מאגר תמר קידוח אסדה
צילום: יחצ
דוחות

היטל ששינסקי מכביד על ישראמקו: הרווח הנקי ירד ל-29 מיליון ד'

ישראמקו מדווחת על ירידה ברווח נטו מ-41 ל-29 מיליון דולר בגלל עלייה בהיטל ששינסקי, עדיין תמר ממשיך לספק תזרים יציב של 64 מיליון דולר, ישראמקו תחלק דיבידנד של 70 מיליון דולר ומתכננת הרחבה ל-15 BCM

מנדי הניג |

ישראמקו נגב 2 מפרסמת את תוצאותיה לרבעון הראשון עם רווח נקי של 29 מיליון דולר, לעומת 41 מיליון דולר ברבעון המקביל אשתקד. הירידה ברווח נובעת בעיקר מעלייה של 14 מיליון דולר בהוצאות היטל רווחי נפט וגז, המוטל בהתאם לחוק ששינסקי. הגידול בהיטל נובע מעלייה ברווחיות פרויקט תמר, שהובילה לעלייה בחבות המס. 

נזכיר כי היטל ששינסקי, שנקבע בעקבות מסקנות ועדת ששינסקי בשנת 2010, נועד למסות רווחי-יתר ממשאבי טבע כמו גז ונפט, כחלק ממדיניות הממשלה להשבת חלק מהכנסות מאוצרות טבע לקופת המדינה. ההיטל הזה זינק ברבעון האחרון כי התקבולים מהלקוחות גדלו, ההשקעות קטנו כך יצא שהשיעור עלה והגדיל את הרווחים החייבים במס בתמר. ההכנסות בניכוי תמלוגים מסתכמות ב-109 מיליון דולר, לעומת 112 מיליון דולר ברבעון המקביל, ותזרים המזומנים מפעילות שוטפת עומד על 64 מיליון דולר.

התוצאות הרבעוניות

ההכנסות ממכירת גז וקונדנסט מגיעות ל-135 מיליון דולר, לעומת 139 מיליון דולר ברבעון המקביל. ה-EBITDA עומד על 90 מיליון דולר, לעומת 93 מיליון דולר אשתקד. עלות הפקת הגז והקונדנסט נשארת יציבה על 17 מיליון דולר. הוצאות המימון, נטו, מסתכמות ב-2 מיליון דולר, והוצאות המסים יורדות ל-9 מיליון דולר מ-13 מיליון דולר, בשל ירידה ברווח לפני מס. היטל ששינסקי קפץ כאמור ל-37 מיליון דולר מ-23 מיליון דולר.

ממאגר תמר מופקים 2.61 BCM של גז טבעי, מתוכם 1.67 BCM לשוק המקומי ו-0.94 BCM לייצוא, לעומת 2.64 BCM ברבעון המקביל (1.77 BCM מקומי, 0.87 BCM ייצוא). השותפות ממשיכה בפרויקט הרחבת תמר, שמטרתו להגדיל את יכולת ההפקה ל-15 BCM בשנה מ-10 BCM כיום. לאחר סיום הרבעון, חותמים שותפי תמר על הסכם אספקת גז לתחנת כוח חדשה ליד צומת קסם, בהיקף שנתי של עד 0.8 BCM למשך 5 שנים, החל מ-2029, עם הכנסות צפויות של 700-800 מיליון דולר.

הון השותפות עומד על 650 מיליון דולר, לעומת 622 מיליון דולר בסוף 2024, הודות לרווח הכולל ברבעון. החוב הפיננסי, נטו, מסתכם ב-249 מיליון דולר. השותפות שומרת על מבנה הון יציב, שמאפשר לה להמשיך להשקיע בתשתיות ולהחזיר תשואות ליחידות ההשתתפות.

לאור התוצאות הרבעוניות מאשר הדירקטוריון חלוקת דיבידנד של 70 מיליון דולר, לאחר שחילק 110 מיליון דולר בשנה שעברה.

ישראמקו ממשיכה למקד את פעילותה במשק החשמל הישראלי, תוך הרחבת תשתיות ייצוא גז למצרים וירדן. ההסכם לאספקת גז לתחנת הכוח החדשה בצומת קסם, בהיקף מוערך של 700-800 מיליון דולר יתרום לחיזוק המעמד שלה כספקית גז מובילה בארץ. במקביל, השותפות משקיעה בפרויקט הרחבת מאגר תמר, שיגדיל את כושר ההפקה ל-15 BCM בשנה, ובפיתוח תשתיות גז נוספות, במטרה לתרום לביטחון האנרגטי של המדינה. עם החזקה של 28.75% בתמר ו-53% בחזקת שמשון, ישראמקו ממשיכה לייצר הכנסות ותזרים מזומנים יציב, תוך ניהול העלייה בהוצאות היטל ששינסקי.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
מסחר בזמן אמת – קרדיט: AIמסחר בזמן אמת – קרדיט: AI

מחקר: הטעויות הגדולות של משקיעים - וכמה זמן לוקח למשקיע לקבל החלטה על רכישת מניה?

מחקרים אקדמיים מ-2024-2025 חושפים את הנתונים המדויקים על הטעויות שעולות למשקיעים בהון



מנדי הניג |

משקיעים פרטיים מקדישים בממוצע שש דקות בלבד למחקר לפני רכישת מניה, כך עולה ממחקר של NYU Stern ו-NBER. התוצאה: תשואה ממוצעת של 16.5% ב-2024, לעומת 25% של מדד S&P 500. הפער הזה, שמייצג אובדן של אלפי דולרים לכל משקיע, נובע מדפוסים פסיכולוגיים שתועדו במחקרים אקדמיים רבים בשנים האחרונות. 

