משקיעים או לוקחים הלוואה? ירידת המדד תשנה לכם את התמונה
בעוד השוק מתמחר אינפלציה של כ־2.5%, בבנק דיסקונט צופים מדד של 1.8% בלבד - פער שנשמע קטן, אך עשוי להפוך את ההשקעות וההלוואות שאתם בוחרים לפחות משתלמות משחשבתם; מה ההשפעות במידה והתחזית תתממש?
בעוד תחזית הקונצנזוס בישראל מצביעה על אינפלציה של כ־2.5% בשנה הקרובה, תחזית הנחשבת לבסיסית הן בקרב בנקים והן לפי תמחור השוק, דווקא בבנק דיסקונט מציגים תמונה שונה. שמואל קצביאן, אסטרטג השווקים של הבנק, מעריך כי קצב האינפלציה יתמתן ל־1.8% בלבד במהלך השנה הקרובה- "תחזית האינפלציה שלנו שנה קדימה עומדת על כ-1.8%, נמוך מתמחור שוק ה-OTC", כתב שמואל קצביאן. מדובר בתחזית חריגה ביחס לשוק, אך כזו שכדאי להכיר, משום שאם תתממש, ההשפעות על החסכונות, על תיקי ההשקעות ועל הלוואות במשק עשויות להיות משמעותיות.
שוק האג"ח מתמחר את תחזית הקונצנזוס, כלומר צמודות המדד מתומחרות כך שאם האינפלציה בפועל תעמוד על 2.5%, הן יניבו תשואה דומה לזו של האג"ח השקליות. אבל אם האינפלציה תהיה נמוכה יותר, כמו בתחזית של דיסקונט הרי שהמשקיעים
באג"ח שקליות יקבלו תשואה גבוהה יותר.
שוק האג"ח מתמחר כיום תרחיש של אינפלציה בטווח של 2.1%-2.5%, ולכן משווה את התשואה של אג"ח צמודות מדד לזו של אג"ח שקליות כך שבמקרה של אינפלציה בקונצנזוס, התשואות יתיישרו. אולם ברגע שהמדד בפועל יהיה
נמוך מהציפיות, התשואה הריאלית של האפיק הצמוד תרד, והאפיק השקלי יהפוך לעדיף. נתוני השוק הנוכחיים ממחישים זאת היטב: אג"ח ממשלתית שקלית מסדרה 0928, בעלת מח"מ של 2.17 שנים, נסחרת בתשואה לפדיון של 4.26% ברוטו. לעומתה, אג"ח צמודת מדד מסדרה 1151, עם מח"מ דומה של
1.94 שנים, נסחרת בתשואה ריאלית של 2.2%.
המשמעות היא שהשוק מתמחר אינפלציה של כ־2.06% לשנה, פער ציפיות שאינו נראה חריג בפני עצמו. אבל אם התחזית של דיסקונט אכן תתממש, והאינפלציה בפועל תהיה רק 1.8%, הרי שהתשואה האפקטיבית של האג"ח הצמודה
תהיה כ־3.99% - נמוכה משמעותית מזו של האפיק השקלי. במקרה כזה, לא רק שהתשואה של השק"לית עדיפה, אלא היא גם פחות רגישה לתנודתיות במדדים החודשיים, מה שמעניק לה יתרון חשוב בתקופה של חוסר ודאות כלכלית וביטחונית.
- הונאה או רשלנות? התיקון המזעזע בנתוני התעסוקה שגורם למשבר אמון חריף
- פעם נוספת: הריבית בארה״ב נותרה על 4.5%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כשהמדד נמוך, זו הזדמנות גם ללווים
התחזית הנמוכה לאינפלציה רלוונטית לא רק למשקיעים, אלא גם למי שלוקח היום הלוואה. שוק האשראי מציע כיום מסלולים בריבית קבועה שקלית, שנעים סביב 5.5% לשנה, מול הלוואות צמודות מדד המוצעות לרוב סביב 2.8% בתוספת מדד. אם המדד אכן יעמוד על 2.5%, הפער בין שתי האפשרויות כמעט מתאפס, אך אם התחזית של דיסקונט תתברר כמדויקת והאינפלציה תהיה 1.8%, העלות הכוללת של ההלוואה הצמודה תעמוד על 4.6% בלבד. המשמעות היא שייתכן שהלוואה צמודת מדד היא דווקא הזולה יותר, למרות שהציבור בדרך כלל נוטה לחשוש ממנה.
כמובן, התחזית של קצביאן אינה ודאית, והיא סותרת את עמדת רוב השוק. כל שינוי בתנאים הגיאופוליטיים, במחירי האנרגיה או במדיניות הריבית של בנק ישראל, עלול לשנות את תמונת האינפלציה בפועל. עם זאת, מי שמבין את פערי התמחור בין מה שהשוק מתמחר כיום לבין האפשרות
הסבירה למדד נמוך מהתחזיות, יכול לפעול בהתאם, ולמקסם את הרווח (או לצמצם את ההפסד).
