החל מהיום: הבנקים יחויבו לפרסם את הרבית על הפיקדונות
מהיום הבנקים יצטרכו ליישם את הוראת הפיקוח על הבנקים, שדורשת מהם לפרסם באופן מרוכז, נגיש ואפקטיבי את שיעורי הריבית על הפיקדונות ויתרות זכות בחשבון, בצורה המאפשרת יכולת השוואה, כחלק מהניסיונות לעידוד השקיפות והתחרות בתחום
חובת פרסום הצעות ריבית על פיקדונות ועל יתרות זכות בחשבון, אשר נועדה להגביר את התחרות בתחום, נכנסת היום לתוקפה.
ההחלטה של הפיקוח על הבנקים, הנכנסת לתוקף היום, קובעת כללים ומבנה אחיד להצגת המידע אודות שיעורי הריבית שמציעים התאגידים הבנקאיים על פיקדונות ועל יתרות זכות בחשבון. ההוראה קובעת כי תאגיד בנקאי יציג את שיעורי הריבית על פיקדונות ויתרות זכות המינימליים המוצעים במסגרת פרסום מרוכז לציבור שיופיע בפורמט אחיד הן באתר הבנק והאפליקציה והן בסניפים. בראש הפרסום יוצגו שיעורי הריבית בסוגי פיקדונות מקובלים במערכת הבנקאית, בהתאם לנוסח ולמבנה שנקבעו בהוראה על בסיס מיפוי שביצע הפיקוח על הבנקים אודות סוגי הפיקדונות הקיימים בשוק. הבנקים יהיו רשאים להציג בנוסף ובנפרד את סוגי הפיקדונות הנוספים שהם מציעים ללקוחותיהם, ככל שישנם.
בנוסף, נקבעה חובה להציע ללקוחות מנגנון חיפוש מקוון, לכל הפחות באתר האינטרנט ובאפליקציה של התאגיד הבנקאי, שיאפשר ללקוחות לקבל מידע ממוקד העונה על צרכיהם אודות סוגי הפיקדונות המוצעים על ידי התאגיד הבנקאי. בכוונת בנק ישראל לעקוב ולנתח את פרסומי המערכת הבנקאית ולבחון את ההתפתחויות בתחום הריביות המוצעות על פיקדונות הציבור לאורך זמן, תוך השוואה בין שיעורי הריבית שיפרסמו הבנקים לציבור בהתאם להוראה לבין שיעורי הריבית שייתנו הבנקים לציבור בפועל, כפי שהם מפורסמים במסגרת אתר "קו המשווה" של בנק ישראל.
הכניסה של התקנה לתוקף מגיעה יום אחד בלבד לאחר פרסום מסקנות הביניים של הועדה הבין-משרדית של בנק ישראל והאוצר, אשר המליצה לפתוח לתחרות את שוק הפיקדונות ומתן האשראי, הנשלט כיום על ידי הבנקים. להערכתם, המהלך לפתיחת השוק, אותו הם מתכוונים לקדם בשנה הקרובה, צפוי להביא לריביות אטרקטיביות יותר למשקי הבית והעסקים הקטנים, וכן לאפשר להם לקבל אשראי מהגופים החדשים בתנאים טובים יותר מאלו שמציעים הבנקים כיום.
המפקח על הבנקים, מר דניאל חחיאשוילי: "היום נכנסת לתוקף הוראה המחייבת את הבנקים לפרסם באופן מרוכז, נגיש ואפקטיבי את שיעורי הריבית על פיקדונות ועל יתרות זכות בחשבון, וזאת במבנה אחיד המאפשר ללקוחות יכולת
השוואה בין הצעות הערך של הבנקים השונים. צעד זה, מגביר את השקיפות, מסייע ללקוחות לבחון את האפשרויות המגוונות העומדות בפניהם בתחום הפיקדונות הבנקאיים, ובסופו של דבר יתרום לעידוד התחרות בתחום. הוראה זו היא חלק ממכלול צעדים שמקדם הפיקוח על הבנקים להגברת התחרות
במערכת הבנקאית באמצעות חיזוק כוחו של הלקוח והגברת השקיפות".
- 3.אנונימי 02/04/2025 14:27הגב לתגובה זויפרסמו בצורה כל כך מבלבלת ולפי יומי חודשי ושנתי כך שאיש לא יבין.
- 2.אוקיי ומה זה יתן לי גם ככה הם נותנים שקל ולוקחים 3 (ל"ת)אנונימי 02/04/2025 09:31הגב לתגובה זו
- 1.אורח פורח 01/04/2025 19:23הגב לתגובה זופיקדון בבנק על מה ריבית עלובה של 5 אחוז שמתרגמת ל3 אחוז אחרי מס.לא חבל יש אגח קרנות כספיות ואם תלכו לשוק ההון אז בכלל.בזבוז תנו לבנקים להיחנק עם חוסר במשכנתאות ופיקדונות.