בנג'מין גראהם, שנחשב לאבי ההשקעות הערכיות, כתב ב"המשקיע הנבון": "הבעיה העיקרית של המשקיע,  ואפילו האויב הגדול ביותר שלו, היא ככל הנראה הוא עצמו". המחקרים החדשים מספקים בסיס אמפירי לאמירה הזו.

מדד הפחד כמנבא תשואות

במחקר שפורסם בנובמבר 2024 ב-Finance Research Letters, בחנו החוקרים פארל ואוקונור (Farrell & O'Connor) את מדד ה-Fear and Greed של CNN כמנבא תשואות. המחקר השתמש בנתונים מ-2011 עד 2024 ויישם מבחני סיבתיות כדי לבדוק האם רגשות משקיעים יכולים לחזות תנועות שוק.

הממצאים היו מובהקים: המדד חוזה תשואות של מדדי S&P 500, נאסד"ק וראסל 3000 ברמת מובהקות של 1%. יתרה מכך, מדד הפחד היה טוב יותר ממדד ה-VIX, מדד התנודתיות המסורתי, כמנבא של תשואות מניות.

פארל ואוקונור מציינים ממצא נוסף: יכולת החיזוי של המדד משתנה לאורך זמן. הכוח המנבא היה חזק יותר בתקופה שלפני 2014, אך נחלש בשנים האחרונות. הסבר אפשרי: השווקים מתאימים את עצמם בהדרגה למידע פסיכולוגי, לפחד ולגרידיות, כך שאנומליות נוטות להיחלש ככל שהן מתגלות.

הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

ארית זינקה 8.7%, פוםוום 14%; ת"א ביטוח זינק 2.5% - נעילה ירוקה בתל אביב

ארית התחזקה אחרי שחזרה בה מקידום הנפקת רשף בהמשך לאיומים ממוסדיים כי לא ישתתפו בהנפקה כמו גם ביקורת רחבה על ההנפקה; פוםוום הודיעה על התקשרות עם קבוצת פארקי שעשועים אירופית ועלתה; נעילה חיובית במדדים לאחר פתיחה מעורבת כשמגזר הפיננסים בלט לחיוב עם קפיצה של 1.6% בבנקים ו-2.5 בחברות הביטוח
מערכת ביזפורטל |

המדדים נעלו בטריטוריה חיובית, ת"א 35 סגר ב-3,540 נקודות כשעלה 0.97%, ת"א 90 התחזק גם הוא ב-0.69%.

בהסתכלות ענפית - מדד הבנקים קפץ 1.66% בעוד ת"א ביטוח זינק 2.55%. ת"א נדל"ן מחק את הירידות וסגר ביציבות סביב ה-0, ת"א נפט וגז היה החריג שירד היום 0.21% - מחזור המסחר ליום הראשון של השבוע הסתכם ב-1.414 מיליארד שקל.


ימים ספורים אחרי מסירת מערכת "חץ 3" לגרמנים, קנצלר גרמניה פרידריך מרץ נחת בישראל לביקור שיחזק את היחסים בין המדינות וידון בענייני השעה. בהתייחסות לזירה הבטחונית אמר נתניהו בנאומו לצד הקנצלר כי "השלב הראשון בעסקה כמעט הסתיים. מקווים בקרוב לנוע לשלב השני שהוא הקשה יותר".


איך ייראה שוק האג"ח ב-2026? הכלכלנים מנתחים. התקציב שאושר בשישי מלמד על המשך גיוסי אג"ח בהיקפים נמוכים יחסית, אבל יותר מאשר בשנה שעברה. המדינה משתמשת במספר מקורות לתקציב - מסים זה העיקרי, וגם - גיוסי אגרות חוב בשוק. גיוסי האג"ח של המדינה הם חלק מההיצע הכולל בשוק החוב כשמולו יש ביקושים מאוד גדולים שמגיעים מההפרשות שלנו לפנסיה ולחסכונות בכלל. הביקוש וההיצע הם אלו שקובעים את המחיר-שער של אגרות החוב ובהתאמה את הריבית האפקטיבית, כשבנוסף גם הריבית של בנק ישראל והמגמה מכתיבים ומשפיעים על תשואות האג"ח.

תקציב 2026 כולל יעד גירעון של 3.9 אחוזי תוצר, כ-88 מיליארד שקל, אבל לפי החישובים של כלכלני לידר הגירעון האפקטיבי עשוי להתקרב ל-4.4% כאשר לוקחים בחשבון תחזית צמיחה מתונה יותר והנחות שמרניות לגבי יישום החלטות האוצר. מאחר שהגירעון משקף את הפער בין ההוצאות להכנסות, המדינה חייבת לממן אותו באמצעות גיוס חוב חדש. לכך מתווסף פדיון קרן של אג"ח קיימות בהיקף כ-118 מיליארד שקל שמגיעות לסיום חייהן ב-2026. בסך הכול מדובר בצורך מימוני של כ-210 מיליארד שקל, סכום גבוה יותר מהשנים האחרונות ושמחייב הרחבה של היצע האג"ח שהמדינה תנפיק במהלך השנה - איך יראה שוק האג"ח הממשלתי ב-2026 ובאילו אפיקים כדאי להתמקד?