כל מה שצריך לדעת על BNPL – קנה עכשיו, שלם אחר כך

רשות שוק ההון מפרסמת לראשונה טיוטה רגולטורית מקיפה שמטרתה להסדיר את אחת השיטות הצרכניות הצומחות בשוק  – עסקאות "קנה עכשיו, שלם אחר כך" (BNPL). מדובר באותן עסקאות שמתבצעות לרוב בנקודת המכירה, שבהן הצרכן רוכש מוצר ומחלק את התשלום לתשלומים – בלי לגעת במסגרת האשראי שלו. בפועל, הוא מקבל הלוואה מגוף חוץ-בנקאי, לעיתים מבלי להבין שזה מה שהוא עושה.

בשנים האחרונות חל גידול חד בעסקאות מהסוג הזה, במיוחד בקרב צעירים, אוכלוסיות מוחלשות וצרכנים ברגע של חולשה כלכלית. הנוחות, הפשטות והגישה הדיגיטלית הפכו את הלוואות ה-BNPL למוצר צרכני זמין במיוחד – אך כזה שגם עלול להיות בעייתי מבחינת שקיפות, הגנה ואחריות צרכנית.

המהות המשפטית של עסקת BNPL כוללת שתי עסקאות נפרדות: הראשונה מול בית העסק (קניית המוצר), והשנייה – עסקת הלוואה מול גוף מימון חוץ-בנקאי. עד היום, החיבור הזה נותר בצללים: אם צרכן ביטל את הקנייה, לא תמיד היה ברור האם הוא ממשיך לשלם על ההלוואה. הטיוטה החדשה של רשות שוק ההון הגוף המפקח מאחדת בין העסקאות - על פי הכללים החדשים, ביטול עסקת הרכישה יגרור אוטומטית גם את ביטול ההלוואה – וללא עמלות, תוך ארבעה ימי עסקים. המטרה: לשים את אחריות ההבהרה והגילוי על הגוף המממן, ולא על הלקוח.

ספקי האשראי יידרשו מעתה לוודא שהלקוחות מבינים את מהות ההלוואה. בהלוואות מעל 5,000 שקל או במקרה של אזרחים ותיקים ועולים חדשים – תהיה חובה ליצור קשר ישיר עם הלקוח תוך שלושה ימים ולקבל אישור מפורש. מעבר לכך, הרשות מחייבת את הגופים המלווים להציג באתר ייעודי את פרטי ההלוואה: יתרה, תשלומים, ריבית ומסמכים. כל זאת אם תקופת ההחזר חורגת משלושה חודשים.

הגוף המממן לא יוכל להתקשר עם כל עסק בלי לבדוק אותו לעומק – איתנות פיננסית, מוניטין, והאם הוא עומד בהתחייבויות כלפי לקוחות. מדובר בדרישה שצפויה להדק את הברז מול עסקים מפוקפקים או חסרי ניסיון פיננסי.

עוד חידוש חשוב: חובה על נותן האשראי לחשוף בפני הלקוח אם הוא מתגמל את בית העסק על עצם נטילת ההלוואה. כלומר – אם בית העסק מקבל עמלה, בונוס או הטבה כלשהי כאשר צרכן לוקח הלוואה – הלקוח צריך לדעת את זה.

שאלות ותשובות: כל מה שצריך לדעת על BNPL – קנה עכשיו, שלם אחר כך

מה זה בכלל BNPL ולמה כולם מדברים על זה?
BNPL זה קיצור ל־Buy Now, Pay Later – שיטה שמאפשרת לך לקנות מוצר עכשיו ולשלם עליו אחר כך, בתשלומים נוחים, בלי להפעיל את כרטיס האשראי שלך או לבקש אישור מהבנק. זה מרגיש קליל ופשוט – אבל מתחת לפני השטח, זו הלוואה לכל דבר, עם גוף מימון חיצוני (ולא תמיד ברור שזה מה שקורה).

אז רגע, זה הלוואה?
כן. אתה בעצם לוקח הלוואה מחברה כמו בלנדר או גופים אחרים. הם משלמים לחנות בשמך, ואתה מחזיר להם בתשלומים. זה אולי מרגיש כמו “תשלומים רגילים”, אבל זו התחייבות כספית שדורשת הבנה מראש.

למה זה בעייתי?
כי הרבה אנשים לא מבינים שזה לא "תשלומים חכמים", אלא הלוואה. זה יכול להכניס אנשים – בעיקר צעירים – למעגל חוב, מבלי שהבינו בכלל שזו התחייבות שדורשת עמלות, ריבית ולעיתים גם קנסות. ואם התחרטת וביטלת את הקנייה – אתה עלול לגלות שאתה עדיין מחויב להחזיר את ההלוואה.

