אהרון פרנקל
צילום: אוניברסיטת תל אביב

רווח שעולה על מיליארד שקל - אהרון פרנקל מוכר 10% ממאגר תמר לחברת האנרגיה של אזרבייג'ן

אחרי שמכר מניות בנק לאומי ברווח של 600 מיליון שקל, אהרון פרנקל ממשיך לממש אחזקות – והפעם במאגר הגז תמר. החברה הלאומית של אזרבייג'ן רוכשת 10% מהמאגר - פרנקל הרוויח מעל מיליארד שקל

עמית בר | (11)


אהרון פרנקל ממשיך למכור נכסים ברווח גדול. פרנקל סיכם על עסקת ענק חדשה, שבה הוא מוכר מחצית מהחזקותיו במאגר הגז תמר – כלומר, 10% מהמאגר – לחברת האנרגיה הלאומית של אזרבייג'ן, SOCAR. העסקה, שמוערכת בכ-3 מיליארד שקל, מגיעה שבוע בלבד לאחר שפרנקל מכר 2% ממניות בנק לאומי ברווח משוער של מעל 600 מיליון שקל.


מי קונה ולמה זה מעניין?

SOCAR היא חברת האנרגיה הממשלתית של אזרבייג'ן, והיא מנהלת את תעשיית הנפט והגז של המדינה. מדובר במהלך שלא רק משפיע על השוק הישראלי, אלא גם מחזק את הקשרים הכלכליים בין ישראל, אזרבייג'ן וארה"ב. אנליסטים מעריכים שזו עשויה להיות רק ההתחלה של עסקאות נוספות במזרח התיכון שיחברו בין תעשיות האנרגיה של המדינות השונות.


פרנקל החזיק לפני העסקה בכ-20% ממאגר תמר – 14.5% ישירות, ועוד חלק נוסף דרך החזקותיו בתמר פטרוליום, שמחזיקה ב-16.75% מהמאגר. הפרטים הכספיים של העסקה לא נמסרו רשמית, אבל ההערכות כאמור הן שמדובר על כ-3 מיליארד שקל.


מה הופך את מאגר תמר לכל כך מבוקש?

מאגר תמר, שנמצא 90 ק"מ מערבית לחיפה, התגלה בשנת 2009 וההפקה בו החלה ב-2013. כושר ההפקה שלו עומד כיום על 10.3 BCM לשנה, ויתרות הגז נאמדות ב-291.5 BCM. הוא מופעל על ידי חברת האנרגיה האמריקאית שברון, שמחזיקה ב-25% מהמאגר. שותפות נוספות כוללות את ישראמקו, מובאדלה מאבו דאבי ודור גז.


לפי העסקה האחרונה שביצע פרנקל באוקטובר 2023, שבה שילם כמיליארד שקל על 3.5% מהמאגר, הוערך שווי תמר מוערך בכ-28 מיליארד שקל, אך שוויו עלה גם בהתאם לשותפות שמחזיקות במאגר למעל 32 מיליארד שקל. ב-2021, אז דלק קידוחים (כיום ניו-מד אנרג'י) מכרה 22% מהמאגר לפי שווי של 15.8 מיליארד שקל בלבד.


איך פרנקל הגיע להחזקה גדולה במאגר?

פרנקל נכנס לתחום האנרגיה כחלק מההתקרבות הכלכלית בין ישראל לאיחוד האמירויות בעקבות הסכמי אברהם. הוא רכש את אחזקותיו במאגר דרך עסקת אופציה מול מובאדלה פטרוליום, חברת האנרגיה של אבו דאבי, ומאוחר יותר הגדיל את חלקו באמצעות רכישות נוספות מחברת הביטוח הראל וקרן תש"י.


בשנים האחרונות, פרנקל הפך לאחד המשקיעים הבולטים במשק הישראלי, עם שורת עסקאות גדולות בתחומי האנרגיה, הפיננסים והנדל"ן. העסקה הנוכחית עם אזרבייג'ן ממצבת אותו כשחקן מפתח בחיבורים הכלכליים בין ישראל, מדינות המפרץ ובריתות בינלאומיות נוספות.

קיראו עוד ב"אנרגיה ותשתיות"

שאלות ותשובות בנושא עסקת תמר של אהרון פרנקל

למה SOCAR רוצה להיכנס למאגר תמר?


