דניאל חחיאשווילי המפקח על הבנקים
צילום: דוברות בנק ישראל

החל מהיום: הבנקים יחויבו לפרסם את הרבית על הפיקדונות

מהיום הבנקים יצטרכו ליישם את הוראת הפיקוח על הבנקים, שדורשת מהם לפרסם באופן מרוכז, נגיש ואפקטיבי את שיעורי הריבית על הפיקדונות ויתרות זכות בחשבון, בצורה המאפשרת יכולת השוואה, כחלק מהניסיונות לעידוד השקיפות והתחרות בתחום

איתן גרסטנפלד | (3)

חובת פרסום הצעות ריבית על פיקדונות ועל יתרות זכות בחשבון, אשר נועדה להגביר את התחרות בתחום, נכנסת היום לתוקפה.  


ההחלטה של הפיקוח על הבנקים, הנכנסת לתוקף היום, קובעת כללים ומבנה אחיד להצגת המידע אודות שיעורי הריבית שמציעים התאגידים הבנקאיים על פיקדונות ועל יתרות זכות בחשבון. ההוראה קובעת כי תאגיד בנקאי יציג את שיעורי הריבית על פיקדונות ויתרות זכות המינימליים המוצעים במסגרת פרסום מרוכז לציבור שיופיע בפורמט אחיד הן באתר הבנק והאפליקציה והן בסניפים. בראש הפרסום יוצגו שיעורי הריבית בסוגי פיקדונות מקובלים במערכת הבנקאית, בהתאם לנוסח ולמבנה שנקבעו בהוראה על בסיס מיפוי שביצע הפיקוח על הבנקים אודות סוגי הפיקדונות הקיימים בשוק. הבנקים יהיו רשאים להציג בנוסף ובנפרד את סוגי הפיקדונות הנוספים שהם מציעים ללקוחותיהם, ככל שישנם. 


בנוסף, נקבעה חובה להציע ללקוחות מנגנון חיפוש מקוון, לכל הפחות באתר האינטרנט ובאפליקציה של התאגיד הבנקאי, שיאפשר ללקוחות לקבל מידע ממוקד העונה על צרכיהם אודות סוגי הפיקדונות המוצעים על ידי התאגיד הבנקאי. בכוונת בנק ישראל לעקוב ולנתח את פרסומי המערכת הבנקאית ולבחון את ההתפתחויות בתחום הריביות המוצעות על פיקדונות הציבור לאורך זמן, תוך השוואה בין שיעורי הריבית שיפרסמו הבנקים לציבור בהתאם להוראה לבין שיעורי הריבית שייתנו הבנקים לציבור בפועל, כפי שהם מפורסמים במסגרת אתר "קו המשווה" של בנק ישראל.


הכניסה של התקנה לתוקף מגיעה יום אחד בלבד לאחר פרסום מסקנות הביניים של הועדה הבין-משרדית של בנק ישראל והאוצר, אשר המליצה לפתוח לתחרות את שוק הפיקדונות ומתן האשראי, הנשלט כיום על ידי הבנקים. להערכתם, המהלך לפתיחת השוק, אותו הם מתכוונים לקדם בשנה הקרובה, צפוי להביא לריביות אטרקטיביות יותר למשקי הבית והעסקים הקטנים, וכן לאפשר להם לקבל אשראי מהגופים החדשים בתנאים טובים יותר מאלו שמציעים הבנקים כיום.


המפקח על הבנקים, מר דניאל חחיאשוילי: "היום נכנסת לתוקף הוראה המחייבת את הבנקים לפרסם באופן מרוכז, נגיש ואפקטיבי את שיעורי הריבית על פיקדונות ועל יתרות זכות בחשבון, וזאת במבנה אחיד המאפשר ללקוחות יכולת השוואה בין הצעות הערך של הבנקים השונים. צעד זה, מגביר את השקיפות, מסייע ללקוחות לבחון את האפשרויות המגוונות העומדות בפניהם בתחום הפיקדונות הבנקאיים, ובסופו של דבר יתרום לעידוד התחרות בתחום. הוראה זו היא חלק ממכלול צעדים שמקדם הפיקוח על הבנקים להגברת התחרות במערכת הבנקאית באמצעות חיזוק כוחו של הלקוח והגברת השקיפות".

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    אנונימי 02/04/2025 14:27
    הגב לתגובה זו
    יפרסמו בצורה כל כך מבלבלת ולפי יומי חודשי ושנתי כך שאיש לא יבין.
  • 2.
    אוקיי ומה זה יתן לי גם ככה הם נותנים שקל ולוקחים 3 (ל"ת)
    אנונימי 02/04/2025 09:31
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    אורח פורח 01/04/2025 19:23
    הגב לתגובה זו
    פיקדון בבנק על מה ריבית עלובה של 5 אחוז שמתרגמת ל3 אחוז אחרי מס.לא חבל יש אגח קרנות כספיות ואם תלכו לשוק ההון אז בכלל.בזבוז תנו לבנקים להיחנק עם חוסר במשכנתאות ופיקדונות.
חיילים סייבר 8200
צילום: דובר צהל

משקיעים בחאקי: כך הפכו החיילים את הבסיסים לחממת השקעות לוהטת

השוק גואה, האפליקציות זמינות - ומחנות צה"ל הופכים לזירות של  מסחר ואמביציה; גם החיילים שחוזרים מהקרב משקיעים-מהמרים בשווקים; בינתיים כולם מרוויחים
ענת גלעד |
נושאים בכתבה חיילים בורסה

יום שלישי, 23:00. חדר המגורים בבסיס האימונים בדרום שקט יחסית. אור יחיד בוקע מהפינה שבה יושב סמל איתי כהן. רוב חבריו לפלוגה כבר קרסו מותשים מיום מפרך בשטח, אך הוא לא מצליח לעצום עין. הראש שלו עובד שעות נוספות על הגרף האדום המהבהב באפליקציית המסחר בטלפון הנייד שלו. איתי, לוחם בגדוד חי"ר, לא חולם רק על סוף המסלול או על הדרגות הבאות.

