הפדרל ריזרב
צילום: AgnosticPreachersKid, Wikipedia

פרוטוקול הפד: הריבית צפויה לרדת פעמיים נוספות השנה

פרוטוקול ישיבת ספטמבר מראה הסכמה רחבה בפדרל ריזרב על הצורך בהורדה, אך חילוקי דעות לגבי המהירות והיקף הצעדים, בזמן שהשבתת הממשל מאיימת להשאיר את הבנק בלי נתונים עדכניים

אדיר בן עמי | (1)


הפדרל ריזרב פרסם את הפרוטוקול מישיבת ספטמבר, והתמונה שעולה היא של בנק מרכזי שכמעט כולם בו מסכימים שצריך להוריד ריבית, אבל לא מסכימים כמה. הוויכוח לא היה אם להוריד, אלא כמה מהר להוריד. בישיבה של ה-16-17 בספטמבר, הוועדה הצביעה 11 מול 1 להוריד את הריבית ברבע נקודה, לטווח של 4% עד 4.25%. כמעט כולם הסכימו שהריבית צריכה לרדת בגלל חולשה בשוק העבודה. התחזיות שפורסמו אחרי הישיבה חשפו פיצול: 10 חברים חשבו שצריך שתי הורדות נוספות השנה, 9 חשבו שצריך רק אחת. הפרש של קול אחד.


החבר היחיד שהצביע נגד ההחלטה היה סטיבן מירן, שמונה לאחרונה לתפקיד נגיד בפדרל ריזרב. מיראן נכנס לתפקידו רק שעות ספורות לפני תחילת הישיבה וזו הייתה הישיבה הראשונה שלו כחבר רשמי בוועדה. למרות שזה היה המפגש הראשון שלו, הוא לא היסס להצביע נגד הרוב. מירן רצה הורדה אגרסיבית יותר, חצי נקודת אחוז במקום רבע נקודה. הפרוטוקול לא מזהה משתתפים בשמם, אבל ההצהרה שפורסמה אחרי הישיבה ציינה במפורש שמירן היה המתנגד היחיד.

הפרוטוקול מראה שכמעט כולם בוועדה הסכימו שהבנק המרכזי צריך להוריד ריבית נוספת עד סוף השנה. "הרוב סברו שיהיה מתאים להמשיך להקל במדיניות בשארית השנה", נכתב בפרוטוקול.  למרות שהרוב רצו להוריד ריבית, הרוב גם הביעו דאגה מהאינפלציה. "רוב המשתתפים הדגישו סיכונים כלפי מעלה לתחזיות האינפלציה שלהם", נכתב בפרוטוקול. הוועדה רוצה לתמוך בשוק העבודה, אבל חוששת שהאינפלציה תחזור אם יזוזו מהר מדי. היו גם כמה חברים שהיססו לתמוך בהורדת הריבית בכלל. "כמה משתתפים אמרו שיש טעם לשמור על הריבית ללא שינוי בישיבה הזו או שהם יכלו לתמוך בהחלטה כזו", נכתב בפרוטוקול


שוק העבודה במרכז

שוק העבודה היה במרכז הדיון. חברי הוועדה ציינו שהסיכונים לתעסוקה עלו, וזו הסיבה העיקרית להוריד ריבית. אבל הם גם אמרו שהם לא צופים קריסה. "המשתתפים בדרך כלל העריכו שהקריאות האחרונות של האינדיקטורים האלה לא הראו הידרדרות חדה במצב שוק העבודה", נכתב בפרוטוקול. שוק העבודה נחלש, אבל לא בצורה דרמטית. זה חשוב, אם היה משבר, הפד היה זז הרבה יותר מהר.


