שקלים
צילום: freepik

גיוס של 4 מיליארד שקל בתעשיית הקרנות בספטמבר; לאן הולך הכסף?

הישראליים הכניסו עוד 4 מיליארד שקל לקרנות בחודש ספטמבר והיקף הנכסים טיפס לשיא של 723 מיליארד שקל; הקרנות האקטיביות בלטו עם גיוסי אג"ח מרשימים, הפסיביות המשיכו להציג נטייה לחו"ל והכספיות נותרו תחנה מועדפת לכסף

תמיר חכמוף |
נושאים בכתבה קרנות

אחרי קיץ תנודתי, תעשיית הקרנות מסכמת את ספטמבר עם גיוסים נטו של כ-4 מיליארד שקל, קצב חיובי על רקע מימושים ואי ודאות בשוקי ההון. היקף הנכסים המנוהל קפץ בסוף החודש לכ-723.2 מיליארד שקל לעומת 708 מיליארד באוגוסט, כאשר כ-11 מיליארד שקל הגיעו מעליות ערך בשווקים וכ-4 מיליארד מהזרמות חדשות. בסיכום תשפ"ה כולה, הגיוסים נטו הסתכמו בכ-77 מיליארד שקל, לצד תוספת שווי נכסים של יותר מ-80 מיליארד, שנה חזקה מאוד לענף, כך עולה מהסקירה של נאור כהן, מנהל קשרי יועצים במיטב בית השקעות.

במבט על השווקים: בארה"ב נרשמו עליות נאות, ה-S&P500 הוסיף 3.5%, נאסד"ק 5.6% ודאו ג'ונס 1.9%. באירופה נותר הדאקס כמעט ללא שינוי, וביפן הניקיי זינק ביותר מ-5%. בישראל, לאחר ירידות מוקדמות, קניות סוף חודש החזירו את המדדים המרכזיים לעליות חדות, ת"א 35 קפץ 4.7%, ת"א 125 עלה 4.3% ות"א 90 הוסיף 2.8%. גם באג"ח המקומי נרשמה מגמה חיובית: הממשלתיות עלו כ-0.8% והקונצרניות כ-0.6%.



כניסת ויציאת כספים בתעשיית הקרנות מתחילת השנה במיליוני שקלים


האקטיביות חוזרות להוביל


הקרנות האקטיביות המסורתיות רשמו חודש חזק עם גיוסים של כ-1.8 מיליארד שקל. בלטה קטגוריית אג"ח כללי עם כ-760 מיליון שקל, מיד אחריה אג"ח מדינה עם כ-640 מיליון. גם מניות בחו"ל הציגו גיוסים של כ-240 מיליון שקל, בעוד מניות בישראל פדו כ-80 מיליון בלבד, האטה בפדיונות אך עדיין נטייה שלילית.

הכספיות נותרות עוגן מרכזי


הקרנות הכספיות המשיכו למשוך כספים בספטמבר עם כ-1.75 מיליארד שקל, בעיקר בקרנות שקליות (כ-1.55 מיליארד). הקצב אמנם מתון יותר מהחודשים החזקים של השנה, אך היקף הגיוסים הכולל בתשפ"ה עומד כבר על כ-29 מיליארד שקל, עדות לכך שמשקיעים רבים עדיין מעדיפים "לחנות" במקום סולידי עם תשואה עדיפה על עו"ש ופקדונות.

הפסיביות: מעבר לחו"ל


הקרנות הפסיביות סיכמו את ספטמבר עם גיוס כולל של כ-450 מיליון שקל. הקרנות המחקות נהנו מגיוס של כ-750 מיליון, כמעט כולו לקרנות מניות בחו"ל שעמד על כ-730 מיליון שקל, בעוד קרנות הסל פדו כ-300 מיליון שקל. הכיוון ברור: יציאה של כ-1.4 מיליארד שקל ממניות בישראל לעומת רכישות של כ-1.75 מיליארד במניות זרות.