מה חדש בחוקים שרשות שוק ההון מציעה?
עכשיו יהיו כללים ברורים: אם ביטלת את הקנייה – תוכל לבטל גם את ההלוואה. לא תשלם עמלות, ולא תישאר מחויב למשהו שכבר לא קיים. בנוסף, החברה שנתנה לך את ההלוואה חייבת ליצור איתך קשר תוך שלושה ימים – אם אתה אזרח ותיק, עולה חדש, או אם הסכום גבוה מ־5,000 ש"ח – ולוודא שאתה מבין בדיוק למה התחייבת.

האם חברות האשראי חייבות לפרט הכול מראש?
כן. לפי הטיוטה החדשה, הן חייבות להגיד לך אם הן נותנות עמלה או תמריץ כלשהו לבית העסק – כדי שתבין אם מוכרים לך משהו בגלל שזה טוב לך, או בגלל שזה רווחי להם. בנוסף, חייב להיות באתר של החברה אזור מיוחד שבו אתה יכול לבדוק את מצב ההלוואה שלך – כמה נשאר לך לשלם, מה הריבית, אילו מסמכים חתמת ועוד.

מה קורה אם אני קונה משהו, מבטל – אבל ההלוואה כבר התחילה?
במקרה כזה, לפי הכללים החדשים – ההלוואה תבוטל גם היא, כל עוד ביטלת את הרכישה לפי חוק הגנת הצרכן. לא אמורים להשאיר אותך לשלם על משהו שלא קיבלת.

יש הגבלות על מי מותר לו להציע לי BNPL?
כן, וזה חידוש חשוב: הגוף שנותן את האשראי צריך לבדוק את החנות שמוכרת לך את המוצר. לא כל חנות תוכל להשתתף – אם העסק לא אמין, או לא מצליח לעמוד בהתחייבויות ללקוחות, אסור לחברות המימון לעבוד איתו.

מה ההבדל בין BNPL לאשראי רגיל בכרטיס?
אשראי בכרטיס מחייב אותך במסגרת האשראי שלך, דרך הבנק או חברת האשראי. כאן, מדובר בגוף חוץ־בנקאי – בלי קשר למסגרת הרגילה שלך – ובמקרים מסוימים, בלי שתבין שהכנסת את עצמך להלוואה חיצונית.

מה הסכנות העיקריות של BNPL?

הסתרה של עלויות – לפעמים לא ברור שיש ריבית או עמלות.

תחושת קלות יתר – הרבה יותר קל “לקנות בלי לחשוב” כשלא רואים את הכסף נגרע מהחשבון.

סיכון לאוכלוסיות מוחלשות – צעירים, עולים ואנשים עם בעיות אשראי עלולים להיכנס להתחייבויות שלא מתאימות להם.

חוסר שקיפות – אם אין מידע זמין וברור באתר של המלווה – קשה מאוד להבין את התנאים.

אם אני לוקח הלוואת BNPL קצרה (עד 3 חודשים), גם אז יש שקיפות?

האם זה תקף גם לקניות אונליין?
כן. אם אתה רוכש באינטרנט ובוחר לפרוס תשלומים מחוץ למסגרת האשראי – זה נחשב BNPL. התקנות החדשות חלות גם על מסחר מקוון.

ומה אם אני לא רוצה שיתקשרו אליי אחרי הקנייה?
אם אתה אזרח ותיק, עולה חדש או שקנית בסכום גבוה – המלווה חייב לוודא בטלפון שאתה מבין את ההלוואה. זו לא שיחת מכירה – אלא סוג של "וידוא הבנה". זה בא להגן עליך.

מה יקרה אם החברה לא תעמוד בכללים?
ברגע שהכללים יהפכו לרשמיים – תהיה אכיפה של רשות שוק ההון. חברות שיפרו – חשופות לקנסות וצעדים רגולטוריים. חשוב לזכור שהמטרה כאן היא לא "להקשות", אלא להבטיח שהצרכן יודע בדיוק מה הוא מקבל.

איך אפשר לדעת מראש אם מדובר ב-BNPL או בתשלום רגיל?
חובה להבהיר את זה במעמד העסקה. בנוסף, כדאי לשים לב האם אתה מחויב לחברה שלא שמעת עליה – או שהעסקה נעשית דרך כרטיס האשראי שלך. אם יש מישהו שלוקח ממך פרטים נוספים לאחר הרכישה – כנראה שמדובר בגוף אשראי חיצוני.

אני יכול להתחרט?
כן. אם ביטלת את העסקה מול החנות – ההלוואה תבוטל גם היא, ובלבד שזה נעשה לפי החוק. זה אומר שיש חשיבות לזמנים, לאופן הביטול ולתיעוד שלך.

יש משהו שאני חייב לבדוק לפני שאני חותם על BNPL?
תשאל את עצמך שלוש שאלות: האם אני יודע מי הגוף שמלווה לי את הכסף? האם יש ריבית, עמלות, או קנסות? האם יש לי אפשרות לצאת מהעסקה אם אני מתחרט?