שקלים
צילום: freepik

גיוס של 4 מיליארד שקל בתעשיית הקרנות בספטמבר; לאן הולך הכסף?

הישראליים הכניסו עוד 4 מיליארד שקל לקרנות בחודש ספטמבר והיקף הנכסים טיפס לשיא של 723 מיליארד שקל; הקרנות האקטיביות בלטו עם גיוסי אג"ח מרשימים, הפסיביות המשיכו להציג נטייה לחו"ל והכספיות נותרו תחנה מועדפת לכסף

תמיר חכמוף |
נושאים בכתבה קרנות

אחרי קיץ תנודתי, תעשיית הקרנות מסכמת את ספטמבר עם גיוסים נטו של כ-4 מיליארד שקל, קצב חיובי על רקע מימושים ואי ודאות בשוקי ההון. היקף הנכסים המנוהל קפץ בסוף החודש לכ-723.2 מיליארד שקל לעומת 708 מיליארד באוגוסט, כאשר כ-11 מיליארד שקל הגיעו מעליות ערך בשווקים וכ-4 מיליארד מהזרמות חדשות. בסיכום תשפ"ה כולה, הגיוסים נטו הסתכמו בכ-77 מיליארד שקל, לצד תוספת שווי נכסים של יותר מ-80 מיליארד, שנה חזקה מאוד לענף, כך עולה מהסקירה של נאור כהן, מנהל קשרי יועצים במיטב בית השקעות.

במבט על השווקים: בארה"ב נרשמו עליות נאות, ה-S&P500 הוסיף 3.5%, נאסד"ק 5.6% ודאו ג'ונס 1.9%. באירופה נותר הדאקס כמעט ללא שינוי, וביפן הניקיי זינק ביותר מ-5%. בישראל, לאחר ירידות מוקדמות, קניות סוף חודש החזירו את המדדים המרכזיים לעליות חדות, ת"א 35 קפץ 4.7%, ת"א 125 עלה 4.3% ות"א 90 הוסיף 2.8%. גם באג"ח המקומי נרשמה מגמה חיובית: הממשלתיות עלו כ-0.8% והקונצרניות כ-0.6%.



כניסת ויציאת כספים בתעשיית הקרנות מתחילת השנה במיליוני שקלים


האקטיביות חוזרות להוביל


הקרנות האקטיביות המסורתיות רשמו חודש חזק עם גיוסים של כ-1.8 מיליארד שקל. בלטה קטגוריית אג"ח כללי עם כ-760 מיליון שקל, מיד אחריה אג"ח מדינה עם כ-640 מיליון. גם מניות בחו"ל הציגו גיוסים של כ-240 מיליון שקל, בעוד מניות בישראל פדו כ-80 מיליון בלבד, האטה בפדיונות אך עדיין נטייה שלילית.

הכספיות נותרות עוגן מרכזי


הקרנות הכספיות המשיכו למשוך כספים בספטמבר עם כ-1.75 מיליארד שקל, בעיקר בקרנות שקליות (כ-1.55 מיליארד). הקצב אמנם מתון יותר מהחודשים החזקים של השנה, אך היקף הגיוסים הכולל בתשפ"ה עומד כבר על כ-29 מיליארד שקל, עדות לכך שמשקיעים רבים עדיין מעדיפים "לחנות" במקום סולידי עם תשואה עדיפה על עו"ש ופקדונות.

הפסיביות: מעבר לחו"ל


הקרנות הפסיביות סיכמו את ספטמבר עם גיוס כולל של כ-450 מיליון שקל. הקרנות המחקות נהנו מגיוס של כ-750 מיליון, כמעט כולו לקרנות מניות בחו"ל שעמד על כ-730 מיליון שקל, בעוד קרנות הסל פדו כ-300 מיליון שקל. הכיוון ברור: יציאה של כ-1.4 מיליארד שקל ממניות בישראל לעומת רכישות של כ-1.75 מיליארד במניות זרות.


