עקב עם כלביא: ירידה של 16.6% בתגמולי הגז הטבעי והמחצבים
ההכנסות במחצית הראשונה הסתכמו בכ-980 מיליון שקל, כך עולה מנתונים שפרסם משרד האנרגיה היום. הירידה המשמעותית ביותר נרשמה במאגר - 24% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. מלבד הלחימה מול איראן, שבמהלכה נעצרה העבודה בקידוחים, סיבות נוספת לירידה היו עבודות תחזוקה שבוצעו במאגרים במאי וירידה בשער החליפין של הדולר
ההכנסות מתמלוגי גז טבעי, מחצבים ואגרות הסתכמו במחצית הראשונה של 2025 בכ-980 מיליון שקל. כך עולה מנתונים שפרסם היום אגף תמלוגים, חשבונאות וכלכלה במשרד האנרגיה והתשתיות. על פי הודעת המשרד, ההכנסות, שרובן מתמלוגי גז טבעי, מדגישות את תרומתו האסטרטגית של משק האנרגיה לחוסן הכלכלי והלאומי של מדינת ישראל. מדובר בירידה של כ-16.6% לעומת ההכנסות במחצית הראשונה של 2024, שהסתכמו ב-1.175 מיליארד שקל. הירידה בהכנסות בחציון הראשון של השנה ביחס לתקופה המקבילה אשתקד נובעת מירידה בכמויות ההפקה במאגרי לוויתן וכריש, בשל הפסקת ההפקה במאגרים במבצע עם כלביא, וכן מעבודות תחזוקה שהתבצעו במאגרים במאי.
עיקר ההכנסות במחצית הזו הגיעו, כאמור, מתמלוגי הגז הטבעי, שהסתכמו בכ-967 מיליון שקל - ירידה של כ-14.6% לעומת התקופה המקבילה בשנה שעברה. הירידה בהכנסות מתמלוגים נבעה מירידה בכמות ההפקה של גז טבעי, ירידה בכמויות ההפקה של נוזלים הידרוקרבוניים, וכן עקב ירידה בשער החליפין של הדולר. סך ההכנסות מתמלוגים שמקורם ביצוא הסתכמו בכ-557 מיליון שקל (כ-57.55% מסך התמלוגים).
סך התמלוגים שנגבו ממאגר לוויתן הסתכמו בכ-409 מיליון שקל מהפקה של כ-5.05 BCM - סכום המשקף ירידה של כ-18.8% לעומת ההכנסות מתמלוגי לוויתן במחצית המקבילה אשתקד. סך התמלוגים שנגבו ממאגר תמר הסתכמו בכ-370 מיליון שקל מהפקה של כ-5.19 BCM - סכום המשקף ירידה של כ-3.2% לעומת ההכנסות מתמלוגי תמר בתקופה המקבילה אשתקד. סך התמלוגים שנגבו ממאגר כריש הסתכמו בכ-189 מיליון שקל מהפקה של כ-2.49 BCM גז טבעי וכ-1,390 אלף חביות נוזלים הידרוקרבוניים - סכום המשקף ירידה של כ-23.9% לעומת ההכנסות מתמלוגי כריש בתקופה המקבילה אשתקד.
במחצית הראשונה של השנה הנוכחית נרשמו הכנסות מתמלוגי מחצבים בסכום כולל של כ-10.3 מיליון שקל - ירידה של כ-61.6% לעומת התקופה המקבילה אשתקד, וזאת בעקבות ירידה משמעותית בכמויות ההפקה וירידה בשווי המחצב הגולמי. בנוסף, נרשמו הכנסות של כ-2.6 מיליון שקל מאגרות גז טבעי נפט ומחצבים.
