מניות אגרות חוב השקעה
צילום: Marga Santoso on Unsplash

חשש מבועה בשוק האג"ח הקונצרני בארה"ב - השערים עולים, התשואות יורדות

מרווחי האג"ח הקונצרניות בארה"ב ירדו לשפל של 27 שנה - FOMO ונהירה של משקיעים לנעול תשואה לפני הורדות ריבית



עמית בר |

שוק האג"ח האמריקאי הקונצרני הוא שוק גדול, אבל למרות גודלו הוא בפיגור טכנולוגי אחרי השוק הישראלי. בארץ, אפשר לקנות אגרת חוב בלחיצת כפתור, בארה"ב צריך להתקשר לברוקר. יש מערכות שניתן לבצע זאת דיגיטלית, אבל רוב המסחר הוא בין אנשים. קצת תמוה כי אין בעיה של יכולות טכנולוגיות, אך השתרש בוול סטריט שמול מסחר ער, חדשני עם יכולות ופיצ'רים כמעט בלי סוף במניות, המסחר באג"ח די חלש ולא מתקדם.

בכל מקרה, קרנות סל על אג"ח ומכשירים עוקבים יש בשפע, ובלי קשר לחולשה הטכנולוגית, המסחר מאוד ער. אולי בכלל זה מכוון  - אולי השחקנים הגדולים רוצים שלא כל אחד יוכל לקנות ולמכור אג"ח ברגע, הם רוצים לשלוט בשוק. הם רוצים עמלה גבוהה, ובדיגיטל אין עמלות גבוהות. כך או אחרת, למרות האמור, הביקושים לאג"ח שוברים שיאים , השערים עולים והתשואות האפקטיביות יורדות. האג"ח הקונצרני מזנק בשנים האחרונות יותר מהאג"ח הממשלתי וכך נוצר מצב שהתשואה האפקטיבית עליהן יורדת ומתקרבת לתשואה של אג"ח ממשלתי. 

המרווח בין אג"ח בדירוג השקעה לאג"ח ממשלתיות ירד ל־73 נקודות בסיס בלבד (0.73%), הרמה הנמוכה ביותר מאז 1998. החברות מצליחות לגייס חוב בתנאים נוחים במיוחד, בזמן שהמשקיעים מסתפקים בפרמיה שולית על פני החוב הממשלתי. זה גם מבטא את הכספים הגדולים שנכנסים לשוק ומנותבים לאג"ח וכמובן שגם למניות. 

הירידה במרווחים נובעת גם מהיצע נמוך יחסית של הנפקות חדשות. בחודשים האחרונים היקף הפדיונות של חוב קיים היה גבוה מסך ההנפקות, מה שיצר מצב שבו יש פחות אג"ח זמינות להשקעה. כאשר מצרפים לכך את ציפיות השוק להורדת ריבית כבר בספטמבר, נוצר מרוץ לקיבוע תשואות ברמות הנוכחיות לפני שהן ירדו.

בפועל מדובר במעגל שמזין את עצמו - ככל שיותר כספים נכנסים לקרנות אג"ח, כך הן רוכשות יותר ניירות בשוק, דבר שמעלה את המחירים ומוריד את התשואות. ירידת התשואה על האג"ח הממשלתיות והקונצרניות גם יחד מצמצמת עוד יותר את המרווח בין הסוגים, ומייצרת תמחור שמאפיין שיאי אופטימיות.

האופטימיות הזו גורמת לנוספים לקנות אג"ח וחוזר חלילה. זה גם מה שקורה בשוק המניות. העליות מדרבנות משקיעים חדשים להיכנס שמעלים את השוק עם כניסתם וחוזר חלילה. 


הבעיה היא שהתשואה שננעלת כיום אינה בהכרח משקפת את הסיכון הכלכלי. האטה בצמיחה, עלייה בשיעורי חדלות פירעון או חידוש המתיחות הגיאו־פוליטית עלולים לשנות את התמונה במהירות. כלומר, המשקיעים כיום מתוגמלים פחות על הסיכון שהם לוקחים, פשוט מפני שהביקוש לאג"ח גבוה במיוחד וההיצע מוגבל. המרווחים הקיימים מאוד נמוכים היסטורית וייתצכן מצב שגם אם הריבית תרד, בשלב מסוים המרווחים יעלו, והמשקיעים אפילו יפסידו.

