החל מהיום: הבנקים יחויבו לפרסם את הרבית על הפיקדונות
מהיום הבנקים יצטרכו ליישם את הוראת הפיקוח על הבנקים, שדורשת מהם לפרסם באופן מרוכז, נגיש ואפקטיבי את שיעורי הריבית על הפיקדונות ויתרות זכות בחשבון, בצורה המאפשרת יכולת השוואה, כחלק מהניסיונות לעידוד השקיפות והתחרות בתחום
חובת פרסום הצעות ריבית על פיקדונות ועל יתרות זכות בחשבון, אשר נועדה להגביר את התחרות בתחום, נכנסת היום לתוקפה.
ההחלטה של הפיקוח על הבנקים, הנכנסת לתוקף היום, קובעת כללים ומבנה אחיד להצגת המידע אודות שיעורי הריבית שמציעים התאגידים הבנקאיים על פיקדונות ועל יתרות זכות בחשבון. ההוראה קובעת כי תאגיד בנקאי יציג את שיעורי הריבית על פיקדונות ויתרות זכות המינימליים המוצעים במסגרת פרסום מרוכז לציבור שיופיע בפורמט אחיד הן באתר הבנק והאפליקציה והן בסניפים. בראש הפרסום יוצגו שיעורי הריבית בסוגי פיקדונות מקובלים במערכת הבנקאית, בהתאם לנוסח ולמבנה שנקבעו בהוראה על בסיס מיפוי שביצע הפיקוח על הבנקים אודות סוגי הפיקדונות הקיימים בשוק. הבנקים יהיו רשאים להציג בנוסף ובנפרד את סוגי הפיקדונות הנוספים שהם מציעים ללקוחותיהם, ככל שישנם.
בנוסף, נקבעה חובה להציע ללקוחות מנגנון חיפוש מקוון, לכל הפחות באתר האינטרנט ובאפליקציה של התאגיד הבנקאי, שיאפשר ללקוחות לקבל מידע ממוקד העונה על צרכיהם אודות סוגי הפיקדונות המוצעים על ידי התאגיד הבנקאי. בכוונת בנק ישראל לעקוב ולנתח את פרסומי המערכת הבנקאית ולבחון את ההתפתחויות בתחום הריביות המוצעות על פיקדונות הציבור לאורך זמן, תוך השוואה בין שיעורי הריבית שיפרסמו הבנקים לציבור בהתאם להוראה לבין שיעורי הריבית שייתנו הבנקים לציבור בפועל, כפי שהם מפורסמים במסגרת אתר "קו המשווה" של בנק ישראל.
הכניסה של התקנה לתוקף מגיעה יום אחד בלבד לאחר פרסום מסקנות הביניים של הועדה הבין-משרדית של בנק ישראל והאוצר, אשר המליצה לפתוח לתחרות את שוק הפיקדונות ומתן האשראי, הנשלט כיום על ידי הבנקים. להערכתם, המהלך לפתיחת השוק, אותו הם מתכוונים לקדם בשנה הקרובה, צפוי להביא לריביות אטרקטיביות יותר למשקי הבית והעסקים הקטנים, וכן לאפשר להם לקבל אשראי מהגופים החדשים בתנאים טובים יותר מאלו שמציעים הבנקים כיום.
המפקח על הבנקים, מר דניאל חחיאשוילי: "היום נכנסת לתוקף הוראה המחייבת את הבנקים לפרסם באופן מרוכז, נגיש ואפקטיבי את שיעורי הריבית על פיקדונות ועל יתרות זכות בחשבון, וזאת במבנה אחיד המאפשר ללקוחות יכולת
השוואה בין הצעות הערך של הבנקים השונים. צעד זה, מגביר את השקיפות, מסייע ללקוחות לבחון את האפשרויות המגוונות העומדות בפניהם בתחום הפיקדונות הבנקאיים, ובסופו של דבר יתרום לעידוד התחרות בתחום. הוראה זו היא חלק ממכלול צעדים שמקדם הפיקוח על הבנקים להגברת התחרות
במערכת הבנקאית באמצעות חיזוק כוחו של הלקוח והגברת השקיפות".
- 3.אנונימי 02/04/2025 14:27הגב לתגובה זויפרסמו בצורה כל כך מבלבלת ולפי יומי חודשי ושנתי כך שאיש לא יבין.
- 2.אוקיי ומה זה יתן לי גם ככה הם נותנים שקל ולוקחים 3 (ל"ת)אנונימי 02/04/2025 09:31הגב לתגובה זו
- 1.אורח פורח 01/04/2025 19:23הגב לתגובה זופיקדון בבנק על מה ריבית עלובה של 5 אחוז שמתרגמת ל3 אחוז אחרי מס.לא חבל יש אגח קרנות כספיות ואם תלכו לשוק ההון אז בכלל.בזבוז תנו לבנקים להיחנק עם חוסר במשכנתאות ופיקדונות.