- עשור למתווה הגז: ישראל ביססה עצמה כמעצמת אנרגיה אזורית
- עמק המעיינות ובית שאן מתחברים לגז הטבעי
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
באגף תמלוגים, חשבונאות וכלכלה במשרד האנרגיה והתשתיות מעריכים כי ההכנסות מתמלוגים ואגרות ל-2025 כולה יסתכמו ביותר מ-2 מיליארד שקל. במשרד האנרגיה והתשתיות מציינים כי הכנסות המדינה ממשאבי הגז הטבעי מורכבות משלושה גורמים: הראשון, תמלוגים בשיעור של כ-12.5% הנקבעים על פי חוק הנפט מרגע תחילת ההפקה במאגר. הניהול הגבייה והבקרה על התמלוגים מתבצע באגף התמלוגים במשרד האנרגיה והתשתיות, והכספים מועברים ישירות לקופת המדינה; השני, מס חברות (מס הכנסה) בשיעור של 23% מהרווח, הנקבע על פי פקודת מס הכנסה ומנוהל על ידי רשות המסים. גם הוא מועבר ישירות לקופת המדינה; השלישי, מס רווחים ממשאבי טבע (מס שישינסקי), בשיעור של 20%-46.8% לאחר החזר השקעה של 150%. מדובר במס מיוחד שנקבע בעקבות דו"ח ועדת ששינסקי, המנוהל על ידי רשות המסים ומועבר לקרן ייעודית המוכרת בשם הקרן לאזרחי ישראל, בניהול בנק ישראל. על פי החוק, התשואה מהקרן מועברת לתקציב המדינה למטרות ייחודיות.
שר האנרגיה והתשתיות, אלי כהן, מסר לאחר פרסום הנתונים כי, "למרות האתגרים שעמדו לפתחנו בתקופה האחרונה, מלחמה שבמהלכה הופסקה הפקת הגז באסדות המרכזיות, וכן עבודות תחזוקה נרחבות, הצלחנו לשמור על רצף גבייה משמעותי מתמלוגי הגז לטובת קופת המדינה".
- 1.משה 30/09/2025 14:59הגב לתגובה זוכל הכבוד..אבל למה רציו נמוכה 36 אחוז מהשיא שלה לא יאומן
איך הצליחו ברשות המסים להכניס 20 מיליארד שקל בשנה ולהציל את הקופה?
מה זה חשבונית פיקטיבית, איך הצליחו ברשות המסים לעלות על חשבוניות פיקטיביות ומה צפוי בהמשך?
מלחמה של שנתיים כמעט ולא מורגשת בגירעון של המדינה. יש הורדות דירוג, הציבור מרגיש את העול הכלכלי, הכלכלה פחות צומחת, ועדיין מבחינת הגירעון - הוא נמוך (להרחבה: הגירעון ממשיך להצטמצם: 4.7% מהתוצר באוגוסט). איך מסבירים את "הקסם" הזה? הכנסות גדולות ממסים. אבל, מסים הולכים יחד עם הכנסות - ההכנסות והרווחים של העסקים והציבור בירידה במקרה הרע, קיפאון במקרה הטוב - זה לא אמור להגדיל מסים.
הגידול במסים נובע מפעולות אסטרטגיות ויזומות של רשות המסים בניהולי של שי אהרונוביץ , לצד חקיקה שהגדילה את בסיס המס. החוק על מיסוי רווחים כלואים הוביל לכך שהרווחים חולקו או יחולקו והגדיל את המס על הדיבידנדים. הקפאת מדרגות המס הגדילה את המש השוטף על השכר. היוזמות להגברת בדיקות תשלומי המס והמע"מ, מניבות הכנסות משמעותיות, ונראה שחוד החנית של פעילות רשות המסים היא הפעילות נגד ההון השחור.
הון שחור בהיקף של מאות מיליארדים מסתובב במשק מדי שנה, ופעולה אחת חשובה חיסלה חלק ממנו - פרויקט חשבונית ישראל שקיבל כתף קרה מאוד מרואי החשבון, יועצי המס והשוק כולו, מתברר כחבל הצלה לתקציב השנתי. המתנגדים חששו גם לפרנסה שלהם - הפרויקט מדבר על דיגיטציה מלאה כזו שתקביל חשבונית שמוציא א' עם קבלת חשבונית שמדווח עליה ב'. ככה אי אפשר לזייף, או נכון יותר - קשה יותר לזייף. ככה עולים על חשבוניות פיקטיביות.
חשבונית פיקטיבית היא חשבונית של עסק בכאילו או של עסק אמיתי שנוצר רק כדי לייצר חשבוניות. בדרך הזו מייצרים הוצאות ל"מזמין החשבונית". דמיינו שיש לכם עסק עם הכנסות חודשיות נטו של 300 אלף והוצאות של 100 אלף שקל. יש לכם רווח של 200 אלף שקל. אתם צריכים לשלם על זה מס של 23% - כלומר 46 אלף שקל. אם תקנו חשבונית פיקטיבית של 200 אלף שקל - אתם במצב שאין לכם רווח ואין מס. יתרה מכך, אתם מקבלים את מע"מ התשומות - 36 אלף שקל (18% על 200 אלף שקל). כלומר חשבונית של 200 אלף שקל הניבה לכם 72 אלף שקל.
