הריבית בדרך לרדת? הסימנים מראים שכן
מה תהיה ההשפעה על אגרות החוב? ואיך זה קשור להחלטת הריבית?
הריבית כך אומר לנו פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל תלויה בעיקר במצב הגיאופוליטי. היא גבוהה באופן יחסי והיא נותרת גבוהה בשל החשש מהתלקחות אינפלציונית בשל תקציב ביטחון שיגדל ומלחמה שלא ברור כמה זמן תתמשך. התמונה הזו השתנתה היום. המצב הגיאופוליטי ישתפר, צרכי הביטחון עשויים דווקא לרדת. הנגיד יכול לתת זריקת עידוד נוספת למשק ולהוריד את הריבית. זה גם חבל הצלה לרבים שמשלמים הרבה מאוד כסף על משכנתאות ועל הלוואות. הוא צריך להסתכל ולספור אותם (ולא את הצד השני של המטבע - הבנקים שמרוויחים בענק). הוא יכול גם להסתכל על הנפילה בדולר ולהבין שעוד שיקול משמעותי להורדת ריבית מתקיים. דולר יורד מדכא אינפלציה. והוא יכול גם להסתכל על שוק האג"ח שזועק-צועק לו שהריבית גבוה מדי.
ההודעה הדרמטית על הסכם הפסקת האש בין ישראל לאיראן היא נקודת מפנה בזירה הגיאופוליטית והיא תורגש בשוק האג"ח. פרמיית הסיכון של ישראל שמשקפת את התמחור שמעניקים המשקיעים לאי-הוודאות הגיאופוליטית באזור, יורדת וזה יורגש בשערי אגרות החוב.
הירידה בפרמיה מעידה על עלייה בביטחון המשקיעים, וכפועל יוצא מכך מתרחשת ירידה בתשואות הנדרשות על האג"ח הממשלתיות מה שגורר עלייה במחירי איגרות החוב. המצב זה מייצר הזדמנות לרווחי הון משמעותיים למשקיעים שכבר מחזיקים בפוזיציות קיימות באם מדובר על אגרות חוב ארוכות.
מעבר להשפעה הישירה על שוק האג"ח, לירידה בפרמיית הסיכון יכולות להיות השלכות רחבות יותר על תפיסת השוק הישראלי בעיני משקיעים זרים. ככל שהסביבה הגיאופוליטית נתפסת כיציבה יותר, כך ישראל הופכת לאטרקטיבית יותר להשקעות הון זר לטווח הבינוני והארוך.
- האנליסט שממליץ לכם - תמכרו מניות, תקנו אג"ח
- למה תשואות האג"ח הארוכות מזנקות דווקא כשהריביות יורדות?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
התגברות הביקושים מצד קרנות וגופים מוסדיים בינלאומיים יכולה וצפויה לתמוך במחירי האג"ח, ולהקרין לחיוב על
שוקי ההון האחרים, דוגמת שוק המניות. עם זאת, בשוק ההון מודעים לכך שהיציבות במזרח התיכון היא אולי זמנית, וכל סימן להסלמה או ערעור של הפסקת האש עלול לייצר מחדש לחץ על מחירי האג"ח ולשוב ולהעלות את פרמיית הסיכון.
מה צפוי בבורסה והמניות שיבלטו היום - המניות שיבלטו היום בבורסה ואיך כדאי למשקיעים לפעול?
לירידה בתשואות האפקטיביות של אגרות החוב יש משקל מאוד חשוב בנוגע לחברות הדירוג והדירוג שלהן ובנוגע להחלטת הריבית. הריבית לא יכולה להישאר במקום שבו היא נמצאת בהינתן שהתשואה האפקטיבית על אגרות החוב יורדת. נוצר אבסורד שאגרות החוב לא יכולות בעצם לעלות (ובהתאמה התשואה תרד) כי התשואה לא יכולה להיות נמוכה מריבית בנק ישראל. זה אומר שהשוק בעצם חושב-מעריך שהריבית צריכה לרדת, ואלו תנאים נוחים לפרופ' אמיר ירון להוריד את הריבית. חיזוק נוסף להחלטה הוא כמובן הפסקת האש והירידה במתיחות הגיאופוליטית הצפויה. ואם הוא צריך עוד חיזקו הרי שזה הנפילה בשער הדולר שמדכאת אינפלציה.
- 4.הסימנים מראים חחח דייויד סימן חחח (ל"ת)אנונימי 27/06/2025 05:54הגב לתגובה זו
- 3.כלכלן 24/06/2025 13:48הגב לתגובה זוההון האנושי של הייטק הישראלי היה מנוע הצמיחה הדי יחיד למעט התעשיות הביטחוניות והוא הפך לדי מיותר כי הבינה המלאכותית החליפה איזה 4070 אחוז מהצורך בו. לכן אני צופה שהמשק הישראלי יגיע למגה מיתון דווקא בגלל שיפור המצב הביטחוני. מה שהנגיד כן חייב לעשות זה להחליש את השקל לאיזור ה4 מול דולר.
