החל מהיום: הבנקים יחויבו לפרסם את הרבית על הפיקדונות
מהיום הבנקים יצטרכו ליישם את הוראת הפיקוח על הבנקים, שדורשת מהם לפרסם באופן מרוכז, נגיש ואפקטיבי את שיעורי הריבית על הפיקדונות ויתרות זכות בחשבון, בצורה המאפשרת יכולת השוואה, כחלק מהניסיונות לעידוד השקיפות והתחרות בתחום
חובת פרסום הצעות ריבית על פיקדונות ועל יתרות זכות בחשבון, אשר נועדה להגביר את התחרות בתחום, נכנסת היום לתוקפה.
ההחלטה של הפיקוח על הבנקים, הנכנסת לתוקף היום, קובעת כללים ומבנה אחיד להצגת המידע אודות שיעורי הריבית שמציעים התאגידים הבנקאיים על פיקדונות ועל יתרות זכות בחשבון. ההוראה קובעת כי תאגיד בנקאי יציג את שיעורי הריבית על פיקדונות ויתרות זכות המינימליים המוצעים במסגרת פרסום מרוכז לציבור שיופיע בפורמט אחיד הן באתר הבנק והאפליקציה והן בסניפים. בראש הפרסום יוצגו שיעורי הריבית בסוגי פיקדונות מקובלים במערכת הבנקאית, בהתאם לנוסח ולמבנה שנקבעו בהוראה על בסיס מיפוי שביצע הפיקוח על הבנקים אודות סוגי הפיקדונות הקיימים בשוק. הבנקים יהיו רשאים להציג בנוסף ובנפרד את סוגי הפיקדונות הנוספים שהם מציעים ללקוחותיהם, ככל שישנם.
בנוסף, נקבעה חובה להציע ללקוחות מנגנון חיפוש מקוון, לכל הפחות באתר האינטרנט ובאפליקציה של התאגיד הבנקאי, שיאפשר ללקוחות לקבל מידע ממוקד העונה על צרכיהם אודות סוגי הפיקדונות המוצעים על ידי התאגיד הבנקאי. בכוונת בנק ישראל לעקוב ולנתח את פרסומי המערכת הבנקאית ולבחון את ההתפתחויות בתחום הריביות המוצעות על פיקדונות הציבור לאורך זמן, תוך השוואה בין שיעורי הריבית שיפרסמו הבנקים לציבור בהתאם להוראה לבין שיעורי הריבית שייתנו הבנקים לציבור בפועל, כפי שהם מפורסמים במסגרת אתר "קו המשווה" של בנק ישראל.
הכניסה של התקנה לתוקף מגיעה יום אחד בלבד לאחר פרסום מסקנות הביניים של הועדה הבין-משרדית של בנק ישראל והאוצר, אשר המליצה לפתוח לתחרות את שוק הפיקדונות ומתן האשראי, הנשלט כיום על ידי הבנקים. להערכתם, המהלך לפתיחת השוק, אותו הם מתכוונים לקדם בשנה הקרובה, צפוי להביא לריביות אטרקטיביות יותר למשקי הבית והעסקים הקטנים, וכן לאפשר להם לקבל אשראי מהגופים החדשים בתנאים טובים יותר מאלו שמציעים הבנקים כיום.
המפקח על הבנקים, מר דניאל חחיאשוילי: "היום נכנסת לתוקף הוראה המחייבת את הבנקים לפרסם באופן מרוכז, נגיש ואפקטיבי את שיעורי הריבית על פיקדונות ועל יתרות זכות בחשבון, וזאת במבנה אחיד המאפשר ללקוחות יכולת
השוואה בין הצעות הערך של הבנקים השונים. צעד זה, מגביר את השקיפות, מסייע ללקוחות לבחון את האפשרויות המגוונות העומדות בפניהם בתחום הפיקדונות הבנקאיים, ובסופו של דבר יתרום לעידוד התחרות בתחום. הוראה זו היא חלק ממכלול צעדים שמקדם הפיקוח על הבנקים להגברת התחרות
במערכת הבנקאית באמצעות חיזוק כוחו של הלקוח והגברת השקיפות".
- 3.אנונימי 02/04/2025 14:27הגב לתגובה זויפרסמו בצורה כל כך מבלבלת ולפי יומי חודשי ושנתי כך שאיש לא יבין.
- 2.אוקיי ומה זה יתן לי גם ככה הם נותנים שקל ולוקחים 3 (ל"ת)אנונימי 02/04/2025 09:31הגב לתגובה זו
- 1.אורח פורח 01/04/2025 19:23הגב לתגובה זופיקדון בבנק על מה ריבית עלובה של 5 אחוז שמתרגמת ל3 אחוז אחרי מס.לא חבל יש אגח קרנות כספיות ואם תלכו לשוק ההון אז בכלל.בזבוז תנו לבנקים להיחנק עם חוסר במשכנתאות ופיקדונות.
משה בן זקן. מנכ"ל משרד התחבורה. קרדיט: שלומי יוסףהממשלה מקדמת שינוי בחוק שיפתח את הטבת המכס גם ליבואנים מקבילים
התיקון מסיר חסם ביבוא הרכב, מרחיב את היבוא האישי והמקביל ומוסיף דרישות מחייבות בהגנת סייבר לענף
הממשלה מאשרת תיקון לחוק רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב, שמקודם על ידי משרד התחבורה והבטיחות בדרכים. התיקון עבר אישור בוועדת השרים לענייני חקיקה ומקודם בהליך מואץ.
