אהרון פרנקל
צילום: אוניברסיטת תל אביב

רווח שעולה על מיליארד שקל - אהרון פרנקל מוכר 10% ממאגר תמר לחברת האנרגיה של אזרבייג'ן

אחרי שמכר מניות בנק לאומי ברווח של 600 מיליון שקל, אהרון פרנקל ממשיך לממש אחזקות – והפעם במאגר הגז תמר. החברה הלאומית של אזרבייג'ן רוכשת 10% מהמאגר - פרנקל הרוויח מעל מיליארד שקל

עמית בר | (11)


אהרון פרנקל ממשיך למכור נכסים ברווח גדול. פרנקל סיכם על עסקת ענק חדשה, שבה הוא מוכר מחצית מהחזקותיו במאגר הגז תמר – כלומר, 10% מהמאגר – לחברת האנרגיה הלאומית של אזרבייג'ן, SOCAR. העסקה, שמוערכת בכ-3 מיליארד שקל, מגיעה שבוע בלבד לאחר שפרנקל מכר 2% ממניות בנק לאומי ברווח משוער של מעל 600 מיליון שקל.


מי קונה ולמה זה מעניין?

SOCAR היא חברת האנרגיה הממשלתית של אזרבייג'ן, והיא מנהלת את תעשיית הנפט והגז של המדינה. מדובר במהלך שלא רק משפיע על השוק הישראלי, אלא גם מחזק את הקשרים הכלכליים בין ישראל, אזרבייג'ן וארה"ב. אנליסטים מעריכים שזו עשויה להיות רק ההתחלה של עסקאות נוספות במזרח התיכון שיחברו בין תעשיות האנרגיה של המדינות השונות.


פרנקל החזיק לפני העסקה בכ-20% ממאגר תמר – 14.5% ישירות, ועוד חלק נוסף דרך החזקותיו בתמר פטרוליום, שמחזיקה ב-16.75% מהמאגר. הפרטים הכספיים של העסקה לא נמסרו רשמית, אבל ההערכות כאמור הן שמדובר על כ-3 מיליארד שקל.


מה הופך את מאגר תמר לכל כך מבוקש?

מאגר תמר, שנמצא 90 ק"מ מערבית לחיפה, התגלה בשנת 2009 וההפקה בו החלה ב-2013. כושר ההפקה שלו עומד כיום על 10.3 BCM לשנה, ויתרות הגז נאמדות ב-291.5 BCM. הוא מופעל על ידי חברת האנרגיה האמריקאית שברון, שמחזיקה ב-25% מהמאגר. שותפות נוספות כוללות את ישראמקו, מובאדלה מאבו דאבי ודור גז.


לפי העסקה האחרונה שביצע פרנקל באוקטובר 2023, שבה שילם כמיליארד שקל על 3.5% מהמאגר, הוערך שווי תמר מוערך בכ-28 מיליארד שקל, אך שוויו עלה גם בהתאם לשותפות שמחזיקות במאגר למעל 32 מיליארד שקל. ב-2021, אז דלק קידוחים (כיום ניו-מד אנרג'י) מכרה 22% מהמאגר לפי שווי של 15.8 מיליארד שקל בלבד.


איך פרנקל הגיע להחזקה גדולה במאגר?

פרנקל נכנס לתחום האנרגיה כחלק מההתקרבות הכלכלית בין ישראל לאיחוד האמירויות בעקבות הסכמי אברהם. הוא רכש את אחזקותיו במאגר דרך עסקת אופציה מול מובאדלה פטרוליום, חברת האנרגיה של אבו דאבי, ומאוחר יותר הגדיל את חלקו באמצעות רכישות נוספות מחברת הביטוח הראל וקרן תש"י.


בשנים האחרונות, פרנקל הפך לאחד המשקיעים הבולטים במשק הישראלי, עם שורת עסקאות גדולות בתחומי האנרגיה, הפיננסים והנדל"ן. העסקה הנוכחית עם אזרבייג'ן ממצבת אותו כשחקן מפתח בחיבורים הכלכליים בין ישראל, מדינות המפרץ ובריתות בינלאומיות נוספות.

קיראו עוד ב"אנרגיה ותשתיות"

שאלות ותשובות בנושא עסקת תמר של אהרון פרנקל

למה SOCAR רוצה להיכנס למאגר תמר?


החברה האזרית מחפשת להרחיב את הפעילות שלה מעבר לגבולות אזרבייג'ן, וישראל מהווה עבורה יעד אסטרטגי, במיוחד לאור היחסים הביטחוניים הקרובים בין המדינות. בנוסף, תמר נחשב למאגר יציב ורווחי, עם ביקוש גבוה לגז טבעי במזרח התיכון ובאירופה.


איך העסקה משפיעה על השליטה במאגר?


עדיין אין שינוי משמעותי בהרכב השותפים – שברון נותרת המפעילה, וישראמקו ממשיכה להיות המחזיקה הגדולה ביותר. עם זאת, הכניסה של SOCAR עשויה להשפיע על הדינמיקה הפנימית, במיוחד אם החברה תבחר להרחיב את אחזקותיה בעתיד.


מה העסקה אומרת על המעמד של פרנקל?


פרנקל ממשיך להוכיח את היכולת שלו לאתר השקעות אסטרטגיות ולממש אותן ברווח משמעותי. העסקה הנוכחית מחזקת את מעמדו כאחד השחקנים החשובים בתחום האנרגיה בישראל, וגם כמקשר בין משקיעים בינלאומיים לשוק המקומי.


למה פרנקל החליט למכור עכשיו?