בנקים קרדיט מערכתהמס החדש על הבנקים - 9% על "רווח חריג"
שיעור המס עדיין בדיון, אך הדוח מדגים אפשרויות ותרחישים לפי 9%; ההצעה של הצוות הביו-משרדי - מס מדורג על רווחים גבוהים ב-50% מהממוצע בשנים 2018-2022 (רווחי הבנקים גבוהים פי 2 ויותר מהרווחים ב-2018-2022 ). הבנקים ילחמו. כל מיסוי גבוה על הרווח העודף הוא נכון; הבעיה הגדולה שהמיסוי הזה יתגלגל על הציבור וקיימת חלופה הרבה יותר פשוטה - לחייב את הבנקים לתת ריבית על העו"ש ולהגביר תחרות
בנקים דוח הצוות הבין-משרדי לבחינת מיסוי הבנקים, שפורסם להערות הציבור, ממליץ על הטלת מס רווח דיפרנציאלי שיחול רק כאשר רווחי הבנקים יעלו ב-50% מעל הממוצע שלהם בשנים 2018-2022. המס הנוסף, שגובהו טרם נקבע סופית מוערך בכ-9% מעל מס הרווח הקיים וזה גם השיעור שמודגם בהצעות של הצוות שדן בסוגייה. המס הזה נועד לתפוס את הרווחיות החריגה שנובעת מסביבת הריבית הגבוהה. חשוב להדגיש - רווחי הבנקים ב-2025 כפולים ויותר מהרווח הממוצע ב-2018-2022, כלומר מדובר על רווח שייכנס כבר מהיום הראשון ויהיה משמעותי.
חשוב להבהיר עוד נקודה חשובה - מיסים על הבנקים עשויים לחלחל ללקוחות כי אין תחרות בין הבנקים. האוצר יכול בלחיצת כפתור לפתור את הבעיה הקשה שנוגעת לכל בעל חשבון בנק. הוא יכול בקלות להעביר מהרווחים של הבנקים לרווחה של הציבור. המהלך הראשון שהוא יכול וחייב לעשות הוא לחייב בריבית על פיקדונות העו"ש ויש מקומות בעולם שבהם זו חובה. הפעולה הפשוטה הזו תוריד כ-20% מרווחי הבנקים ותחזיר לציבור את העושק הגדול.
עוד כמה פעולות נוספות ובעיקר הגברת התחרות, ולא צריך חוק מיוחד על מיסוי הבנקים, מה גם שהסיכוי שהוא יעזור לא גבוה.
בכל מקרה, הצוות, בראשות יוראי מצלאוי, סגן מנכ"ל משרד האוצר, הוקם בעקבות החלטת ממשלה מאוקטובר 2024 והתכנס במהלך תשעה חודשים. הדוח חושף את עומק הרווחיות החריגה: הבנקים הרוויחו 46 מיליארד שקל ב-2024 לעומת ממוצע של 9.8 מיליארד בעשור הקודם – עלייה של כמעט 400%. במחצית הראשונה של 2025 נרשם רווח נקי של 17 מיליארד, המבשר על שנת שיא נוספת. נעדכן שבינתיים דוחות רבעון שלישי פורסמו, הבנקים בקצב רווחים שנתי של קרוב ל-40 מיליארד שקל.
המנגנון: מיסוי חכם שמותאם לסביבת הריבית
- מזרחי טפחות: רווח של 1.48 מיליארד שקל וחלוקת דיבידנד של 50%
- לאומי מסכם רבעון חיובי, התשואה להון 16.3%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בניגוד למס החד-פעמי שהוטל ב-2024-2025, ההצעה החדשה מציעה מנגנון דינמי. המס יחול רק כאשר רווחי הבנק יעלו ב-50% מעל הרווח הממוצע שלו בתקופת הבסיס (2018-2022), כאשר הרף יוצמד לתוצר או לגידול בנכסי הבנק. המשמעות: בשנים של ריבית נמוכה ורווחיות רגילה, הבנקים לא ישלמו מס נוסף כלל.
מפתיע: האינפלציה בישראל נמוכה בהרבה מהמדינות המפותחות
אם חשבתם שישראל הרבה יותר יקרה מהעולם, המספרים מוכיחים אחרת: עשור של אינפלציה נמוכה מציב את ישראל בפער של יותר מפי 2.5 מול ה-OECD
מסתבר שקצב האינפלציה בישראל נמוך בהרבה מאשר ברוב המדינות המפותחות, ה-OECD. זאת בניגוד ל"תחושות בטן" שיש לנו. מסתבר גם שמדד מפתיע מראה שאפילו מחירי השירותים העירוניים בתל אביב, כבר אינם בראש רשימת הערים המרכזיות היקרות בעולם המערבי, כפי שהיה בעבר. המסקנות הללו מספקות ללא כל ספק עוד תחמושת לאלו הדורשים מבנק ישראל להוריד את הריבית במיידי וכמה שיותר.
בממוצע שנתי קצב האינפלציה בישראל ב-10 השנים האחרונות היה 1.4% לשנה מול ממוצע של 3.8% ב-OECD. משמע בחו"ל, ברבות מהמדינות המערביות, קצב האינפלציה הממוצע גבוה ביותר מפי 2.5 מאשר אצלנו!
המקור: עיבודי חיסונים פיננסים לפרסום של ה-OECD
www.oecd.org/content/dam/oecd/en/data/insights/statistical-releases/2025/7/consumer-prices-oecd-07-2025.pdf- למה השוק מריע לאינפלציה של 3%?
- מהאינפלציה לצמיחה: מלחמת הסחר חוזרת למרכז הבמה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תל אביב (מבחינת יוקר המחייה) זה לא מה שהיה פעם
כדי להבין עד כמה תמונת האינפלציה מורכבת וכוללת הרבה מאד אלמנטים שהמדיה הכלכלית פעמים רבות מתעלמת מהם, להלן טבלה ובה בדיקה שפרסמו Visual Capitalist על בסיס נתונים שבדק דויטשה בנק, בנוגע לעלות החודשית שמשקי הבית ועסקים בערים שונות בעולם משלמים על שירותים עירוניים דוגמת חשמל, מים, פינוי אשפה וכו':
