
מניה על הכוונת: ההזדמנות של ברן - מהערבה לסוואנה
ברן נכנסת לעידן חדש: אחרי שנים של פעילות הנדסית בעיקר בישראל, החברה מציגה צבר הזמנות מתרחב, עסקת ענק באפריקה ורווחיות במגמת עלייה המסע שלה מחבר בין חול, מים ורוח - האם היא הזדמנות?
לאחרונה הח'ותים מתימן סימנו את "שדה התעופה על שם אילן ואסף רמון" כיעד מרכזי לתקיפות הטילים שלהם. יש חברה אחת שמכירה מקרוב מאוד את היעד המדובר- חברת ברן.
קבוצת ברן פועלת כבר 46 שנה כחברת הנדסה מובילה בישראל, המציעה פתרונות מלאים לפרויקטים הנדסיים – תכנון, ניהול, הקמה ותפעול. ובין היתר הייתה אחראית לפרויקט של "שדה התעופה אילן ואסף רמון" שבערבה. לצד זה החברה פועלת במגוון תחומים הנדסיים ופרויקטים מורכבים, ביניהם תשתיות לאומיות, תעשייה וייצור מים, נכסים נדל"ן, תקשורת וטכנולוגיה, ואנרגיה / גז.
קבוצת ברן שואפת להיות מומחית בפתרונות הנדסיים רבend-to-end") - מעניקה שירותים מהשלבים הראשוניים של בדיקת תכנות ותכנון, דרך רכש, ניהול וביצוע, ועד הפעלה, פיקוח ואפילו שירותי תחזוקה בהיקף מסוים.
לחברה יכולת לבצע פרויקטים במתכונות כמו EPC, EPCM, Key‐Turn וכו׳ - מה שמאפשר ללקוח אחד לקבל את רוב הדרישות מהחברה ולצמצם צורך ליבוא שירותים חיצוניים.
- ברן מזנקת לאור עסקת ענק של 480 מיליון דולר
- הכנסות ברן ירדו ב-9% ל-165 מ' שקל; הרווח נחתך ב-55%; המניה צונחת
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ניסיון רחב וותק בינלאומי - ברן פעילה בישראל וגם בחו"ל (אפריקה, אירופה וכו׳) עם פרויקטים גדולים. הניסיון שמאפשר לה להתמודד עם אתגרים פרויקטים שונים: רגולציות חוץ ישראליות, תכנון מגוון, תנאי סביבה משתנים, דרישות טכניות מגוונות. זה מוסיף אמינות מול לקוחות שמחפשים שותף שיכול “להרים” פרויקט לא רק בארץ.
לחברה מוניטין ודירוגים טובים - “מקום ראשון בדירוג D&B למשרדי הנדסה”, כמו כן, ברן מדורגת באופן עקבי כאחת החברות המובילות בתחומה בישראל.
גיוון תחומים ופרויקטים - לא רק תשתיות ומים, אלא גם מבנים, תעשייה, תקשורת, אנרגיה, חדשנות. בנוסף, נותנת מענה לדרישות מגוונות של לקוחות ממשלתיים, תעשייתיים, פרטיים.
- גיוס של 4 מיליארד שקל בתעשיית הקרנות בספטמבר; לאן הולך הכסף?
- ברקע החקירות והתביעות אוטומקס וסייספארק מבטלות את המיזוג
- תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
- רמז עבה לסיום העליות בבורסה
לחברה יכולת לנהל פרויקטים מורכבים - פרויקטים עם מרכיבים טכנולוגיים גבוהים, תהליכים תעשייתיים, טיפול בפליטות, תכנון והשגחה בבנייה מורכבת, לצד מומחיות בפרויקטים שיש בהם הרבה שלבים, הרבה תחומים מקצועיים לממשק ביניהם – תשתיות, חשמל, תקשורת ועוד.
בהיבט הסיכון הגיאוגרפי , ברן מצליחה לנטרל את החלק הפיננסי של הסיכון הגיאוגרפי באמצעות מימון חיצוני של בנקים זרים מערביים או הבנק העולמי, המאפשר ערבות מסוימת לתשלומים בגין השירות.