בשורה התחתונה

הכסף ממשיך לזרום לתעשיית הקרנות בקצב גבוה, אבל מתחת לפני השטח נרשמים שינויים משמעותיים. אחרי ראלי חד במניות המקומיות מתחילת השנה, יותר משקיעים מעבירים כספים לחו"ל, ייתכן מתוך תחושת מיצוי בשוק המקומי ורצון לפיזור סיכונים והזדמנויות גלובליות. במקביל, הקרנות הכספיות נשארות אלטרנטיבה מועדפת לחניה זמנית של הון, גם אם קצב ההצטרפות נרגע מעט לנוכח ציפיות להורדת ריבית. והגיוסים הגבוהים באג"ח, מדינה וכללי, משתלבים בגל הרכישות של המוסדיים ומסמנים את המשך הביקוש לנכסים סולידיים בתקופה של תנודתיות ואי ודאות.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
ירידות עליות בשווקים
צילום: דאלי

רמז עבה לסיום העליות בבורסה

האם השוק כבר מגלם את עסקת החטופים והסכם הפסקת האש? מה קורה כעת במסחר שעשוי להעיד על אדי הדלק האחרונים לעליות?

מנדי הניג |

השוק מתומחר גבוה. לא מאוד יקר, אבל הבורסה שלנו במכפיל רווח מייצג גבוה ממכפילי הרווח של חלק גדול ממדינות אירופה. השוק שלנו גבוה כי יש עדר גדול ואינטרסים גדולים של מובילי העדר שמניעים ומתדלקים את העליות. עדר זו תופעה פסיכולוגית מסוכנת. מגלים את הסיכון רק בירידות. בזמן של עליות זה win-win וכולם דוהרים מאושרים. לא תמצאו עכשיו מנהל השקעות בכיר שלא יגיד לתקשורת כמה הוא אופטימי. אולי בודדים יעידו שצריך גם להיזהר, וזה בדיוק הזמן להיזהר. הרחבה חשובה - למה משקיעים מתנהגים כמו עדר - והמחיר שאנו משלמים על כך

גופים מוסדיים, חשוב להזכיר, הם לא אנשים שמשקיעים את הכסף הפרטי שלהם. ההפסדים ככל שיהיו לא משפיעים עליהם. זה הכסף שלכם, הם מנהלים לכם את הכסף בתמורה לדמי ניהול (גבוהים בממוצע בכ-60%-80% מדמי הניהול בארה"ב). הם רוצים כמה שיותר כסף וכמה שיותר עליות כי דמי הניהול יגדלו, ואז השכר והבונוסים שלהם יעלו. וככה השוק המקומי פשוט טס בשנה האחרונה על רקע סנטימנט חיובי, הצלחות ישראליות בחזיתות השונות ותקווה. 

התקווה היא הדבר הכי חשוב. אנחנו מקווים, מייחלים, רוצים בהחזרת החטופים וסיום המלחמה, וכשזה מתקרב אנחנו מתמלאים באופטימיות. כל פעם מחדש כשהחלו שיחות השוק עלה. האופטימיות יוצרת מצב רוח טוב, צריכה מכל הבחינות - גם צריכה של מניות כשלזה מצטרפת האופטימיות של הכלכלה ושל היום שאחרי עם שלום במזרח התיכון וזה בהחלט תרחיש אפשרי.  

כל פעם מחדש נשברו שיאים בבורסה המקומית שלנו. כאשר היו תקוות הבורסה עלתה. כאשר התקווה התמוססה, חששו לצאת מהשוק כי הרי בסוף ננצח, בסוף יחזרו החטופים. אבל כאשר יקרה הדבר האמיתי יכול להיות שזה יהיה דווקא הסימן להיפוך המגמה. למה נקווה אז? מה יהיה ביום שאחרי? האם לא נתבוסס במלחמה הפנימית, בבחירות, במשברים פנימיים ובמחלוקות? זוכרים מה היה לפני 7 באוקטובר? זוכרים את ההפגנות והמחאות והמלחמה הפנימית בין שני חלקי העם? 

