החל מהיום: הבנקים יחויבו לפרסם את הרבית על הפיקדונות
מהיום הבנקים יצטרכו ליישם את הוראת הפיקוח על הבנקים, שדורשת מהם לפרסם באופן מרוכז, נגיש ואפקטיבי את שיעורי הריבית על הפיקדונות ויתרות זכות בחשבון, בצורה המאפשרת יכולת השוואה, כחלק מהניסיונות לעידוד השקיפות והתחרות בתחום
חובת פרסום הצעות ריבית על פיקדונות ועל יתרות זכות בחשבון, אשר נועדה להגביר את התחרות בתחום, נכנסת היום לתוקפה.
ההחלטה של הפיקוח על הבנקים, הנכנסת לתוקף היום, קובעת כללים ומבנה אחיד להצגת המידע אודות שיעורי הריבית שמציעים התאגידים הבנקאיים על פיקדונות ועל יתרות זכות בחשבון. ההוראה קובעת כי תאגיד בנקאי יציג את שיעורי הריבית על פיקדונות ויתרות זכות המינימליים המוצעים במסגרת פרסום מרוכז לציבור שיופיע בפורמט אחיד הן באתר הבנק והאפליקציה והן בסניפים. בראש הפרסום יוצגו שיעורי הריבית בסוגי פיקדונות מקובלים במערכת הבנקאית, בהתאם לנוסח ולמבנה שנקבעו בהוראה על בסיס מיפוי שביצע הפיקוח על הבנקים אודות סוגי הפיקדונות הקיימים בשוק. הבנקים יהיו רשאים להציג בנוסף ובנפרד את סוגי הפיקדונות הנוספים שהם מציעים ללקוחותיהם, ככל שישנם.
בנוסף, נקבעה חובה להציע ללקוחות מנגנון חיפוש מקוון, לכל הפחות באתר האינטרנט ובאפליקציה של התאגיד הבנקאי, שיאפשר ללקוחות לקבל מידע ממוקד העונה על צרכיהם אודות סוגי הפיקדונות המוצעים על ידי התאגיד הבנקאי. בכוונת בנק ישראל לעקוב ולנתח את פרסומי המערכת הבנקאית ולבחון את ההתפתחויות בתחום הריביות המוצעות על פיקדונות הציבור לאורך זמן, תוך השוואה בין שיעורי הריבית שיפרסמו הבנקים לציבור בהתאם להוראה לבין שיעורי הריבית שייתנו הבנקים לציבור בפועל, כפי שהם מפורסמים במסגרת אתר "קו המשווה" של בנק ישראל.
הכניסה של התקנה לתוקף מגיעה יום אחד בלבד לאחר פרסום מסקנות הביניים של הועדה הבין-משרדית של בנק ישראל והאוצר, אשר המליצה לפתוח לתחרות את שוק הפיקדונות ומתן האשראי, הנשלט כיום על ידי הבנקים. להערכתם, המהלך לפתיחת השוק, אותו הם מתכוונים לקדם בשנה הקרובה, צפוי להביא לריביות אטרקטיביות יותר למשקי הבית והעסקים הקטנים, וכן לאפשר להם לקבל אשראי מהגופים החדשים בתנאים טובים יותר מאלו שמציעים הבנקים כיום.
המפקח על הבנקים, מר דניאל חחיאשוילי: "היום נכנסת לתוקף הוראה המחייבת את הבנקים לפרסם באופן מרוכז, נגיש ואפקטיבי את שיעורי הריבית על פיקדונות ועל יתרות זכות בחשבון, וזאת במבנה אחיד המאפשר ללקוחות יכולת
השוואה בין הצעות הערך של הבנקים השונים. צעד זה, מגביר את השקיפות, מסייע ללקוחות לבחון את האפשרויות המגוונות העומדות בפניהם בתחום הפיקדונות הבנקאיים, ובסופו של דבר יתרום לעידוד התחרות בתחום. הוראה זו היא חלק ממכלול צעדים שמקדם הפיקוח על הבנקים להגברת התחרות
במערכת הבנקאית באמצעות חיזוק כוחו של הלקוח והגברת השקיפות".
- 3.אנונימי 02/04/2025 14:27הגב לתגובה זויפרסמו בצורה כל כך מבלבלת ולפי יומי חודשי ושנתי כך שאיש לא יבין.