בליבת התיקון עומד שינוי בדרך שבה מוחלת העדפת מכס על יבוא רכב, כך שהטבה שניתנה בפועל בעיקר ליבואנים ישירים, תוכל לחול גם על יבואנים שאינם ישירים. התיקון מסיר חסם שמנע עד עכשיו מיבואנים עקיפים, זעירים וביבוא אישי ליהנות מהעדפת מכס בהתאם להסכמי הסחר הבינלאומיים של ישראל. במשרד התחבורה ובשיתוף רשות המיסים מציגים את המהלך כניסיון להרחיב תחרות בענף דרך הגדלת היבוא המקביל והיבוא האישי.
הטבת המכס עוברת גם ליבואנים שאינם ישירים
עד היום, המנגנון הקיים אפשר ליבואנים ישירים לממש פטור ממכס בשיעור 7%, בהתאם להסכמי הסחר הבינלאומיים של ישראל, בעוד שיבואנים עקיפים, זעירים ויבוא אישי לא נהנו מההעדפה באותה צורה. בפועל נוצר יתרון מובנה לערוץ יבוא אחד על פני אחרים, ותחרות מצומצמת יותר על אותו קהל לקוחות.
התיקון מאפשר לרשות המסים להחיל את ההטבה גם על יבואנים שאינם ישירים. המשמעות היא הרחבת ההטבה לערוצי יבוא נוספים, מה שמצמצם את היתרון שהיה עד היום ליבואנים הישירים.
- שיא- 361,255 נוסעים ברכבת ביום חמישי האחרון
- בעלות של 35 מיליון שקלים: מסוף אוטובוסים חדש יחובר לכביש 412
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המהלך נשען על מודל שפעל כהוראת שעה בשנים 2023-2025. בתקופה הזו נרשם גידול בהיקף יבוא הרכב וניצול רחב יותר של העדפת המכס, וכעת הממשלה מבקשת לעגן את ההסדר כהסדר קבוע בחוק.
העלאות הארנונה ב-2026: האם גם לכם הארנונה תעלה?
המדינה מאשרת חריגות נקודתיות בתל אביב, ירושלים ורחובות, ודוחה מהלכים רחבים יותר. מאחורי המספרים עומד מנגנון עדכון חדש שמחזק רשויות חלשות ומצמצם מרווח תמרון לאחרות
הארנונה לשנת 2026 עולה כמעט בכל הארץ כבר בנקודת הפתיחה. העדכון האוטומטי עומד על 1.626%, והוא נגזר משילוב של ממוצע מדד המחירים לצרכן ומדד השכר במגזר הציבורי. מעבר לזה, משרדי הפנים והאוצר מסכמים בחודשים האחרונים רשימה של אישורים חריגים לרשויות שביקשו לעלות מעל האוטומטי, לצד שורת דחיות שמורידות מהשולחן דרישות משמעותיות.
לתוך המערכת הזו נכנסות
השנה 108 בקשות חריגות שהוגשו מ-96 רשויות. הרוב המוחלט מתמקד בהעלאות, ובמספרים מדובר על 95 בקשות שמכוונות לעלייה. בסך הכול זו תוספת הכנסות מוערכת של כ-250 מיליון שקל, כאשר כ-45-50 מיליון שקל מתוכה צפויים להגיע מהמגזר העסקי. זה כסף שנכנס לקופת הרשות, ולא מעט
ממנו מתגלגל אחר כך גם למחירים של שירותים ומוצרים.
מנגנון העלאה חדש שמציב תקרה ומסננת
השינוי המרכזי הוא לא רק באישור או דחייה של בקשות נקודתיות, אלא במנגנון שמגדיר מי בכלל נכנס למסלול החריג. הכללים מאפשרים העלאה רוחבית של עד 5% מעבר לעדכון האוטומטי, אבל רק לרשות שמציגה צורך פיננסי מוצדק. אחד הסמנים שנכנסו לשיח הוא יחס חובות שעולה על 30% מההכנסות, כמדד שמאותת על לחץ תקציבי.
התוצאה בשטח היא מדיניות הדוקה יותר. פחות מסלולים “יצירתיים”, יותר דרישה להצדקה מסודרת, והרבה פחות מרחב לרשויות שמבקשות לתקן עיוותים היסטוריים בלי להציג מצב תקציבי חריג או תוכנית התייעלות ברורה.
במקביל, במקומות שבהם יש תוכניות הבראה או אזורים חדשים שנכנסים למערך חיוב, המדינה מוכנה לאשר מהלכים רחבים יותר.
- מס חדש: הארנונה עלולה לזנק ב-10% ומעלה ב-2026
- תושבי ירושלים יקבלו החזר ארנונה של אלפי שקלים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
רמת גן נשארת בלי האישור שבנתה עליו, דחייה שפוגעת בתקציב
ברמת גן מתקבלת דוגמה בולטת לקו המחמיר. העירייה ביקשה העלאה של 7.5% בארנונה העסקית באזור הבורסה. הטענה המרכזית היא עיוות תעריפים שנשאר מהעבר, כשאזור שהיה מזוהה יותר עם תעשייה ותשתיות הפך למרכז עסקי עמוס משרדים, בנקים וחברות טכנולוגיה, אבל התעריפים לא התיישרו בהתאם. מבחינת העירייה, זה מצב שבו עסקים גדולים משלמים לעיתים פחות מחנויות קטנות, למרות פערים ברמת ההכנסות ובשימוש בנכס.
