כמה שווים חיים של בן אדם? 1 מיליארד דולר
על פי פסיקה בבית משפט בארה"ב - על ג'ונסון אנד ג'ונסון לשלם קרוב ל-1 מיליארד דולר בגלל שהטלק שלה גרם לסרטן ולמוות
ג'ונסון אנד ג'ונסון נדרשת לשלם 966 מיליון דולר למשפחת אישה שמתה מסרטן - זה בעצם הסכום שהשופטים העריכו את החיים של האישה. נכון, אין מחיר לחיים, אבל אין מחיר לחיים בזמן שחיים. אחרי המוות - יש מחיר.
חבר מושבעים בלוס אנג'לס קבע כי ג'ונסון אנד ג'ונסון אחראית למותה של אישה בת 88 מקליפורניה, שחלתה בסרטן נדיר לאחר שימוש ממושך באבקת טלק לתינוקות מתוצרת החברה. בהחלטה חריגה בהיקפה, בית המשפט מחייב את החברה לשלם 966 מיליון דולר למשפחתה, הסכום הכולל 16 מיליון דולר כפיצויי נזיקין ועוד 950 מיליון דולר כפיצויים עונשיים.
טענת המשפחה: חשיפה לאזבסט בטלק גרמה למחלה קטלנית
הנפטרת, מיי מור, השתמשה במשך שנים באבקת הטלק של החברה, שלטענת עורכי דינה הכילה סיבי אזבסט, חומר הידוע כמסרטן. לטענתם, החשיפה ארוכת השנים הובילה להתפתחות מזותליומה ממאירה, סוג סרטן נדיר ואגרסיבי. מדובר באחת מהתביעות הבודדות שהתמקדה בקשר שבין מוצרי טלק לאזבסט – ולא רק בסרטן השחלות, שנמצא במוקד עשרות אלפי תביעות אחרות נגד החברה.
תגובת החברה: "פסק דין מחמיר ולא חוקתי" - ג'ונסון אנד ג'ונסון הודיעה כי תערער על ההחלטה באופן מיידי. אריק האס, סגן נשיא לענייני ליטיגציה גלובלית בחברה, מסר כי "פסק הדין הזה מבוסס על מדע כוזב שאינו עומד בסטנדרטים משפטיים או מדעיים". לדבריו, החברה מתכוונת להיאבק בפסק הדין בכל הערכאות. גם אנליסטים משפטיים מעריכים כי בית המשפט לערעורים עשוי להפחית את סכום הפיצוי – שכן הפסיקה הפדרלית בארה"ב מגבילה לרוב את היחס בין פיצוי עונשי לפיצוי נזיקי ליחס של עד פי תשעה.
- 10 חודשים נוספים לחולי סרטן ריאה - הישג רפואי לאסטרה-זנקה
- ג’ונסון אנד ג’ונסון מכה את התחזיות; נסחרת במכפיל רווח של 15
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
עשרות אלפי תביעות ברחבי ארה״ב
החברה מתמודדת כיום עם יותר מ-60 אלף תביעות בארצות הברית, מצד תובעים הטוענים כי מוצרי הטלק שלה גרמו להם לסרטן. רוב התביעות מתמקדות בטענה כי השימוש באבקת הטלק גרם לסרטן השחלות, בעוד תביעות הקשורות למזותליומה נחשבות לקבוצה קטנה יותר, אך בעלת משמעות משפטית עמוקה, משום שהן עוסקות ישירות בקשר בין טלק לאזבסט.
במהלך השנים ניסתה החברה להסדיר את אלפי התביעות נגדה באמצעות הליך פשיטת רגל ייעודי, צעד שנועד לעצור את התביעות ולאחד את כל התובעים להסדר כולל. הניסיון האחרון, שכלל הצעת פיצוי כוללת של 11 מיליארד דולר, נדחה ב-2024 על ידי בית משפט פדרלי, לאחר שהתובעים טענו כי מדובר בתרגיל משפטי שנועד לחסום את דרכם לערכאות.