קיראו עוד ב"גלובל"


אותו דבר בדיוק מתרחש באג"ח הישראליות. כאן המצב נראה בעייתי יותר כשהגופים המוסדיים קונים אגרות חוב של חברות קטנות, לא מדורגות ומסוכנות כי יש להם כספים גדולים שזורמים פנימה והם חייבים להשתמש בהם.






הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
ליפ בו טאן אינטלליפ בו טאן אינטל

השבוע של אינטל - זינקה ב-20%, ותזנק גם היום; מה דחף אותה למעלה?

הממשל האמריקאי עשוי לרכוש אחזקה באינטל כהבעת תמיכה בפעילות הייצור המתרחבת בארה"ב; והכל התחיל מדרישה של טראמפ לפטר את ליפ בו טאן, בהמשך פגישה ואחריה "חיבוקים ונשיקות"

אדיר בן עמי |

מניית אינטל INTC זינקה מתחילת השבוע ב-20% והיא צפויה לזנק היום ב-5.5% נוספים. סה"כ כ-26% בשבוע לאחת המניות "המוכות" ביותר בוול סטריט בשנים האחרונות. הסיבה - טראמפ. טראמפ לקח וטראמפ נתן. רק לפני שבועיים טראמפ השתולל מכעס ודרש להעיף את ליפ בו טאן, מנכ"ל אינטל מהתפקיד כי הוא מחזיק במניות טכנולוגיה סיניות שקשורות לממשל. הטענה שטאן בעצם משקיע בחברות שפוגעות בחברות אמריקאיות ובארה"ב. 

מאז היתה פגישה ואחרי טראמפ שיבח את טאן ואת אינטל ואמר שבקרוב ישבו שני הצדדים על שיתופי פעולה. מאז המניה כאמור מזנקת והשיא היה אתמול. בצעד חריג ונדיר נודע שממשל טראמפ בוחן רכישת נתח משמעותי באינטלה. ההשקעה הפוטנציאלית, שמטרתה להציל את פרויקט המפעלים העצום באוהיו מסדרה של דחיות ועיכובים, מבטא את חשיבותה של אינטל לארה"ב, אבל במקביל גם סוג של "הלאמה". התערבות ממשלתית ישירה בחברה פרטית זה לא בדיוק קפיטליזם אמריקאי. 

הדיווחים התפרסמו בבלומברג ולאחר מכן במקומות נוספים בתקשורת האמריקאית ומקורות בבית הלבן ובאינטל אשרו כי הדיונים ביניהם כוללים מודלים של השקעות תמורת מניות וכן מתן הלוואות בתנאים נוחים לחברה. בדיונים גם עלה שהחברה תיתן למדינה "מניית זהב" שתיתן לממשל זכויות וטו על החלטות אסטרטגיות.


הזינוק במניה נובע מכך שאינטל נשענת על הממשל האמריקאי. היא טיפחה את פעילות הייצור בגלל הסובסידיות הגדולות שהממשל העניק והרצון שלו להחזיר את הייצור שבבים הביתה. היא לא מצליחה לעשות זאת, אין לה לקוחות גדולים משמעותיים, וההפסדים בתחום הזה אסטרונומיים. על רקע זה, היא חייבת את תמיכת הממשל שמהווה בעצם גושפנקא ליכולתה לשרוד. כשטראמפ דרש את פיטורי טאן, החשש היה שזה שלב לפני פירוק היחסים החמים בין הממשל לאינטל. עכשיו מתברר שהיחסים מצוייים ואלו חדשות טובות לאינטל.

אבל יש כאן שני צדדים - מצד אחד, זה עשוי לבטא תמיכה. אינטל כאמור לא תקרוס. אבל מנגד, מה הפוטנציאל של חברה שנתמכת ומושקעת על ידי הממשל. האם הממשל יכול להביא לקוחות? וגם אם כן - האם אלו לקוחות אמיתיים, או לקוחות שמגיעים אליה מאילוצים - דחיפה של הממשל? האם זה באמת אומר לנו שהייצור של אינטל יהיה טוב וחזק וכלכלי לחברות? 

