הועדה הבין-משרדית של בנק ישראל והאוצר ממליצה לפתוח לתחרות את שוק הפיקדונות ומתן האשראי, הנשלט כיום על ידי הבנקים. להערכתם, המהלך לפתיחת השוק, אותו הם מתכוונים לקדם בשנה הקרובה, צפוי להביא לריביות אטרקטיביות יותר למשקי הבית והעסקים הקטנים, וכן לאפשר להם לקבל אשראי מהגופים החדשים בתנאים טובים יותר מאלו שמציעים הבנקים כיום.

מסקנות הוועדה, אשר מתפרסמות היום כחלק מדו"ח ביניים בנושא, הן שיש צורך בהכנסת שחקנים חדשים, שיתחרו על מתן פיקדונות לציבור ובאמצעות הכסף הזה יספקו אשראי לעסקים קטנים ובינוניים ומשקי בית. לצורך כך, בנק ישראל יאפשר רישיון "רזה" ומדורג ללקיחת פקדונות ומתן אשראי. אחת ההחלטות המשמעותיות בהקשר זה היא שלא תוטל מגבלה על הגופים שיוכלו לקבל את הרישיון הזה, בין אם הם פיננסים ובין הם ריאליים. המשמעות היא שהגופים המוסדיים וחברות האשראי החוץ בנקאי, יוכלו להתחיל להיכנס לתחום, תחת תנאי הרישיון של בנק ישראל. זאת, על אף החששות לניגודי עניינים שעשויים לצוץ כתוצאה מכך.

בשלב זה, מדובר בדו"ח ביניים, כאשר באוצר ובבנק ישראל ממתינים לתגובות מהציבור, לפני שיפורסם הדוח הסופי. עם זאת, באוצר סבורים שלא מדובר בתהליך שייקח שנים ארוכות, וכי יהיו 2-3 גופים שיזכו לקבל רישיון תוך תקופה קצרה יחסית. להערכתם, השלמת החקיקה והרגולציה תיערך עד סוף השנה, כך שכבר במהלך 2026 הם סבורים שנראה גופים מתחילים לקבל רישיונות. על פי מחברי הדו"ח הפוטנציאל של המהלך הוא משמעותי מאד. לדבריהם, מהשימועים שנעשו עם חברות שמתעניינות, עולה שאנחנו צפויים לראות בשורה גם בתחום של האשראי וגם בתחום של הפיקדונות והגופים מתכוונים להציע הצעות אטרקטיביות מאד.

המסקנות של הוועדה נשענות על וועדת בכר שזיהתה את הריכוזיות והיעדר התחרות בתחום האשראי. הפתרון שלה היה לפתוח את השוק גם לגופים המוסדיים שיתחרו מול הבנקים על מתן אשראי גדול. העובדה שנוצר בתחום זה תחרות משמעותית, הביאה את האוצר ובנק ישראל להבנה שיש צורך לשכפל את המודל גם לעסקים הקטנים ובינוניים ולמשקי בית

• ביט רוצה שתשאירו את הכסף אצלה: פיקדון חדש בריבית של 4% לשנה
• האם צריך לאסור על לאומי להציע פיקדון על ה-S&P 500?
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

ההחלטה להקים את הוועדה הגיע מתוך הבנה שיש צורך לטפל בשתי תופעות משמעותיות שהתפתחו בסקטור הפיננסי, אשר פגעו בלקוחות הפרטיים ובעסקים הקטנים והבינוניים. הראשונה היא ששוק האשראי למשקי הבית ולעסקים קטנים ובינוניים הוא ריכוזי מאד (97% מגיעים מהבנקים), מה שהביא לכך שהבנקים הרשו לעצמם לגבות ריביות גבוהות. התופעה השנייה, שהיא חדשה יותר, נוגעת עליית הריבית, שהתגלגלה באופן חלקי ואיטי ולא מלא ללקוחות הקטנים ולמשקי הבית. על כן, בבנק ישראל ובאוצר הבינו שחרף הצעדים הרגולטורים שננקטו, כולל עידוד השקעה בקרנות כספיות, ישנו צורך בטיפול מבני בתופעות.

מי יכול לתת פקדונות?

