אהרון פרנקל
צילום: אוניברסיטת תל אביב

רווח שעולה על מיליארד שקל - אהרון פרנקל מוכר 10% ממאגר תמר לחברת האנרגיה של אזרבייג'ן

אחרי שמכר מניות בנק לאומי ברווח של 600 מיליון שקל, אהרון פרנקל ממשיך לממש אחזקות – והפעם במאגר הגז תמר. החברה הלאומית של אזרבייג'ן רוכשת 10% מהמאגר - פרנקל הרוויח מעל מיליארד שקל

עמית בר | (11)


אהרון פרנקל ממשיך למכור נכסים ברווח גדול. פרנקל סיכם על עסקת ענק חדשה, שבה הוא מוכר מחצית מהחזקותיו במאגר הגז תמר – כלומר, 10% מהמאגר – לחברת האנרגיה הלאומית של אזרבייג'ן, SOCAR. העסקה, שמוערכת בכ-3 מיליארד שקל, מגיעה שבוע בלבד לאחר שפרנקל מכר 2% ממניות בנק לאומי ברווח משוער של מעל 600 מיליון שקל.


מי קונה ולמה זה מעניין?

SOCAR היא חברת האנרגיה הממשלתית של אזרבייג'ן, והיא מנהלת את תעשיית הנפט והגז של המדינה. מדובר במהלך שלא רק משפיע על השוק הישראלי, אלא גם מחזק את הקשרים הכלכליים בין ישראל, אזרבייג'ן וארה"ב. אנליסטים מעריכים שזו עשויה להיות רק ההתחלה של עסקאות נוספות במזרח התיכון שיחברו בין תעשיות האנרגיה של המדינות השונות.


פרנקל החזיק לפני העסקה בכ-20% ממאגר תמר – 14.5% ישירות, ועוד חלק נוסף דרך החזקותיו בתמר פטרוליום, שמחזיקה ב-16.75% מהמאגר. הפרטים הכספיים של העסקה לא נמסרו רשמית, אבל ההערכות כאמור הן שמדובר על כ-3 מיליארד שקל.


מה הופך את מאגר תמר לכל כך מבוקש?

מאגר תמר, שנמצא 90 ק"מ מערבית לחיפה, התגלה בשנת 2009 וההפקה בו החלה ב-2013. כושר ההפקה שלו עומד כיום על 10.3 BCM לשנה, ויתרות הגז נאמדות ב-291.5 BCM. הוא מופעל על ידי חברת האנרגיה האמריקאית שברון, שמחזיקה ב-25% מהמאגר. שותפות נוספות כוללות את ישראמקו, מובאדלה מאבו דאבי ודור גז.


לפי העסקה האחרונה שביצע פרנקל באוקטובר 2023, שבה שילם כמיליארד שקל על 3.5% מהמאגר, הוערך שווי תמר מוערך בכ-28 מיליארד שקל, אך שוויו עלה גם בהתאם לשותפות שמחזיקות במאגר למעל 32 מיליארד שקל. ב-2021, אז דלק קידוחים (כיום ניו-מד אנרג'י) מכרה 22% מהמאגר לפי שווי של 15.8 מיליארד שקל בלבד.


איך פרנקל הגיע להחזקה גדולה במאגר?

פרנקל נכנס לתחום האנרגיה כחלק מההתקרבות הכלכלית בין ישראל לאיחוד האמירויות בעקבות הסכמי אברהם. הוא רכש את אחזקותיו במאגר דרך עסקת אופציה מול מובאדלה פטרוליום, חברת האנרגיה של אבו דאבי, ומאוחר יותר הגדיל את חלקו באמצעות רכישות נוספות מחברת הביטוח הראל וקרן תש"י.


בשנים האחרונות, פרנקל הפך לאחד המשקיעים הבולטים במשק הישראלי, עם שורת עסקאות גדולות בתחומי האנרגיה, הפיננסים והנדל"ן. העסקה הנוכחית עם אזרבייג'ן ממצבת אותו כשחקן מפתח בחיבורים הכלכליים בין ישראל, מדינות המפרץ ובריתות בינלאומיות נוספות.

קיראו עוד ב"אנרגיה ותשתיות"

שאלות ותשובות בנושא עסקת תמר של אהרון פרנקל

למה SOCAR רוצה להיכנס למאגר תמר?


