השופט חאלד כבוב (צילום: לע"מ, הרשות השופטת)
השופט חאלד כבוב (צילום: לע"מ, הרשות השופטת)

בג"ץ: אפשר לתבוע פוליטיקאים על שימוש ברכוש ציבורי לצורכי תעמולה

אומר שאפשרות התביעה עשויה להרתיע פוליטיקאים משימוש ברכוש ציבורי. דחה על הסף עתירה להגיש תביעה נגד בן-גביר בשל שימושו בסירת משטרה, מתקן כליאה ומוזיאון אסירי המחתרות

איתמר לוין |

נבחרי ציבור שיעשו שימוש פסול במשאבי הציבור לצורכי תעמולת בחירות, צריכים לצפות לכך שהחשבון יוגש להם בדמות תביעה אזרחית לתשלום על אותו שימוש. כך אומר שופט בית המשפט העליון, חאלד כבוב.

כבוב מתייחס להעלאת סרטוני תעמולה בהם נעשה שימוש במשאבי ציבור, ומגבה את עמדתו של יו"ר ועדת הבחירות המרכזית, המשנה לנשיא נעם סולברג. הוא אומר: "מקום שבו סרטון תעמולה אסורה עולה לרשת ומופץ לרבבות בתוך שעות, הציבור כבר נחשף לתעמולה, שעשתה את שלה, הרבה לפני שיכולה להתקבל הכרעה שיפוטית, ולוּ הזריזה ביותר. הפגיעה בערכים המוגנים – שוויון הבחירות וטוהרן; והפגיעה בתכלית של השמירה על הקופה הציבורית – הפכו למעשה עשוי שאין להשיבו.

"המעיין בהחלטות מושא ענייננו, מגלה כי במורכבות זו ממש התחבט יו"ר ועדת הבחירות, תוך הצעת קשת של דרכי התמודדות והתאמה של ההליך המשפטי לקצבו של העולם הטכנולוגי המודרני: בצידה האחד, כלים מיידיים שעניינם עצירת הפגיעה בעודה מתרחשת, ובהם צו ארעי מיידי להסרה מוקדמת של הפרסום למשך זמן הבירור; ובצידה האחר, כלים שפניהם לאחור, ובהם ההצעה לבחון הגשת תביעה אישית להשבת כספי ציבור, בהליך מתאים ונפרד.

בשל אי מיצוי הליכים

היגיון הפנימי של הצעה אחרונה זו, בצידו: האפשרות להגיש תביעה בדיעבד, גם אם הדבר יארוך זמן לא מבוטל, עשויה לגרוע מהתמריץ הקיים 'אקס-אנטה' לעשות שימוש אסור בנכסי הציבור. מכאן, שתוחלת האפשרות לנקוט בתביעה בהליך מתאים  אינה בכך שהדבר ייעשה בבהילות ובדחיפות, אלא בכך שנבחרי הציבור יידעו כי אם יעשו שימוש אסור בנכסי הציבור, קיימת אפשרות 'שיוגש להם חשבון' על כך בסוף הדרך. 

"ממילא, בכלי שסגולתו הרתעה עסקינן, ולא בסעד שדחיפות בצידו. במילים אחרות, פשיטא כי תביעה אזרחית אינה תרופה למירוץ נגד הזמן שעליו עמד יו"ר ועדת הבחירות, כי אם כלי ארוך טווח לשם הכוונת התנהגות, המשלים את הכלים המיידיים, ושאינו בא תחתם".

כבוב דחה על הסף את עתירת משמר הדמוקרטיה והאקדמיה למען ישראל דמוקרטית, להגיש תביעה נגד השר איתמר בן-גביר לשלם למדינה את שווי טובת ההנאה שעשה בשימוש בסירת משטרה, במתקן כליאה ובמוזיאון אסירי המחתרות לצורך צילום סרטוני תעמולה. סולברג קבע שמדובר בשימוש פסול והורה לו להסיר את הסרטונים. העתירה נדחתה בשל אי מיצוי הליכים, שכן היה על העותרות לפנות ליועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב-מיארה, ולדרוש שתנקוט הליך אזרחי מתאים.

השופטים אלכס שטיין וגילה כנפי-שטייניץ הסכימו עם כבוב. את העותרות ייצגו עוה"ד אסף פריאל, עידן ארנון, נדב פיינמן וידידיה אלטשולר. 

הוספת תגובה

תגובות לכתבה:

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה