הירשמו
  1. ראשי
  2. שוק ההון
דוחות

היטל ששינסקי מכביד על ישראמקו: הרווח הנקי ירד ל-29 מיליון ד'

ישראמקו מדווחת על ירידה ברווח נטו מ-41 ל-29 מיליון דולר בגלל עלייה בהיטל ששינסקי, עדיין תמר ממשיך לספק תזרים יציב של 64 מיליון דולר, ישראמקו תחלק דיבידנד של 70 מיליון דולר ומתכננת הרחבה ל-15 BCM

מנדי הניג |
נושאים בכתבה ישראמקו מאגר תמר דוחות כספיים

ישראמקו נגב 2 מפרסמת את תוצאותיה לרבעון הראשון עם רווח נקי של 29 מיליון דולר, לעומת 41 מיליון דולר ברבעון המקביל אשתקד. הירידה ברווח נובעת בעיקר מעלייה של 14 מיליון דולר בהוצאות היטל רווחי נפט וגז, המוטל בהתאם לחוק ששינסקי. הגידול בהיטל נובע מעלייה ברווחיות פרויקט תמר, שהובילה לעלייה בחבות המס. 

נזכיר כי היטל ששינסקי, שנקבע בעקבות מסקנות ועדת ששינסקי בשנת 2010, נועד למסות רווחי-יתר ממשאבי טבע כמו גז ונפט, כחלק ממדיניות הממשלה להשבת חלק מהכנסות מאוצרות טבע לקופת המדינה. ההיטל הזה זינק ברבעון האחרון כי התקבולים מהלקוחות גדלו, ההשקעות קטנו כך יצא שהשיעור עלה והגדיל את הרווחים החייבים במס בתמר. ההכנסות בניכוי תמלוגים מסתכמות ב-109 מיליון דולר, לעומת 112 מיליון דולר ברבעון המקביל, ותזרים המזומנים מפעילות שוטפת עומד על 64 מיליון דולר.

התוצאות הרבעוניות

ההכנסות ממכירת גז וקונדנסט מגיעות ל-135 מיליון דולר, לעומת 139 מיליון דולר ברבעון המקביל. ה-EBITDA עומד על 90 מיליון דולר, לעומת 93 מיליון דולר אשתקד. עלות הפקת הגז והקונדנסט נשארת יציבה על 17 מיליון דולר. הוצאות המימון, נטו, מסתכמות ב-2 מיליון דולר, והוצאות המסים יורדות ל-9 מיליון דולר מ-13 מיליון דולר, בשל ירידה ברווח לפני מס. היטל ששינסקי קפץ כאמור ל-37 מיליון דולר מ-23 מיליון דולר.

ממאגר תמר מופקים 2.61 BCM של גז טבעי, מתוכם 1.67 BCM לשוק המקומי ו-0.94 BCM לייצוא, לעומת 2.64 BCM ברבעון המקביל (1.77 BCM מקומי, 0.87 BCM ייצוא). השותפות ממשיכה בפרויקט הרחבת תמר, שמטרתו להגדיל את יכולת ההפקה ל-15 BCM בשנה מ-10 BCM כיום. לאחר סיום הרבעון, חותמים שותפי תמר על הסכם אספקת גז לתחנת כוח חדשה ליד צומת קסם, בהיקף שנתי של עד 0.8 BCM למשך 5 שנים, החל מ-2029, עם הכנסות צפויות של 700-800 מיליון דולר.

הון השותפות עומד על 650 מיליון דולר, לעומת 622 מיליון דולר בסוף 2024, הודות לרווח הכולל ברבעון. החוב הפיננסי, נטו, מסתכם ב-249 מיליון דולר. השותפות שומרת על מבנה הון יציב, שמאפשר לה להמשיך להשקיע בתשתיות ולהחזיר תשואות ליחידות ההשתתפות.

לאור התוצאות הרבעוניות מאשר הדירקטוריון חלוקת דיבידנד של 70 מיליון דולר, לאחר שחילק 110 מיליון דולר בשנה שעברה.

ישראמקו ממשיכה למקד את פעילותה במשק החשמל הישראלי, תוך הרחבת תשתיות ייצוא גז למצרים וירדן. ההסכם לאספקת גז לתחנת הכוח החדשה בצומת קסם, בהיקף מוערך של 700-800 מיליון דולר יתרום לחיזוק המעמד שלה כספקית גז מובילה בארץ. במקביל, השותפות משקיעה בפרויקט הרחבת מאגר תמר, שיגדיל את כושר ההפקה ל-15 BCM בשנה, ובפיתוח תשתיות גז נוספות, במטרה לתרום לביטחון האנרגטי של המדינה. עם החזקה של 28.75% בתמר ו-53% בחזקת שמשון, ישראמקו ממשיכה לייצר הכנסות ותזרים מזומנים יציב, תוך ניהול העלייה בהוצאות היטל ששינסקי.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
יוסי אזרזר מנכ"ל מאסיבית, צילום: יח"ציוסי אזרזר מנכ"ל מאסיבית, צילום: יח"צ
ראיון