החברה האזרית מחפשת להרחיב את הפעילות שלה מעבר לגבולות אזרבייג'ן, וישראל מהווה עבורה יעד אסטרטגי, במיוחד לאור היחסים הביטחוניים הקרובים בין המדינות. בנוסף, תמר נחשב למאגר יציב ורווחי, עם ביקוש גבוה לגז טבעי במזרח התיכון ובאירופה.


איך העסקה משפיעה על השליטה במאגר?


עדיין אין שינוי משמעותי בהרכב השותפים – שברון נותרת המפעילה, וישראמקו ממשיכה להיות המחזיקה הגדולה ביותר. עם זאת, הכניסה של SOCAR עשויה להשפיע על הדינמיקה הפנימית, במיוחד אם החברה תבחר להרחיב את אחזקותיה בעתיד.


מה העסקה אומרת על המעמד של פרנקל?


פרנקל ממשיך להוכיח את היכולת שלו לאתר השקעות אסטרטגיות ולממש אותן ברווח משמעותי. העסקה הנוכחית מחזקת את מעמדו כאחד השחקנים החשובים בתחום האנרגיה בישראל, וגם כמקשר בין משקיעים בינלאומיים לשוק המקומי.


למה פרנקל החליט למכור עכשיו?


אחרי עליית השווי המשמעותית של מאגר תמר בשנים האחרונות, זו כנראה הזדמנות טובה עבורו לממש חלק מהאחזקה ברווח נאה. בנוסף, פרנקל פועל עם מימון בנקאי משמעותי, כך שהעסקה יכולה לשחרר לו מזומנים להמשך השקעות חדשות.


מה זה אומר על העתיד של מאגר תמר?


הכניסה של SOCAR מסמנת אפשרות לשיתופי פעולה חדשים ופתיחת שווקים נוספים לאספקת גז טבעי. אם הביקוש לגז ימשיך לגדול, השווי של המאגר עשוי לעלות עוד יותר, מה שעשוי להביא לעסקאות נוספות בעתיד



תגובות לכתבה(11):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 9.
    רומי2 05/02/2025 21:51
    הגב לתגובה זו
    הכנסת חברה בינלאומית כמו סוקאר למאגר תמר זה מהלך שיחזק את הכלכלה הישראלית ויביא עוד יציבות לשוק.
  • 8.
    גזית גלוב 02/02/2025 09:58
    הגב לתגובה זו
    אם לא עליתם לפניו לפחות תעלו איתו...מחפש מציאות עד לסיבוב הבא!
  • 7.
    צחי 01/02/2025 19:56
    הגב לתגובה זו
    לא יתכן והוא יושב במונוקו והוא לא ישלם שקל מס בזמן שכל אזרח בארץ היה צריך לשלם 25% מס רווח הון מסים כעסק
  • 6.
    משה 01/02/2025 19:07
    הגב לתגובה זו
    כמה מס שילם פרנקל על הרווח
  • 5.
    טאי 01/02/2025 09:58
    הגב לתגובה זו
    נכס ישראלי תמר כמו הנמל בחיפה לא אמורים להיות עם בעלי מניות זרים.
  • למה לא (ל"ת)
    צפדינה ק. יהלומי 02/02/2025 07:42
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    סביר שעתה ישתלט על תמר פטרוליום (ל"ת)
    עושה חשבון 01/02/2025 01:40
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    YL 31/01/2025 22:14
    הגב לתגובה זו
    אגב על מה ממשלת ישראל מפחדת לדבר המלך ארדואן יכול למנוע את מעבר הנפט אז קדימה ביבי לך תן לארדואן עוד נשיקה ב.....מה ש אן לך
  • 2.
    קונה מניותמריץ אותן ומוכר!!! (ל"ת)
    יובל 31/01/2025 18:56
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    פברואר השחור 31/01/2025 18:46
    הגב לתגובה זו
    ברור שה SP 500 לקראת קריסה גם הבורסה בישראל.מסתבר שהמשקיע הזה מאוד חכם.
  • קונה בזול מוכר יקר .זה סודו של מיליאדר (ל"ת)
    עושה חשבון 02/02/2025 08:28
    הגב לתגובה זו
אתר לקידוח נפט בלב ים קרדיט גרוקאתר לקידוח נפט בלב ים קרדיט גרוק

ירד 20% ב-2025: איך איבד הנפט את הרגישות ההיסטורית למתחים גיאופוליטיים?

