266 מיליון דולר מחיל החלל האמריקאי: החוזה שמשנה את סיפור רוקט לאב

חוזה בודד בהיקף 266 מיליון דולר, מול הכנסה שנתית של 602 מיליון דולר, ומעליהם שווי שוק שנע סביב 40 מיליארד דולר. שלושת המספרים האלה מסבירים כמעט את כל מה שמעניין במניית רוקט לאב אחרי שהחברה הודיעה על ההזמנה הממשלתית הגדולה ביותר בתולדותיה.

ההסכם מגיע מחיל החלל האמריקאי, דרך הזרוע שמפעילה את תוכניות השיגור שלו, ומכסה 12 שיגורים תת-מסלוליים בשירות מערך ההגנה מפני טילים, עם אופציה לשישה נוספים. מתוך הסכום כ-112 מיליון דולר כבר הוקצו מתקציב 2025, והעבודה אמורה להימשך עד סוף 2028. השיגורים יתבצעו ברובם ממתחם השיגורים הפסיפי באלסקה, והזכייה הוכרעה מול שלוש הצעות מתחרות.

הכלי שישמש לכך הוא HASTE, גרסה נגזרת של אלקטרון, המשגר הקטן שהפך את רוקט לאב לשם מוכר. במקום להביא מטען למסלול סביב כדור הארץ, הרקטה הזו מטיסה מערכות ניסוי בקשת תת-מסלולית ובמהירויות היפרסוניות, ומאפשרת לצבא האמריקאי לבחון רכיבים בתנאי טיסה אמיתיים בקצב גבוה יחסית.

וכאן מתחיל ההבדל בין הזמנה ביטחונית להזמנה מסחרית. מחיר קבוע מראש מקטין את אי-הוודאות סביב ההכנסה העתידית, התקציב מגיע מהליך תקציבי שנתי שהרגישות שלו למחזור העסקים נמוכה, והלקוח נוטה להישאר עם ספק שכבר עבר את מסלול ההסמכות. מי שמבקש להיכנס לשוק הזה זקוק להיסטוריית שיגורים מוצלחת, גישה למתחמי שיגור, אישורי בטיחות וסיווג ביטחוני. מחסום הכניסה הזה הוא בדיוק מה שהופך הזמנה כזו לשווה יותר משורת הכנסה חד-פעמית בדוח.

ביום-יום רוקט לאב היא עדיין חברה של שיגורים קטנים ושל ייצור לוויינים. אלקטרון מיועדת למטענים קלים, הרבה מתחת לליגה של פלקון 9 של ספייס אקס, והחברה משלימה הכנסה מצד החומרה. בשנה שעברה היא נבחרה כקבלן ראשי בפרויקט של 816 מיליון דולר לבניית 18 חלליות התרעה ומעקב אחר טילים עבור סוכנות פיתוח החלל האמריקאית.

המניה הגיבה לידיעה בעלייה של כ-4% במסחר המוקדם, סביב 66.5 דולר, אחרי מחיר סגירה של 63.91 דולר. מתחילת השנה היא עדיין רשומה בירידה של כ-8%, וזאת אחרי שבשלב מוקדם יותר השנה נסחרה סביב 151 דולר. את עיקר התנודה יצרה ההנפקה של ספייס אקס, שתומחרה ב-135 דולר למניה לפי שווי של כ-1.8 טריליון דולר, טיפסה עד 225.64 דולר וירדה משם ל-115.07 דולר. כ-1.5 טריליון דולר של שווי נמחקו בדרך, וכל ענף החלל הנסחר נגרר אחריה.

הכיווץ הזה מופיע היטב במכפילים. במאי נסחרה רוקט לאב סביב פי 95 ממכירות חזויות ל-2026, וכיום סביב פי 42. ספייס אקס עצמה ירדה מפי 75 לפי 40. כלומר, גם אחרי ירידה חדה כל כך, התמחור ממשיך לגלם צמיחה מהירה מאוד להמשך הדרך.

הצד העסקי אכן צומח. ההכנסות ברבעון הראשון של 2026 הסתכמו ב-200.3 מיליון דולר, זינוק של כ-64% בהשוואה לתקופה המקבילה, וצבר ההזמנות טיפס ל-2.2 מיליארד דולר, יותר מכפול משנה קודמת. ההנהלה מעריכה שכ-36% מהצבר יתורגם להכנסה בתוך שנה, ומדובר בסדר גודל של כ-800 מיליון דולר. מנגד, ההפסד הנקי ב-2025 הסתכם ב-198.2 מיליון דולר, כשההכנסות השנתיות הגיעו ל-602 מיליון דולר בצמיחה של 38%.

ההבטחה הגדולה נושאת שם משלה: משגר ניוטרון. מדובר במשגר בינוני שנועד להתמודד על מטענים כבדים בהרבה, כלומר בדיוק על השוק שספייס אקס שולטת בו כיום. ההנהלה ממשיכה לכוון לטיסת הבכורה שלו עוד השנה, וברבעון הראשון כבר נחתמו חמישה חוזי שיגור עבורו, לדברי החברה במחירים מסחריים רגילים. חלק גדול משווי השוק היום נשען על ההנחה שניוטרון יטוס, יעבוד ויימכר בקצב מסחרי.

• מנסה להיות "ספייסX הקטנה"; רוקט לאב קונה את אירידיום ב-8 מיליארד דולר
• רוקט לאב מזנקת: נכנסת לנאסד"ק 100 יחד עם 4 מניות טכנולוגיה נוספות

בישראל החשיפה לענף מתרחבת אל מעבר לביטחון הקלאסי. מיפוי עדכני מונה כ-90 חברות חלל: כ-50 חברות ליבה ועוד כ-40 שמפתחות יישומים אזרחיים על גבי תשתית חלל, עם צמיחה של כ-66% בעשור האחרון. כ-45% מהן פועלות בחלק ה-Upstream, כלומר ייצור לוויינים, מערכות שיגור ותשתית קרקע, וכ-31% בצד השירותים והדאטה. פער המימון בולט: גודל עסקה חציוני של 4.3 מיליון דולר מול 5.3 מיליון בעולם ו-7.4 מיליון בארצות הברית, וכ-19% מהחברות בענף כבר נרכשו או הונפקו.

השאלה שנשארת פתוחה היא כמה מהתמחור כבר נשען על הכנסה בפועל. הזמנה ביטחונית בסדר גודל כזה מוסיפה ודאות לצד ההכנסות ומרחיבה את הדריסה של החברה בתקציב הביטחון האמריקאי, אבל היא מכסה חלק צנוע מהפער שבין 40 מיליארד דולר לבין צבר של 2.2 מיליארד. טיסת הבכורה של ניוטרון תהיה ההזדמנות הראשונה למדוד את ההבטחה במקום להעריך אותה.