מניות אגרות חוב השקעה
צילום: Marga Santoso on Unsplash

חשש מבועה בשוק האג"ח הקונצרני בארה"ב - השערים עולים, התשואות יורדות

מרווחי האג"ח הקונצרניות בארה"ב ירדו לשפל של 27 שנה - FOMO ונהירה של משקיעים לנעול תשואה לפני הורדות ריבית



עמית בר | (5)

שוק האג"ח האמריקאי הקונצרני הוא שוק גדול, אבל למרות גודלו הוא בפיגור טכנולוגי אחרי השוק הישראלי. בארץ, אפשר לקנות אגרת חוב בלחיצת כפתור, בארה"ב צריך להתקשר לברוקר. יש מערכות שניתן לבצע זאת דיגיטלית, אבל רוב המסחר הוא בין אנשים. קצת תמוה כי אין בעיה של יכולות טכנולוגיות, אך השתרש בוול סטריט שמול מסחר ער, חדשני עם יכולות ופיצ'רים כמעט בלי סוף במניות, המסחר באג"ח די חלש ולא מתקדם.

בכל מקרה, קרנות סל על אג"ח ומכשירים עוקבים יש בשפע, ובלי קשר לחולשה הטכנולוגית, המסחר מאוד ער. אולי בכלל זה מכוון  - אולי השחקנים הגדולים רוצים שלא כל אחד יוכל לקנות ולמכור אג"ח ברגע, הם רוצים לשלוט בשוק. הם רוצים עמלה גבוהה, ובדיגיטל אין עמלות גבוהות. כך או אחרת, למרות האמור, הביקושים לאג"ח שוברים שיאים , השערים עולים והתשואות האפקטיביות יורדות. האג"ח הקונצרני מזנק בשנים האחרונות יותר מהאג"ח הממשלתי וכך נוצר מצב שהתשואה האפקטיבית עליהן יורדת ומתקרבת לתשואה של אג"ח ממשלתי. 

המרווח בין אג"ח בדירוג השקעה לאג"ח ממשלתיות ירד ל־73 נקודות בסיס בלבד (0.73%), הרמה הנמוכה ביותר מאז 1998. החברות מצליחות לגייס חוב בתנאים נוחים במיוחד, בזמן שהמשקיעים מסתפקים בפרמיה שולית על פני החוב הממשלתי. זה גם מבטא את הכספים הגדולים שנכנסים לשוק ומנותבים לאג"ח וכמובן שגם למניות. 

הירידה במרווחים נובעת גם מהיצע נמוך יחסית של הנפקות חדשות. בחודשים האחרונים היקף הפדיונות של חוב קיים היה גבוה מסך ההנפקות, מה שיצר מצב שבו יש פחות אג"ח זמינות להשקעה. כאשר מצרפים לכך את ציפיות השוק להורדת ריבית כבר בספטמבר, נוצר מרוץ לקיבוע תשואות ברמות הנוכחיות לפני שהן ירדו.

בפועל מדובר במעגל שמזין את עצמו - ככל שיותר כספים נכנסים לקרנות אג"ח, כך הן רוכשות יותר ניירות בשוק, דבר שמעלה את המחירים ומוריד את התשואות. ירידת התשואה על האג"ח הממשלתיות והקונצרניות גם יחד מצמצמת עוד יותר את המרווח בין הסוגים, ומייצרת תמחור שמאפיין שיאי אופטימיות.

האופטימיות הזו גורמת לנוספים לקנות אג"ח וחוזר חלילה. זה גם מה שקורה בשוק המניות. העליות מדרבנות משקיעים חדשים להיכנס שמעלים את השוק עם כניסתם וחוזר חלילה. 


הבעיה היא שהתשואה שננעלת כיום אינה בהכרח משקפת את הסיכון הכלכלי. האטה בצמיחה, עלייה בשיעורי חדלות פירעון או חידוש המתיחות הגיאו־פוליטית עלולים לשנות את התמונה במהירות. כלומר, המשקיעים כיום מתוגמלים פחות על הסיכון שהם לוקחים, פשוט מפני שהביקוש לאג"ח גבוה במיוחד וההיצע מוגבל. המרווחים הקיימים מאוד נמוכים היסטורית וייתצכן מצב שגם אם הריבית תרד, בשלב מסוים המרווחים יעלו, והמשקיעים אפילו יפסידו.

קיראו עוד ב"גלובל"


אותו דבר בדיוק מתרחש באג"ח הישראליות. כאן המצב נראה בעייתי יותר כשהגופים המוסדיים קונים אגרות חוב של חברות קטנות, לא מדורגות ומסוכנות כי יש להם כספים גדולים שזורמים פנימה והם חייבים להשתמש בהם.






תגובות לכתבה(5):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 4.
    כתבה טובה וחשובה. (ל"ת)
    הקורא 17/08/2025 19:49
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    ישראל זה שוק הון צר. ולכאורה לא משוכלל (ל"ת)
    יוסי מלכה 16/08/2025 18:08
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    לרון 16/08/2025 13:22
    הגב לתגובה זו
    מדינות מגינות על עצמן כשביכולתן להיפגע.נורבגיה מוכרת מניות ישראליות. ישראל מקימה רשויות נדלן.ארהב מפחדת מהאגח האמריקאי שבידי סין לכן ההתנהלות המפוקחת.
  • 1.
    צודק 16/08/2025 11:59
    הגב לתגובה זו
    בועה זה בועהועדין עדיף להיות בעל אגח כשהבועה תתפוצץ מתי שזה לא יקרה...
  • מכפיל 500 אתה מתכוון (ל"ת)
    אנונימי 17/08/2025 08:15
    הגב לתגובה זו