כל חברה או תאגיד שיעמוד בדרישות הרגולטוריות של הפיקוח על הבנקים יוכל להעמיד אשראי ולקבל פיקדונות מהציבור. המגבלות הרגולטוריות בהן ידרשו לעמוד החברות צפויות להתפרסם בחודשים הקרובים לקראת פרסום הדו"ח הסופי ולפני תחילת החקיקה בנושא. בשלב הראשון, באוצר ובבנק ישראל מכוונים קודם כל לגופים קיימים, עם לקוחות, שכבר יש להם פעילות מבוססת ומודל עסקי ברור. "החשודות המיידיות" הן כמובן חברות האשראי החוץ בנקאי, ובפרט חברות כרטיסי האשראי שמגיעות עם קהל לקוחות קיים ותשתית שירות משמעותית.

בהקשר זה, הם מציינים כי כחלק מהליך העבודה הם בחנו את המקרה של וואן זירו, הבנק הדיגיטלי שביקש להציע שירותים דומים ללא הצלחה יתרה.  לטענתם, חלק מהבעיות של הבנק נבעו מהעובדה שמדובר בגוף צעיר וחדש אשר בונה את המודל העסקי שלו תוך כדי עבודה.  לעומת זאת, ישנם גופים שונים במשק שמחזיקים במודל עסקי ובקהל לקוחות גדול, שיוכלו לעשות את ההתאמות הנדרשות ביתר קלות. 

• הג'ובניקים רכבו על הלוחמים וקיבלו תנאי שכר ופנסיה מצוינים - האוצר מציע רפורמה
• "כלכלת ישראל תצמח ב-5% בשנה הקרובה"
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• יותר מ-1,500 הייטקיסטים ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים...

כדי להקל על הגופים, הפיקוח על הבנקים יאפשר להם לחסות תחת ההגדרה של בנק, לצורך מתן האשראי והפקדונות, מבלי שיצטרכו לעמוד בתנאים הנוקשים בהם נדרשים לעמוד הבנקים המסורתיים. כך למשל, בהתאם לאישור הפיקוח הם יוכלו שלא לתת שירות ללקוחות שנדרשים בגינם מומחיות והשקעת משאבים משמעותיים. כמו כן, במידה והם יבחרו להציע שירותי עו"ש הם לא ידרשו לספק את כלל שירותי התשלום הבנקאיים, דוגמת מזומן, שיקים, כרטיסי חיוב, מתן הוראות תשלום באמצעים דיגיטליים.

"צריך לייצר לנו רשת ביטחון כדי שניכנס לתחום"

בחודש שעבר שוחחנו עם רן עוז, מנכ"ל ישראכרט, ושאלנו אותו על כניסה אפשרית לתחום. לדבריו, "בחצי שנה האחרונה אנחנו עובדים גם עם בנק ישראל וגם עם הוועדה המיוחדת שמקדמת את התחרות, כי אנחנו חושבים שיש פה הזדמנות ליצור תחרות אמיתית. אנחנו תורמים ככל יכולתנו, אבל המבחן בסוף יהיה עד כמה הם מבינים את הדינמיקה בשוק ולתת לזה פתרון נכון. בוועדת שטרום ניתחו את השוק והגיעו למסקנה הלא נכונה – חיזקו את הבנקים בצורה משמעותית והחלישו את חברות האשראי. צריך לייצר את הקרקע לחברות להיכנס כדי שהם יוכלו להתחרות, אחרת החברות לא יכנסו".

הוא צריך להבין את הסיכון של חברות האשראי ולהקל עליהם ולייצר להם רשת בטחון. כמו כל חברה כשאני מסכל על תחום חדש, אני צריך לאמוד את הסיכונים, ולראות שאני יכול לגדר אותם, ושיש פוטנציאל לצמיחה ורווחיות. הסיכונים הם עצומים ולכן אנחנו צריכים לקבל רשת בטחון.

איפה נמצאים הסיכונים בפקדונות?

"הסיכונים נובעים מהריכוזיות של המערכת הפיננסית – אנחנו מקבלים אשראי מהבנקים, ועדיין המנפיק הכי גדול של כרטיסי האשראי הם הבנקים. צריך להגדיר עוד פעם הגנות ינוקא, לתקופת מעבר, כדי שיהיה הגיון לכניסה של חברות אשראי לדבר כזה".