
רובכם לא יודע - הריבית הגבוהה על רכישות בכרטיס אשראי ואיך ניתן לחסוך?
לכאורה כרטיס האשראי אמור לשלוט בהוצאות שלכם, ויש מנגנונים של עצירת הוצאות, אבל על ההוצאה הכבדה של שיטת "החיוב הקבוע" כמעט לא מדברים - ריבית מתגלגלת על אשראי מתגלגל של 15%; וגם - למה תשלומים הם פשוט רכישה בהלוואה יקרה?
ההצעה נשמעת נוחה: קובעים סכום קבוע שיורד מחשבון הבנק בכל חודש, וכל יתרת הקניות עוברת למועד הבא. החיוב נראה צפוי, החשבון מקבל מרווח נשימה והלקוח מרגיש שהשליטה בתקציב השתפרה. מאחורי הביטוי "חיוב קבוע" נמצא אשראי מתגלגל. ההפרש בין סך העסקאות לבין הסכום שנגבה מהחשבון הופך לחוב נושא ריבית. בחודש הבא מצטרפות קניות חדשות, נגבית ריבית על היתרה הקודמת ונוצר חוב מעודכן. כאשר ההוצאות גבוהות מהסכום החודשי שנקבע, היתרה יכולה לצמוח גם בזמן שהלקוח מעביר לחברת האשראי אלפי שקלים מדי חודש.
הריבית במוצר הזה היא סביב 15%, בהתאם לחברה, למסלול ולמאפייני הלקוח. מדובר ברמה גבוהה ביחס להלוואות צרכניות רבות, במיוחד כאשר ריבית בנק ישראל עומדת על 3.5%. הפער משקף את הנוחות, הגמישות והיעדרו של מועד סיום מוגדר. יתרה של 50 אלף שקל שנשארת במשך שנה בריבית שנתית של 15% יכולה לצמוח לכ-57.5 אלף שקל בחישוב חודשי, בהיעדר פירעונות. בתוך שנתיים היא עשויה להתקרב ל-66.2 אלף שקל. במסלול פעיל מתבצעים חיובים בכל חודש, אך קניות חדשות מצטרפות במקביל, ולכן הקרן עשויה להישאר גבוהה לאורך זמן.
משפחה שמוציאה 12,000 שקל בחודש וקובעת חיוב שוטף של 9,000 שקל מוסיפה בעצם לחוב כ-3,000 שקל בכל חודש, לצד הריבית על היתרה הקיימת. בתוך שנה החוב עם הריבית כבר יהיה 43 אלף שקל. תחושה של יציבות, בזמן שההתחייבות הכוללת ממשיכה לעלות.
נתוני בנק ישראל הראו שיותר מ-80% מהלקוחות במסלולים האלה שומרים על סכום החיוב שנקבע. החברות שולחות לפני מועד הגבייה הודעה שמציגה את היקף העסקאות ואת האפשרות לשנות את הסכום, אך מרבית הלקוחות ממשיכים באותה מתכונת. ככל שהתגובה נדחית, תקופת הפירעון מתארכת והכנסות הריבית של חברת האשראי גדלות. יתרת האשראי המתגלגל
הלוואה רגילה מתחילה בסכום ידוע, כוללת מספר תשלומים ותאריך סיום. באשראי מתגלגל הסכום משתנה בכל חודש ומועד הסיום תלוי בהוצאות העתידיות ובהחלטות הלקוח. היעדר לוח סילוקין ברור מקשה להבין כמה זמן יידרש לסגירת החוב וכמה ריבית תיגבה לאורך הדרך.
למה חברות כרטיסי האשראי מקדמות את המוצר
פעילות האשראי הפכה למרכיב מרכזי בעסקי ישראכרט, מקס וכאל. החברות מקבלות הכנסות מהשימוש בכרטיסים, מסליקה לבתי עסק ומריבית על הלוואות למשקי בית ולעסקים. כאשר הלקוח משלם את כל החיוב במועד, ההכנסה מגיעה בעיקר מעמלות. כאשר חלק מהחיוב נדחה, החברה מקבלת גם הכנסות ריבית לאורך תקופה ממושכת. היקף האשראי הצרכני של חברות כרטיסי האשראי מוערך במעל 30 מילירארד שקל, כ-7-8 מיליארד שקל "חיוב קבוע". בראייה מערכתית, האשראי בחיובים הקבועים עדיין נמוך אצלנו לעומת המצב בארה"ב ובריטניה שם מעל 10% מהיקף האשראי הצרכני הכולל הוא בשיטה הזו.