- נותנים לכם כסף ואתם לא לוקחים - לישראלים מגיע מיליארד שקל בשנה מרשות המס והם מוותרים
- מספרים לכם שיורידו לכם מסים על השכר - זה לא יקרה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המשתמשים בחשבוניות הפיקטיביות היו ארגוני פשע, גופים מפוקפקים וחברות ועסקים אמיתיים שרימו את רשויות המס, ושכך הצליחו לגנוב מהמדינה עשרות מיליארדי שקלים. החשבוניות הפיקטיביות הגיעו לחפי ההערכות ל-100 מיליארד שקל בשנה. לא בכל מצב הזדכו על המס באופן מלא, אבל גם בהערכה שמרנית מדובר על רווח למשתמשים של מעל 30 מיליארד שקל.
השקל חונק את הסטארט-אפים - מה אפשר לעשות?
שערי המטבע הם תמיד כמו נדנדה: תמיד כשצד אחד מרוויח, צד אחר נפגע. כשהשקל מתחזק, כמו שקורה בחודשים האחרונים, היצואנים, בעיקר, מרגישים את ההכבדה. במילים פשוטות הם מקבלים פחות דולרים תמורת השקלים שלהם, ואיתם הם צריכים לשלם לעובדים ולמלאי ברמות מחירים יקרות יותר בהשוואה לפעילות העסקית. בשגרה אפשר לאזן את זה. כשהמגמה היא איטית וסבירה ונעה בטווח הגיוני, קל יותר לגדר את המטבע ולהוריד סיכון. אבל כשהמגמה מתחזקת וגם נמשכת, הכלים הרגילים כבר לא מספיקים.
ראינו את זה טוב בעונת הדוחות האחרונה, כשחברות רבות הצביעו על שער הדולר כסיבה עיקרית להיחלשות התוצאות. על הרקע הזה, ובעיקר לאור ההתחזקות הנוספת של השקל מול המטבע האמריקאי שמתרחש בעקבות התקווה לעסקה בעזה שוחחנו עם ד״ר אדם רויטר, יו״ר חברת חיסונים פיננסיים כדי להבין מה המשמעות המיידית עבור היצואנים, אילו תרחישים יכולים לשנות את התמונה, והאם בכלל אפשר להתכונן לגל הבא.
מה המשמעות המיידית של התחזקות השקל עבור היצואנים?
אני אומר כבר שנים רבות שהיצואנים חייבים לגדר את עצמם. פשוט חייבים לגדר את עצמם. מי שכבר עשה את זה לא נמצא כל כך בלחץ בסיטואציה הנוכחית. זו נקודה מרכזית, שכולם חייבים, באופן עקבי, ושיטתי, לבצע גידורי מטח. זה נכון שבעתיים כשרמת השערים נמצאת בשערים טובים יחסית היסטורית.
עכשיו, מה זה שער שהוא טוב היסטורית? בוא נאמר שיצואן צריך להסתכל על השער הממוצע של נניח השלוש שנים האחרונות ולומר לעצמו, כמו שהצלחתי לחיות בצורה סבירה עד עכשיו, בשלוש שנים האחרונות, אז אני חייב לגדר את עצמו בשער גבוה מהממוצע ויהי מה. זוהי צורת החשיבה שחייבת להיות בקרב היצואנים כדי לא להיכנס להיסטריה במצבים כמו המצב הנוכחי, שהשער יורד ויורד ויורד. ואז מי שלא גידר, ואמנם רבים מהיצואנים מגדרים, אבל מי שלא גידר, נמצא בסיטואציה מאוד בעייתית.
- החשיבות בחיסול אנשי הכספים והמקרה האיראני
- מפחידים אותנו שהאיחוד האירופי יטיל חרם על ישראל – זה לא יקרה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ומי שלא גידר עד עכשיו?
להתחיל לגדר בשער הנוכחי זה אמנם לא
מזהיר, אבל עדיין, מי שלא גידר חייב לצמצם את הסיכונים שלו, לפחות לחצי השנה הקרובה כדי שהסיטאציה לא תחריף עוד יותר עבורו.