ביום האחרון של 2025, מחירי חוזי הנפט צנחו והשלימו את השנה עם ההפסדים השנתיים הגדולים ביותר מאז 2020. הירידות נרשמו על רקע חששות לעודף היצע עולמי, בעקבות ביטול המחויבויות להפחתת הפקה מצד מדינות אופ"ק+ ועלייה בהיקף ההפקה במדינות שלא חברות בארגון - על ה"התבגרות" של משקיעי האנרגיה

מנדי הניג |
נושאים בכתבה נפט

פעם כל כותרת על מתיחות במזרח התיכון הייתה מקפיצה את הנפט, היום זה לא המצב. אולי זה "התבגרות" מסוימת של המשקיעים בתחום האנרגיה ואולי הסיבה המרכזית לזה היא שההיצע התרחב ונדד הרחק מהמדינות המפרציות אל מדינות המערב. אם בעבר השוק היה כוסס את הציפורניים לקראת כל פגישה של קרטל אופק, היום הגדלת היצע או הקטנה שלו מתקבלים ביתר איפוק כשההבנה שיש תמיכה הרבה יותר גדולה מארה"ב וקנדה, ארה"ב הפכה מיבואנית תלויה ליצרנית הנפט הגדולה בעולם. היא מייצרת מעל 13 מיליון חביות ביום. כשיש מתיחות במזרח התיכון, העולם יודע שטקסס וקנדה יכולות "לפתוח את הברז" ולפצות על החוסר.

המשקיעים בשוק הנפט מתמודדים עם תמונה של היצע גובר. לצד ביטול ההגבלות על ההפקה במסגרת אופ"ק+, מדינות כמו ארצות הברית וקנדה מגדילות את תפוקתן. במקביל, מלאי הנפט העולמיים נותרו ברמות גבוהות יחסית, מה שמוסיף לחץ מטה על המחירים. הביקוש שעלה בתקופת החגים צפוי להצטמצם עם שובם של עובדים לשגרה, ולחזק את הציפייה לעודף היצע. מגמה זו מושפעת גם מהמעבר ההדרגתי לאנרגיות מתחדשות, שמפחית את התלות בנפט.

חוזה הנפט מסוג WTI ירד ב-0.9% לסגירת השנה במחיר של 57.42 דולר לחבית, מה שמסמן ירידה שנתית של כ-20%. הנפט מסוג ברנט ירד ב-0.8% ונסגר במחיר של 60.85 דולר לחבית, עם ירידה שנתית של כ-18%. ניתוח מעמיק מראה כי הירידות נובעות גם מחוסר ביטחון כלכלי גלובלי, שמשפיע על הביקוש לנפט.

רוסיה ואוקראינה משפיעות על הסנטימנט

למרות שהסיכון הגיאופוליטי עדיין משמעותי הוא הולך ונחלש בחודשים האחרונים. בייחוד אם מסתכלים על המלחמה בין רוסיה לאוקראינה, יש לאחרונה ניסיונות להשגת הסכם שלום שגורמים לתזוזות בשוק. במידה שההסכם לא יושג, צפויה החרפת האלימות ושיבושים באספקת הנפט. במקביל, סנקציות אמריקאיות מגבילות את סחר הנפט של ונצואלה, ומתחים גוברים במזרח התיכון, כמו הקולות החדשים לתקיפה על איראן שנשמעו בין השאר בפגישתם של טראמפ ונתניהו תורמים לחוסר היציבות, עם השפעה ישירה על מסלולי שינוע הנפט.

גם ב-2026, המתיחות הגיאופוליטית לא נעלמת. המלחמה בין רוסיה לאוקראינה רחוקה מסיום ברור, המזרח התיכון עדיין לא רגוע ויש בה עדיין אפשרות להסלמה מהירה, והלחצים על איראן וונצואלה לא צפויים להתפוגג. אבל שוק הנפט כבר לא מגיב לאירועים האלה כמו בעבר. הוא שוק שמביט קודם כל על המספרים, על מאזן ההיצע והביקוש, ופחות על הכותרות.

העולם יודע שהנפט כבר לא תלוי כמעט בלעדית במדינות המפרץ. ארה"ב, קנדה ומדינות נוספות מחזיקות היום ביכולת ייצור שמאפשרת גמישות, תגובה מהירה, ובעיקר תחושת ביטחון. גם אם יש זעזוע אזורי, השוק מעריך שיש מי שיכול למלא את החסר.

אתר לקידוח נפט בלב ים קרדיט גרוקאתר לקידוח נפט בלב ים קרדיט גרוק

ירד 20% ב-2025: איך איבד הנפט את הרגישות ההיסטורית למתחים גיאופוליטיים?