במקום סתם לגלול באינסטגרם, הוא מנצל את השעות השקטות כדי לנהל תיק השקעות קטן. "כשהחבר'ה מדברים על המשחק כדורגל אתמול, אני בודק מה עשה הביטקוין", הוא מספר בחיוך קטן. 

בין שמירה לשמירה ובין אימון ניווט למארב, איתי חולם במספרים, והוא לא לבד. בשנתיים האחרונות, המסכים של הסמארטפונים השתנו: אפליקציות משחקים פינו את מקומן לאפליקציות בנקאות, ושיחות על כדורגל או יציאות לסופ"ש הוחלפו בדיונים על מדדי S&P 500, קרנות מחקות וגם קריפטו. בסיסי צה"ל הפכו, בניגוד גמור לדימוי המסורתי של "תקופת ביניים" חסרת דאגות כלכליות, לחממת השקעות לוהטת, והשינוי הזה אינו מקרי. 

נקודת המפנה המשמעותית התרחשה בינואר 2022, אז נכנסה לתוקף העלאה דרמטית בשכר החיילים הסדירים - זינוק של 50%. עבור לוחם כמו איתי, מדובר בתוספת משמעותית שהפכה את המשכורת החודשית מכסף כיס סמלי לסכום המאפשר חיסכון משמעותי. "פתאום אתה רואה 'נכנס לחשבון 2,400 שקל'", הוא מסביר, "זה סכום שאפשר לעשות איתו משהו. להשאיר אותו בעו"ש זה פשוט לבזבז אותו על שטויות. הבנתי שאני רוצה שהכסף הזה יעבוד בשבילי".

 חלק מהשגרה, כמו טיול לשק"ם

הגורם השני שתרם לשינוי הוא הזמן. במיוחד בקרב המשרתים בתפקידי לחימה, שגרת השירות כרוכה בימים ארוכים של המתנה, שעות רבות בבסיס ויציאות מצומצמות הביתה (מגמה שהתעצמה משמעותית מאז ה-7 באוקטובר). הזמן הזה, שבעבר נוצל למנוחה או שיחות בטלות, מתועל כיום ללימוד. "אנחנו יושבים באוהל, אחרי שסיימנו את המשימות, במקום סתם לגלול בטיקטוק, אנחנו רואים סרטוני הסבר על בורסה. זה הפך להיות חלק מהשגרה, כמו טיול לילי לשק"ם", מספר איתי.

אלי גליקמן מנכל צים
צילום: שלומי יוסף

חברות ספנות זרות מתעניינות בצים - אבל הסיכוי לעסקה נמוך מאוד

המנכ"ל, אלי גליקמן מנסה לרכוש את השליטה בחברה יחד עם רמי אונגר אבל הדירקטוריון מנסה לקבל הצעות גם מגופים אחרים

מנדי הניג |
נושאים בכתבה צים אלי גליקמן

צים ZIM Integrated Shipping Services -1.81%  , חברת הספנות הוותיקה של ישראל על המדף.  המנכ"ל, אלי גליקמן מנסה לרכוש את השליטה בחברה יחד עם רמי אונגר שפועל בתחום הרכב, נדל"ן וספנות. אבל הדירקטוריון גם בשל לחץ מבעלי מניות מצהיר כי הוא מנסה לקבל הצעות מגופים אחרים. התקבלו הצעות - כך הודיעה צים בשבוע שעבר, גם מגופים אסטרטגיים.   

ענקיות ספנות בינלאומיות הביעו עניין ברכישת החברה, אבל ההערכה היא שהסיכוי שהמהלך יתממש נמוך מאוד. הסיבה פשוטה - צים נחשבת לנכס לאומי וביטחוני מהמעלה הראשונה, והמדינה צפויה להפעיל את כל הכלים שברשותה כדי למנוע מכירה לגורמים זרים. היא יכולה להטיל ווטו על המכירה. 

היסטורית, צים הוקמה מתוך צורך אסטרטגי,  להבטיח לישראל עצמאות ימית וסחר בטוח. עד היום, היא נתפסת כעורק חיים לאומי, במיוחד בשעת חירום. מלחמות, מגפות, משברים, כשחברות זרות הפסיקו לפעול, צים נשארה היחידה שהמשיכה להביא לישראל מזון, ציוד חיוני ותחמושת.

כמו אל על, גם צים נהנית ממעמד מיוחד לטוב ולרע, שמאפשר למדינה להטיל וטו על מהלכים אסטרטגיים באמצעות מניית זהב או רגולציה מחמירה. באל על, למשל, הוכנס בעל שליטה - משפחת רוזנברג, תחת תנאים מחייבים שהגדירו את אל על כחברת הדגל הלאומית בתעופה. בצים הסיפור יהיה דומה. מדובר בחברה הלאומית בתחום הספנות, והשליטה בה לא תעבור לידיים שעלולות שלא לשרת את האינטרסים של ישראל בשעת הצורך. צריך לזכור ש-98% מהסחר עם העולם נעשה דרך הים. 

לפי הידוע, חברות ענק הביעו עניין בצים, לרבות הפג לויד הגרמנית, ומארסק הדנית.  בהפג לויד מחזיקים גורמים מקטאר וסעודיה.