החברה האזרית מחפשת להרחיב את הפעילות שלה מעבר לגבולות אזרבייג'ן, וישראל מהווה עבורה יעד אסטרטגי, במיוחד לאור היחסים הביטחוניים הקרובים בין המדינות. בנוסף, תמר נחשב למאגר יציב ורווחי, עם ביקוש גבוה לגז טבעי במזרח התיכון ובאירופה.


איך העסקה משפיעה על השליטה במאגר?


עדיין אין שינוי משמעותי בהרכב השותפים – שברון נותרת המפעילה, וישראמקו ממשיכה להיות המחזיקה הגדולה ביותר. עם זאת, הכניסה של SOCAR עשויה להשפיע על הדינמיקה הפנימית, במיוחד אם החברה תבחר להרחיב את אחזקותיה בעתיד.


מה העסקה אומרת על המעמד של פרנקל?


פרנקל ממשיך להוכיח את היכולת שלו לאתר השקעות אסטרטגיות ולממש אותן ברווח משמעותי. העסקה הנוכחית מחזקת את מעמדו כאחד השחקנים החשובים בתחום האנרגיה בישראל, וגם כמקשר בין משקיעים בינלאומיים לשוק המקומי.


למה פרנקל החליט למכור עכשיו?


אחרי עליית השווי המשמעותית של מאגר תמר בשנים האחרונות, זו כנראה הזדמנות טובה עבורו לממש חלק מהאחזקה ברווח נאה. בנוסף, פרנקל פועל עם מימון בנקאי משמעותי, כך שהעסקה יכולה לשחרר לו מזומנים להמשך השקעות חדשות.


מה זה אומר על העתיד של מאגר תמר?


הכניסה של SOCAR מסמנת אפשרות לשיתופי פעולה חדשים ופתיחת שווקים נוספים לאספקת גז טבעי. אם הביקוש לגז ימשיך לגדול, השווי של המאגר עשוי לעלות עוד יותר, מה שעשוי להביא לעסקאות נוספות בעתיד



תגובות לכתבה(11):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 9.
    רומי2 05/02/2025 21:51
    הגב לתגובה זו
    הכנסת חברה בינלאומית כמו סוקאר למאגר תמר זה מהלך שיחזק את הכלכלה הישראלית ויביא עוד יציבות לשוק.
  • 8.
    גזית גלוב 02/02/2025 09:58
    הגב לתגובה זו
    אם לא עליתם לפניו לפחות תעלו איתו...מחפש מציאות עד לסיבוב הבא!
  • 7.
    צחי 01/02/2025 19:56
    הגב לתגובה זו
    לא יתכן והוא יושב במונוקו והוא לא ישלם שקל מס בזמן שכל אזרח בארץ היה צריך לשלם 25% מס רווח הון מסים כעסק
  • 6.
    משה 01/02/2025 19:07
    הגב לתגובה זו
    כמה מס שילם פרנקל על הרווח
  • 5.
    טאי 01/02/2025 09:58
    הגב לתגובה זו
    נכס ישראלי תמר כמו הנמל בחיפה לא אמורים להיות עם בעלי מניות זרים.
  • למה לא (ל"ת)
    צפדינה ק. יהלומי 02/02/2025 07:42
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    סביר שעתה ישתלט על תמר פטרוליום (ל"ת)
    עושה חשבון 01/02/2025 01:40
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    YL 31/01/2025 22:14
    הגב לתגובה זו
    אגב על מה ממשלת ישראל מפחדת לדבר המלך ארדואן יכול למנוע את מעבר הנפט אז קדימה ביבי לך תן לארדואן עוד נשיקה ב.....מה ש אן לך
  • 2.
    קונה מניותמריץ אותן ומוכר!!! (ל"ת)
    יובל 31/01/2025 18:56
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    פברואר השחור 31/01/2025 18:46
    הגב לתגובה זו
    ברור שה SP 500 לקראת קריסה גם הבורסה בישראל.מסתבר שהמשקיע הזה מאוד חכם.
  • קונה בזול מוכר יקר .זה סודו של מיליאדר (ל"ת)
    עושה חשבון 02/02/2025 08:28
    הגב לתגובה זו
קידוח גז (רשתות)קידוח גז (רשתות)