מאז הישיבה בספטמבר, כמה חברי הוועדה הביעו חששות בפומבי לגבי שוק העבודה. סגני היושב ראש פיליפ ג'פרסון ומישל באומן דיברו על החולשה בתעסוקה כסיבה להוריד ריבית. מירן טען שהריבית הנייטרלית נמוכה יותר ממה שמבינים, מה שאומר שהריבית הנוכחית גבוהה מדי והפד צריך להוריד במהירות. הנשיא דונלד טראמפ וכמה פקידי ממשל גם קראו לפד להוריד ריבית מיד, והצביעו על נתונים אחרונים כהצדקה לכך. הלחץ הפוליטי על הפד גדל, אבל הבנק המרכזי מתעקש לשמור על עצמאות. חברי הוועדה אמרו שהם ימשיכו לשקול סיכונים גם לאינפלציה וגם לתעסוקה כשהם מחליטים על המהלך הבא. "המשתתפים הדגישו את החשיבות של נקיטת גישה מאוזנת בקידום יעדי התעסוקה והאינפלציה של הוועדה", נכתב בפרוטוקול.

הריבית תרד כמעט בוודאות

החוזים העתידיים על הריבית מראים שהמשקיעים בטוחים כמעט לחלוטין שהפד יוריד ריבית גם באוקטובר וגם בדצמבר. השוק מתמחר שתי הורדות נוספות השנה, בדיוק כמו שהתחזית החציונית של הוועדה אמרה. אבל הפד עדיין לא התחייב לכלום. רוב קטן, 10 מול 9, תמך במסלול שכולל רבע נקודה בכל אחת משתי הישיבות הנותרות השנה. אחרי זה, התחזיות מראות הורדה נוספת אחת ב-2026 ואחת נוספת ב-2027, עד שהריבית תתייצב בטווח של בערך 3% לטווח ארוך.


המכשול הגדול ביותר עכשיו הוא השבתת הממשל. הפד קיים את הישיבה בספטמבר שבועיים לפני תחילת ההשבתה, שהקפיאה את פרסום נתונים כלכליים מרכזיים. משרד העבודה ומשרד המסחר סגרו את הפעילות בזמן שהמבוי הסתום נמשך, ולא משחררים או אוספים נתונים. זה אומר שהפד יצטרך להחליט על ריבית בלי המידע שהוא בדרך כלל מסתמך עליו. אם ההשבתה לא תסתיים לפני הישיבה הבאה של הוועדה ב-28-29 באוקטובר, קובעי המדיניות לא יוכלו להסתמך על מדדים כלכליים מרכזיים כמו אינפלציה, אבטלה והוצאות צרכנים. השוק מתמחר סבירות גבוהה מאוד שהפד יוריד ריבית גם בישיבה הקרובה וגם בדצמבר, אבל ההחלטה תתקבל בלי נתונים עדכניים. 

קיראו עוד ב"גלובל"


התחזיות של הוועדה תואמות את מה שסוקרים בשוק הפיננסי חשבו. "כמעט כל המשיבים לסקר ציפו להורדה של 25 נקודות בסיס בטווח היעד לריבית בישיבה הזו, וכמחצית ציפו להורדה נוספת בישיבת אוקטובר", נכתב בפרוטוקול. "הרוב המכריע של המשיבים לסקר ציפו לפחות שתי הורדות של 25 נקודות בסיס עד סוף השנה, כאשר כמחצית ציפו לשלוש הורדות באותה תקופה."


המכסים של טראמפ היו חלק משמעותי מהדיון. הייתה תחושה כללית שהמכסים של הנשיא לא יהיו מקור משמעותי לאינפלציה מתמשכת אחרי שהם דחפו מחירים גבוה יותר השנה. אם הוועדה הייתה חוששת שהמכסים יגרמו לאינפלציה ארוכת טווח, היא הייתה הרבה יותר זהירה לגבי הורדות ריבית. אבל הם רואים את זה כהלם חד פעמי למחירים, לא כמשהו שימשיך לדחוף אינפלציה.

