לפי שווי של מיליארד דולר: משפחת רוטשילד תמכור את חלקה באקונומיסט
זה השינוי הגדול ביותר בבעלות על המגזין בן 182 השנים מזה עשור. בהתחלה היו דיווחים שהמשפחה תמכור רק חלק מהאחזקה, בערך 20% מהחברה. עכשיו ברור שזו מכירה מלאה. המכירה היא חלק מסקירה אסטרטגית רחבה יותר של תיק ההשקעות של רוטשילד, שכולל גם אחזקות בנדל"ן, ניהול הון וחברות חקלאות.
המכירה הגדולה האחרונה שכללה את האקונומיסט הייתה ב-2015, כשהמו"ל הבריטי Pearson מכר את אחזקתו של 50%, וסיים כמעט 60 שנה של בעלות על המגזין. אז Exor, זרוע הכספים של משפחת אניילי האיטלקית העשירה, קנתה את רוב האחזקה של Pearson תמורת 469 מיליון ליש"ט, או 531 מיליון דולר. אקונומיסט רכשה בחזרה את שאר המניות של Pearson תמורת 182 מיליון ליש"ט, או 206 מיליון דולר. היום, Exor מחזיקה בכ-43.4% מהחברה. בעלי מניות אחרים, כולל קבוצת אקונומיסט עצמה, מחזיקים ב-29.9%. אחזקת רוטשילד כוללת כ-20% ממניות ההצבעה, שזה התקרה לכל בעלים בודד בעסק. עיצוב בעלות שנועד לשמור על עצמאות עיתונאית.
400 אלף דולר פחות
מכירת האחזקה תעריך את קבוצת אקונומיסט כולה בכ-800 מיליון ליש"ט, או כ-1.1 מיליארד דולר. ירידה לעומת העסקה הגדולה האחרונה ב-2015, שהעריכה את החברה כולה בכ-1.1 מיליארד ליש"ט, או כ-1.5 מיליארד דולר. השווי ירד, למרות שהחברה צמחה בשנים האחרונות. קבוצת אקונומיסט, שנוסדה ב-1843, שמרה על מעמדה כמגזין עסקי עצמאי לאורך עשורים של שינויים דיגיטליים. לחברה כיום 1.25 מיליון מנויים, 66% מהם דיגיטליים בלבד. זו עלייה מ-1.1 מיליון מנויים ב-2021, כאשר רק 44% היו דיגיטליים. המעבר לדיגיטל מתרחש במהירות, והחברה מצליחה להסתגל.
- בלי בושה - חפר מתחת ליסודות בניין בתל אביב והקים שתי יחידות דיור - האם מותר להרחיב דירות כלפי מטה?
- יוקרה וסביח בקומה ה-17: "סיקס סנסס" תנהל את פרוייקט רוטשילד 10
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בדוח הרווחים הציבורי האחרון, החברה דיווחה על הכנסה שנתית של כ-369 מיליון ליש"ט, או 495 מיליון דולר, ושולי רווח של כ-17%. כ-20% מההכנסות של הפרסום מגיעות מבריטניה. השאר מגיעות מאירופה הרחבה (21%), צפון אמריקה (40%), אסיה (14%) ואזורים אחרים (5%).
המכירה מציעה אפשרות למשקיע לרכוש חלק ממגזין עסקי עם פעילות גלובלית. בשנים האחרונות, קונים זרים, במיוחד מהמזרח, קנו מגזינים עסקיים מערביים. Fortune נמכר לאיש העסקים התאילנדי צ'אצ'אבאל ג'יאראבאנון תמורת 150 מיליון דולר ב-2018. הפייננשל טיימס נמכר על ידי Pearson לחברת התקשורת היפנית Nikkei תמורת 1.3 מיליארד דולר ב-2015. פורבס נמכר לקבוצת השקעות מהונג קונג בשם Integrated Whale Media ב-2014.