בשורה התחתונה

הכסף ממשיך לזרום לתעשיית הקרנות בקצב גבוה, אבל מתחת לפני השטח נרשמים שינויים משמעותיים. אחרי ראלי חד במניות המקומיות מתחילת השנה, יותר משקיעים מעבירים כספים לחו"ל, ייתכן מתוך תחושת מיצוי בשוק המקומי ורצון לפיזור סיכונים והזדמנויות גלובליות. במקביל, הקרנות הכספיות נשארות אלטרנטיבה מועדפת לחניה זמנית של הון, גם אם קצב ההצטרפות נרגע מעט לנוכח ציפיות להורדת ריבית. והגיוסים הגבוהים באג"ח, מדינה וכללי, משתלבים בגל הרכישות של המוסדיים ומסמנים את המשך הביקוש לנכסים סולידיים בתקופה של תנודתיות ואי ודאות.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
ראסל אלוונגר (שלומי יוסף)
צילום: ראסל אלוונגר (שלומי יוסף)

טאואר זינקה ב-17% - מה אמר ראסל אלוונגר שהרים את המניה?

מנכ"ל שהציל חברה והביא אותה לשווי של 11 מיליארד דולר, מניה שמזנקת למכפילי רווח שלא היו בעבר, מסיבת AI ענקית שלא ברור אם אנחנו בתחילתה, באמצע או בסופה

אבישי עובדיה |

הדוחות של טאואר טאואר 4.53%   טובים מאוד, התחזית חזקה (מנכ"ל טאואר: "אנחנו נמצאים בעמדה חזקה - טכנולוגיות הליבה כולן מציגות צמיחה שנתית"). המניה זינקה ב-17% ל-98.2 דולר, שווי של 11 מיליארד דולר. דווקא בשווי הזה כדאי להזכיר לכולם שהקמת טאואר בארץ בתחילת שנות ה-90', שזה אומר הקמת מפעל ייצור שבבים בישראל, היתה רעיון כושל. כוח העבודה פה יקר ואין שום יתרון תחרותי מול המפעלים בעולם. טאואר הקימה מפעל שכולו סובסידיות מהמדינה ואחר כך עוד מפעל שכולו סובסידיות מהמדינה. היא הרוויחה כששוק השבבים המחזורי היה טוב והפסידה פי 5 כשהוא היה למטה. 

היא עברה הסדר חוב. היא קיבלה הנשמה מהמדינה וממשפחת עופר. ואז הדירקטוריון קיבל את ההחלטה שבדיעבד הצילה את החברה והפכה אותה לענקית במונחים מקומיים - לגייס את ראסל אלוונגר כמנכ"ל. אלוונגר קיבל לפני 20 שנה חברה כושלת וידע לנתב אותה לשני מקומות שהצילו אותה - לנישות שבהן יש לה מומחיות (כי הגדולות לא פעלו בנישות) ולפעילות ייצור בחו"ל. טאואר בזכותו היא חברה גלובלית, רווחית, צומחת, עם נוכחות באחד התחומים החשובים בעולם - שבבים.

מניית טאואר זינקה פי 2 מאז פרסום הדוח הקודם, והיא במחיר של יותר מכפול מזה שאינטל רצתה לרכוש את החברה. רכישה שלא יצאה לפועל כי הסינים התנגדו. בהתחלה המשקיעים חששו והמניה ירדה מתחת ל-30 דולר, שנתיים אחרי, הם מאוד מרוצים. 

תחום השבבים מחולק באופן גס לשניים - תחום הייצור ותחום הפיתוח. הפיתוח הוא הקצפת. אנבידיה מפתחת שבבי AI ומוכרת אותם ברווחיות גולמית של מעל 80% כי יש למוצר-לשבב ערך גדול ויתרונות טכנולוגיים. בייצור יש לרוב תחרות גדולה. יש טכנולוגיות ייצור שונות, אבל בסוף מזמין השבב יכול לעשות זאת בכמה מקומות. זאת פעילות שלא אמורה להניב רווחיות גבוהה, סוג של קומודיטי. אבל, על רקע המחסור בשבבים, הרווחיות עלתה בשנים האחרונות. טאואר גם פועלת כאמור בנישות שבהן הרווחיות טובה יותר, ומסתבר שיש בכל זאת הבדלי איכות משמעותיים בין יצרנים שונים. 

