 בלבד, ואילו סדרה י"ז אינה מובטחת כלל. שווי הקרן של החוב (ע.נ) עומד על כ-318 מיליון דולר, אך יחד עם ריביות פיגורים, ההתחייבות
בפועל מגיעה למעל 374 מיליון דולר נכון למאי 2025. בקופת החברה יש כ-210 מיליון דולר בלבד,
סכום שאינו מספיק לפירעון מלא, והפער בין ההתחייבויות לנכסים הוא שהוביל את החברה והיועצים המלווים אותה לנסות ולהוציא לפועל הסדר חוב.
ההצעה שנמשכה
ההצעה שהגישה קיסטון בתחילת יוני כללה מתווה של פירעון מלא לכל סדרות האג"ח, הקצאת 15% ממניות החברה למחזיקי הסדרות המובטחות, והזרמה מיידית של הון לצד ודאות רגולטורית גבוהה. בשונה ממתווים מתחרים, קיסטון הדגישה את מוכנותה לבצע את העסקה מיידית, לאחר שביצעה בדיקות נאותות מול הרגולטורים. עוד כלל המתווה שדרוג לבעלי אג"ח י"ז, הסדרה הלא מובטחת, שתוכננה לקבל גם רכיב אג"ח מובטח, לצד שמירה על כרית תפעולית שתיוותר בחברה.
אך ההצעה, ככל הנראה, לא הצליחה לשכנע את מחזיקי החוב, כאשר בהצבעה האחרונה נרשמה התנגדות של כ-43% מהמצביעים למתווה קיסטון, מה שסימן קושי ממשי בהשגת רוב. למרות זאת, בהודעתה היום כתבה קיסטון כי "הצבעות אינדיקטיביות ראו בחיוב את הצעתנו
המקורית", ובכך למעשה רמזה על פתיחות להמשיך לדון בה, אך לא במתווה ששודרג לאחר מכן.
- המניה שהונפקה, זינקה כמעט 400% ונופלת היום ב-60%
- "Moonshot הוקמה כדי לשגר אובייקטים לחלל בדרכים יעילות יותר"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ההצעות שהיו על הפרק
חברת חלל תקשורת נדרשה להסדר חוב בהיקף של מעל 370 מיליון דולר, וארבע הצעות עמדו על הפרק, כל אחת מייצגת גישה שונה כפתרון לבעיה. דיסקונט ואיפקס הציעו גיוס הון עם פוטנציאל אפסייד אך בסיכון גבוה, תע"א והפניקס הציעו פתרון חלקי עם גב ממשלתי, אך עוררו חשש לניגוד עניינים וסיכון רגולטורי, קיסטון הציעה מתווה שמרני עם ודאות גבוהה אך ללא רווח עתידי, ולידר-ברק קפיטל הלכו על אפסייד מוחלט עם אג"ח להמרה, אך ללא תוספת הון לחברה.
להרחבה - חלל מתקרבת לרגע ההכרעה: מה ההצעה הכי טובה למחזיקים?- סאמיט מנצלת משבר דה זראסאי בהצעה לרכישת נכסים ב-450 מיליון דולר
- לאומי מספק מימון של 1.7 מיליארד לקיסטון בריבית טובה וזה עדיין מעל ריבית המשכנתא שלכם
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- מחר בבורסה - האם המימושים ימשכו?
בהצבעה הקודמת נראה שהצעת התעשייה האווירית והפניקס רשמה את התמיכה הרחבה ביותר מבין ההצעות, אך מדובר בהצבעה לא מחייבת. מנגד, ההצעה של דיסקונט קפיטל (הצעת החברה) נדחתה בהפרש זעום של פחות מ־1%, ואילו ההצעה של לידר וברק נדחתה ברוב ברור.
גם ההצעה של קיסטון נתקלה בהתנגדות של כ-43% מהמצביעים, מספר גבוה שמסמן קושי לגבש קונצנזוס גם סביבה. זו הסיבה למעשה שבקיסטון חשבו לשפר את ההצעה ואף הגישו טיוטה משופרת, אך נכון לבוקר זה חזרו בהם.
עם זאת, גם התמיכה שקיבלו תע"א והפניקס לא מבטיחה ביצוע מהיר, כאשר ההצעה שלהן, חרף התמיכה הרחבה, עשויה להיתקל בעיכובים רגולטוריים ממושכים. כדי שתעבור, תידרש ההצעה לאישורים ממשרדי ממשלה ורשויות פיקוח, בהם רשות החברות הממשלתיות, רשות התחרות, ואף ייתכן שתידרש החלטת ממשלה. על פי דוחות עבר של מבקר המדינה, תהליך אישור כזה עלול להימשך חודשים רבים, ובינתיים החברה עשויה להישאר בחוסר ודאות. ייתכן שבקיסטון מאמינים כי זה יספיק כדי לקבל את התמיכה של בעלי האג"ח גם בלי השיפור, אך על פי ההצבעה האחרונה נראה שזה לא המקרה.