מי שולט בשוק הגז העולמי - קטאר פותחת פער מול ארה"ב

שתי המדינות מראות התרחבות מהירה , אך יתרון העלויות, השליטה הריכוזית והגישה לשווקים מתעוררים מציבים את קטאר בעמדה תחרותית מול יצוא הגז האמריקאי, דווקא לקראת עודף היצע עולמי והאטה בביקוש

רן קידר |
נושאים בכתבה קטאר ארה"ב גז

בעוד ארה"ב וקטאר ממשיכות להרחיב את יצוא הגז הטבעי הנוזלי במהירות, הפערים במודלים העסקיים, בעלויות ובגמישות השוק הופכים את התחרות לאסימטרית. קטאר, עם קיבולת יצוא נוכחית של 77 מיליון טון בשנה, מתכננת להגיע ל-126 מיליון טון עד 2027 דרך פרויקט North Field East, שיתחיל לפעול באמצע 2026. עד סוף העשור, הקיבולת תגדל ל-142 מיליון טון, כולל הרחבה של North Field West בשווי 5 מיליארד דולר. ההשקעות האלה, בהיקף עשרות מיליארדים, מבוססות על עלויות ייצור נמוכות של 25-50 סנט ליחידת חום, מה שמאפשר רווחיות גם במחירי גז נמוכים סביב 5-7 דולר ליחידת חום באסיה.

ארה"ב, לעומת זאת, הגדילה את קיבולת היצוא ב-24 מיליון טון ב-2025, והגיעה ל-116 מיליון טון בעקבות הפעלת פרויקטים כמו Plaquemines. עד 2030, הקיבולת צפויה להכפיל עצמה ל-200 מיליון טון, עם 12 פרויקטים בבנייה והשקעות של 40 מיליארד דולר בתשתיות. אולם, היצוא האמריקאי תלוי במחירי גז מקומיים, שקפצו בדצמבר 2025 ל-5 דולר ליחידת חום בשל מזג אוויר קר וגידול בביקוש לחשמל. אם המחירים יישארו גבוהים, חלק מהמשלוחים יאבדו תחרותיות מול יצרנים זולים יותר.

עודף ההיצע מחכה מעבר לפינה 

השוק הגלובלי צפוי לעודף היצע של 300 מיליארד קוב בשנה עד 2030, כאשר 70 אחוז מהגידול מגיע מארה"ב וקטאר. הביקוש בסין מאכזב ב-2025 לשנה שנייה, עם גידול של 2 אחוז בלבד ל-120 מיליון טון, בעוד יצוא אמריקאי לסין ירד ב-15 אחוז. אירופה, שקלטה 69 מיליון טון מארה"ב בשמונת החודשים הראשונים של 2025, עלולה לראות ירידה אם גז רוסי יחזור דרך הסכמים מדיניים, עם פוטנציאל להפחית 15-20 מיליארד קוב בביקוש אירופי.

בשוק של דרום ומזרח אסיה, שצפוי להגדיל את הביקוש לכ-200 מיליון טון מעבר ל-2030, קטאר בולטת בגמישותה. QatarEnergy, הגוף הממשלתי, שולט ב-20% ממסחר הגז הגלובלי ומספק גז לשווקים מאתגרים כמו הודו ובנגלדש, שם סיכוני אשראי גבוהים מרתיעים חברות פרטיות. בניגוד לכך, ארה"ב פועלת דרך פסיפס של יזמים, מה שגורם לביטולים במצבי עודף, כמו ב-2025 כשהייתה ירידה של 10% במשלוחים לאירופה.

ישנו מצבור של 50 דוחות אנליסטים ואיתם תחזיות בהקשרי פרויקטים חדשים, וכולם שמנבאים עודף היצע. אמנם ערים נוספות כמו קנדה ומקסיקו צפויות להרחיב גם הן ביקוש, עם גידול של 30 מיליון טון בקיבולת, וכמו כן רוסיה מוסיפה אי ודאות, עם פוטנציאל ל-60 מיליון טון נוספים אם פרויקטים כמו Arctic LNG 2 יופעלו מחד - אך עדיין הביקוש הגלובלי לגז יגדל ב-1% בלבד במהלך 2025, לעומת 2.8% ב-2024, והדבר מגביר את הלחץ על המחירים.