אחרי עליית השווי המשמעותית של מאגר תמר בשנים האחרונות, זו כנראה הזדמנות טובה עבורו לממש חלק מהאחזקה ברווח נאה. בנוסף, פרנקל פועל עם מימון בנקאי משמעותי, כך שהעסקה יכולה לשחרר לו מזומנים להמשך השקעות חדשות.


מה זה אומר על העתיד של מאגר תמר?


הכניסה של SOCAR מסמנת אפשרות לשיתופי פעולה חדשים ופתיחת שווקים נוספים לאספקת גז טבעי. אם הביקוש לגז ימשיך לגדול, השווי של המאגר עשוי לעלות עוד יותר, מה שעשוי להביא לעסקאות נוספות בעתיד



תגובות לכתבה(11):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 9.
    רומי2 05/02/2025 21:51
    הגב לתגובה זו
    הכנסת חברה בינלאומית כמו סוקאר למאגר תמר זה מהלך שיחזק את הכלכלה הישראלית ויביא עוד יציבות לשוק.
  • 8.
    גזית גלוב 02/02/2025 09:58
    הגב לתגובה זו
    אם לא עליתם לפניו לפחות תעלו איתו...מחפש מציאות עד לסיבוב הבא!
  • 7.
    צחי 01/02/2025 19:56
    הגב לתגובה זו
    לא יתכן והוא יושב במונוקו והוא לא ישלם שקל מס בזמן שכל אזרח בארץ היה צריך לשלם 25% מס רווח הון מסים כעסק
  • 6.
    משה 01/02/2025 19:07
    הגב לתגובה זו
    כמה מס שילם פרנקל על הרווח
  • 5.
    טאי 01/02/2025 09:58
    הגב לתגובה זו
    נכס ישראלי תמר כמו הנמל בחיפה לא אמורים להיות עם בעלי מניות זרים.
  • למה לא (ל"ת)
    צפדינה ק. יהלומי 02/02/2025 07:42
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    סביר שעתה ישתלט על תמר פטרוליום (ל"ת)
    עושה חשבון 01/02/2025 01:40
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    YL 31/01/2025 22:14
    הגב לתגובה זו
    אגב על מה ממשלת ישראל מפחדת לדבר המלך ארדואן יכול למנוע את מעבר הנפט אז קדימה ביבי לך תן לארדואן עוד נשיקה ב.....מה ש אן לך
  • 2.
    קונה מניותמריץ אותן ומוכר!!! (ל"ת)
    יובל 31/01/2025 18:56
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    פברואר השחור 31/01/2025 18:46
    הגב לתגובה זו
    ברור שה SP 500 לקראת קריסה גם הבורסה בישראל.מסתבר שהמשקיע הזה מאוד חכם.
  • קונה בזול מוכר יקר .זה סודו של מיליאדר (ל"ת)
    עושה חשבון 02/02/2025 08:28
    הגב לתגובה זו
גג סולארי (X)גג סולארי (X)

מה התשואה שתרוויחו מפאנל סולארי על הגג?

החל מהחודש, כל היתר בנייה כולל התקנת פאנלים - ניתוח עלויות, תמריצים והשלכות כלכליות



רן קידר |
נושאים בכתבה אנרגיה מתחדשת

התקנות החדשות של משרד האנרגיה והתשתיות ומינהל התכנון מחייבות התקנת מערכות פוטו-וולטאיות על גגות מבנים חדשים. החובה חלה על  מעל 10,000 בתים פרטיים בשנה ועל בניינים מסחריים. המטרה להגביר את ייצור האנרגיה המתחדשת ל-30% מצריכת החשמל עד 2030, תוך חיסכון של 35,000 דונם קרקע לשדות סולאריים. הסיכוי שיעמדו ביעד הזה הוא נמוך. 

מכל מקום, השינוי משפיע על תהליכי אישור בנייה, ומעלה את עלויות הפרויקטים ב-4,000 עד 5,00 שקל ליחידת דיור. כן, עוד סיבה לקבלנים להקים את מחירי הדירות. 

התקנות אושרו ביוני על ידי המועצה הארצית לתכנון ובנייה, לאחר דיונים שהתמקדו בהיתכנות טכנית וכלכלית. עד 2040, צפויות להתווסף 3,500 מגה-וואט הספק סולארי מגגות, בהשקעה שנתית של 700 מיליון שקל. זהו צעד ראשון בהחלפת דודי שמש בפאנלים משולבים עם משאבות חום, כפי שמומלץ בדו"ח משרד האנרגיה שפורסם לאחרונה. על הדרך הסבירו לנו שדודי שמש מאוד לא יעילים.  

החובה חלה על בתים פרטיים צמודי קרקע עם גג מעל 100 מ"ר, ועל מבנים לא למגורים כגון מחסנים ומשרדים עם גג מעל 250 מ"ר. בנייני מגורים משותפים פטורים בשלב זה, אך תוכנית להרחבת החובה אליהם צפויה ב-2026. הפטורים כוללים מבנים היסטוריים, סככות ללא קירות, גגות בקו חוף ראשון או כאלה שאינם מתאימים מבחינה סטטית להתקנה. ועדות תכנון מקומיות יבדקו פניות לפטור, אך ההערכה היא שרק חלק קטן יזכה לפטור, כדי למנוע ניצול לרעה.

במבנים עם גג בשיפוע, ההתקנה תותאם לזווית אופטימלית של 30-35 מעלות, עם דרישה לשמירה על עמידות בפני רוחות של 120 קמ"ש. רשויות מקומיות יקבלו כלים דיגיטליים לבדיקת היתכנות, כולל מיפוי שמשי שמבוסס על נתוני מטאו-טק של משרד האנרגיה.