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    אנונימי 09/10/2025 00:31
    הגב לתגובה זו
    לעבור לענף אחר.הבנקים עומדים בפני מימוש רווחים אכזרי בקרוב
אבישי אברהמי וויקס
צילום: אלן צצקין

עובדי Wix הפסידו 400 מיליון דולר; כל עובד איבד 110 אלף דולר

כשהנהלת החברה, אבישי אברהמי, ניר זוהר וליאור שמש, מימשו בעשרות מיליוני דולרים - הם ידעו מה שהם עושים; רוב העובדים "אכלו אותה"

מנדי הניג |
נושאים בכתבה וויקס

מניית וויקס Wix Wix.com -3.98%  התחילה את השנה במחיר של 215 דולר, שווי של 12 מיליארד דולר ועם תקוות גדולות אחרי שזינקה ב-90% בשנה. הנהלת החברה ביטלה את חששות המשקיעים מתחרות מחברות שיאמצו AI כדי להתחרות ביכולת בניית האתרים של וויקס, וטענה שמדובר בפלטפורמה שלא ניתנת להחלפה. האנליסטים החמיאו והמגמה נראתה חיובית. בפועל, זו היתה אחת השנים הגרועות של החברה (בינתיים) כשהמניה נופלת ב-55% מהמחיר בתחילת השנה ל-95 דולר. השווי ירד ל-5.3 מיליארד דולר. 

הנהלה אולי יהירה, אולי מנותקת שלא הבינה את גודל האירוע, ואולי ניסתה להחביא את הבעיה. אנליסטים הלכו שבי אחריה. התעוררות מאוחרת ורכישת סטארטאפ בן כמה חודשים עם 2-3 עובדים במחיר של 80 מיליון דולר סימנה מפנה. רכישת סטארט אפ של AI שיכול לפתוח את הדרך לחברה שתקועה במירוץ ה-AI הוא סימן לכישלון בדרך עד כה. תחליטו - אתמול הייתם בטוחים בכיוון ופתאום אתם בהיסטריה? ובכל זאת, השוק אהב את הרכישה. למרות שזו היתה, בין השורות, הודאה ברורה בטעות ובהתעוררות מאוחרת. עברו כמה חודשים והובן באופן ברור - החברה לא צומחת, הרכישה מוסיפה לה צמיחה חיצונית, אבל הפעילות המסורתית בבעיה. הסיפור האמיתי נחשף. 

כל חברות התוכנה נמצאות בבעיה - יש פוטנציאל תחרות ענק מצד ה-AI. פיתוחי תוכנה שלקח שנים להרים אותם, יכולים להיות מוכנים היום בימים ושבועות. נכון, חברה זה לא רק מוצר התוכנה, זה הרבה מסביב - תפעול, שיווק, לקוחות, אבל המוצר זה העיקר. האלטרנטיבות AI יכולות להוביל להחלפה של מוצרי וויקס ויכולות להביא לתחרות על המחיר. בכל מצב זה הפסד לוויקס, והשוק הפנים שיש בעיה קשה בדוחות האחרונים לפני כשבוע - וויקס התרסקה אבל "הכתובת הייתה על הקיר": איך יכולתם לדעת שהיא במצוקה?



ניר זוהר וליאור שמש, מכרו בזמן
ניר זוהר וליאור שמש, מכרו בזמן - קרדיט: אלן צצקין



המנהלים - אבישי אברהמי, ניר זוהר וליאור שמש מכרו מניות בכמויות גדולות בכל השנה האחרונה. עשו בשכל. אבל תראו מה קרה לעובדים - אלו החזיקו במניות  חסומות (RSUs) שניתנות כחלק מהשכר השוטף והם הפסידו סדר גודל של 400 מיליון דולר. בתחילת השנה הם החזיקו 3.34 מיליון מניות כשכל מניה היתה שווה כאמור 215 דולר. מדובר על ערך של 718 מיליון דולר. כעת זה שווה 318 מיליון דולר.

פאני מיי ופרדי מק. קרדיט: רשתות חברתיותפאני מיי ופרדי מק. קרדיט: רשתות חברתיות

מה קורה בפאני ופרדי? מאות מיליארדי דולר שמתנהגים כמו מניית מם

מניות שתי החברות שבבסיס שוק המשכנתאות האמריקאי בתנודתיות מוגברת, לאחר שמפולת הקריפטו טלטלה את המשקיעים; במקביל הממשל בוחן הנפקה וביל אקמן דורש לסיים את הבעלות הממשלתית; בו בזמן, המספרים של פאני מיי ופרדי מק מספרים סיפור שונה לחלוטין ממחיר המניה

רן קידר |

מניות פאני מיי ופרדי מאק חוו בימים האחרונים תנודתיות חריפה במיוחד, על רקע מפולת בשוקי הקריפטו ובריחה של משקיעים קמעונאיים. אחרי זינוק מסחרר של מאות אחוזים מאז בחירתו של דונלד טראמפ, הגיע מפנה חד: ירידה של יותר מ־10% ביום אחד, שהבהירה עד כמה נדלקת וכמה מהר דועכת ההתלהבות סביב שתי ענקיות המשכנתאות.