מנועי הצמיחה של החברה
1. גידול בפעילות בישראל
לקיחת נתחי שוק משמעותיים יותר של פרויקטים לאומיים — תשתיות, מים, אנרגיה, תחבורה וכו' מאפשרת לחברה לממש ידע וניסיון מוכחים וליצור הכנסות יציבות. המשק הישראלי שהיה בתת ביצוע בשנתיים האחרונות צפוי להאיץ פעילות בשנים הקרובות.
2. פרויקטים בינלאומיים / צבר הזמנות בינ"ל
פרויקטים בחו"ל, עם חוזים גדולים במיוחד באפריקה, אסיה ועוד. לדוגמה: פרויקט מים באפריקה בהסכם של כ־480 מיליון דולר לתשתיות מים.
צבר ההזמנות הבינ”ל נותן רוח גבית משמעותית, ומשפר את יכולת התחזית והיציבות לטווח הבינוני.
3. הרחבת תחומי התמחות - תשתיות מים, אנרגיה מתחדשת, תשתיות תחבורה ותקשורת
פרויקטים כמו תשתיות מים, מערכות תשתית חשמל ותקשורת, אנרגיה מתחדשת וגז, וטיהור מים מהווים חלק מתמהיל מגוון של תחומי פעילות בהם ברן פועלת ומתרחבת.
4. ניהול פרויקטים מלא (EPC, ניהול, פיקוח, רכש)
ברן לא רק בונה אלא לוקחת חלק בכל שלבי הפרויקט: תכנון, ניהול, פיקוח, רכש, ביצוע. זה מאפשר לחברה להשפיע על הרווחיות בשליטה טובה יותר על עלויות ושילוב תהליכים.
כשיש ניסיון ויכולת לבצע בהם לפי סטנדרטים גבוהים פרויקטים מורכבים הופכים ליתרון תחרותי מובהק.
5. אסטרטגיה פיננסית איתנה + הון עצמי משמעותי
החברה מצליחה לשמור על הון עצמי משמעותי, תזרים מזומנים חיובי מפעילות שוטפת, וצבר הזמנות גדול שמבטיח פעילות עתידית. כניסת משקיעים, שותפויות אסטרטגיות או השקעות בפרויקטים בינלאומיים שמבקשות מימון יכולות לחזק את היכולת של ברן להרחיב ולהיכנס לשווקים חדשים. אנו מעריכים כי בעתיד תשתתף ברן באופן פעיל בבעלות על פרוייקטים ולא רק כספק שירותים.
מיזוגים ורכישות
ברן עשויה לשקול רכישות ממגוון סיבות אסטרטגיות: כדי להרחיב את פעילותה הגיאוגרפית באמצעות כניסה לשווקים חדשים דרך שחקנים מקומיים, או להעמיק את אחיזתה בתעשיות מסוימות כמו מים, אנרגיה או לוגיסטיקה, ולשפר את היצע המוצרים שלה באמצעות טכנולוגיות משלימות. בנוסף, רכישה יכולה לסייע בשיפור מרווחים ותיעול שרשרת האספקה דרך קניית ספקים קריטיים, בהשגת צוותים איכותיים שקשה לגייס באופן אורגני, בנטרול מתחרים, ובהרחבת הפתרונות שהיא מציעה לכדי מענה מקצה לקצה – כולל התקנה, תמיכה, אינטגרציה או הפצה.
דוגמא לכך היא הרכישה שהחברה ביצעה באוגוסט שנה שעברה (2024), כאשר זו רכשה את חברת "א.בלאו מהנדסים" – חברת הנדסה מובילה בתחום הנדסת מים והנדסה סביבתית. לדברי מנכ"ל ברן ישראל דאז (זהר נבו) הרכישה "מאפשרת לנו להרחיב עשרות מונים את יכולות התכנון שלנו, בתחום שכבר היום מהווה נדבך חשוב באסטרטגיית הצמיחה של החברה".