ביום האחרון של 2025, מחירי חוזי הנפט צנחו והשלימו את השנה עם ההפסדים השנתיים הגדולים ביותר מאז 2020. הירידות נרשמו על רקע חששות לעודף היצע עולמי, בעקבות ביטול המחויבויות להפחתת הפקה מצד מדינות אופ"ק+ ועלייה בהיקף ההפקה במדינות שלא חברות בארגון - על ה"התבגרות" של משקיעי האנרגיה

מנדי הניג |
נושאים בכתבה נפט

פעם כל כותרת על מתיחות במזרח התיכון הייתה מקפיצה את הנפט, היום זה לא המצב. אולי זה "התבגרות" מסוימת של המשקיעים בתחום האנרגיה ואולי הסיבה המרכזית לזה היא שההיצע התרחב ונדד הרחק מהמדינות המפרציות אל מדינות המערב. אם בעבר השוק היה כוסס את הציפורניים לקראת כל פגישה של קרטל אופק, היום הגדלת היצע או הקטנה שלו מתקבלים ביתר איפוק כשההבנה שיש תמיכה הרבה יותר גדולה מארה"ב וקנדה, ארה"ב הפכה מיבואנית תלויה ליצרנית הנפט הגדולה בעולם. היא מייצרת מעל 13 מיליון חביות ביום. כשיש מתיחות במזרח התיכון, העולם יודע שטקסס וקנדה יכולות "לפתוח את הברז" ולפצות על החוסר.

המשקיעים בשוק הנפט מתמודדים עם תמונה של היצע גובר. לצד ביטול ההגבלות על ההפקה במסגרת אופ"ק+, מדינות כמו ארצות הברית וקנדה מגדילות את תפוקתן. במקביל, מלאי הנפט העולמיים נותרו ברמות גבוהות יחסית, מה שמוסיף לחץ מטה על המחירים. הביקוש שעלה בתקופת החגים צפוי להצטמצם עם שובם של עובדים לשגרה, ולחזק את הציפייה לעודף היצע. מגמה זו מושפעת גם מהמעבר ההדרגתי לאנרגיות מתחדשות, שמפחית את התלות בנפט.

חוזה הנפט מסוג WTI ירד ב-0.9% לסגירת השנה במחיר של 57.42 דולר לחבית, מה שמסמן ירידה שנתית של כ-20%. הנפט מסוג ברנט ירד ב-0.8% ונסגר במחיר של 60.85 דולר לחבית, עם ירידה שנתית של כ-18%. ניתוח מעמיק מראה כי הירידות נובעות גם מחוסר ביטחון כלכלי גלובלי, שמשפיע על הביקוש לנפט.

רוסיה ואוקראינה משפיעות על הסנטימנט

למרות שהסיכון הגיאופוליטי עדיין משמעותי הוא הולך ונחלש בחודשים האחרונים. בייחוד אם מסתכלים על המלחמה בין רוסיה לאוקראינה, יש לאחרונה ניסיונות להשגת הסכם שלום שגורמים לתזוזות בשוק. במידה שההסכם לא יושג, צפויה החרפת האלימות ושיבושים באספקת הנפט. במקביל, סנקציות אמריקאיות מגבילות את סחר הנפט של ונצואלה, ומתחים גוברים במזרח התיכון, כמו הקולות החדשים לתקיפה על איראן שנשמעו בין השאר בפגישתם של טראמפ ונתניהו תורמים לחוסר היציבות, עם השפעה ישירה על מסלולי שינוע הנפט.

גם ב-2026, המתיחות הגיאופוליטית לא נעלמת. המלחמה בין רוסיה לאוקראינה רחוקה מסיום ברור, המזרח התיכון עדיין לא רגוע ויש בה עדיין אפשרות להסלמה מהירה, והלחצים על איראן וונצואלה לא צפויים להתפוגג. אבל שוק הנפט כבר לא מגיב לאירועים האלה כמו בעבר. הוא שוק שמביט קודם כל על המספרים, על מאזן ההיצע והביקוש, ופחות על הכותרות.

העולם יודע שהנפט כבר לא תלוי כמעט בלעדית במדינות המפרץ. ארה"ב, קנדה ומדינות נוספות מחזיקות היום ביכולת ייצור שמאפשרת גמישות, תגובה מהירה, ובעיקר תחושת ביטחון. גם אם יש זעזוע אזורי, השוק מעריך שיש מי שיכול למלא את החסר.