אקשי סינגל, שמכהן כראש דסק המסחר בריביות קצרות טווח של סיטי בלונדון, פרסם ביום חמישי בלינקדאין על המתרחש בעזה. הוא כתב כי "ההרס וההרג שמבצעת ישראל בעזה הוא בלתי מתקבל על הדעת" והוסיף: "שתיקה איננה ניטרליות, היא שותפות לפשע." לצדו של הטקסט צירף תמונות קשות של ילדים מורעבים.

הפוסט בזה, שנכתב בידי מנהל בקבוצה, התפשט במהירות ברשתות, עורר תגובות חריפות והציב את הנהלת הבנק בדילמה: לאפשר לעובד בכיר להביע עמדה פומבית חריפה, או להתערב ולמתוח קו ברור. שעות ספורות לאחר הפרסום נמסר לסינגל כי עליו להסיר את הדברים.

בבנק נמסר בתגובה רשמית: "אנחנו מודעים לפוסט ברשת החברתית שנכתב על ידי אחד מעובדינו. הדברים אינם עומדים בקנה אחד עם קוד ההתנהגות שלנו. הפוסט הוסר, ואנחנו בוחנים את הנושא".

האירוע אינו מתרחש בוואקום. מאז תחילת הלחימה בעזה, נשמעות קריאות בינלאומיות לסיוע הומניטרי. ארגוני סיוע מדווחים כי הרעב מתפשט, והאו"ם עצמו התריע שהמצב בשטח מקשה על חלוקת מזון ועלול להחמיר. ישראל מאשימה את חמאס בהשתלטות על הסיוע ובגניבת מזון ותרופות.

• סיטי דורשת מהאנליסטים לחשוף אם קיבלו הצעות עבודה אחרות
• סיטי בהמלצה על NIO - אפסייד של 88%; המניה קופצת
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

בתוך המציאות הזו, חברות גלובליות כמו סיטי מתנהלות בזהירות רבה. בארצות הברית הממשל הנוכחי מביע תמיכה ברורה בישראל, והקשרים בין תאגידים לבין ממשל נתפסים כקריטיים להמשך פעילותם. מנהלים בכירים יודעים שכל אמירה פומבית עלולה להשליך על העסקים. לכן, גם אם מדובר בחשבון פרטי ברשת לינקדאין, הפוסט של סינגל התקבל כהצהרה מטעם הבנק,  דבר שסיטי ביקשה למנוע מיד.

המקרה של סינגל מציף מחדש את השאלה - עד כמה מותר לבכירים בשוק הפיננסי ובכלל להביע דעות בנושאים פוליטיים או הומניטריים מבלי להיחשב כמדברים בשם הארגון? לכאורה מדובר בזכותו המלאה להביע דעה, אבל כשמדובר במוסד פיננסי גדול או עסק גלובלי, כל מילה שלו נתפסת כחלק מהשיח הציבורי של החברה וזה עלול לפגוע בעסקים שלה.