הדו"חות מספרים
הכנסות
על כן, ההכנסות במגזר הפעילות בישראל מפגין חוזקה עם עליה שנתית של בין 14% ל 20% (שלוש שנים אחרונות), ולדעתנו ימשיך במגמת הצמיחה גם בשנים הקרובות. כאשר סגמנט "חוזי הביצוע" בצמיחה הגבוה ביותר, אך סגמנט "ניהול ופיקוח" עדיין מהווה את עיקר ההכנסה בישראל.
הכנסות מגזר חו"ל מובלות באופן מובהק ע"י סגמנט "חוזי ביצוע" וצמיחת המגזר גדלה משמעותית ב 2023 (צמיחה של 267%) לעומת חולשה קלה ב-2024 (18%-).
במגזר החו"ל, החברה מעמיקה את הפעילות במרכז ומזרח אסיה וכן באפריקה ולאחרונה גם החלה להרחיב את הפעילות באזורי מזרח אירופה. התמקדות באזורים אלו יאפשרו לחברה להוסיף פרויקטים רבים לצבר ברמת רווחיות גבוהה ממוצע החברה.
רווחיות
אם נבחן את שיעור הרווחיות בין שני המגזרים, הרי שללא ספק מגזר אינטרנשיונל הוא משמעותי יותר עם שיעור רווח תפעולי של 13% (2024) לעומת 6% (2024) במגזר ישראל. חשוב לציין כי בשנתיים האחרונות חלה התייעלות במגזר הישראלי עם עלייה של פי 3 בשיעור הרווח התפעולי (מ-2% ב 2022 ל 5% ב 2024), מנגד באינטרנשיונל אחוז הרווח התפעולי ב 2022 של 18%, ירד ל 12% ב 2023 וסיים עם 13% ב 2024. אם כן, על הנהלת החברה שתי משימות עיקריות בהיבט הנ"ל:
א. להמשיך ולשפר את שיעורי הרווחיות בישראל כאשר בשלב ראשון הטווח צריך לעמוד על כ6%-9%.
ב. להגדיל את היקף העסקאות באינטרנשיונל – שם ברן יודעת להציג שיעורי רווחיות דו ספרתיים באופן עקבי.
מינוף
יחסי מינוף מאפשרים למשקיע לבחון את מינוף החברה ביחס למתחרות בענף, מכיוון שמדובר בענף בו ההשוואה אינה בדיוק תפוחים לתפוחים שכן כל חברה פועלת באופן קצת שונה ובעלת מאפיינים ייחודיים לה. ברן פועלת כיום ללא מינוף פיננסי כאשר החוב ברוטו עומד על כ-203 מיליון ₪ ואילו החוב נטו עומד על כ-15 מיליון ₪ בלבד.
במחצית השנה הראשונה של השנה החברה פרעה את יתרת האיגרות שגייסה מהציבור (אג"ח להמרה).
על כן, לא נראה שיש חשש למאזן החברה, כל עוד החברה אינה נוטלת על עצמה חוב חדש משמעותי. אנו מניחים כי חוב משמעותי ילקח רק במקרה בו החברה תצטרף לקבוצת בעלות על פרוייקט ותדרש להשקיע הון עצמי כמקובל.
פילוח גיאוגרפי של ההכנסות:
מקור: ברן (דיווח למשקיעים)
העלייה בהיקף הפעילות בברן אינטרנשיונל משקפת את הביצוע ברבעון של פרויקטים רב שנתיים, המושפע מעונתיות הפרויקט ומועד ההגעה לאבני דרך בפרויקט.
נציין כי בעקבות השפעת מבצע "עם כלביא", עלייה בברן ישראל התמתנה ביחס לרבעון ראשון 2025.
עם מימוש הפרויקט הגדול באפריקה (צפי לחציון 2/26), מאזן ההכנסות יהפוך את מגזר אינטרנשיונל לעיקרי על חשבון זה של ישראל.
