מימון של 3.9 מיליארד שקל: פרויקט הרכבת הקלה חיפה-נצרת מתקדם לשלב הביצוע

המרווח שנקבע במימון של הרכבת הקלה נופית נע בין 1.5% ל-2.18% בשנה מעל תשואת אג"ח ממשלת ישראל במח"מ תואם או ריבית בנק ישראל. הנתון הזה מסביר את מבנה העסקה טוב מכל הצהרה: החזר החוב נשען על תשלומים תקופתיים של המדינה דרך חוצה ישראל, ולכן הבנקים מתמחרים אותו קרוב יותר לסיכון מדינה מאשר לסיכון של פרויקט קבלני.

קונסורציום של תאגידים בנקאיים וגופים מוסדיים בהובלת בנק לאומי יעמיד לטובת הפרויקט מסגרות אשראי בהיקף כולל של כ-3.9 מיליארד שקל. השלמת הסגירה הפיננסית פותחת את הדרך לצו תחילת עבודות ולמעבר לשלב ההקמה, אחרי שהקונסורציום זכה במכרז של חוצה ישראל ב-2024.

הזכיין פועל דרך חברת HN Light Rail Line, שבה מחזיקות מנרב ואלקטרה 40.05% כל אחת ואלסטום הצרפתית 19.9%. ההון העצמי לפרויקט נאמד בכ-460 מיליון שקל בתוספת הצמדה: כ-185 מיליון שקל מכל אחת מהחברות הישראליות וכ-90 מיליון שקל מאלסטום. כלומר, השקעה של פחות מ-200 מיליון שקל קונה לכל שותפה ישראלית נתח בפרויקט שהיקפו המצטבר מתקרב ל-10 מיליארד שקל.

מסגרות המימון כוללות מימון לזמן קצר, הלוואה לזמן ארוך, גישור למענק ההקמה שישולם בידי חוצה ישראל ומסגרות נלוות. ההלוואה הארוכה תיפרע במהלך תקופת התפעול והתחזוקה. זהו המנגנון הקלאסי של שותפות ציבורית-פרטית: הגורם הפרטי מתכנן, מממן ובונה, המדינה משלמת לאורך שנות הזיכיון, וכך התקציב הציבורי נפרס על פני עשורים במקום להיות מוצא בבת אחת, בעוד סיכון הביצוע והלוחות זמנים עובר לצד הפרטי.

במקביל לסגירה הפיננסית נחתם הסכם לתכנון ולהקמת הקו בהיקף של כ-4.6 מיליארד שקל, לצד עבודות נוספות שישולמו לפי כתבי כמויות, והסכם לשירותי תפעול ותחזוקה בתמורה כוללת של כ-5 מיליארד שקל. הסכומים האלה נפרסים לפי התקדמות העבודות ולאורך שנות ההפעלה, שנמשכות כ-25 שנה, ולכן הם מיתרגמים להכנסה הדרגתית ולא לרישום מיידי בדוחות.

הקו עצמו יתפרס על כ-41 קילומטרים ויכלול 20 תחנות, מתחנה מרכזית באזור נמל חיפה, דרך קריית אתא ולאורך כביש 79 בסמוך לשפרעם, ריינה וביר אל-מכסור, עבור בנוף הגליל ועד נצרת. הצפי הוא לכ-100 אלף נוסעים ביום. מנרב ואלקטרה יובילו את ההנדסה האזרחית ואת התשתיות, ואלסטום תספק את המערכות הרכבתיות, הקרונות, האינטגרציה והבדיקות.

חלק מהותי מהמהלך נוגע ליישוב חילוקי דעות מול המדינה. תקופת הזיכיון הוארכה בארבעה חודשים, אבני הדרך לתשלום מענקי ההקמה עודכנו, ונקבע תשלום נוסף של כ-200 מיליון שקל לזכיין בגין נזקים. הצדדים גם הסכימו על ויתור הדדי על תביעות הקשורות לפרויקט, מהלך שמנקה שולחן לפני תחילת הבנייה ומקטין את הסיכון המשפטי שנלווה לפרויקטים בסדר גודל כזה.

בביזפורטל יש 141 כתבות על אלקטרה

עבור אלקטרה מדובר בעוד נדבך בפעילות התשתיות והתחבורה שלה, תחום שבו היא זכתה גם בהקמה ובהפעלה של מערך מס הגודש בגוש דן בהיקף של כ-1.25 מיליארד שקל. במקביל היא פועלת לממש חלק מהערך שנצבר שם. להרחבה: אלקטרה תמכור 33% מפעילות התחבורה לתש"י ותקבל כ-163 מיליון שקל, וכן אלקטרה תקים ותפעיל את מערך מס הגודש בגוש דן בהיקף של כ-1.25 מיליארד שקל.

נופית הוא גם אחד הפרויקטים הרכבתיים הגדולים שיוצאים לדרך מחוץ למטרופולין תל אביב, ולכן הוא מבחן למודל הזיכיון עצמו: האם מבנה שהוכיח את עצמו בקווי הרכבת הקלה בגוש דן ובירושלים מחזיק גם באזור שבו צפיפות הנוסעים נמוכה יותר. שיעור השימוש בפועל ישפיע על הכדאיות של הקווים הבאים שמתוכננים בצפון.

• ביהמ"ש: כתב האישום בקרטל המעליות - אינו הוכחה לייצוגית נגד אלקטרה
• אלקטרה הכניסה 4 מיליארד שקל ברבעון; הרווח הנקי עלה ל-109 מיליון שקל

מכאן ואילך הכל תלוי בצו תחילת העבודות. מרגע שהוא יינתן, המבחן של שלוש החברות יעבור מהיכולת לסגור מימון ליכולת לעמוד בלוח זמנים ובתקציב לאורך עשור של הקמה בשטח בנוי וצפוף.