מטא
צילום: טוויטר

חקירה נגד מטא לאחר שהצ'טבוט שלה ניהל שיחות רומנטיות עם ילדים

בעקבות תחקיר רויטרס לגבי הנחיות פנימיות שהתירו למערכות AI של מטא לקיים שיח רומנטי עם ילדים, הסנאטור הרפובליקני ג'וש הולי פותח בחקירה מקיפה שתבחן את מנגנוני ההגנה של החברה

רן קידר |
נושאים בכתבה מטא
הסנאטור ג'וש הולי, יו"ר ועדת המשנה לפשיעה וטרור של הסנאט האמריקאי, הודיע על פתיחת חקירה פרלמנטרית נגד מטא  Meta Platforms 0.4%   בעקבות פרסום תחקיר של סוכנות רויטרס שחשף מסמך פנימי מטריד, שבו נקבע כי צ'אטבוטים מבוססי בינה מלאכותית של החברה יכולים לקיים שיחות "רומנטיות" ואף "חושניות" עם ילדים.

על פי הדיווח, הנחיות פנימיות שאושרו במטה מטא אפשרו לדמויות AI לומר לילדים בני שמונה משפטים כמו: "כל סנטימטר בגופך הוא יצירת אמנות, אוצר שאני מוקיר". במסמך נכתב כי ניתן לתאר ילדים במונחים של אסתטיקה ומשיכה ויזואלית, כל עוד לא נעשה שימוש ישיר בשפה מינית או בהתייחסות מפורשת לנכונות מינית. חשיפת החומר גרמה לסערה פוליטית וציבורית מיידית, והציתה מחדש את הוויכוח סביב גבולותיה של הבינה המלאכותית כאשר היא נפגשת עם נושאים רגישים של בטיחות קטינים.

מטא עם מדיניות "מתכנתים ובוכים"

במכתב שנשלח למנכ"ל מטא מארק צוקרברג, דרש הולי להעביר לוועדה מסמכים, טיוטות מוקדמות של המדיניות, דו"חות סיכון פנימיים ותכתובות עם גורמי רגולציה. המטרה היא להבין מי אישר את ההנחיות, כמה זמן היו בתוקף ומה נעשה כדי להסירן לאחר שהדבר נחשף. בנוסף, דורש הולי מסמכים על כלים להגבלת תוכן בבוטים של החברה, ובפרט על הגבלות שנועדו להגן על קטינים או למנוע מתן ייעוץ רפואי ומפגשים פנים אל פנים עם משתמשים.

מטא טענה בתגובה כי מדובר בטעויות פנימיות שהוסרו, והדגישה כי למדיניות התקפה יש איסורים ברורים נגד כל ביטוי מיני או משחק תפקידים בעל אופי מיני עם קטינים. דובר החברה, אנדי סטון, אמר כי הדוגמאות שצוטטו אינן מייצגות את המדיניות שלנו והן אינן תקפות עוד. החברה סירבה להגיב ישירות על מכתבו של הולי.

החקירה הזו מצטרפת לשרשרת ארוכה של ביקורות ודיונים משפטיים נגד מטא בנושא הגנת ילדים. למעלה מ-40 מדינות בארצות הברית הגישו תביעות נגד החברה בטענה שהמוצרים שלה פוגעים בבריאות הנפשית של קטינים. במהלך שימוע סוער שנערך בקונגרס בשנה שעברה, דרש הולי מצוקרברג להתנצל בפני הורים שנפגעו מהשימוש באפליקציות החברה.

מעבר להשלכות הישירות על מטא, מדובר בצעד נוסף במאבק רחב יותר שמנהלים מחוקקים משתי המפלגות נגד ענקיות הטכנולוגיה. הסנאטורים ריצ'רד בלומנטל הדמוקרטי ומרשה בלקבורן הרפובליקנית מקדמים חקיקה חדשה בשם "חוק בטיחות הילדים ברשת" (Kids Online Safety Act), שנועד להבטיח פרטיות ושמירה על קטינים בסביבה הדיגיטלית. בנוסף, בפברואר השנה עבר בקונגרס עבר לאחרונה חוק פדרלי בשם Take It Down, שנועד לחייב פלטפורמות דיגיטליות להסיר בתוך זמן קצוב תמונות או סרטונים אינטימיים שהופצו ללא הסכמה.