כעת, מאחר שתביעות המזותליומה לא נכללו באותו הסדר, הן ממשיכות להתברר אחת־אחת בבתי המשפט המדינתיים, ומניבות פסיקות מנוגדות: לעיתים זכייה של החברה ולעיתים פסקי דין חריפים נגדה.
- אחרי רכב ו-3 מיליון שקל - בת הזוג רצתה עוד מהעיזבון
- העסק של הבעל קרס, הנישואים התפרקו - והשופטת קבעה: גם האישה תישא בחובות
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- תם קרב הירושה על עשרות מיליוני שקלים ומגדל בהרצליה
בעקבות הלחץ הציבורי והמשפטי, החברה הפסיקה בשנת 2020 את מכירת אבקת הטלק בארצות הברית, ועברה למכירת גרסה על בסיס קורנפלור. בשנת 2023 היא הפסיקה לשווק את מוצרי הטלק גם בשאר העולם. למרות זאת, היא ממשיכה לטעון כי מוצריה בטוחים, אינם מכילים אזבסט, ולא גורמים לסרטן.
הפסיקה הנוכחית עשויה להשפיע לא רק על שווי החברה, אלא גם על מעמדה הציבורי. ג'ונסון אנד ג'ונסון, שידועה במשך עשרות שנים כסמל לאמינות רפואית ולמוצרים ביתיים בטוחים, מתמודדת כעת עם אתגר תדמיתי משמעותי. המשקיעים מצדם בוחנים האם גל הפסיקות יגרור את החברה להסדר כולל חדש, או שמא תמשיך להילחם בכל תביעה בנפרד במחיר של אי וודאות משפטית מתמשכת.
דבר התובעים: טריי ברנהאם, אחד מעורכי הדין המייצגים את משפחתה של מיי מור, אמר לאחר פסק הדין: "אנחנו מקווים שג'ונסון אנד ג'ונסון תפסיק להכחיש ותתחיל לקחת אחריות על מקרי המוות הללו. הגיע הזמן לצדק אמיתי".
העסק של הבעל קרס, הנישואים התפרקו - והשופטת קבעה: גם האישה תישא בחובות
פסק דין חדש מבית המשפט לענייני משפחה בחיפה עושה סדר באחת הסוגיות המורכבות ביותר ביחסים בין בני זוג - השיתוף בחובות. השופטת לירון זרבל קדשאי קבעה כי כל עוד החובות נוצרו במסגרת ניהול עסק ששימש מקור פרנסה למשפחה ואִפשר את רמת חייה, אין להחריגם מהאיזון
הרכושי גם אם נצברו על שמו של אחד מבני הזוג בלבד
זה אחד מאותם מקרים שבהם סכסוך גירושים נהפך גם לדיון עקרוני על צדק ושוויון בין בני זוג. בני זוג מחיפה, הורים לשלושה ילדים - אחד מהם בעל נכות מלאה - מצאו את עצמם בלב מאבק משפטי לא רק על מזונות ומדור, אלא על השאלה מי יישא בחובות הכבדים של העסק המשפחתי שקרס. האשה טענה כי החובות שנצברו על שם בעלה נעשו מאחורי גבה, תוך הסתרת מידע ומניפולציות כספיות; מנגד, הבעל טען כי מדובר בחובות שנוצרו במהלך ניהול העסק ששימש את שניהם, ולפיכך הם חובות משותפים. השופטת לירון זרבל קדשאי הכריעה בפסק דין ארוך ומפורט כי האחריות לחובות מוטלת על שני בני הזוג גם יחד. לדבריה, לא הוכח כי החובות נבעו מהתנהלות חריגה או מהברחת כספים, אלא מתוך ניסיונות לגיטימיים להמשיך ולהפעיל עסק שהיה "מטה לחמה של המשפחה תקופה ממושכת ומקור עיקרי להכנסה שאִפשר את רמת החיים הגבוהה יחסית שהצדדים סיגלו לעצמם".
