הירשמו
  1. ראשי
  2. בארץ
חיסכון פנסיה
צילום: דאלי

שוק הפיקדונות יפתח לתחרות: "2-3 חברות יקבלו רישיונות כבר ב-2026"

הוועדה הבין-משרדית של בנק ישראל והאוצר, המליצה לפתוח לתחרות את שוק הפיקדונות ומתן האשראי, הנשלט כיום על ידי הבנקים; מי הגופים שיוכלו להשתתף ומה הפוטנציאל של המהלך?

איתן גרסטנפלד | (3)
נושאים בכתבה פקדונות הפיקוח על הבנקים משרד האוצר

הועדה הבין-משרדית של בנק ישראל והאוצר ממליצה לפתוח לתחרות את שוק הפיקדונות ומתן האשראי, הנשלט כיום על ידי הבנקים. להערכתם, המהלך לפתיחת השוק, אותו הם מתכוונים לקדם בשנה הקרובה, צפוי להביא לריביות אטרקטיביות יותר למשקי הבית והעסקים הקטנים, וכן לאפשר להם לקבל אשראי מהגופים החדשים בתנאים טובים יותר מאלו שמציעים הבנקים כיום.


מסקנות הוועדה, אשר מתפרסמות היום כחלק מדו"ח ביניים בנושא, הן שיש צורך בהכנסת שחקנים חדשים, שיתחרו על מתן פיקדונות לציבור ובאמצעות הכסף הזה יספקו אשראי לעסקים קטנים ובינוניים ומשקי בית. לצורך כך, בנק ישראל יאפשר רישיון "רזה" ומדורג ללקיחת פקדונות ומתן אשראי. אחת ההחלטות המשמעותיות בהקשר זה היא שלא תוטל מגבלה על הגופים שיוכלו לקבל את הרישיון הזה, בין אם הם פיננסים ובין הם ריאליים. המשמעות היא שהגופים המוסדיים וחברות האשראי החוץ בנקאי, יוכלו להתחיל להיכנס לתחום, תחת תנאי הרישיון של בנק ישראל. זאת, על אף החששות לניגודי עניינים שעשויים לצוץ כתוצאה מכך.


בשלב זה, מדובר בדו"ח ביניים, כאשר באוצר ובבנק ישראל ממתינים לתגובות מהציבור, לפני שיפורסם הדוח הסופי. עם זאת, באוצר סבורים שלא מדובר בתהליך שייקח שנים ארוכות, וכי יהיו 2-3 גופים שיזכו לקבל רישיון תוך תקופה קצרה יחסית. להערכתם, השלמת החקיקה והרגולציה תיערך עד סוף השנה, כך שכבר במהלך 2026 הם סבורים שנראה גופים מתחילים לקבל רישיונות. על פי מחברי הדו"ח הפוטנציאל של המהלך הוא משמעותי מאד. לדבריהם, מהשימועים שנעשו עם חברות שמתעניינות, עולה שאנחנו צפויים לראות בשורה גם בתחום של האשראי וגם בתחום של הפיקדונות והגופים מתכוונים להציע הצעות אטרקטיביות מאד.


המסקנות של הוועדה נשענות על וועדת בכר שזיהתה את הריכוזיות והיעדר התחרות בתחום האשראי. הפתרון שלה היה לפתוח את השוק גם לגופים המוסדיים שיתחרו מול הבנקים על מתן אשראי גדול. העובדה שנוצר בתחום זה תחרות משמעותית, הביאה את האוצר ובנק ישראל להבנה שיש צורך לשכפל את המודל גם לעסקים הקטנים ובינוניים ולמשקי בית


ההחלטה להקים את הוועדה הגיע מתוך הבנה שיש צורך לטפל בשתי תופעות משמעותיות שהתפתחו בסקטור הפיננסי, אשר פגעו בלקוחות הפרטיים ובעסקים הקטנים והבינוניים. הראשונה היא ששוק האשראי למשקי הבית ולעסקים קטנים ובינוניים הוא ריכוזי מאד (97% מגיעים מהבנקים), מה שהביא לכך שהבנקים הרשו לעצמם לגבות ריביות גבוהות. התופעה השנייה, שהיא חדשה יותר, נוגעת עליית הריבית, שהתגלגלה באופן חלקי ואיטי ולא מלא ללקוחות הקטנים ולמשקי הבית. על כן, בבנק ישראל ובאוצר הבינו שחרף הצעדים הרגולטורים שננקטו, כולל עידוד השקעה בקרנות כספיות, ישנו צורך בטיפול מבני בתופעות.


מי יכול לתת פקדונות?