לאחרונה, הפיקוח על הבנקים מצא פער בין המוצר כמוצר אשראי לבין הדרך שבה הוצג בחלק משיחות השיווק. הביטוי "חיוב קבוע" יצר לעיתים רושם של שירות לניהול תקציב, אף שמדובר במסגרת אשראי שצוברת ריבית. בחלק מהשיחות הוצגה העלות במונחים חודשיים קטנים, למשל כמה שקלים לכל 1,000 שקל, במקום ריבית שנתית מלאה. בעקבות הבדיקה נדרשו החברות להבהיר בתחילת השיחה שמדובר בהצעת אשראי, להציג את שיעור הריבית השנתית ולהסביר שהיתרה עוברת לחודש הבא. החברות התבקשו גם להימנע ממבצעים שמציעים ריבית מוזלת לתקופה קצרה ואז מעלים אותה, לחזק את הבקרה על נציגי המכירות ולשנות מנגנוני תגמול שמעודדים הצטרפות.
שינוי נוסף נוגע ללקוחות שהחוב שלהם נשאר גבוה לאורך זמן. במצב כזה החברה אמורה לפנות ללקוח, להציג את העלות ולבחון התאמה של סכום החיוב. גם הגדלה קבועה של מסגרת האשראי דורשת הסכמה מפורשת, ופעולות כמו משיכת מזומן או עסקת קרדיט אמורות להיות מוצגות בנפרד מהיתרה המתגלגלת. אפשר לזהות את המסלול בפירוט החודשי או באפליקציה באמצעות ביטויים כמו "חיוב קבוע", "אשראי מתגלגל", "יתרה לחיוב עתידי" או "יתרה נושאת ריבית". סימן ברור נוסף מופיע כאשר סך הקניות גבוה מהסכום שיורד מחשבון הבנק. ההפרש הופך לחוב.
מומלץ לבדוק א וכמה אשראי כזה יש לכם. הבדיקה צריכה לכלול: יתרת החוב הנוכחית, הריבית השנתית, הריבית המתואמת, סכום החיוב החודשי, הריבית שנגבתה מתחילת השנה ומספר החודשים המשוער עד לפירעון, בהנחה שהכרטיס מפסיק לצבור עסקאות חדשות. הנתונים האלה מאפשרים להשוות את המסלול להלוואה רגילה בעלת תאריך סיום. וזה המבחן האמיתי - ההשוואה להלוואה רגילה. נכון, יש נוחות בחיוב קבוע, אבל אתם משלמים ריבית של 4% ויותר לעומת הלוואה. האם זה שווה את הנוחות? כנראה שלא. מדובר על 2,000 שקלים בשנה על הלוואה של 50 אלף שקל וזה מצטבר. ואם חסכתם וזה בהחלט אפשרי 5%-6%, כבר מדובר על 2,500-3,000 שקל בשנה.
- אושרה תביעה ייצוגית נגד חברות האשראי בנוגע לעושק קשישים
- טסים לחו"ל? כך תשלמו פחות על קניות, משיכות והמרת מטבע
התשלומים נראים נוחים, אבל הריבית יכולה להגיע ל-13% ויותר
חיוב קבוע הוא מנגנון יחסית חדש והיקפו נופל מהשיטה הפופולארית ברכישות בכרטיסי אשראי - פריסה לתשלומים. ברכישות מסוימות בית העסק מאפשר תשלומים ללא תוספת, אך בעסקאות קרדיט, בשירותי "קנה עכשיו ושלם אחר כך" ובפריסות שמציעות חברות מסחריות, הנוחות מגיעה עם עלות מימון גדולה. מעבר לכך, גם כשאומרים לכם שאין ריבית - זה לא באמת נכון. זה אומר שאם הייתם מציעים-משלמים במזומן הייתם מקבלים מחיר טוב יותר.
הריבית הממוצעת בעסקאות קרדיט בכרטיסי אשראי עומדת על כ-13.2%, כ-4%-4.5% מעל הריבית על הלוואות. גם כאן, הלוואה נכונה יותר מאשר תשלומים, ולמרות שזה נוח - תשלומים מאוד לא משתלמים כלכלית.