מי שתרם רבות להתלהבות הזו הוא ביל אקמן, יחד עם ראש רשות הדיור הפדרלית (FHFA), ביל פולטי. פולטי הפך לאחד הקולות המשפיעים ביותר על המשקיעים ברשתות החברתיות, כשפוסטים שלו מתורגמים מיידית לציפיות בשוק. אקמן, שצבר עניין רב במניות לאורך השנים, טען לאחרונה כי הנפילות האחרונות נובעות בעיקר מהתפרקות פוזיציות ממונפות בשוק הקריפטו. לדבריו, משקיעים שנמחצו בגל הירידות הדו-ספרתיות של המטבעות הדיגיטליים נאלצו למכור נכסים אחרים, ביניהם מניות פאני ופרדי, כדי לייצר נזילות. הוא אף הודה כי "המעיט בהערכת החשיפה של בסיס בעלי המניות של פאני ופרדי לקריפטו", בזמן שביטקוין מתקדם לעבר החודש הגרוע ביותר שלו מאז קריסות 2022.

המסחר הדליל במניות, שנעשות מחוץ לבורסה המרכזית מאז שהוסרו מבורסת ניו יורק ב־2010, רק מעצים את התנודתיות. כשהנזילות נמוכה, כל תנועה הופכת קיצונית יותר, והנתונים מראים כי תזוזה של כ־10% ביום בפאני ובפרדי נחשבת שכיחה למדי, רמה שלא הייתה מתקבלת בחברות ענק בעלות בסיס משקיעים רחב ונזיל יותר.

השליטה הממשלתית

וכך, חוזרת למרכז הבמה סוגיית הקונסרבטורשיפ, השליטה הממשלתית שהוטלה על פאני מיי ופרדי מאק במהלך משבר 2008. מאז חיות שתי החברות תחת מבנה רגולטורי קשיח שמגביל את עצמאותן העסקית ואת יכולתן לצבור הון, ומפנה חלק גדול מהרווחים ישירות למשרד האוצר האמריקאי. אקמן, שמקדם כבר שנים את סיום המנגנון הזה, טוען כי מדובר במבנה מעוות שמוחק ערך ממשי מבעלי המניות ומונע מן החברות לממש את הפוטנציאל העסקי שלהן. לדבריו, יציאה מהקונסרבטורשיפ תאפשר לפאני מיי לחזור לפעילות מלאה בשוק, להגדיל הון, לצמוח באופן עצמאי ולייצר ערך אמיתי הן למשקיעים והן לשוק המשכנתאות האמריקאי.

במקביל לסערה סביב המניה, הנתונים הפיננסיים של פאני מיי מציגים תמונה שונה בתכלית מן המחיר שבו נסחרת המניה. אף שזו זינקה בכ־185% מתחילת השנה, שוויה עומד על כ-10.6 מיליארד דולר בלבד, רמה טיפוסית למניה שאינה נסחרת בבורסה, שאינה מתאימה לתאגיד פיננסי ענק. זאת בזמן שהחברה מחזיקה הון עצמי של יותר מ-100 מיליארד דולר ותיק ערבות עצום בהיקף של 4.1 טריליון דולר, הכולל משכנתאות שהחברה מבטיחה עליהן את התשלומים למשקיעי ה-MBS. כלומר, הבנקים, קרנותה פנסיה, חברות הביטוח, קרנות הגידור והמשקיעים מוסדיים שרוכשים את ניירות הערך שמגובה במשכנתאות שמנפיקות החברות. למעשה, זהו אחד ממנועי הרווח המרכזיים של המערכת הפיננסית בארה״ב.