ניתוח שיעור הרווחיות לפי גיאוגרפיות:
ישראל רווחיות:
מקור: ברן (דיווח למשקיעים)
איטרנשיונל (אירופה, אסיה, אפריקה) רווחיות -
אם נוסיף לנ"ל פרויקטים כגון חוף השנהב - המשך פיתוח פרויקט מים וחקלאות על בסיס הפעילות הקיימת: הבלקן – הסכם לתכנון וניהול פרויקט נחתם והחל (כ-9 מ יורו) הסכם לביצוע הפרויקט ( כ-50 מ' יורו) ולקראת חתימה, תהליך המכירה של הפעילות ברוסיה (הצפוי להזרים עוד מזומנים לקופה) והעסקה המדוברת באפריקה (נמצאת בתהליכי סגירה מתקדמים) על סך 480 מיליון דולר. הרי שהחברה נמצאת בתנופת התרחבות מרשימה ביותר.
חשוב לציין כי פרויקטים באפריקה טומנים בחובם אי יציבות פוליטית וכלכלית אולם השימוש במימון חיצוני של הבנק העולמי מפחית את הסיכון לחברה באופן ניכר. יחד עם זאת, פוטנציאל הרווח הגלום באזור זה גבוה משמעותית כפי שמסוקר בפסקת הרווחיות.
צבר הזמנות („Backlog“)
בצבר ההזמנות – קיימת עלייה בצבר הפרויקטים בישראל, בעוד שבפעילות הבינלאומית חוותה ירידה בהכנסות (כ־312 מיליון ש״ח ב־2024 לעומת כ־373 מיליון ש״ח ב־2023), עם זאת חוזה ענק באפריקה של 480 מיליון דולר, המחכה רק לסגירת מימונית, וככל הנראה יבוא לידי ביטוי לדו"חות 2026 וצפוי להכפיל את היקפי הפעילות של החברה.
נוסף על כך העמידה את הפעילות ברוסיה למכירה. אנו צופים כי החברה תשאף למצוא רוכש בהקדם, ובכך יוסר הדימום אשר אחראי להפסד של כ4 מש"ח מדו"חות החברה כבר ב-2026.
מקור: ברן (דיווח למשקיעים)
רבעון חזק ומחצית שנה שכבר עולה על הצבר של שנה שעברה מהווה קטליזטור חזק לרווחיות בטווח הקצר-בינוני.
מתום הרבעון האחרון ועד היום צמח צבר הפרוייקטים בכ-300 מש"ח ולגדול לכדי 1.7 מיליארד ₪ ללא הפרוייקט באפריקה אשר ממתין כאמור לסגירה פיננסית.
במבט קדימה, מדינת ישראל צפויה להתפתח בצורה משמעותית בכל הקשור לתשתיות עם מגה פרויקטים כגון הקמת קווי המטרו וכן מתקני התפלה נוספים באשקלון ובעמק חפר, לצד פרויקטי תשתית אחרים בתחומי הביטחון והתחבורה אשר עשויים לתת דחיפה חזקה לצבר החברה בישראל בשנים הבאות.
ריכוז אירועים וחדשות עיקריים
לאחרונה (9/9/25) החברה חתמה על הסכם לביצוע תשתיות מים באפריקה תמורת 480 מיליון דולר למשך 30 חודשים (שלב א'). מה שמציב את החברה במקום מאוד נוח בצד צבר ההזמנות, ולמעשה יכפילו את שורת ההכנסות (כמצוין לעיל).
מספר ימים קודם לכן (4/9/25) זכתה החברה במכרז להקמת מתקן עבור חברה ביטחונית בשווי של כ-50 מש"ח לשנתיים.
באוגוסט שנה שעברה ברן רכשה את חברת ההנדסה של אברהם בלאו על מנת להעמיק את פעילותה בתחום תשתיות המים.
בנובמבר 2024, אביחי סטולרו הפך לבעל השליטה בברן יחד עם בעל השליטה הקיים מאיר דור (20% מהון המניות). בעקבות השינוי מונה מקורבו של סטולרו, יהושע (שוקי) שאיין לסגן יו"ר.