- 2.ריבית אנונימית 24/06/2025 12:55הגב לתגובה זוזה יתבטא בהנפקת אגח בקרוב ריבית מעל 5%
- 1.האינפלציה תמשיך לעלות הריבית תשאר במקומה או אפילו תעלה. (ל"ת)כלכלן 24/06/2025 11:35הגב לתגובה זו
שוק האג"ח רותח, רואים סימנים של בועה?
המוסדיים שוחים בעודפי נזילות והחברות מנצלות את זה ומגייסות מיליארדים; כשהכסף קל הריביות הופכות נמוכות, וזה בדיוק המקום שבו מתחילות להתעורר שאלות אם לא מדובר במבוא לבועה.
בתקופה האחרונה מורגשת בשוק המקומי תופעה שקשה להתעלם ממנה: גל גיוסי חוב בהיקפים משמעותיים, שכולל בעיקר חברות נדל"ן, קטנות כגדולות, אשר מצליחות לגייס סכומים עצומים, ובקלות. המגמה הזו התחזקה בשבוע שעבר שנמשך גם אל תוך השבוע הנוכחי, כאשר בתוך שבוע אחד בלבד גויסו בשוק המקומי כ-6.7 מיליארד שקלים באג"ח, כשחברות הנדל"ן לבדן אחראיות על יותר מ-5 מיליארד שקל.
לשם השוואה, מדובר בעשירית מכל מה שגויס בשוק הקונצרני במחצית הראשונה של השנה (מדובר בשבוע אחד בלבד כן?), שעמדה בעצמה על שיא של 70.5 מיליארד שקלים.
זה קורה בעיקר כי יש הרבה מאוד כסף שמחפש לאן ללכת, בעיקר אצל המוסדיים. כבר כתבנו לא מעט על התיאבון שלא רואה שובע בשבועות האחרונים, כאשר כל הקצאה או מכירה של מניות מטעם בעלי עניין מלווה בביקושים חזקים מצד המוסדיים. בנוסף, אחרי העליות החדות שנרשמו בשוק המניות
מתחילת השנה ובמיוחד בשבועיים האחרונים, לא מעט משקיעים פרטיים בחרו לחזור לשוק המקומי על חשבון השקעות בחו"ל, וייתכן שגם להוריד קצת את רמות הסיכון שלהם. הכסף זורם בין היתר לקרנות עם פרופיל סולידי יותר, שבנויות בעיקר על אג"ח, דרך הגופים המוסדיים, הפנסיות, הגמל
וההשתלמות, שהיו חייבים לקנות בשוק ולמצוא אפיק השקעה יציב ומיידי. זה מצטרף למגמה רחבה יותר של חזרת השקעות לישראל מצד המשקיעים הזרים, בין היתר על רקע התחזקות השקל מול הדולר והיורו, ומבט מחודש על שוק האג"ח המקומי כבטוח יותר ברקע ירידת פרמיית הסיכון.
שבוע שובר שיאים
בשבוע האחרון זה בלט במיוחד בקרב חברות נדל"ן. קבוצת עזריאלי הובילה את המגמה עם הרחבה של סדרת אג"ח ט', שבה ביקשה לגייס 1.8 מיליארד שקל וזכתה לביקושים של לא פחות מ-3.4 מיליארד. ביג גייסה כמעט 580 מיליון שקל בשתי סדרות חדשות (כ"ב וכ"ג)
בריביות נמוכות יחסית, סביב 2.74%-2.78% צמוד למדד כאשר קיבלה ביקוש של כ-1.4 מיליארד שקל. ישרס גייסה 550 מיליון שקל דרך סדרה י"ט, אשטרום נכנסה לתמונה עם גיוס של כחצי מיליארד שקל, ואדגר הוסיפה 220 מיליון שקל נוספים.
- משקיעים או לוקחים הלוואה? ירידת המדד תשנה לכם את התמונה
- אגד קרנות: איך זה פועל והאם זה עדיף על קרנות מעורבות? מיהו האגד הטוב ביותר?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אבל לא רק הגדולות. גם חברות נדל"ן מניב קטנות יותר גייסו סכומים משמעותיים. נתנאל מניבים, שבשלב מסוים בשנה שעברה נסחרה בשווי של כ-60 מיליון שקל בלבד, השלימה גיוס של 220 מיליון שקל בהנפקה שזכתה לביקושים של פי שלושה מהסכום. הריבית שם עמדה על כ-3.4% צמוד
למדד. קבוצת גבאי, שהנפקתה נחשבת כהכנה לכניסה רחבה יותר לשוק ההון, גייסה 150 מיליון שקל באג"ח בריבית גבוהה יחסית של 7.35%. גם חברות חדשות לגמרי, כמו ג'י טי נדל"ן של גבריאל טרבלסי, הצליחו לגייס 130 מיליון שקל בריבית של 3.4% צמוד.
