תמר
צילום: ניו מד

כמה גז יש בתמר? כנראה יותר ממה שחשבנו

מדוח העתודות של מאגר תמר עולה כי נשארו במאגר עוד כ-9.9 TCF של גז טבעי, וזאת אחרי 11 שנים של הפקה מהמאגר

רוי שיינמן | (5)

מאגר תמר ממשיך לגדול - השותפות במאגר תמר, ישראמקו ישראמקו יהש 0.64%   ותמר פטרוליום תמר פטרוליום 0.05%  , פרסמו דוח עתודה מעודכן למאגר תמר, ממנו עולה כי יתרת הגז הנותרה במאגר עומדת על כ-9.9 TCF, זאת לעומת כ-10.8 TCF שהיה במאגר עם תחילת ההפקה לפני כ-11 שנים, ירידה של רק כ-9%.


מאגר תמר הוא אחד מהנכסים החשובים של מדינת ישראל ובהשוואה למאגרים אחרים, קצב הירידה בעתודות שלו מתונה יחסית. עם זאת, לאור העלייה בביקושים המקומיים והייצוא למצרים, שותפות תמר ממשיכה לקדם הרחבת תשתיות שיאפשרו הגדלת ההפקה.


השותפות נמצאות בעיצומו של פרויקט ההרחבה של המאגר, שצפוי להגדיל את כושר ההפקה היומי מ-1.1 BCF ל-1.6 BCF עד סוף 2025. במסגרת הפרויקט, השותפים משדרגים את מערכות ההולכה, תוך השקעה כוללת של מאות מיליוני דולרים.


הגדלת ההפקה לא רק מבטיחה את מיצוי הפוטנציאל של המאגר, אלא גם משפרת את תחזיות התזרים המהוון של השותפות. ככל שקצב ההפקה גבוה יותר, כך ההכנסות גדלות בטווח הקצר, מה שמאפשר החזר מהיר יותר על ההשקעות ושיפור הרווחיות של השותפים. התזרים המהוון מחושב על בסיס מכירת עתודות המאגר לאורך שנים, כשהגדלת קצב ההפקה מקטינה את משך הזמן הדרוש להפקת אותן עתודות. תזרים חזק יותר גם מעלה את ערך השותפות בעיני המשקיעים, שכן הוא מעיד על יציבות ועלייה ברווחיות.


בחודש שעבר למשל פורסם דוח העתודות של מאגר לוויתן ממנו עלה כי שווי המאגר נאמד בכ-13 מיליארד דולר, זאת בטרם שקלול הערך הצפוי מביצוע פרויקט ההרחבה שלו שצפוי להגדיל את קצה ההפקה היומי ל-2.1 BCF ליום. הדוח הניח גידול ביכולת ההפקה היומית ל-1.4 BCF, כך שהצפי להפקה בשנת 2026 ואילך עומד על כ-14 BCM (לעומת 12 BCM כיום). 


בנוסף לפני כחודש דווח כי אהרון פרנקל מוכר האחזקות שלו במאגר תמר (10%) לחברת הנפט של אזרבייג'ן, בעסקה בה רשם פרנקל רווח של מעל מיליארד שקל לפי שווי מוערך של כ-8.3 מיליארד שקל למאגר.

תגובות לכתבה(5):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    Jguy 06/03/2025 18:54
    הגב לתגובה זו
    רימו אותנו ברייש גלי נתניהו ושטיינמיץ. מתווה גז שזבן היה עושה יותר טוב. שני נפלים בכלכלה ונתניהו גם בביטחון שאימץ לחיקוי החמים את החמאס עם הנוחבות וניכס אותו ועם חיזבאללה שהפר אלפי פעמים את 1701 והכישלון פחד להתעמת איתו. יש להעיפו בבושת פנים
  • אבישלום 10/03/2025 12:51
    הגב לתגובה זו
    בקרן מצטבר כסף אבל רוב הכסף מגיע אלינו בצורת מיסים שהמפיקות משלמות ובצורת חיסכון בעלות החמשל שמגיע ישירות לכל כיס וכך קיבלנו כבר סכום עצום.
  • 2.
    ארקדי 05/03/2025 17:14
    הגב לתגובה זו
    ברוך השם המאגר רק גדל
  • 1.
    אנונימי 05/03/2025 12:25
    הגב לתגובה זו
    מצוייין לישראל.ןגם מאגר ליויתן הרבה יותר גדול ממה שיודעים ויש עוד מלא גז מסביב.ובןשה שרציו נמוכה 35 אחוז מהשיא שלה מלפניי 9 שנים ואז לא היה כלום.
  • אני 09/03/2025 09:13
    הגב לתגובה זו
    השאלה הגדולה היא מתי יחל הטריגר שם. תהיה שם בוננזה רצינית. מי שיש לו קצת סבלנות שישקיע לפחות 20% בנפט לטווח ארוך.
מסחר בזמן אמת – קרדיט: AIמסחר בזמן אמת – קרדיט: AI

מחקר: הטעויות הגדולות של משקיעים - וכמה זמן לוקח למשקיע לקבל החלטה על רכישת מניה?

מחקרים אקדמיים מ-2024-2025 חושפים את הנתונים המדויקים על הטעויות שעולות למשקיעים בהון



מנדי הניג |

משקיעים פרטיים מקדישים בממוצע שש דקות בלבד למחקר לפני רכישת מניה, כך עולה ממחקר של NYU Stern ו-NBER. התוצאה: תשואה ממוצעת של 16.5% ב-2024, לעומת 25% של מדד S&P 500. הפער הזה, שמייצג אובדן של אלפי דולרים לכל משקיע, נובע מדפוסים פסיכולוגיים שתועדו במחקרים אקדמיים רבים בשנים האחרונות. 