מכפילים והשוואה סקטוריאלית
לסיכום
עם צבר הזמנות ענק, הנהלה מנוסה, עסקה מהותית מאוד באפריקה, שיעורי רווחיות משתפרים, במיוחד בישראל. פוטנציאל צמיחה גבוה אך מלווה בסיכונים גיאופוליטיים.
מכירת פעילות הפסדית ברוסיה צפויה להגדיל את הרווח השנתי בכ-4 מש"ח או כ10% ביחס לרווח הנקי בשנים 2023/2024.
אנו מניחים כי ב12 החודשים הבאים תציג ברן גידול משמעותי בהכנסות בהתבסס על צבר קיים אשר כולל כאמור גם עסקאות אשר נחתמו במהלך הרבעון. ע"ב קצב הצבר הנוכחי בסך 1.7 מיליארד אנו מניחים כי היקף ההכנסות בשנה הקרובה יחצו את ה800 מש"ח, גידול של כ15% ביחס לקצב ההכנסות של חציון 1/25. החל משנת 2027 צפויה קפיצה משמעותית נוספת בהכנסות עם כניסתו של הפרוייקט באפריקה לביצוע. בהינתן רווחיות תפעולית כוללת של כ8.5% בהתבסס על תמהיל של 60% חו"ל ו40% ישראל צפויה החברה להציג רווחיות תפעולית של כ70 מש"ח או רווח נקי של כ-55 מש"ח.
בהסתכלות לטווח הארוך, קבוצת ברן נמצאת בעיצומו של מעבר דרמטי מחברת נישה הנדסית ישראלית לחברת תשתיות בינ"ל עם פרויקטים עצומים באפריקה ובאירופה, הנהלה יוזמת, תיק מאוזן ומינוף אפסי.
אם החברה תשכיל לשלב ניהול סיכונים מחושב, פיתוח פרויקטים באפריקה ואסיה, ותחזוק רווחיות גבוהה בפרויקטים מורכבים, ייתכן שברן תתבסס כאחת ההשקעות המובילות בתחום התשתיות בארץ ובחו"ל בשנים הקרובות.
כל אלה מהווים שילוב נדיר של Upside גבוה מול Downside מוגבל. נראה כי ברן מתומחרת בחסר (מכפיל 7.6 על רווחי 2026) ביחס לפוטנציאל הצמיחה העתידי, במיוחד לאור מיזוגים, צבר ההזמנות החריג והזינוק ברווחיות.
הכותב הינו דן וינטרניץ, ראש תחום ניהול התיקים
אושן יצירה – בית השקעות
המידע המוצג בכתבה נועד למטרות מידע כללי בלבד ואינו מהווה ייעוץ השקעות, שיווק השקעות, הצעה או המלצה לרכישה או למכירה של ניירות ערך מכל
סוג שהוא. הנתונים, הדעות וההערכות במסמך מבוססים על מידע שנאסף ממקורות הנחשבים לאמינים. הערכות ו/או תחזיות משקפות את דעתו של הכותב בלבד בהסתמך על נתונים גלויים. כל השקעה בשוק ההון כרוכה בסיכונים, לרבות סיכון לאובדן חלקי או מלא של ההשקעה. טרם קבלת החלטת השקעה,
מומלץ לפנות לייעוץ השקעות אישי המתחשב בצרכיו וביעדיו של כל משקיע. גילוי נאות: כותב המאמר מחזיק במניה הנדונה.
- 2.אנונימי 08/10/2025 13:18הגב לתגובה זומעניין מאוד. חברה מצוינת. טוב לדעת שיש עדיין חברות שמתומחרות לא יקר בשוק הזה...
- 1.אנונימי 08/10/2025 12:01הגב לתגובה זוהבעיה שאין סחירות קל לקנות קשה למכור

רמז עבה לסיום העליות בבורסה
האם השוק כבר מגלם את עסקת החטופים והסכם הפסקת האש? מה קורה כעת במסחר שעשוי להעיד על אדי הדלק האחרונים לעליות?