יכול להיות שהשמחה, הסנטימנט החיובי, הצהלות יהיו כאלו שיהיה דלק להמשך העליות בשוק. אין ספק לאף אחד שאירוע כזה הוא הרבה מעבר לכל אירוע כלכלי רגיל, אירוע פוליטי. אין גם ספק שמצב רוח משפיע על הכלכלה ועל הבורסה באופן מאוד חזק. אבל מה יקרה כשנחזור לשגרה. אם תהיה תקווה - תקווה לשלום אזורי, תקווה לשגשוג כלכלי מרשים, הכלכלה והבורסה צפויות לשגשג. אבל בהינתן כל התרחישים, יכול להיות שביום שאחרי אנחנו נפעל לפי - "קנה בשמועות - מכור בידיעה". ביום שאחרי נביט קדימה וניזכר איך נראתה ישראל בשגרה - מלחמה על בחירת השופטים לעליון, מלחמה בין שופטי עליון לשר מפשטים, הפגנות ומחאות. הלוואי שלא נחזור לזה, למדנו לקח גדול על החשיבות באחדות. אבל, משקיעים צריכים להפנים שיש סיכונים. 

דן וינטרניץ, ראש תחום ניהול התיקים, אושן יצירה בית השקעותדן וינטרניץ, ראש תחום ניהול התיקים, אושן יצירה בית השקעות

מניה על הכוונת: ההזדמנות של ברן - מהערבה לסוואנה

ברן נכנסת לעידן חדש: אחרי שנים של פעילות הנדסית בעיקר בישראל, החברה מציגה צבר הזמנות מתרחב, עסקת ענק באפריקה ורווחיות במגמת עלייה המסע שלה מחבר בין חול, מים ורוח - האם היא הזדמנות?

דן וינטרניץ |
נושאים בכתבה ברן אושן

לאחרונה הח'ותים מתימן סימנו את "שדה התעופה על שם אילן ואסף רמון" כיעד מרכזי לתקיפות הטילים שלהם. יש חברה אחת שמכירה מקרוב מאוד את היעד המדובר- חברת ברן.

קבוצת ברן פועלת כבר 46 שנה כחברת הנדסה מובילה בישראל, המציעה פתרונות מלאים לפרויקטים הנדסיים – תכנון, ניהול, הקמה ותפעול. ובין היתר הייתה אחראית לפרויקט של "שדה התעופה אילן ואסף רמון" שבערבה. לצד זה החברה פועלת במגוון תחומים הנדסיים ופרויקטים מורכבים, ביניהם תשתיות לאומיות, תעשייה וייצור מים, נכסים נדל"ן, תקשורת וטכנולוגיה, ואנרגיה / גז.

קבוצת ברן שואפת להיות מומחית בפתרונות הנדסיים רבend-to-end") - מעניקה שירותים מהשלבים הראשוניים של בדיקת תכנות ותכנון, דרך רכש, ניהול וביצוע, ועד הפעלה, פיקוח ואפילו שירותי תחזוקה בהיקף מסוים.

לחברה יכולת לבצע פרויקטים במתכונות כמו EPC, EPCM, KeyTurn וכו׳ - מה שמאפשר ללקוח אחד לקבל את רוב הדרישות מהחברה ולצמצם צורך ליבוא שירותים חיצוניים.

ניסיון רחב וותק בינלאומי - ברן פעילה בישראל וגם בחו"ל (אפריקה, אירופה וכו׳) עם פרויקטים גדולים. הניסיון שמאפשר לה להתמודד עם אתגרים פרויקטים שונים: רגולציות חוץ ישראליות, תכנון מגוון, תנאי סביבה משתנים, דרישות טכניות מגוונות. זה מוסיף אמינות מול לקוחות שמחפשים שותף שיכול “להרים” פרויקט לא רק בארץ.