הנפט צונח 10% ביומיים - החודש התנודתי של הנפט והאם זה יימשך?

שמונה כלי שיט חצו את מצר הורמוז ביום ראשון, רובם מכליות מוצרים קטנות ומובילות תפזורת. במקביל יורדים מחירי הנפט, על רקע הפסקת האש, למרות שהיא שברירית מאוד. חוזי הברנט לספטמבר נסחרים סביב 87.1 דולר לחבית, ירידה של כ-1%. חוזי ה-WTI האמריקאי נמצאים סביב 81.4 דולר, נמוכים בכ-1%. ביום המסחר הקודם התנועה הייתה חדה בהרבה: הברנט ננעל על 88.3 דולר, צניחה של 8.7% שהיא הירידה היומית החדה שלו מאז אמצע אפריל, וה-WTI ננעל על 82.6 דולר בירידה של 7.5%.

הטריגר הגיע מוושינגטון. הנשיא טראמפ תיאר את המגעים מול טהרן כשיחות טובות שעשויות להבשיל להסכם, והבהיר שדחה תקיפות מתוכננות כדי לפנות מרחב למשא ומתן. ארצות הברית עצרה את התקיפות בסוף השבוע שעבר, אחרי כשבועיים של הסלמה בעימות מול איראן, ואיראן מצידה השהתה את מתקפות הנגד על בסיסים אמריקאיים באזור. במקביל נפגשו נציגים איראנים ועומאנים בניסיון לגבש הסדר שיחזיר את השילוח דרך המצר.

לצד הדיפלומטיה פעל גם שיקול היצע ממשי. הייצוא חודש במסוף של קונסורציום צינור הכספי בחוף הים השחור הרוסי, נתיב מרכזי ליצוא נפט קזחי שנפגע קודם לכן מתקיפות כטב"מים אוקראיניות. הצירוף של הפוגה צבאית עם חידוש זרימה בפועל הספיק כדי לגלח חלק גדול מפרמיית הסיכון שנבנתה בשוק במשך שבועות.

ועדיין, כדאי לשמור על פרופורציה. הברנט חצה בשבוע שעבר את רף 100 הדולר לראשונה מאז סוף מאי, אחרי שזינק כ-20% בתוך כשבועיים על רקע התקפות חות'ים על מכליות סעודיות בים האדום. גם עם שלוש ירידות רצופות, החודש הנוכחי נותר חיובי מאוד לסחורה: הברנט מוסיף כ-17.9% והנפט האמריקאי כ-15.1%. בהשוואה שנתית מדובר בעליות של כ-21.6% ו-17.7% בהתאמה.

למה כל ידיעה מהמצר מזיזה מיד את החוזים

דרך מצר הורמוז עוברות כ-20 מיליון חביות ביום, כרבע מסחר הנפט הימי העולמי. קיימות חלופות יבשתיות, בעיקר צינור אבו דאבי-פוג'יירה והקו הסעודי ממזרח למערב, אבל המרווח הפנוי בהן מסתכם ב-3.5 עד 5.5 מיליון חביות ליום. כלומר, חסימה ממושכת הייתה מוציאה מהשוק כמות שאפשר לכסות חלק קטן ממנה בלבד, וזו הסיבה שגם הפוגה זמנית מספיקה כדי להוריד מחירים בחדות.

יש כאן גם עניין מבני עמוק יותר. כושר ההפקה הפנוי של אופ"ק, אותה כרית שאמורה לספוג זעזועים, מרוכז ברובו במדינות המפרץ, ורובו נדרש לצאת דרך אותו מצר עצמו. ההגנה המרכזית של השוק חשופה בדיוק לסיכון שהיא נועדה לנטרל, ומכאן שהערכות הסוחרים לגבי משך השיבוש משפיעות על המחיר יותר מכל נתון מלאי שבועי.

הסיכון מתומחר גם במקום פחות גלוי מהמסכים. פרמיות ביטוח מלחמה על גוף האונייה למעבר במצר טיפסו לטווח של 7.5% עד 10% משווי כלי השיט, לעומת 1% עד 3% בתקופות רגועות. על מכלית בשווי 100 מיליון דולר מדובר בעלות של מיליוני דולרים למסע בודד, והיא מתגלגלת ישירות לתעריפי ההובלה ובהמשך גם למחירי הדלק שהצרכן משלם. חוזה עתידי מגיב בשניות, ומתמחרי הסיכון בשוק הביטוח נעים לאט הרבה יותר.

המבחן הקרוב יימדד במים יותר מאשר במסכי המסחר. אם הערוץ העומאני יניב הסדר שמחזיר את מספר המעברים היומי לשגרה, השוק יוכל להמשיך ולגלח את פרמיית הסיכון שנותרה. ואם ההפוגה תתפוגג, המרווח הצר של החלופות היבשתיות יחזור להיות המספר שקובע עד לאן מטפסים המחירים.