בני הזוג נישאו ב-2009 וניהלו חיים שנראו כלפי חוץ רגילים. היא עבדה כמורה, והוא הפעיל עסק פרטי, שבשלב מסוים הוסב לחברה בע"מ. לפי עדות האשה, היא לא היתה מעורבת בניהול העסק, לא ידעה על חובותיו ואף הופתעה לגלות מהיקפם רק כשחבר של בעלה סיפר לה על "מיליון שקלים חוב שהסתיר ממנה". היא תיארה מערכת יחסים שבה הבעל שלט בכלכלה המשפחתית באופן בלעדי, בעוד שהיא נשאה בעיקר הנטל של גידול הילדים. הבעל, לעומת זאת, טען אחרת. לדבריו, העסק נפתח ב-2014 בהסכמה מלאה של שניהם, וההחלטות המרכזיות התקבלו במשותף. הוא הדגיש כי גם האשה נהנתה מפירות העסק - קיבלה משכורת חודשית מהחברה, השתמשה בחשבון העסקי והיתה שותפה להחלטות על שיפוצים, משכנתאות והלוואות. "שני הצדדים משכו כספים כדי לעמוד ברמת החיים שסגלו לעצמם", העיד.
האשה ניסתה לשכנע את בית המשפט כי מדובר בחובות אישיים של הבעל, שנוצרו מתוך חוסר תום לב ומניפולציות. לדבריה, הוא הסתיר ממנה חובות, משך כספים מהחברה, ביטל כרטיסי אשראי והפסיק להעביר משכורת לחשבון המשותף. היא טענה כי חלק מהכספים שימשו להימורים, כי העסק נמכר מאחורי גבה לחברו של הבעל, וכי הוא פעל "ללא כל שיתוף פעולה ותוך הפרת אמון מוחלטת". היא ביקשה מבית המשפט להחריג את החובות מהאיזון הרכושי ולטעון כי מדובר בהתנהלות אישית שאין לה קשר למשפחה.
"האשה עצמה רשמה את ההמחאות עבור העסקה"
הבעל הציג גרסה שונה בתכלית. הוא סיפר כי האשה ידעה היטב על המתרחש בעסק, השתתפה בהחלטות ואף טיפלה בשיווק ובאתר האינטרנט. לדבריו, השם של החברה שנרשמה ב-2019 כלל את ראשי התיבות של שמותיהם המשותפים - עדות לשותפות המלאה. הוא הדגיש כי הגדלת המשכנתא שנעשתה ב-2018, בסכום כולל של 400 אלף שקל, נועדה להציל את העסק מקריסה, והאשה היתה שותפה מלאה להחלטה וחתומה בעצמה על ההלוואה. גם רכישת שעון הרולקס המדוברת, שהאשה הציגה כהוכחה לפזרנות, התבררה כמעשה שנעשה בידיעתה. "האשה עצמה רשמה את ההמחאות עבור העסקה", ציינה השופטת בהחלטתה, וקבעה כי לא ניתן להציג זאת כהוצאה שנעשתה מאחורי גבה.
- תם קרב הירושה על עשרות מיליוני שקלים ומגדל בהרצליה
- האם בן הזוג שהורחק בצו יקבל דמי שימוש עבור הדירה?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הנקודה המרכזית בפסק הדין נוגעת לשאלת השיתוף בחובות. השופטת הסבירה כי בדין הישראלי קיימת "חזקה כי חובות שנצברו במהלך חיי הנישואין הם חובות משותפים, אלא אם הוכח אחרת". היא ציטטה את דברי בית המשפט העליון בעניין אבנרי נ' אבנרי: "אין לדרוש מאת אחד מבני הזוג יותר מאשר להוכיח כי חייב כספים... חזקה על החובות שהם חובות משותפים עד שיבוא הצד הטוען אחרת ויוכיח כי מדובר בהוצאות שאין לראותן כחובות משותפים".