כל חברה או תאגיד שיעמוד בדרישות הרגולטוריות של הפיקוח על הבנקים יוכל להעמיד אשראי ולקבל פיקדונות מהציבור. המגבלות הרגולטוריות בהן ידרשו לעמוד החברות צפויות להתפרסם בחודשים הקרובים לקראת פרסום הדו"ח הסופי ולפני תחילת החקיקה בנושא. בשלב הראשון, באוצר ובבנק ישראל מכוונים קודם כל לגופים קיימים, עם לקוחות, שכבר יש להם פעילות מבוססת ומודל עסקי ברור. "החשודות המיידיות" הן כמובן חברות האשראי החוץ בנקאי, ובפרט חברות כרטיסי האשראי שמגיעות עם קהל לקוחות קיים ותשתית שירות משמעותית.


בהקשר זה, הם מציינים כי כחלק מהליך העבודה הם בחנו את המקרה של וואן זירו, הבנק הדיגיטלי שביקש להציע שירותים דומים ללא הצלחה יתרה.  לטענתם, חלק מהבעיות של הבנק נבעו מהעובדה שמדובר בגוף צעיר וחדש אשר בונה את המודל העסקי שלו תוך כדי עבודה.  לעומת זאת, ישנם גופים שונים במשק שמחזיקים במודל עסקי ובקהל לקוחות גדול, שיוכלו לעשות את ההתאמות הנדרשות ביתר קלות. 

קיראו עוד ב"בארץ"

כדי להקל על הגופים, הפיקוח על הבנקים יאפשר להם לחסות תחת ההגדרה של בנק, לצורך מתן האשראי והפקדונות, מבלי שיצטרכו לעמוד בתנאים הנוקשים בהם נדרשים לעמוד הבנקים המסורתיים. כך למשל, בהתאם לאישור הפיקוח הם יוכלו שלא לתת שירות ללקוחות שנדרשים בגינם מומחיות והשקעת משאבים משמעותיים. כמו כן, במידה והם יבחרו להציע שירותי עו"ש הם לא ידרשו לספק את כלל שירותי התשלום הבנקאיים, דוגמת מזומן, שיקים, כרטיסי חיוב, מתן הוראות תשלום באמצעים דיגיטליים.


"צריך לייצר לנו רשת ביטחון כדי שניכנס לתחום"


בחודש שעבר שוחחנו עם רן עוז, מנכ"ל ישראכרט, ושאלנו אותו על כניסה אפשרית לתחום. לדבריו, "בחצי שנה האחרונה אנחנו עובדים גם עם בנק ישראל וגם עם הוועדה המיוחדת שמקדמת את התחרות, כי אנחנו חושבים שיש פה הזדמנות ליצור תחרות אמיתית. אנחנו תורמים ככל יכולתנו, אבל המבחן בסוף יהיה עד כמה הם מבינים את הדינמיקה בשוק ולתת לזה פתרון נכון. בוועדת שטרום ניתחו את השוק והגיעו למסקנה הלא נכונה – חיזקו את הבנקים בצורה משמעותית והחלישו את חברות האשראי. צריך לייצר את הקרקע לחברות להיכנס כדי שהם יוכלו להתחרות, אחרת החברות לא יכנסו".


מה בנק ישראל צריך לעשות כדי שתכנסו לתחום?

הוא צריך להבין את הסיכון של חברות האשראי ולהקל עליהם ולייצר להם רשת בטחון. כמו כל חברה כשאני מסכל על תחום חדש, אני צריך לאמוד את הסיכונים, ולראות שאני יכול לגדר אותם, ושיש פוטנציאל לצמיחה ורווחיות. הסיכונים הם עצומים ולכן אנחנו צריכים לקבל רשת בטחון.

 

איפה נמצאים הסיכונים בפקדונות?

"הסיכונים נובעים מהריכוזיות של המערכת הפיננסית – אנחנו מקבלים אשראי מהבנקים, ועדיין המנפיק הכי גדול של כרטיסי האשראי הם הבנקים. צריך להגדיר עוד פעם הגנות ינוקא, לתקופת מעבר, כדי שיהיה הגיון לכניסה של חברות אשראי לדבר כזה".

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    משה 31/03/2025 20:21
    הגב לתגובה זו
    נראה שכל הגופים המוסדיים חברות ביטוח חברות מימון ועוד... יתחילו לחגוג על חשבון הצרכניםהדבר ייצור ניגוד עניינים מוחלט בהתניית שרות בשרות כלומר לקוח שיבקש אשראי מכל סוג שהוא הגוף שיתן את האשראי יבקש מהלקוח לסגור פקדון שישועבד לטובת האשראי.עלול לגרום למצב שגופים אלו יתמודדו מול הבנקים בריביות על הפקדונות וברביות על האשראי.
  • 1.
    ממן קוריצה 31/03/2025 20:16
    הגב לתגובה זו
    סוף למונופול
  • אנונימי 31/03/2025 21:42
    הגב לתגובה זו
    לא יקרה בישראל. תרשום!!! בנקים מדפסת כסף בחוק ובסיוע כל סקטור היה מתפלל לרגולטור כזה. זרקו פירור כמו תמיד להשקיט לרגע. בנקים תעשו רכישה עצמית גם כך תרוויחו ערמות.
חדוה בר
צילום: גלית סברו
ניתוח

תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים

בצלאל סמוטריץ דורש מס יתר של 15% על רווחי הבנקים העודפים. זה לא פתרון טוב, אבל קודם צריך להבין את הבעיה - הבנקים עושקים אותנו כי הבכירים בבנק ישראל חברים של מנהלי הבנקים ומוצאים אצלם עבודה בהמשך - תראו את חדוה בר שמרוויחה היום מיליונים בבנק מזרחי טפחות ואיטורו והיתה המפקחת על הבנקים

מנדי הניג |
נושאים בכתבה הפיקוח על הבנקים פרופ' אמיר ירון

לפני כחודש דיברנו עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. שאלנו אותו על רווחי הבנקים הגבוהים. הוא הסביר שהוא והבנק המרכזי פועלים כדי לייצר תחרות. אמרנו שאם 7 שנים זה לא צלח, אז אולי סמוטריץ' צודק וצריך להעלות את המס. הוא אמר שבשום פנים ואופן כי זו התערבות פוליטית בבנקים וזה יפגע באמון המשקיעים והציבור. אז אמרנו לו שהוא יכול בקלות לדאוג ובצורה יעילה יותר לשינוי צודק ונכון דרך הקטנת הרווחים המופרזים של הבנקים ושיפור הרווחה של הציבור. מספיק להעלות במעט את הריבית בעו"ש. שהבנקים ישלמו ריבית על העו"ש בדיוק כפי שהם גובים על חובה בעו"ש. 

 "לא, זה לא קיים במדינות מערביות, זה גם התערבות בבנקים". אגב, זה קיים לתקופות מסוימות במקומות שונים בעולם, אם כי זה נדיר, אבל גם מערכת כל כך ריכוזית ומוגנת כמו הבנקים המקומיים לא קיימת בשום מקום. היא מוגנת על יד בנק ישראל, לוביסטים, משקיעים, מומחים מטעם, אנשים שחושבים שרווחים של בנק חוזרים לציבור כי הציבור מחזיק בבנקים (ממתי הבנקים הפכו למדינה שמקבל מסים מהעם ודואגת לרווחתו, בריאותו, ביטחונו, ומה הקשר בין גב כהן מחדשרה שעושקים אותה בעו"ש ואין לה פנסיה שמחזיקה במניות בנקים). וחייבים להוסיף - גם התקשורת מגנה על הבנקים, מסיבות כלכליות, מסיבות של פחד מהוראות מלמעלה ומסיבות של קשרים עסקיים וקשרי בעלות.

וכך יצא שגופים שחייבים את כל הרווחים שלהם למודל העסקי הפשוט של עולם הבנקאות - קבל כסף, תן ריבית נמוכה למלווים ותגבה ריבית גבוהה מהלווים, והאם עושים את זה במינוף של 1 ל-10 כי המדינה מאפשרת ומגבה - מרוויחים תשואה של 17% על ההון ו-15% על ההון. אף אחד לא מרוויח ככה, וכל זה כשהציבור מקבל אפס על העו"ש. 

פרופ' ירון אמר בסוף השיחה שהנה מגיעה תחרות עם הרפורמה של המיני בנקים. אחרי שניתקנו הבנו שאולי הוא באמת מאמין בזה, או שהוא מערבב אותנו או שהוא תמים. אבל תמים ככל שיהיה הוא יודע טוב מאוד שלו עצמו ובעיקר לכפופים לו יש סיכוי טוב מאוד להיכנס למערכת הבנקאית. זה לא סתם להיכנס למערכת הבנקאית, זה להרוויח מיליונים. חדוה בר היתה מפקחת 5 שנים עד 2020. לפני שבוע היא נכנסה להיות דירקטורית בבנק מזרחי טפחות. היא מרוויחה מיליון שקל, יש לה סיכוי טוב להיות גם היו"רית בהמשך. לפני זה ובעצם במקביל היא גם יועצת, משנה למנכ"ל איטורו ועוד תפקידים. מיליונים זרמו לחשבון הבנק שלה, וזה בסדר, אבל אם היא היתה סליחה על הביטוי - "ביצ'ית" שעושה את העבודה למען הציבור ונכנסת בבנקים לטובת הציבור, האם היא היתה מוצאת עבודה?