תחזיות חריגות כמו זו של קצביאן מזכירות כי השוק אינו תמיד מדויק, ולעיתים דווקא מי שמזהה סטייה מהקונצנזוס יכול לייצר יתרון. אם אכן נקבל מדד נמוך מהצפוי,
העדפה ברורה לאפיק השקלי צפויה להצדיק את עצמה, גם ברמת האג"ח וגם ברמת האשראי. לווים ייהנו מהחזר חודשי נמוך יותר במסלול צמוד, ומשקיעים יפיקו יותר תשואה מהשקעה שקלית. אך חשוב לזכור שכל החלטה כלכלית, גם השקעה וגם נטילת הלוואה מחייבת התאמה אישית לרמת הסיכון, אופק
ההשקעה, ויכולת ההתמודדות עם שינויים במדדים ובציפיות השוק.
שוק האג"ח רותח, רואים סימנים של בועה?
המוסדיים שוחים בעודפי נזילות והחברות מנצלות את זה ומגייסות מיליארדים; כשהכסף קל הריביות הופכות נמוכות, וזה בדיוק המקום שבו מתחילות להתעורר שאלות אם לא מדובר במבוא לבועה.
בתקופה האחרונה מורגשת בשוק המקומי תופעה שקשה להתעלם ממנה: גל גיוסי חוב בהיקפים משמעותיים, שכולל בעיקר חברות נדל"ן, קטנות כגדולות, אשר מצליחות לגייס סכומים עצומים, ובקלות. המגמה הזו התחזקה בשבוע שעבר שנמשך גם אל תוך השבוע הנוכחי, כאשר בתוך שבוע אחד בלבד גויסו בשוק המקומי כ-6.7 מיליארד שקלים באג"ח, כשחברות הנדל"ן לבדן אחראיות על יותר מ-5 מיליארד שקל.
לשם השוואה, מדובר בעשירית מכל מה שגויס בשוק הקונצרני במחצית הראשונה של השנה (מדובר בשבוע אחד בלבד כן?), שעמדה בעצמה על שיא של 70.5 מיליארד שקלים.
זה קורה בעיקר כי יש הרבה מאוד כסף שמחפש לאן ללכת, בעיקר אצל המוסדיים. כבר כתבנו לא מעט על התיאבון שלא רואה שובע בשבועות האחרונים, כאשר כל הקצאה או מכירה של מניות מטעם בעלי עניין מלווה בביקושים חזקים מצד המוסדיים. בנוסף, אחרי העליות החדות שנרשמו בשוק המניות
מתחילת השנה ובמיוחד בשבועיים האחרונים, לא מעט משקיעים פרטיים בחרו לחזור לשוק המקומי על חשבון השקעות בחו"ל, וייתכן שגם להוריד קצת את רמות הסיכון שלהם. הכסף זורם בין היתר לקרנות עם פרופיל סולידי יותר, שבנויות בעיקר על אג"ח, דרך הגופים המוסדיים, הפנסיות, הגמל
וההשתלמות, שהיו חייבים לקנות בשוק ולמצוא אפיק השקעה יציב ומיידי. זה מצטרף למגמה רחבה יותר של חזרת השקעות לישראל מצד המשקיעים הזרים, בין היתר על רקע התחזקות השקל מול הדולר והיורו, ומבט מחודש על שוק האג"ח המקומי כבטוח יותר ברקע ירידת פרמיית הסיכון.
שבוע שובר שיאים
בשבוע האחרון זה בלט במיוחד בקרב חברות נדל"ן. קבוצת עזריאלי הובילה את המגמה עם הרחבה של סדרת אג"ח ט', שבה ביקשה לגייס 1.8 מיליארד שקל וזכתה לביקושים של לא פחות מ-3.4 מיליארד. ביג גייסה כמעט 580 מיליון שקל בשתי סדרות חדשות (כ"ב וכ"ג)
בריביות נמוכות יחסית, סביב 2.74%-2.78% צמוד למדד כאשר קיבלה ביקוש של כ-1.4 מיליארד שקל. ישרס גייסה 550 מיליון שקל דרך סדרה י"ט, אשטרום נכנסה לתמונה עם גיוס של כחצי מיליארד שקל, ואדגר הוסיפה 220 מיליון שקל נוספים.
- משקיעים או לוקחים הלוואה? ירידת המדד תשנה לכם את התמונה
- אגד קרנות: איך זה פועל והאם זה עדיף על קרנות מעורבות? מיהו האגד הטוב ביותר?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אבל לא רק הגדולות. גם חברות נדל"ן מניב קטנות יותר גייסו סכומים משמעותיים. נתנאל מניבים, שבשלב מסוים בשנה שעברה נסחרה בשווי של כ-60 מיליון שקל בלבד, השלימה גיוס של 220 מיליון שקל בהנפקה שזכתה לביקושים של פי שלושה מהסכום. הריבית שם עמדה על כ-3.4% צמוד
למדד. קבוצת גבאי, שהנפקתה נחשבת כהכנה לכניסה רחבה יותר לשוק ההון, גייסה 150 מיליון שקל באג"ח בריבית גבוהה יחסית של 7.35%. גם חברות חדשות לגמרי, כמו ג'י טי נדל"ן של גבריאל טרבלסי, הצליחו לגייס 130 מיליון שקל בריבית של 3.4% צמוד.