השוק מתומחר גבוה. לא מאוד יקר, אבל הבורסה שלנו במכפיל רווח מייצג גבוה ממכפילי הרווח של חלק גדול ממדינות אירופה. השוק שלנו גבוה כי יש עדר גדול ואינטרסים גדולים של מובילי העדר שמניעים ומתדלקים את העליות. עדר זו תופעה פסיכולוגית מסוכנת. מגלים את הסיכון רק בירידות. בזמן של עליות זה win-win וכולם דוהרים מאושרים. לא תמצאו עכשיו מנהל השקעות בכיר שלא יגיד לתקשורת כמה הוא אופטימי. אולי בודדים יעידו שצריך גם להיזהר, וזה בדיוק הזמן להיזהר. הרחבה חשובה - למה משקיעים מתנהגים כמו עדר - והמחיר שאנו משלמים על כך
גופים מוסדיים, חשוב להזכיר, הם לא אנשים שמשקיעים את הכסף הפרטי שלהם. ההפסדים ככל שיהיו לא משפיעים עליהם. זה הכסף שלכם, הם מנהלים לכם את הכסף בתמורה לדמי ניהול (גבוהים בממוצע בכ-60%-80% מדמי הניהול בארה"ב). הם רוצים כמה שיותר כסף וכמה שיותר עליות כי דמי הניהול יגדלו, ואז השכר והבונוסים שלהם יעלו. וככה השוק המקומי פשוט טס בשנה האחרונה על רקע סנטימנט חיובי, הצלחות ישראליות בחזיתות השונות ותקווה.
התקווה היא הדבר הכי חשוב. אנחנו מקווים, מייחלים, רוצים בהחזרת החטופים וסיום המלחמה, וכשזה מתקרב אנחנו מתמלאים באופטימיות. כל פעם מחדש כשהחלו שיחות השוק עלה. האופטימיות יוצרת מצב רוח טוב, צריכה מכל הבחינות - גם צריכה של מניות כשלזה מצטרפת האופטימיות של הכלכלה ושל היום שאחרי עם שלום במזרח התיכון וזה בהחלט תרחיש אפשרי.
כל פעם מחדש נשברו שיאים בבורסה המקומית שלנו. כאשר היו תקוות הבורסה עלתה. כאשר התקווה התמוססה, חששו לצאת מהשוק כי הרי בסוף ננצח, בסוף יחזרו החטופים. אבל כאשר יקרה הדבר האמיתי יכול להיות שזה יהיה דווקא הסימן להיפוך המגמה. למה נקווה אז? מה יהיה ביום שאחרי? האם לא נתבוסס במלחמה הפנימית, בבחירות, במשברים פנימיים ובמחלוקות? זוכרים מה היה לפני 7 באוקטובר? זוכרים את ההפגנות והמחאות והמלחמה הפנימית בין שני חלקי העם?
- שבוע הבא בבורסה: מניות השבבים יזנקו
- "קנה בשמועה ומכור בידיעה" - האם עסקה בעזה תפיל את הבורסה?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
יכול להיות שהשמחה, הסנטימנט החיובי, הצהלות יהיו כאלו שיהיה דלק להמשך העליות בשוק. אין ספק לאף אחד שאירוע כזה הוא הרבה מעבר לכל אירוע כלכלי רגיל, אירוע פוליטי. אין גם ספק שמצב רוח משפיע על הכלכלה ועל הבורסה באופן מאוד חזק. אבל מה יקרה כשנחזור לשגרה. אם תהיה תקווה - תקווה לשלום אזורי, תקווה לשגשוג כלכלי מרשים, הכלכלה והבורסה צפויות לשגשג. אבל בהינתן כל התרחישים, יכול להיות שביום שאחרי אנחנו נפעל לפי - "קנה בשמועות - מכור בידיעה". ביום שאחרי נביט קדימה וניזכר איך נראתה ישראל בשגרה - מלחמה על בחירת השופטים לעליון, מלחמה בין שופטי עליון לשר מפשטים, הפגנות ומחאות. הלוואי שלא נחזור לזה, למדנו לקח גדול על החשיבות באחדות. אבל, משקיעים צריכים להפנים שיש סיכונים.