8 באוקטובר 2008 - שורה של בנקים מרכזיים מפחיתים ריבית יחד

ב-8 באוקטובר 2008, בשיאו של המשבר הפיננסי החריף ביותר מאז שנות ה-30, נקטו הבנקים המרכזיים הגדולים בעולם צעד חסר תקדים: הורדת ריבית מתואמת, במאמץ לבלום את הסחרור בשווקים ולשדר מסר של יציבות. הפד' האמריקאי, הבנק המרכזי האירופי, בנק אוף אינגלנד, הבנק של קנדה, הבנק הלאומי של שווייץ והבנק המרכזי של שוודיה - כולם הודיעו על הפחתה מתואמת של הריבית ב־0.5%. במקביל, בריטניה הכריזה על תוכנית חילוץ רחבה לבנקים בהיקף של כ-25 מיליארד ליש"ט, שכללה הזרמת הון, ערבויות ממשלתיות ומימון מחדש של נכסים רעילים.

השווקים, שנפלו בחדות בעקבות קריסת בנק ההשקעות הוותיק ליהמן ברדרס בספטמבר 2008 והקפאת האשראי הגלובלית, הגיבו תחילה באופטימיות, אך התנודתיות נמשכה עוד חודשים רבים. הצעדים סימלו מעבר למדיניות מוניטרית אקטיבית ותיאום בין-מדינתי במאבק נגד המשבר. הורדות הריבית, יחד עם הזרמות הכספים, היו חלק ממאמץ עולמי לייצב את המערכת הבנקאית ולמנוע קריסת אמון רחבה יותר.

המשבר חשף את הריכוזיות, המינוף המופרז והכשל ברגולציה של המערכת הפיננסית בארה"ב ובאירופה. התגובה של 8 באוקטובר נחשבת לאבן דרך בהתמודדות המערכתית עם הסיכון המערכתי. בהמשך, הבנקים המרכזיים המשיכו להפעיל כלים מוניטריים בלתי שגרתיים, כולל הרחבה כמותית, כדי להחיות את הצמיחה. האירוע שינה את תפיסת תפקיד הבנקים המרכזיים - ממבקרים לרגולטורים אקטיביים, וגם המחיש את הקשר ההדוק בין מדיניות כלכלית לבין יציבות פוליטית.

8 באוקטובר 1997 - אינדונזיה פונה לסיוע בינלאומי בלב המשבר האסייתי

ב-8 באוקטובר 1997, על רקע קריסת המטבע המקומי רופיה והתרסקות השווקים, פנתה אינדונזיה באופן רשמי לקרן המטבע הבינלאומית (IMF) בבקשת סיוע חירום. מדובר היה באחת הנקודות הדרמטיות ביותר במשבר הפיננסי האסייתי ששטף את דרום-מזרח אסיה באותה תקופה, והחל עוד ביולי אותה שנה עם פיחות חד בבאט התאילנדי. המשבר חשף את הפגיעות של כלכלות רבות באזור שהתבססו על הון זר קצר טווח, חובות פרטיים גבוהים, השקעות ספקולטיביות ומערכות פיננסיות חלשות.

• חשש מעודף היצע: אופ״ק+ מקפיאה את התפוקה ברבעון הראשון של 2026
• הבנקים הגדולים צופים: שנות 2026-2027 יהיו חלשות לשוק הנפט
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

הטריגר לפרוץ המשבר היה ההחלטה של תאילנד לשחרר את שער הבאט מהצמדה לדולר, לאחר שהבנק המרכזי במדינה בזבז למעלה מ-30 מיליארד דולר מנכסים רזרביים בניסיון להגן על המטבע. הפיחות החד בבאט גרר תגובת שרשרת בכל האזור. באינדונזיה, הרופיה איבדה מעל 70% מערכה בתוך חודשים, כאשר שער החליפין זינק מ-2,400 רופיה לדולר בתחילת 1997 לכ-17,000 רופיה לדולר בשיא המשבר. הבורסה ירדה בכ-50%, והמשק חווה בריחה המונית של הון זר.

עסקים קרסו בזה אחר זה, והמגזר הבנקאי המקומי, שהיה ממונף בצורה קיצונית, קרס למעשה, ועשרות בנקים הולאמו או נסגרו. הכלכלה נכנסה למיתון חד, האינפלציה הרקיעה שחקים, והעוני התפשט. הסיוע מה-IMF כלל התחייבויות לרפורמות כלכליות נרחבות, קיצוצים תקציביים, עצמאות לבנק המרכזי, שיפור השקיפות הפיננסית והפסקת מונופולים.

המשבר האסייתי השפיע גם על מדינות אחרות כמו דרום קוריאה, מלזיה והפיליפינים, והמחיש עד כמה שווקים פתוחים להשפעות הדדיות. במקביל, הוא עורר ביקורת על המודל הכלכלי שכפתה קרן המטבע, והוביל להיווצרות של גופי גיבוי אזוריים. באינדונזיה, המשבר הוביל בסופו של דבר לנפילת שלטון הנשיא סוהארטו אחרי יותר משלושים שנה, והצית תהליך דמוקרטיזציה ומעבר לכלכלה פתוחה ומבוזרת יותר.

• המס שבוטל בעקבות מחאה מסיבית וחברת התעופה שקרסה וסגרה את שעריה
• היום לפני...ההתבטאות של יו"ר הבנק המרכזי מפילה את השווקים ומה קרה היום לפני 36 שנה
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• הסיום הצורם של פרשת קריסת חברת הבנייה הישראלית ומה קרה היום...

8 באוקטובר 1948 - הסכם אספקת נפט ראשון לישראל

ב-8 באוקטובר 1948, בעיצומה של מלחמת העצמאות, הצליחה מדינת ישראל הצעירה לחתום על אחד ההסכמים הקריטיים ביותר להבטחת קיומה הכלכלי: חוזה לאספקת נפט עם שתי חברות בינלאומיות, ובהן סוקוני-ואקום (Socony-Vacuum). באותה תקופה, מצרים ניסתה לחנוק את המדינה מבחינה אנרגטית על ידי חסימה ימית של אספקת דלקים, והיה ברור שכדי להפעיל את המפעלים, התחבורה והצבא, ישראל זקוקה לנפט זמין בהיקפים משמעותיים.

ההסכם כלל התחייבות לאספקה סדירה של דלקים דרך נמלים עוקפי סיכון, תוך שיתוף פעולה עם גורמים יהודיים באירופה וגורמים לוגיסטיים בארה"ב. זו הייתה פריצת דרך אסטרטגית בתחום האנרגיה, שבאה במקביל להקמת תשתיות הדלק הראשוניות של המדינה, לרבות חברת תש"ן ומערך אחסון והובלה יבשתי.

המהלך הדגיש את הפגיעות של ישראל בתחום האנרגיה, תלות ביבוא, וחשיבות יחסי החוץ הכלכליים. במובנים רבים, זה היה הצעד הראשון בגיבוש מדיניות אנרגיה עצמאית, שצברה תאוצה בעשורים הבאים, לרבות גילויי גז טבעי. במקביל, ההסכם סימן לראשונה את הנכונות של תאגידים מערביים לקחת סיכון גיאופוליטי ולהיכנס לשוק הישראלי, מהלך שסייע לביסוס המוניטין הכלכלי של ישראל כשותפה לגיטימית בזירה הבינלאומית.