מנכ"ל מאסיבית: "הטכנולוגיה שלנו היא כמו כפפה ליד לתעשייה הביטחונית"

מאסיבית שמדפיסה בתלת-מימד מזנקת היום אחרי הודעה על הקמת מרכז ייצור לתעשיה הבטחונית - המנכ"ל החדש יוסי אזרזר עונה לכל השאלות - מה המרכז החדש יכלול והאם זה באמת פותח להם דלת לתעשייה הבטחונית? מתי זה יתורגם לשורת הרווח? האם הם לא מאחרים ל"מסיבה" של התעשיה הבטחונית? וגם: על ההתייעלות והדרך לאיזון

מנדי הניג |
נושאים בכתבה מאסיבית יוסי אזרזר, מנכ"ל מאסיבית

מאסיבית שעוסקת בטכנולוגיות הדפסה תלת־מימד דיווחה על חתימת מזכר הבנות עם חברת קומפרטס, שבמסגרתו היא תקים מרכז ייצור משותף בשביל תעשיות הביטחון והתעופה. המרכז יתמחה בייצור תבניות מחומרים מרוכבים - שזה רכיב חיוני בשביל פיתוח כלי טיס ומערכות הגנה והוא יוכל לקצר משמעותית תהליכי ייצור שנמשכים כיום חודשים רבים. 

ההודעה גרמה לבאזז מיידי בשוק, המניה טסה בשעות המסחר הראשונות ביותר מ-80% לשווי של יותר מ-60 מיליון שקל אבל העליות התמתנו מאז. היא עדיין רחוקה מאוד מהשיא איתו נכנסה לשוק בתחילת 2021. היא הצרפה לבורסה יחד עם יותר מ־100 חברות בשנים 2020-2021, וגייסה 149 מיליון שקל לפי שווי של 490 מיליון שקל לפני הכסף,ככה שהיא התחילה להיסחר לפי שווי של 640 מיליון שקל, את השיא שלה היא רשמה קצת אחרי ההנפקה במאי 2021, אז היא נשקה לשווי של כ-780 מיליון שקל, אבל מאז היא בירידה תלולה ומחקה מאות מליונים בשווי השוק שלה עד לשפל של באיזור ה-20 מיליון שקל.

יוסי אזרזר קיבל את מושכות המנכ"לות של מאסיבית במרץ האחרון, אחרי תקופה ארוכה שבה החברה נוהלה על ידי ממלאי מקום בעקבות התפטרות המנכ"ל הקודם בסוף השנה שעברה כשמאסיבית מנסה לשנות כיוון ולייצב גם את הדרג הניהולי.

הכניסה שלו לוותה בצעדי התייעלות נרחבים. כבר ביולי 2024 יצאה החברה לתכנית קיצוצים ראשונה שכללה הפחתות שכר, ובינואר 2025 הוחלט שלא להאריך אותה למעט יו"ר הדירקטוריון ירון יחזקאל והמייסד גרשון מילר שהמשיכו מיוזמתם בהפחתת שכר. בהמשך אישר הדירקטוריון תכנית התייעלות חדשה שנועדה להתאים את מבנה ההוצאות למציאות העסקית. התכנית כוללת הפחתה נוספת של 30% בשכר היו"ר, ויתור מלא על שכרו של מילר, קיצוץ של 50% בשכר חודש אוגוסט של המנכ"ל אזרזר ושל סמנכ"ל המחקר ופיתוח איגור יעקובוב, לצד צמצומי שכר נוספים והפחתות בהוצאות התפעול. בסך הכול, לפי הערכת החברה, הצעדים הללו צפויים לחסוך עד 300 אלף דולר בחודש ולהקל על תזרים המזומנים.

אבל עדיין למאסיבית יש עוד דרך לעבור כדי להגיע לאיזון. בדוחות למחצית הראשונה של 2025 ההכנסות הסתכמו בכ־2.9 מיליון דולר, עלייה לעומת 1.3 מיליון דולר במחצית הקודמת כשעיקר השיפור נובע ממכירה חוזרת של מדפסות שהוחזרו ב־2024, מה שמעלה ספק לגבי עוצמת הצמיחה האורגנית. במקביל, סך ההכנסות לשנת 2024 כולה נחתך בכ־66% ל־4.6 מיליון דולר, לעומת 12.6 מיליון דולר ב־2023, והחברה הציגה ירידה חדה במכירות המדפסות מ־23 יחידות ל־15 בלבד תוך עלייה במספר ההחזרות.

להמשך הכתבה לחץ כאן