השאלה היא מי יקנה. היועצים של רוטשילד מחפשים קונים שמוכנים לשמור על העצמאות העיתונאית של המגזין. זה תנאי בסיסי במכירה. אקונומיסט בנתה את המוניטין שלה על עצמאות עיתונאית, ומכירה לקונה שישנה את זה תפגע בערך. המוכרים מחפשים קונה שיכבד את העקרונות האלה.
המעשה הטוב של השבוע - חברה נתנה לה לפני 40 שנה הלוואה כדי לסיים את הלימודים והיא החזירה לה עכשיו מיליארדים
על כוחה של נתינה, על השקעה במיזים חברתיים, ועל סקוט מקינזי, התורמת הגדולה היום בעולם
מקינזי סקוט אגואיזם הופך בעשורים האחרונים למניע מרכזי כשהנתינה, חברות עזרה לזולת מאבדים מהחשיבות שלהם, אבל לא אצל כולם וטוב שכך. הנתינה היא כוח שמחזיר את עצמו במעגל קסום. הפילוסופיה העתיקה מסבירה שהנותן מקבל הרבה מאוד מהנתינה. הנותן לא רק עוזר לאחר, אלא גורם במעשה לשיפור (מוכח מחקרית) של מצבו הנפשי. נתינה נחשבת לאחד הגורמים החזקים לאושר.
סיפורה של מקנזי סקוט, המיליארדרית הפילנתרופית וגרושתו של ג'ף בזוס מייסד אמזון, הוא סיפור מדהים על בעלת הון של מיליארדים שמחלקת את רובו למטרות נעלות. והנה תרומה- השקעה מסוג אחר שעשתה מקינזי השבוע. לפני כ-40 שנה, כשהייתה סטודנטית שנה ב' באוניברסיטת פרינסטון, עמדה סקוט בפני משבר: חסרו לה 1,000 דולר לשכר לימוד, והיא שקלה לנשור מהלימודים. שותפתה לחדר, ג'יני טרקנטון, מצאה אותה בוכה והחליטה לפעול. היא ביקשה מאביה להלוות את הכסף, מעשה נדיבות פשוט ששינה את מסלול חייה של סקוט. "הייתי נותנת למקנזי את הכליה השמאלית שלי", אמרה טרקנטון לאחרונה, "זה פשוט מה שעושים בשביל חברים".
קריאה באותו הקשר: תרומה של 1.1 מיליארד דולר בעיקר למחקר מדעי - מאחד מהאנשים העשירים בעולם
כיום, שוויה הנקי של סקוט מוערך במעל 30 מיליארד דולר, בעיקר ממניות אמזון שקיבלה בהסכם הגירושים ב-2019. היא תרמה יותר מ-19 מיליארד דולר לארגונים שונים, בהתמקדות בצדק חברתי, השכלה וביטחון כלכלי. אבל את הטובה האישית ביותר היא מחזירה עכשיו לטרקנטון, שהקימה את חברת Funding U – מיזם המספק הלוואות מבוססות הישגים לסטודנטים ממשפחות בעלות הכנסה נמוכה, ללא צורך בערבים. החברה נולדה מהבנתה של טרקנטון את הקשיים שסקוט חוותה, במיוחד בעידן שבו עלויות הלימודים זינקו.
סקוט קפצה על ההזדמנות להשקיע ב-Funding U, ומספקת חלק ניכר מההון להלוואות בתעריפים מוזלים. היא תורמת 30 סנט לכל דולר מולווה, מה שמאפשר לחברה לגייס השקעות גדולות יותר מבנקים כמו גולדמן סאקס. זה לא רק החזר הלוואה, זה השקעה שמגלגלת מיליארדים בפוטנציאל, שכן Funding U מסייעת לאלפי סטודנטים להשלים תארים ולהשתלב בשוק העבודה. האלגוריתם של החברה מתבסס על ציונים והישגים, ולא על היסטוריית אשראי, מה שהופך אותה להוגנת יותר.
ג'יימי דימון, מנכ"ל JPMorgan. קרדיט: רשתות חברתיותג'יימי דיימון: "כלכלת אירופה בבעיה אמיתית - ואם היא תיפול, כולנו נשלם את המחיר"
האם אירופה היא המוקד והמקור למשבר הבא?