בית קברות (X)אחרי רכב ו-3 מיליון שקל - בת הזוג רצתה עוד מהעיזבון
יזם נדל"ן מצליח, שהותיר אחריו עיזבון בשווי עשרות מיליוני שקלים, חתם בחייו על הסכם חיים משותפים עם זוגתו, שבו התחייב לתמוך בה במקרה של פרידה. לאחר מותו, טענה בת זוגו כי גם המוות מהווה פרידה לפי ההסכם, ותבעה יותר מ-2 מיליון שקל מהעיזבון. בית המשפט לענייני
משפחה בתל אביב דחה את התביעה, וקבע: "פרידה היא תוצאה של החלטה, מוות אינו פרידה - אלא סוף החיים עצמם"
הם הכירו לפני יותר מעשור, כשחייהם היו בשיאם. הוא, יזם נדל"ן מצליח, שהיה מעורב בפרויקטים גדולים בתל אביב; והיא, אשת משפחה שצעירה ממנו ב-15 שנה. האהבה שלהם נראתה מבטיחה, ועם הזמן נולדו להם שני ילדים. אך כמו זוגות רבים שבונים יחד חיים משותפים, גם הם ביקשו להסדיר את היחסים ביניהם בהסכם משפטי - הסכם חיים משותפים, שאמור היה להבטיח יציבות ומניעת סכסוכים עתידיים.
אלא שכשהיזם שם קץ לחייו ב-2022 לאחר שאובחן כחולה במחלה קשה, מצאה את עצמה בת זוגו לשעבר נאבקת לא רק באובדן, אלא גם על זכויות כלכליות בהיקף של מיליונים. לטענתה, בהסכם שנחתם ביניהם נקבע כי במקרה של פרידה, יהיה עליה לקבל סכומי כסף שונים - והמוות, מבחינתה, הוא סוג של פרידה. עיזבונו של היזם, שהוערך בעשרות מיליוני שקלים, עבר לידיהם של ילדיו ושל גרושתו לשעבר, והמאבק המשפטי החל.
ההסכם נחתם ב-2014. ובמסגרתו הוסכם כי תתקיים הפרדה רכושית מוחלטת בין השניים, כך שכל אחד מהם ישמור על רכושו, בין אם נצבר לפני הקשר ובין אם אחריו. לצד זאת, היזם התחייב כי במקרה של פרידה הוא ישלם לבת זוגו סכומי כסף משמעותיים, שיכללו, בין היתר, מענק לרכישת דירה, רכישת רכב חדש, ותשלום חודשי קבוע של 2,500 שקל למשך שנתיים לאחר הפרידה. לפי ההסכם, כתב השופט תומר שלם בפסק הדין, "נקבע כי ככל שזוגיות הצדדים לא תצלח חלילה ואלה ייפרדו – תקבל האישה מענק כספי". אלא שלא הוזכר בו בשום מקום מצב של פטירה.
המנוח ניסח את ההסכם בעצמו
למרות זאת, לאחר מות בן זוגה, הגישה האשה תביעה על סך 2.55 מיליון שקל, בטענה כי המילה פרידה בהסכם כוללת גם פרידה עקב מוות. "לא היתה כל כוונה להבחין בין פרידה בחיים לבין פרידה עקב פטירה", הצהירה בת זוגו בתצהיר שהגישה לבית המשפט. לדבריה, "היה ברור שאני זכאית לתשלומים במקרה של סיום הקשר מכל סיבה שהיא". עוד היא טענה כי לא היתה מיוצגת בעת החתימה על ההסכם, לא ניהלה משא ומתן על תנאיו, וכי המנוח הוא שניסח אותו בעצמו. משום כך, לדבריה, יש לפרשו באופן שייטיב עמה.
- העסק של הבעל קרס, הנישואים התפרקו - והשופטת קבעה: גם האישה תישא בחובות
- תם קרב הירושה על עשרות מיליוני שקלים ומגדל בהרצליה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מנגד, גרושתו ובתו של היזם, שהן היורשות המרכזיות על פי צוואתו, טענו כי ההסכם מתייחס אך ורק לפרידה בחיים - ולא למוות. "לו היה המנוח מתכוון לכלול גם את מותו תחת ההתחייבויות שבהסכם, הוא היה מציין זאת במפורש", נכתב בכתב ההגנה.
