משקיעים או לוקחים הלוואה? ירידת המדד תשנה לכם את התמונה
בעוד השוק מתמחר אינפלציה של כ־2.5%, בבנק דיסקונט צופים מדד של 1.8% בלבד - פער שנשמע קטן, אך עשוי להפוך את ההשקעות וההלוואות שאתם בוחרים לפחות משתלמות משחשבתם; מה ההשפעות במידה והתחזית תתממש?
בעוד תחזית הקונצנזוס בישראל מצביעה על אינפלציה של כ־2.5% בשנה הקרובה, תחזית הנחשבת לבסיסית הן בקרב בנקים והן לפי תמחור השוק, דווקא בבנק דיסקונט מציגים תמונה שונה. שמואל קצביאן, אסטרטג השווקים של הבנק, מעריך כי קצב האינפלציה יתמתן ל־1.8% בלבד במהלך השנה הקרובה- "תחזית האינפלציה שלנו שנה קדימה עומדת על כ-1.8%, נמוך מתמחור שוק ה-OTC", כתב שמואל קצביאן. מדובר בתחזית חריגה ביחס לשוק, אך כזו שכדאי להכיר, משום שאם תתממש, ההשפעות על החסכונות, על תיקי ההשקעות ועל הלוואות במשק עשויות להיות משמעותיות.
שוק האג"ח מתמחר את תחזית הקונצנזוס, כלומר צמודות המדד מתומחרות כך שאם האינפלציה בפועל תעמוד על 2.5%, הן יניבו תשואה דומה לזו של האג"ח השקליות. אבל אם האינפלציה תהיה נמוכה יותר, כמו בתחזית של דיסקונט הרי שהמשקיעים
באג"ח שקליות יקבלו תשואה גבוהה יותר.
שוק האג"ח מתמחר כיום תרחיש של אינפלציה בטווח של 2.1%-2.5%, ולכן משווה את התשואה של אג"ח צמודות מדד לזו של אג"ח שקליות כך שבמקרה של אינפלציה בקונצנזוס, התשואות יתיישרו. אולם ברגע שהמדד בפועל יהיה
נמוך מהציפיות, התשואה הריאלית של האפיק הצמוד תרד, והאפיק השקלי יהפוך לעדיף. נתוני השוק הנוכחיים ממחישים זאת היטב: אג"ח ממשלתית שקלית מסדרה 0928, בעלת מח"מ של 2.17 שנים, נסחרת בתשואה לפדיון של 4.26% ברוטו. לעומתה, אג"ח צמודת מדד מסדרה 1151, עם מח"מ דומה של
1.94 שנים, נסחרת בתשואה ריאלית של 2.2%.
המשמעות היא שהשוק מתמחר אינפלציה של כ־2.06% לשנה, פער ציפיות שאינו נראה חריג בפני עצמו. אבל אם התחזית של דיסקונט אכן תתממש, והאינפלציה בפועל תהיה רק 1.8%, הרי שהתשואה האפקטיבית של האג"ח הצמודה
תהיה כ־3.99% - נמוכה משמעותית מזו של האפיק השקלי. במקרה כזה, לא רק שהתשואה של השק"לית עדיפה, אלא היא גם פחות רגישה לתנודתיות במדדים החודשיים, מה שמעניק לה יתרון חשוב בתקופה של חוסר ודאות כלכלית וביטחונית.
- ארה"ב תיכנס לעימות? כך זה עשוי להשפיע על השווקים
- האינפלציה יורדת? ככה זה משפיע על החסכונות וההלוואות שלכם
כשהמדד נמוך, זו הזדמנות גם ללווים
התחזית הנמוכה לאינפלציה רלוונטית לא רק למשקיעים, אלא גם למי שלוקח היום הלוואה. שוק האשראי מציע כיום מסלולים בריבית קבועה שקלית, שנעים סביב 5.5% לשנה, מול הלוואות צמודות מדד המוצעות לרוב סביב 2.8% בתוספת מדד. אם המדד אכן יעמוד על 2.5%, הפער בין שתי האפשרויות כמעט מתאפס, אך אם התחזית של דיסקונט תתברר כמדויקת והאינפלציה תהיה 1.8%, העלות הכוללת של ההלוואה הצמודה תעמוד על 4.6% בלבד. המשמעות היא שייתכן שהלוואה צמודת מדד היא דווקא הזולה יותר, למרות שהציבור בדרך כלל נוטה לחשוש ממנה.
כמובן, התחזית של קצביאן אינה ודאית, והיא סותרת את עמדת רוב השוק. כל שינוי בתנאים הגיאופוליטיים, במחירי האנרגיה או במדיניות הריבית של בנק ישראל, עלול לשנות את תמונת האינפלציה בפועל. עם זאת, מי שמבין את פערי התמחור בין מה שהשוק מתמחר כיום לבין האפשרות
הסבירה למדד נמוך מהתחזיות, יכול לפעול בהתאם, ולמקסם את הרווח (או לצמצם את ההפסד).
תחזיות חריגות כמו זו של קצביאן מזכירות כי השוק אינו תמיד מדויק, ולעיתים דווקא מי שמזהה סטייה מהקונצנזוס יכול לייצר יתרון. אם אכן נקבל מדד נמוך מהצפוי,
העדפה ברורה לאפיק השקלי צפויה להצדיק את עצמה, גם ברמת האג"ח וגם ברמת האשראי. לווים ייהנו מהחזר חודשי נמוך יותר במסלול צמוד, ומשקיעים יפיקו יותר תשואה מהשקעה שקלית. אך חשוב לזכור שכל החלטה כלכלית, גם השקעה וגם נטילת הלוואה מחייבת התאמה אישית לרמת הסיכון, אופק
ההשקעה, ויכולת ההתמודדות עם שינויים במדדים ובציפיות השוק.