אם בר היתה דואגת לתחרות, מסתכסכת עם הנהלות הבנקים, אבל מייצרת תחרות, מספקת ריבית טובה לציבור ועדיין שומרת על יציבות הבנקים (בנקים יכולים להיות יציבים גם ב-9% תשואה, לא רק ב-15%), האם היא היתה הופכת לחלק מהמערכת הבנקאית? יציבות הבנקים אבל זה לא אומר שהם צריכים להרוויח רווחים עודפים וזה לא אומר שזה צריך לבוא על חשבון הציבור, אבל בפיקוח על הבנקים נמצאים אנשים שרוצים להרוויח בהמשך. במקום לקבל 2 מיליון שקל בשנה בעבודה מפנקת, היא היתה מרצה בשני קורסים במכללה או באוניברסיטה (בלי לזלזל כמובן). 

להמשך הכתבה לחץ כאן
גלי צהל
צילום: צילום אלכסנדר כץ

הממשלה הכריעה: גלי צה״ל תיסגר

גלי צה״ל תיסגר עד מרץ 2026: הצעת שר הביטחון ישראל כ״ץ אושרה פה אחד, בניגוד לעמדת היועצת המשפטית לממשלה; המיונים לתחנה נעצרו מיידית, חיילי היחידה ישובצו מחדש, וגלגלצ תיבחן בנפרד

מנדי הניג |
נושאים בכתבה גלי צה"ל

אחרי דיונים ארוכים, המלצות ועתירות, הממשלה קיבלה הבוקר החלטה דרמטית בנוגע לאחת התחנות המזוהות ביותר עם המרחב הציבורי בישראל. שרי הממשלה אישרו פה אחד את הצעת שר הביטחון ישראל כ"ץ לסגור את תחנת הרדיו הצבאית גלי צה״ל, במהלך שצפוי להסתיים עד 1 במרץ 2026. ההחלטה כוללת צעדים מיידיים בשטח, ובראשם עצירת המיונים לתחנה ושיבוץ מחדש של החיילים המשרתים בה, והיא מתקבלת בניגוד לעמדת היועצת המשפטית לממשלה, שהזהירה מפני פגיעה בשידור הציבורי ובחופש הביטוי.

"תחנה צבאית עם פוליטיקה אינה מודל דמוקרטי"

בדבריו בישיבת הממשלה הציג שר הביטחון את הקו שלו. לשיטתו, עצם קיומה של תחנה צבאית המשדרת תכני אקטואליה ופוליטיקה הוא חריג ואינו מקובל בדמוקרטיות מערביות. כ״ץ טען כי גלי צה״ל חרגה לאורך השנים מהמנדט שניתן לה, והפכה מגוף שנועד לשרת את חיילי צה״ל ומשפחותיהם לבמה לדעות פוליטיות, שחלקן כוללות ביקורת ישירה ולעיתים חריפה על הצבא עצמו, מפקדיו ופעילותו.

לדבריו, העיסוק הפוליטי פוגע באחדות הצבא ובמורל הלוחמים, בעיקר בתקופה של מלחמה מתמשכת, ואף יוצר בלבול מסוכן בזירה החיצונית. כ״ץ ציין כי אויבי ישראל עלולים לפרש מסרים המשודרים בתחנה כעמדה רשמית של צה״ל, בשל היותה יחידה צבאית. ראש הממשלה בנימין נתניהו הצטרף לעמדה הזו וחיזק אותה, כשהדגיש כי המצב הקיים אינו סביר ואינו מתאים למדינה דמוקרטית, ואף השווה אותו למודלים הנהוגים במשטרים שאינם רלוונטיים לישראל.

שרים נוספים בדיון העלו טענות משלימות, ובהן היעדר תשתית חוקית מוצקה להפעלת התחנה. לטענתם, האישור המקורי שניתן לגלי צה"ל בשנת 1950 היה זמני ומוגבל, ומאז לא עוגן בהחלטת ממשלה מסודרת או בחקיקה. כ״ץ הסתמך גם על עמדות של בכירי צבא בעבר ובהווה, כפי שהוצגו בפני ועדות מקצועיות, שלפיהן יש קושי מובנה בכך שיחידה צבאית פועלת כגוף תקשורת עצמאי עם חופש עריכה מלא.

התנגדות משפטית ועתירות לבג"ץ

לצד ההכרעה העקרונית, הממשלה אישרה שורה של צעדים אופרטיביים שנכנסים לתוקף באופן מיידי. שר הביטחון הנחה לעצור לאלתר את כלל המיונים לגלי צה״ל, הן לשירות סדיר והן לשירות מילואים, ולהפסיק שיבוץ של חיילים חדשים בתחנה. החיילים המשרתים כיום בגלי צה״ל צפויים לעבור תהליך הדרגתי של שיבוץ מחדש ביחידות צה״ל השונות, תוך מתן עדיפות לתפקידי לוחמה ותפקידי תומכי לחימה.

להמשך הכתבה לחץ כאן