בנג'מין גראהם, שנחשב לאבי ההשקעות הערכיות, כתב ב"המשקיע הנבון": "הבעיה העיקרית של המשקיע,  ואפילו האויב הגדול ביותר שלו, היא ככל הנראה הוא עצמו". המחקרים החדשים מספקים בסיס אמפירי לאמירה הזו.

מדד הפחד כמנבא תשואות

במחקר שפורסם בנובמבר 2024 ב-Finance Research Letters, בחנו החוקרים פארל ואוקונור (Farrell & O'Connor) את מדד ה-Fear and Greed של CNN כמנבא תשואות. המחקר השתמש בנתונים מ-2011 עד 2024 ויישם מבחני סיבתיות כדי לבדוק האם רגשות משקיעים יכולים לחזות תנועות שוק.

הממצאים היו מובהקים: המדד חוזה תשואות של מדדי S&P 500, נאסד"ק וראסל 3000 ברמת מובהקות של 1%. יתרה מכך, מדד הפחד היה טוב יותר ממדד ה-VIX, מדד התנודתיות המסורתי, כמנבא של תשואות מניות.

פארל ואוקונור מציינים ממצא נוסף: יכולת החיזוי של המדד משתנה לאורך זמן. הכוח המנבא היה חזק יותר בתקופה שלפני 2014, אך נחלש בשנים האחרונות. הסבר אפשרי: השווקים מתאימים את עצמם בהדרגה למידע פסיכולוגי, לפחד ולגרידיות, כך שאנומליות נוטות להיחלש ככל שהן מתגלות.

הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

ארית זינקה 8.7%, פוםוום 14%; ת"א ביטוח זינק 2.5% - נעילה ירוקה בתל אביב

ארית התחזקה אחרי שחזרה בה מקידום הנפקת רשף בהמשך לאיומים ממוסדיים כי לא ישתתפו בהנפקה כמו גם ביקורת רחבה על ההנפקה; פוםוום הודיעה על התקשרות עם קבוצת פארקי שעשועים אירופית ועלתה; נעילה חיובית במדדים לאחר פתיחה מעורבת כשמגזר הפיננסים בלט לחיוב עם קפיצה של 1.6% בבנקים ו-2.5 בחברות הביטוח
מערכת ביזפורטל |

המדדים נעלו בטריטוריה חיובית, ת"א 35 סגר ב-3,540 נקודות כשעלה 0.97%, ת"א 90 התחזק גם הוא ב-0.69%.

בהסתכלות ענפית - מדד הבנקים קפץ 1.66% בעוד ת"א ביטוח זינק 2.55%. ת"א נדל"ן מחק את הירידות וסגר ביציבות סביב ה-0, ת"א נפט וגז היה החריג שירד היום 0.21% - מחזור המסחר ליום הראשון של השבוע הסתכם ב-1.414 מיליארד שקל.


ימים ספורים אחרי מסירת מערכת "חץ 3" לגרמנים, קנצלר גרמניה פרידריך מרץ נחת בישראל לביקור שיחזק את היחסים בין המדינות וידון בענייני השעה. בהתייחסות לזירה הבטחונית אמר נתניהו בנאומו לצד הקנצלר כי "השלב הראשון בעסקה כמעט הסתיים. מקווים בקרוב לנוע לשלב השני שהוא הקשה יותר".


איך ייראה שוק האג"ח ב-2026? הכלכלנים מנתחים. התקציב שאושר בשישי מלמד על המשך גיוסי אג"ח בהיקפים נמוכים יחסית, אבל יותר מאשר בשנה שעברה. המדינה משתמשת במספר מקורות לתקציב - מסים זה העיקרי, וגם - גיוסי אגרות חוב בשוק. גיוסי האג"ח של המדינה הם חלק מההיצע הכולל בשוק החוב כשמולו יש ביקושים מאוד גדולים שמגיעים מההפרשות שלנו לפנסיה ולחסכונות בכלל. הביקוש וההיצע הם אלו שקובעים את המחיר-שער של אגרות החוב ובהתאמה את הריבית האפקטיבית, כשבנוסף גם הריבית של בנק ישראל והמגמה מכתיבים ומשפיעים על תשואות האג"ח.

תקציב 2026 כולל יעד גירעון של 3.9 אחוזי תוצר, כ-88 מיליארד שקל, אבל לפי החישובים של כלכלני לידר הגירעון האפקטיבי עשוי להתקרב ל-4.4% כאשר לוקחים בחשבון תחזית צמיחה מתונה יותר והנחות שמרניות לגבי יישום החלטות האוצר. מאחר שהגירעון משקף את הפער בין ההוצאות להכנסות, המדינה חייבת לממן אותו באמצעות גיוס חוב חדש. לכך מתווסף פדיון קרן של אג"ח קיימות בהיקף כ-118 מיליארד שקל שמגיעות לסיום חייהן ב-2026. בסך הכול מדובר בצורך מימוני של כ-210 מיליארד שקל, סכום גבוה יותר מהשנים האחרונות ושמחייב הרחבה של היצע האג"ח שהמדינה תנפיק במהלך השנה - איך יראה שוק האג"ח הממשלתי ב-2026 ובאילו אפיקים כדאי להתמקד?