חוץ מזה, אלו הסכמים שעוטפים את הלקוח. חברה שרוכשת שבבים מיוחדים שהיא עיצבה וטאואר ייצרה, תמשיך לרכוש את השבבים האלו מטאואר במקביל לגידול בהיקף המכירות שלה, וזה יחלחל לגידול בפעילות טאואר. כלומר כשמארוול שהיא לקוחה מדווחת על גידול במכירות זה יכול לחלחל לטאואר. 

איתי בן זאב. קרדיט: Xאיתי בן זאב. קרדיט: X
דוחות

הבורסה בתל אביב סיימה רבעון חזק: ההכנסות עלו ב־35%, הרווח כמעט הוכפל

הרווח הנקי ברבעון השלישי של 2025 עמד על כ־50 מיליון שקל, עלייה של 92% לעומת התקופה המקבילה; מחזורי המסחר היומיים זינקו לשיא של 3.8 מיליארד שקל; בבורסה נערכים למעבר למסחר בימים שני עד שישי בתחילת 2026

אדיר בן עמי |

הבורסה לניירות ערך בתל אביב הבורסה לניע בתא -0.53%   פרסמה את תוצאותיה הכספיות לרבעון השלישי של 2025, שהסתיים ב־30 בספטמבר. מהנתונים עולה גידול ניכר בהכנסות וברווחיות, על רקע עלייה בהיקף פעילות המסחר ובמחזורי המסחר היומיים.


ההכנסות ברבעון הסתכמו בכ־147.1 מיליון שקל, עלייה של כ־35% לעומת 109 מיליון שקל ברבעון המקביל ב־2024. עיקר העלייה נבע מגידול בהכנסות מעמלות מסחר וסליקה ומשירותי מסלקה. העלויות ברבעון גדלו בכ־7% ל־84.5 מיליון שקל, בעיקר בשל עלייה בהוצאות מחשוב, תקשורת ופחת. הרווח הנקי לרבעון עמד על כ־50 מיליון שקל, עלייה של 92% לעומת כ־26 מיליון שקל אשתקד. ה־EBITDA המתואם הסתכם בכ־79.5 מיליון שקל, עלייה של 76% לעומת התקופה המקבילה.

מחזורי המסחר בשוק המניות עלו ברבעון השלישי בכ־88% לעומת התקופה המקבילה, והמחזור היומי הממוצע הגיע לכ־3.8 מיליארד שקל. זהו המחזור היומי הגבוה ביותר שנרשם בבורסה עד כה. מדדי ת"א־35 ות"א־90 עלו בכ־34% וב־32% בהתאמה מתחילת השנה, ומדדי הפיננסים והביטוח רשמו עליות חדות במיוחד של 71% ו־112% בהתאמה.


מבט כולל 

במבט כולל, הכנסות הבורסה בתשעת החודשים הראשונים של השנה הסתכמו בכ־414.2 מיליון שקל' עלייה של 28% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. הרווח הנקי עלה בכ־70% ל־129.4 מיליון שקל, וה־EBITDA המתואם טיפס ל־213 מיליון שקל - עלייה של 53%. הגידול נבע מגידול בהיקף המסחר בכלל השווקים ומהמשך התרחבות פעילות הסליקה והמסלקה. במקביל נרשמה עלייה של 60% בהוצאות המסים, שהגיעה לכ־39.5 מיליון שקל, כתוצאה מהעלייה ברווח לפני מס.

בשוק ההנפקות הראשוניות לציבור גויסו ב־9 החודשים הראשונים של השנה כ־3.8 מיליארד שקל על ידי 17 חברות חדשות, לעומת גיוסים של 0.8 מיליארד שקל בלבד על ידי 5 חברות בתקופה המקבילה ב־2024. בשוק האג"ח הקונצרני גויסו כ־148 מיליארד שקל - גידול של כ־70% לעומת התקופה המקבילה אשתקד.