טורבינות רוח ימיות של אורסטד. קרדיט: רשתות חברתיותטורבינות רוח ימיות של אורסטד. קרדיט: רשתות חברתיות

מבט לים: משרד האנרגיה בוחן איך תיראה האנרגיה של ישראל שתיוצר במים

המשרד משלים מכרז לביצוע סקר אסטרטגי שיבחן אילו טכנולוגיות אנרגיה ואקלים ניתן לפתח בים התיכון. הבדיקה תכלול אנרגיה מגלים, רוח ושמש, אגירה, מימן ירוק ולכידת פחמן. המטרה: לגבש בסיס ידע שיסייע בקבלת החלטות על פיתוח ימי, תוך איזון בין צרכים כלכליים, סביבתיים וציבוריים

עוזי גרסטמן |

משרד האנרגיה והתשתיות נמצא בימים אלה לקראת סיום הליך מכרז לביצוע סקר אסטרטגי סביבתי רחב היקף, שמטרתו לבחון את הפוטנציאל של המרחב הימי של ישראל לפיתוח אנרגיה מתחדשת ופתרונות אקלים. את הסקר יבצע המרכז הלאומי לכלכלה כחולה, הפועל בחיפה תחת HiCenter Ventures, והוא צפוי להימשך כשנה וחצי, בליווי ועדת היגוי ווועדת מומחים בראשות המשרד.

על פי הודעת המשרד בנושא, הסקר נועד לבחון איזה טכנולוגיות מתקדמות יכולות להתאים ליישום בים התיכון, ומהם התנאים שיאפשרו פיתוח אחראי שלהן. בין התחומים שייבדקו נמצאת הפקת אנרגיה מגלים וזרמים ימיים, מתקני רוח ושמש בים, פתרונות לאגירת אנרגיה, ייצור מימן ירוק, גידול ביומסה ימית, שימוש בחילוף חום וכן אפשרויות ללכידת פחמן במרחב הימי. במסגרת העבודה, יתבצע מיפוי של הטכנולוגיות הרלוונטיות לישראל, ניתוח רמת הבשלות שלהן והערכת היתכנות כלכלית, סביבתית וחברתית.

מעבר לבחינת הטכנולוגיות עצמן, הסקר ינסה לענות גם על שאלות של מיקום ותכנון. הוא יכלול איתור אזורים בים שבהם ניתן יהיה להקים מתקנים ימיים בצורה מיטבית, לצד גיבוש המלצות בנוגע למדיניות פיתוח, כללי תכנון, רגולציה וניטור סביבתי. המטרה היא ליצור תמונה רחבה שתסייע לממשלה לקבל החלטות מושכלות לגבי השימוש במרחב הימי, שהוא משאב מוגבל ורב-שימושי.

במשרד האנרגיה מדגישים כי הסקר הוא חלק מתהליך מקובל במדינות מפותחות, המכונה סקר אסטרטגי סביבתי, שנועד לשמש בסיס לתכנון ארוך טווח של משאבי טבע. תוצרי העבודה אמורים לספק למשרד תשתית מקצועית המבוססת על נתונים, שתאפשר לקדם פיתוח ימי באופן שמצד אחד תורם ליעדי האקלים של ישראל, ומצד שני שומר על איזון בין צורכי המשק, ההגנה על הסביבה והאינטרס הציבורי.

לדברי אולגה זלטקין, מרכזת בכירה למחקר ימים ואגמים ביחידת המדען הראשי של המשרד, המרחב הימי נהפך לרכיב חשוב במיוחד בפיתוח אנרגיה מתחדשת בישראל, בין היתר בשל מגבלות השטח ביבשה. היא הסבירה כי הים מאפשר לא רק להגדיל את היקפי הייצור, אלא גם לקדם טכנולוגיות שאין להן חלופה יבשתית, כמו אנרגיה מגלים וזרמים. הסקר, לדבריה, נועד ליצור בסיס ידע לאומי שיתמוך בתכנון זהיר, בגיוון מקורות האנרגיה ובחיזוק הביטחון האנרגטי של המדינה.