אושר: קרנות השקעה פרטיות ייפתחו לציבור הרחב דרך קרנות נאמנות

כנסת ישראל אישרה היום בקריאה שנייה ושלישית את תיקון חוק השקעות משותפות בנאמנות, שיאפשר לראשונה הצעה לציבור הרחב של קרנות השקעה פרטיות בנאמנות. המהלך נועד להרחיב את מגוון מוצרי ההשקעה המפוקחים הזמינים למשקי הבית ולאפשר גם למשקיעים שאינם מוגדרים "לקוחות כשירים" חשיפה להשקעות אלטרנטיביות, שהיו עד כה נגישות בעיקר לגופים מוסדיים ולמשקיעים בעלי הון גבוה.

התיקון לחוק ייצור קטגוריה חדשה של קרנות נאמנות, שיוכלו להשקיע לצד ניירות ערך סחירים גם בנכסים שאינם נסחרים בבורסה, בהם חוב פרטי, מניות פרטיות ונכסים דיגיטליים. לצד הרחבת אפשרויות ההשקעה, המהלך מבקש להשאיר את הפעילות תחת מסגרת מפוקחת של הרשות לניירות ערך, הכוללת חובות דיווח, גילוי וממשל תאגידי.

יו"ר הרשות לניירות ערך, ספי זינגר, אמר: "אישור הכנסת את התיקון לחוק השקעות משותפות בנאמנות הוא צעד חשוב בהרחבת היצע מוצרי ההשקעה המפוקחים לציבור הריטייל. הדבר יאפשר לקרנות גידור בנאמנות לפעול לאורך זמן, ולא כמוצר זמני או כזה שעתיד להיסגר. תיקון החוק יוצר תשתית נוספת לגיוון תיק ההשקעות של הציבור הרחב למוצרי השקעה שעד כה היו נגישים ללקוחות כשירים בלבד, תוך שמירה על מעטפת פיקוח מתאימה ועל התאמות נדרשות למאפייני ההשקעה בנכסים שאינם נסחרים".

התיקון מתמקד בשני סוגים מרכזיים של קרנות: קרנות שיוכלו לבצע אסטרטגיות גידור, וקרנות שיוכלו להשקיע בנכסים שאינם רשומים למסחר בבורסה בישראל או בעולם.

הסדרה קבועה לקרנות הגידור בנאמנות

הסוג הראשון נועד להסדיר בחקיקה את פעילותן של קרנות הגידור בנאמנות, שפועלות בשלוש השנים האחרונות מכוח הוראה זמנית ומנהלות אסטרטגיות השקעה הדומות לאלו של קרנות גידור פרטיות. קרנות אלה צברו עד כה נכסים בהיקף של כ־5.7 מיליארד שקל, והמעבר להסדרה קבועה יאפשר להן להמשיך לפעול ללא צורך בחידוש ההוראה הזמנית או בסגירתן עם תום תוקפה.

הסוג השני יאפשר הקמת קרנות נאמנות שיוכלו להשקיע בנכסים פרטיים, כגון מניות בחברות שאינן נסחרות או הלוואות לחברות. בכך מבקשת המדינה להרחיב את אפשרויות המימון למשק, בין היתר באמצעות קרנות חוב פרטיות שיוכלו לספק אשראי לחברות קטנות ובינוניות.

ברשות לניירות ערך מציינים כי שילוב נכסים שאינם סחירים במסגרת קרנות נאמנות מחייב התאמות במאפייני הניהול, אופן הצעת הקרן לציבור, הדיווחים והגילוי למשקיעים. לכן, לצד שמירת עקרונות היסוד של חוק השקעות משותפות בנאמנות - בהם חובות מנהל הקרן והנאמן, כללי הממשל התאגידי והחובה לפעול בהתאם למדיניות ההשקעות - יינתנו לרשות סמכויות לקבוע התאמות בהתאם למאפיינים של כל סוג קרן.

כך למשל, קרן המשקיעה במניות פרטיות תדרוש כללי ניהול וגילוי שונים מקרן המתמקדת בהלוואות פרטיות, בשל מאפייני הנזילות, הערכת השווי ורמת הסיכון השונים בין סוגי הנכסים.

שלוש מטרות מרכזיות לתיקון

ברשות מציינים כי התיקון נועד להשיג שלוש מטרות עיקריות: הראשונה היא לאפשר לציבור הרחב לגוון את תיק ההשקעות באמצעות מוצרים שאינם תלויים באופן מלא בתנועות שוק ההון הסחיר. השנייה היא לספק חלופה מפוקחת למשקיעים שמחפשים חשיפה להשקעות אלטרנטיביות ופונים כיום לעיתים לגופים שאינם מפוקחים. השלישית היא להגדיל את זרימת ההון למשק הישראלי באמצעות אפיקי השקעה חדשים.

• ההנפקה הגדולה בהודו ב-2026 ירדה מתחת למחיר ההנפקה - אחרי ביקושים של 31 מיליארד דולר
• בית השקעות הודי נסחר בשווי של יותר מ-13 מיליארד ד'

התיקון מבקש ליצור מסגרת קבועה שתאפשר לציבור להיחשף להשקעות אלטרנטיביות תחת כללי פיקוח וגילוי, תוך שמירה על איזון בין הרחבת אפשרויות ההשקעה לבין הגנה על המשקיעים.