- 2.אוקיי ומה זה יתן לי גם ככה הם נותנים שקל ולוקחים 3 (ל"ת)אנונימי 02/04/2025 09:31הגב לתגובה זו
- 1.אורח פורח 01/04/2025 19:23הגב לתגובה זופיקדון בבנק על מה ריבית עלובה של 5 אחוז שמתרגמת ל3 אחוז אחרי מס.לא חבל יש אגח קרנות כספיות ואם תלכו לשוק ההון אז בכלל.בזבוז תנו לבנקים להיחנק עם חוסר במשכנתאות ופיקדונות.

מה הסוד של תושבי מודיעין-מכבים-רעות לאריכות ימים?
תוחלת החיים הממוצעת בעיר היא 87.5 - פער של 4.4 שנים מעל הממוצע הארצי; מחקרים מצביעים על שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, ומצביעים על פערים בין מרכז לפריפריה ובין ישובים יהודיים לערביים
איפה בישראל קונים עוד 8 שנים של חיים? נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנים האחרונות מציבים את מודיעין-מכבים-רעות בראש רשימת הערים בישראל במדד תוחלת החיים, עם ממוצע של 87.5 שנים. זהו פער של כ-4.4 שנים מעל הממוצע הארצי, שעמד בתקופת המדידה על 83.1 שנים. מאז הבדיקה עלתה תוחלת החיים, על פי ההערכות, בכ-0.7 שנים נוספות. על פי OECD, תוחלת החיים בארץ הגיעה ל-83.8 שנים ב-2023, ונותרה יציבה גם ב-2024-2025 למרות אתגרי המלחמה.
העיר מקדימה ערים כמו רעננה (86.7 שנים), הוד השרון (85.7 שנים), גבעתיים (85.4 שנים) וכפר סבא (85.3 שנים). לעומת זאת, בערים כמו אום אל-פאחם תוחלת החיים היא 78.8 שנים, וברהט 79.8 שנים - פערים של עד 8.7 שנים. הפערים הללו משקפים שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, כפי שמעידים מחקרים עדכניים של ארגון הבריאות העולמי, OECD ומכוני מחקר ישראליים.
ישראל במקום הרביעי העולמי - למרות הפערים הפנימיים
תוחלת החיים בישראל עלתה בשנים האחרונות ל-83.8 שנים ב-2023, מה שמציב את המדינה במקום הרביעי ב-OECD, אחרי יפן (84.5 שנים), שווייץ (84.0 שנים) וספרד (83.9 שנים). אצל גברים תוחלת החיים היא 81.7 שנים בממוצע, ובקרב נשים 85.7 שנים בממוצע - פער מגדרי של ארבע שנים שעקבי עם המגמה העולמית. עלייה זו נמשכה למרות השפעות מגפת הקורונה והמלחמה שהחלה ב-2023, אם כי תמותה עודפת בקרב צעירים (כולל חיילים שנפלו בלחימה) השפיעה מעט על הנתון הכללי.
מחקר מרכז טאוב מציין "פלא ישראלי" - תוחלת חיים גבוהה ב-6-7 שנים מעבר למה שצפוי בהתחשב ברמת עושר, השכלה ואי-שוויון. החוקרים מייחסים זאת לשילוב של תרבות משפחתית חזקה, קהילתיות גבוהה, תזונה ים-תיכונית ומערכת בריאות ציבורית נגישה. עם זאת, פערים פנימיים גדולים חושפים אי-שוויון מבני, בעיקר בין אוכלוסיות יהודיות לערביות ובין מרכז לפריפריה - תופעה שמאיימת לשחוק את היתרון הישראלי בעתיד.
- "הכסף שוכב בתוך הקירות": מהי משכנתא הפוכה ואיך היא עובדת?
- כמה תשפיע העלייה בתוחלת החיים על הרווח של חברות הביטוח?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הכסף קובע: 60%-80% מהפערים נובעים ממצב סוציו-אקונומי
מחקרים מהשנים 2024-2025 מאשרים כי גורמים בריאותיים מסבירים רק 10%-20% מהשונות בתוחלת חיים, בעוד 60%-80% מהשונות נובעים מגורמים חברתיים-כלכליים. דוח שנת 2025 של OECD מדגיש הכנסה, השכלה, הוצאות רווחה והשקעות סביבתיות כמפתחות מרכזיים. מחקר ב-JAMA מ-2024 מראה שהפרשי הכנסה מתורגמים לפערים של עד 10 שנים במדינות מפותחות, דפוס דומה לישראל עם מתאם של 0.85 בין אשכול סוציו-אקונומי לתוחלת חיים.

