דמיינו את המצב הבא - חברה שמוכרת ציוד לסטארטאפ קטן שיכולת התשלום שלו בספק. היא רושמת את ההכנסות בעסקה, וכשמגיע יום התשלום ואכן ללקוח אין אפשרות לשלם היא נותנת לו גרייס של עוד 3 חודשים. מגיעים לתאריך החדש ושוב יש גרייס. בינתיים יש הכנסה בספרים, אבל היא לא באמת הכנסה.

דמיינו מצב של אותה מכירה בדיוק ובמקום לקבל מזומנים, המוכרת מקבלת מניות - 2% מהסטארט אפ. יש הכנסה, אבל אם הסטארטאפ לא יצליח, הלכה ההשקעה ו"הלכה ההכנסה". העסקאות האלו הן עסקאות בספק והן צפות על פני השטח כאשר מתחילה בועה. יש מוטיבציה מאוד גדולה להגדיל את המכירות, אך לצד השני אין תמיד את היכולת הפיננסית והדרך היא לעשות עסקאות סיבוביות. זה קרה בבועת הדוט.קום. נתנו אשראי ענק לסילקים (חברות תקשורת חדשות) שקמו כדי לספק אינטרנט לקהל, אבל הן לא היו רווחיות, והמכירות אליהן לא היו אמיתיות. 

עכשיו יש הבדל גדול - רוב ענקיות הטכנולוגיה במשחק של ה-AI ויש להן רווחים עצומים. ועדיין - נעשות עסקאות סיבוביות כדי לאפשר מכירות. כש-OpenAI קונה שבבים מ-AMD בעשרות מיליארדים ונותנת לה מניות במחיר סמלי במיליארדים, זו עסקה סיבובית. AMD תדווח על מכירות ענק, אבל חלק מהתשלום הוא במניות, כך שבפועל היקף העסקה נמוך יותר. כשאנבידיה משקיעה ב-OpenAI שהיא לקוחה שלה יש כאן עסקה סיבובית - מה כאן העסקה השוטפת-תפעולית ומה העסקה ההונית? איך אפשר להפריד בינהם. ויש כאלו כבר הרבה שמעידות על כך שהחברות האלו פונות גם למישור ההוני כדי להגדיל מכירות - אנבידיה בראש.  

לפי דיווח של בלומברג, אנבידיה תשקיע עד שני מיליארד דולר בעסקה עם חברת הבינה המלאכותית xAI של אילון מאסק, במסגרת סבב גיוס שמגיע לשווי של עשרים מיליארד דולר.

• אנבידיה מאבדת גובה - איך העסקה של AMD תשפיע עליה?
• כמה מס משלמת אנבידיה בישראל?
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

המימון ישמש לרכישת מאות אלפי שבבים מתקדמים של אנבידיה\  אך בניגוד לעסקאות רגילות, כאן אנבידיה גם שותפה למימון ההקמה. מדובר במבנה פיננסי חדש, שעשוי להפוך לתבנית לשיתופי פעולה עתידיים בתחום.

איך העסקה בנויה?

הסכום הכולל של העסקה עומד על כ-20 מיליארד דולר, והוא מחולק לשני חלקים: כ-7.5 מיליארד דולר יוזרמו כהשקעת הון, כולל כ-2 מיליארד מכספי אנבידיה עצמה. כ-12.5 מיליארד דולר יגויסו כחוב, דרך קרן ייעודית שתוקם למטרה זו.

הקרן תקנה את השבבים ותשכיר אותם ל-xAI למשך חמש שנים, במרכז הנתונים Colossus 2 שמוקם בעיר ממפיס. בנוסף לאנבידיה, שותפות בעסקה גם חברות השקעה כמו אפולו גלובל מנג'מנט, בלקסטון וענקיות אחרות.

• הזהב בשיא היסטורי: חצה לראשונה 4,000 דולר לאונקיה
• אסיה במגמה מעורבת, עליות קלות בחוזים והזהב בשיא חדש
• תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
• אילון מאסק מפיל את מניית נטפליקס

מה מיוחד בעסקה?

אנבידיה לא רק מוכרת שבבים, היא הופכת גם למממנת עסקאות שבבים והקמת תשתיות בינה מלאכותית. במקום להמתין ללקוח שיזמין, היא עוזרת לו לממן את הפרויקט ובכך מקצרת את הדרך, אבל זה יכול להיות גם דחיפת מכירות. .

xAI, שהוקמה בשנת 2023, הפכה לאחת השחקניות המרכזיות בשוק. מאסק הצהיר כי בכוונתו לפתח מערכות בינה מלאכותית כללית, כזו שתוכל לבצע מגוון רחב של משימות. החברה כבר גייסה עשרה מיליארד דולר מתחילת השנה, אך לפי הדיווחים היא צורכת כמיליארד דולר בחודש.

העסקה הזו מתרחשת על רקע מרוץ בתעשיית הבינה המלאכותית להקמת תשתיות:

מטא (הבעלים של פייסבוק ואינסטגרם) גייסה עשרים ותשעה מיליארד דולר עבור מרכזי נתונים. אורקל גייסה שלושים ושמונה מיליארד דולר להרחבת תשתית הענן שלה. השבוע AMD הודיעה על הסכם רב-שנתי עם OpenAI לאספקת שבבים מתקדמים.

שוק הבינה המלאכותית דורש עוצמת חישוב רבה, ולשם כך נבנים מרכזי נתונים בקנה בגודל של ערים קטנות.