מנכ"ל הבנק הגדול בעולם לא חסך מילים. ג'יימי דיימון, מנכ"ל ג'י.פי מורגן סבור שאירופה מאבדת גובה במהירות מסחררת. היא לא צומחת והופכת למקום פחות אטרקטיבי לעסקים, השקעות וחדשנות. ביורוקרטיה איטית, רגולציה כבדה מדי ושווקים מפוצלים הופכים את היבשת למלכודת.
דיימון מזהיר שאירופה חלשה = אמריקה פגיעה. "אם אירופה תיפול, כולנו ניפול", אמר והסביר -"הכלכלה העולמית בנויה על שותפות חזקה עם היבשת הוותיקה. ב-15 השנים האחרונות אירופה כבר ירדה מ-90% מגודל הכלכלה האמריקאית ל-65% בלבד, והמגמה לא עוצרת".
הנתונים של כלכלות אירופה חלשים - צמיחה צפויה של 1.3%-1.5% בשנים הקרובות, פרודוקטיביות יורדת, אוכלוסייה מזדקנת ומחסור חמור בכוח אדם מיומן. חברות טכנולוגיה גדולות? כמעט אין. סטארטאפים שרוצים להפוך לענקיות עולמיות? מעדיפים לעבור לארה"ב או אפילו לאסיה. גם מדינות כמו אירלנד, שפעם היו מגנט להייטק, בזכות הטבות מס, מאבדות את האטרקטיביות שלהן.
עם זאת, דיימון הצביע על כוונה של האיחוד האירופי להתקדם מבחינה דיגיטלית ו-AI לחוק אחד לכל היבשת, דבר שיפחית בירוקרטיה ויספק בהירות ותוואי צמיחה לתחום. ועדיין דיימון חושש שמשבר, האטה שתזרום לארה"ב ולעולם כולו תגיע מאירופה.
- “כשאתה רואה ג’וק אחד, כנראה שיש עוד כמה” המשבר הבא בוול סטריט?
- ג'יימי דיימון מציג: 1.5 טריליון דולר לחיזוק העצמאות האמריקאית
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כלכלת אירופה - נתונים
צמיחה בתמ"ג - ברבעון השלישי של 2025 נרשמה עלייה של 0.3% בתוצר של גוש היורו ו־0.4% בכלל האיחוד, המשקפת שיפור מתון אך לא אחיד.
תחזית שנתי 2025 - הצמיחה השנתית באיחוד צפויה לעמוד על כ־0.9%, כשהצפי לשנים הבאות עומד על 1.2% ב־2026 ו־1.3% ב־2027.
שיעור האבטלה - עומד על כ־6.3% בגוש היורו, עם יציבות יחסית בשנה האחרונה למרות לחצים חיצוניים.
אבטלת צעירים - בקרב בני 15 עד 24 עומדת על כ־14%, מה שמעיד על קושי מובנה בשילוב צעירים בשוק העבודה.
אינפלציה - נרשמה אינפלציה שנתית של כ־2.2%, מעט מעל היעד של הבנק המרכזי אך רחוקה מהשיאים של השנים האחרונות.
שכר - עלות שעת עבודה עלתה בכ־3.6%, נתון שמשקף גם לחצים מצד האינפלציה וגם שוק עבודה הדוק.
תעשייה - מדדי הייצור מציגים תנודתיות עם עליות וירידות לסירוגין, מה שמעיד על רגישות לביקושים גלובליים ולסביבה מאקרו כלכלית.
צריכה פרטית - ההוצאה של משקי הבית רשמה עלייה קלה, אך לא מספקת כדי להזניק את הצמיחה באופן משמעותי.
השקעות - ירידה של כ־1.8% בהשקעות הקבועות מצביעה על זהירות מצד החברות והחשש מהאטה גלובלית.
תמונה כללית - אירופה נמצאת במצב של שוק עבודה יציב אך השקעות חלשות, אינפלציה מתונה אך שברירית, וצמיחה שמבוססת בעיקר על ביקוש פנימי מתון.