נכון לעכשיו, אין הצעה אחת עם תמיכת רוב מספק, והחברה ובעלי האג"ח יידרשו לחזור למו"מ ולהתאים את ההצעות, דבר שרק מחדד כמה קשה עשוי להיות לבעלי החוב אם יחליטו להפוך לבעלי השליטה בחברה, דבר שעשוי להיות גם קשה רגולטורית.
המשמעות: מחזיקי האג"ח חוזרים לשולחן המו"מ ללא הצעה אחת מועדפת ברורה.
הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגמחר בבורסה - האם המימושים ימשכו?
למה מניות הביטוח נפלו בחמישי ועל מניות הארביטראז'
מניות הביטוח נסחרת בתמחור גבוה. אנחנו כותבים את זה כאן די הרבה, אך מציינים כי המגמה חיובית וזרימת הכספים של החוסכים לגופים המנהלים (ביניהם כמובן חברות הביטוח) מייצרת זרם ביקושים למניות. במילים אחרות - אולי זה יקר לפי מבחנים פונדמנטליים, אבל יש יותר קונים ממוכרים. כמעט כל הבורסה יקרה באופן יחסי לעבר. לפני שנתיים מכפיל סביר ומייצג של ענפים רבים היה סביב 10-12, היום זה 15-18.
זרימת הכספים שלנו לבורסה לא תרד. מדי חודש זורמים מיליארדים. הגופים המוסדיים בבעיה - אין להם במה להשקיע, אז הם משקיעים באותו הדבר. ככל שהם משקיעים באותו דבר הם בעצם מנפחים את התיק שלהם - כי הם קונים את מה שיש להם ביקר יותר והערך של התיק עולה. תניחו שגוף מסוים החזיק ב-3% ממניית לאומי ב-42 שקלים לפני כשנה והוא הגדיל ל-4.5% ממניות הבנק רק שכעת המחיר הוא 69 שקלים. ההחזקה המקורית - ה-3%, זינקה בזכות הרכישות שלו ושל הגופים האחרים. אם נסתכל רחב יותר - מניות הבנקים מוחזקות בעיקר על ידי מוסדיים שקנו עוד והעלו את המניות. האם יש עם זה בעיה? כן, זה סוג של וויסות, אבל יש בזה רציונל כלכלי - מכפילי הרווח והשווים הכלכליים לא מנופחים מדי וגם - יש תחרות בין הגופים המוסדיים, זה לא עדר שמחזיק ב-65% ממניות הבנקים ופועל כראש אחד.
זה לו ויסות קלאסי, אבל עצם זרימת הכספים הגדולה היא ויסות טבעי, סוג של כרית ביטחון לשוק. הבעיה הגדולה של הזרמות כספים לא מרוסנות היא שבשלב מסוים זה מתנתק מערכים כלכליים, ובסוף - הכלכלה מנצחת.
ביום חמישי מניות הביטוח קרסו. בדקו מה זה יכול להיות. הבנו שזו בעיקר פניקה נקודתית, ממש לא היסטריה כוללת. השחקנים הגדולים בשוק יודעים ומבינים שמניות הביטוח במחיר גבוה מדי. הם מחזיקים בהם בכל זאת בכמות מאוד גדולה, כי זאת הסחורה שיש, וזאת סחורה "חמה". הם לא רוצים ללכת נגד המגמה כי ברגע שהם "ימצמצו" גם הקולגות בגופים אחרים ימצמצו וימכרו. אבל ברגע שיש ירידות הם אומרים את הדבר הבא - "אנחנו פחות מאמינים בערך של המניות האלו, אנחנו מאמינים במגמה החיובית. השוק כרגע מתהפך, אם המגמה משתנה, המשחק הופך להיות אולי משחק של 'ערכים' ולא מגמה, במשחק הזה אנחנו צריכים למכור, כי הערך עדיין גבוה".
- אלביט עלתה 2.6%, מדד הביטוח ירד 2.1%; המדדים ננעלו בעליות קלות
- ראלי בת"א: טבע עלתה 2.6%, הבנקים עלו 1.4%, הייפר ועל בד זינקו 16%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במילים פשוטות - כל עוד הם רואים מסחר בסנטימנט חיובי ה בפנים. אם זה משתנה - הם חוזרים לבייסיק, מעריכים על אמת ואז התוצאה היא מכירה. אגב, הם לא חושבים שתהיה היסטריה מחר. אין דבר כזה בטוח, אף אחד לא יודע מה יהיה, אבל הם מזכירים שמניות הביטוח מאוד תנודתיות, בחמישי זה היה בעוצמה גדולה. הם לא שוללים שזה משחקי תשואות - גופים שמורידים ומעלים מניות כדי להתברג טוב יותר בביצועים השנתיים - זה לא רק לשפר את התשואות של עצמך, זה גם לפגוע בתשואות של אחרים. כן, כלפי חוץ כולם הוגנים והגונים, אבל בפנים, במיוחד בסוף שנה יש מלחמה ענקית על התשואות.
הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגמחר בבורסה - האם המימושים ימשכו?
למה מניות הביטוח נפלו בחמישי ועל מניות הארביטראז'
מניות הביטוח נסחרת בתמחור גבוה. אנחנו כותבים את זה כאן די הרבה, אך מציינים כי המגמה חיובית וזרימת הכספים של החוסכים לגופים המנהלים (ביניהם כמובן חברות הביטוח) מייצרת זרם ביקושים למניות. במילים אחרות - אולי זה יקר לפי מבחנים פונדמנטליים, אבל יש יותר קונים ממוכרים. כמעט כל הבורסה יקרה באופן יחסי לעבר. לפני שנתיים מכפיל סביר ומייצג של ענפים רבים היה סביב 10-12, היום זה 15-18.
זרימת הכספים שלנו לבורסה לא תרד. מדי חודש זורמים מיליארדים. הגופים המוסדיים בבעיה - אין להם במה להשקיע, אז הם משקיעים באותו הדבר. ככל שהם משקיעים באותו דבר הם בעצם מנפחים את התיק שלהם - כי הם קונים את מה שיש להם ביקר יותר והערך של התיק עולה. תניחו שגוף מסוים החזיק ב-3% ממניית לאומי ב-42 שקלים לפני כשנה והוא הגדיל ל-4.5% ממניות הבנק רק שכעת המחיר הוא 69 שקלים. ההחזקה המקורית - ה-3%, זינקה בזכות הרכישות שלו ושל הגופים האחרים. אם נסתכל רחב יותר - מניות הבנקים מוחזקות בעיקר על ידי מוסדיים שקנו עוד והעלו את המניות. האם יש עם זה בעיה? כן, זה סוג של וויסות, אבל יש בזה רציונל כלכלי - מכפילי הרווח והשווים הכלכליים לא מנופחים מדי וגם - יש תחרות בין הגופים המוסדיים, זה לא עדר שמחזיק ב-65% ממניות הבנקים ופועל כראש אחד.
זה לו ויסות קלאסי, אבל עצם זרימת הכספים הגדולה היא ויסות טבעי, סוג של כרית ביטחון לשוק. הבעיה הגדולה של הזרמות כספים לא מרוסנות היא שבשלב מסוים זה מתנתק מערכים כלכליים, ובסוף - הכלכלה מנצחת.
ביום חמישי מניות הביטוח קרסו. בדקו מה זה יכול להיות. הבנו שזו בעיקר פניקה נקודתית, ממש לא היסטריה כוללת. השחקנים הגדולים בשוק יודעים ומבינים שמניות הביטוח במחיר גבוה מדי. הם מחזיקים בהם בכל זאת בכמות מאוד גדולה, כי זאת הסחורה שיש, וזאת סחורה "חמה". הם לא רוצים ללכת נגד המגמה כי ברגע שהם "ימצמצו" גם הקולגות בגופים אחרים ימצמצו וימכרו. אבל ברגע שיש ירידות הם אומרים את הדבר הבא - "אנחנו פחות מאמינים בערך של המניות האלו, אנחנו מאמינים במגמה החיובית. השוק כרגע מתהפך, אם המגמה משתנה, המשחק הופך להיות אולי משחק של 'ערכים' ולא מגמה, במשחק הזה אנחנו צריכים למכור, כי הערך עדיין גבוה".
- אלביט עלתה 2.6%, מדד הביטוח ירד 2.1%; המדדים ננעלו בעליות קלות
- ראלי בת"א: טבע עלתה 2.6%, הבנקים עלו 1.4%, הייפר ועל בד זינקו 16%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במילים פשוטות - כל עוד הם רואים מסחר בסנטימנט חיובי ה בפנים. אם זה משתנה - הם חוזרים לבייסיק, מעריכים על אמת ואז התוצאה היא מכירה. אגב, הם לא חושבים שתהיה היסטריה מחר. אין דבר כזה בטוח, אף אחד לא יודע מה יהיה, אבל הם מזכירים שמניות הביטוח מאוד תנודתיות, בחמישי זה היה בעוצמה גדולה. הם לא שוללים שזה משחקי תשואות - גופים שמורידים ומעלים מניות כדי להתברג טוב יותר בביצועים השנתיים - זה לא רק לשפר את התשואות של עצמך, זה גם לפגוע בתשואות של אחרים. כן, כלפי חוץ כולם הוגנים והגונים, אבל בפנים, במיוחד בסוף שנה יש מלחמה ענקית על התשואות.