מה הסוד של תושבי מודיעין-מכבים-רעות לאריכות ימים?
תוחלת החיים הממוצעת בעיר היא 87.5 - פער של 4.4 שנים מעל הממוצע הארצי; מחקרים מצביעים על שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, ומצביעים על פערים בין מרכז לפריפריה ובין ישובים יהודיים לערביים
איפה בישראל קונים עוד 8 שנים של חיים? נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנים האחרונות מציבים את מודיעין-מכבים-רעות בראש רשימת הערים בישראל במדד תוחלת החיים, עם ממוצע של 87.5 שנים. זהו פער של כ-4.4 שנים מעל הממוצע הארצי, שעמד בתקופת המדידה על 83.1 שנים. מאז הבדיקה עלתה תוחלת החיים, על פי ההערכות, בכ-0.7 שנים נוספות. על פי OECD, תוחלת החיים בארץ הגיעה ל-83.8 שנים ב-2023, ונותרה יציבה גם ב-2024-2025 למרות אתגרי המלחמה.
העיר מקדימה ערים כמו רעננה (86.7 שנים), הוד השרון (85.7 שנים), גבעתיים (85.4 שנים) וכפר סבא (85.3 שנים). לעומת זאת, בערים כמו אום אל-פאחם תוחלת החיים היא 78.8 שנים, וברהט 79.8 שנים - פערים של עד 8.7 שנים. הפערים הללו משקפים שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, כפי שמעידים מחקרים עדכניים של ארגון הבריאות העולמי, OECD ומכוני מחקר ישראליים.
ישראל במקום הרביעי העולמי - למרות הפערים הפנימיים
תוחלת החיים בישראל עלתה בשנים האחרונות ל-83.8 שנים ב-2023, מה שמציב את המדינה במקום הרביעי ב-OECD, אחרי יפן (84.5 שנים), שווייץ (84.0 שנים) וספרד (83.9 שנים). אצל גברים תוחלת החיים היא 81.7 שנים בממוצע, ובקרב נשים 85.7 שנים בממוצע - פער מגדרי של ארבע שנים שעקבי עם המגמה העולמית. עלייה זו נמשכה למרות השפעות מגפת הקורונה והמלחמה שהחלה ב-2023, אם כי תמותה עודפת בקרב צעירים (כולל חיילים שנפלו בלחימה) השפיעה מעט על הנתון הכללי.
מחקר מרכז טאוב מציין "פלא ישראלי" - תוחלת חיים גבוהה ב-6-7 שנים מעבר למה שצפוי בהתחשב ברמת עושר, השכלה ואי-שוויון. החוקרים מייחסים זאת לשילוב של תרבות משפחתית חזקה, קהילתיות גבוהה, תזונה ים-תיכונית ומערכת בריאות ציבורית נגישה. עם זאת, פערים פנימיים גדולים חושפים אי-שוויון מבני, בעיקר בין אוכלוסיות יהודיות לערביות ובין מרכז לפריפריה - תופעה שמאיימת לשחוק את היתרון הישראלי בעתיד.
- "הכסף שוכב בתוך הקירות": מהי משכנתא הפוכה ואיך היא עובדת?
- כמה תשפיע העלייה בתוחלת החיים על הרווח של חברות הביטוח?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הכסף קובע: 60%-80% מהפערים נובעים ממצב סוציו-אקונומי
מחקרים מהשנים 2024-2025 מאשרים כי גורמים בריאותיים מסבירים רק 10%-20% מהשונות בתוחלת חיים, בעוד 60%-80% מהשונות נובעים מגורמים חברתיים-כלכליים. דוח שנת 2025 של OECD מדגיש הכנסה, השכלה, הוצאות רווחה והשקעות סביבתיות כמפתחות מרכזיים. מחקר ב-JAMA מ-2024 מראה שהפרשי הכנסה מתורגמים לפערים של עד 10 שנים במדינות מפותחות, דפוס דומה לישראל עם מתאם של 0.85 בין אשכול סוציו-אקונומי לתוחלת חיים.