מטרו (נת"ע)אג"ח למטרו: נת"ע בוחנת גיוס חוב לפרויקט בגוש דן
מי המוסדי שישקיע בפרויקט הכי גדול במדינה אבל גם הכי מסוכן? החברה הממשלתית מקדמת הנפקת אג"ח כדי לגשר על פערי עיתוי בין הוצאות העתק להכנסות עתידיות ממסים ואגרות, אך מתווה המימון עדיין לא הוכרע, והשאלות על סיכונים, לוחות זמנים והרלוונטיות התחבורתית של
הפרויקט מתרבות
פרויקט המטרו יהיה ארוך מהצפוי ויעלה יותר מהצפוי. פרויקט המטרו עלול להגיע לקו הסיום בעוד 20-23 שנים ולהיות לא רלוונטי כי יהיו פתרונות לתחבורה אחרים מהירים ויעילים יותר כי יהיה רובטקסי , אוטובוסים אוטונומיים וכמות הרכבים על הכביש תהיה נמוכה יותר משמעתית כי זה החזון העתידי של עולם הרכבים האוטונומיים. אז למה שמישהו ישקיע באג"ח של המטרו? הסיכון מטורף. הסיבה היחידה היא בגיבוי של המדינה - המדינה הולכת על הפרויקט שעשוי להגיע גם ל-250 מיליארד שקל ויותר והיא צפויה לגבות אותו כלכלית.
נת"ע, החברה הממשלתית שאמורה לבצע את פרויקט המטרו בגוש דן, מקדמת בחודשים האחרונים אפשרות להנפיק אג"ח בבורסת תל אביב. המטרה: לגשר על פער העיתוי בין ההוצאות האדירות הנדרשות להקמת הפרויקט לבין ההכנסות ממסים ואגרות, שחלקן אמורות להגיע רק בעוד שנים רבות - אם בכלל. המהלך ממתין להכרעה של מיכל עבאדי-בויאנג'ו, המועמדת לתפקיד החשבת הכללית, שעדיין לא אושרה בממשלה. השאלה שנשאלת היא מי בדיוק ירצה להשקיע באג"ח של פרויקט שיכול להימשך שנים, בעולם שבו הטכנולוגיה משתנה כל רגע ובקצב שדברים מתקדמים, אנחנו עשויים להיות במרחק שנים מרובוטקסי ברחובות.
מדובר בפרויקט תשתית בקנה מידה חריג, אולי הגדול שידעה ישראל, עם תג מחיר שמתקרב ל־180 מיליארד שקל לאחר הצמדות. אלא שבניגוד לכביש או מחלף, כאן מדובר במיזם רב־שנתי, רב־שלבי ורב־סיכונים, שמעטים יכולים לומר בביטחון מתי יושלם, כמה יעלה בפועל, והאם יעמוד בתחזיות הביקוש המקוריות. הוצאות על תכנון, חפירה וביצוע צפויות להתחיל הרבה לפני שמסים, אגרות גודש והשבחת קרקע יתחילו לזרום. חלק מההכנסות, אם יגיעו, תלויות בהחלטות של יזמים, תזמון מימוש נכסים ומצב שוק הנדל"ן, משתנים שקשה מאוד לבנות עליהם תזרים יציב.
במילים אחרות, מישהו צריך לממן את הפער. האפשרות שמונחת כעת על השולחן היא לגייס את הכסף מהציבור, דרך אג"ח. מדובר בחוב שמגובה בפרויקט שטרם התחיל בפועל, שמועד סיומו אינו ברור, ושכבר כיום מלווה באזהרות חוזרות ונשנות של מבקר המדינה ובנק ישראל. גם אם תינתן ערבות מדינה, כמעט הכרחית במקרה כזה, קשה להתעלם מהעובדה שמדובר בחוב שמגלם סיכון תפעולי, רגולטורי ופוליטי גבוה. כל שינוי במדיניות, כל עיכוב תכנוני, כל משבר תקציבי, עלולים לדחות עוד יותר את היום שבו המטרו יהפוך מרעיון למציאות.
- מבקר המדינה: פרויקט המטרו בגוש דן סובל מעיכובים, מחסור בכוח אדם וחוסר היערכות לאומית
- בעקבות המטרו: רובע חדש לחולון עם 18,000 יח"ד הופקד ונכנס לתכנון
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הפתרון התחבורתי של העתיד?
עולה גם שאלה לגבי עצם ההיגיון התחבורתי
של הפרויקט: האם המטרו, כפי שהוא מתוכנן כיום, אכן מייצג את פתרון הניידות המתאים לעשורים הבאים. שוק התחבורה העולמי מצוי בתקופה של שינוי מואץ, עם התפתחות של טכנולוגיות אוטונומיות, מודלים של תחבורה כשירות, ושירותי שיתוף שמערערים על ההבחנה המסורתית בין תחבורה ציבורית
לפרטית. במקביל, רעיונות כמו הפעלה מסחרית של כלי רכב אוטונומיים, כולל שירותי רובוטקסי שנמצאים כיום בשלבי ניסוי והטמעה ראשוניים, מעלים שאלות לגבי גמישות, קיבולת ועלויות. בניגוד לתשתית מסילתית קבועה, פתרונות מבוססי תוכנה ורכב אוטונומי עשויים להתאים את עצמם מהר
יותר לשינויים בדפוסי הביקוש, בצפיפות ובטכנולוגיה, ולהציב סימן שאלה סביב השקעות עתק בתשתיות קשיחות שמועד מימושן רחוק והיכולת להתאימן מוגבלת.
