קלארנה; קרדיט: טוויטר
קלארנה; קרדיט: טוויטר

הם קונים עכשיו - אבל לא בטוח משלמים אחר כך

שיטת ה-BNPL צוברת תאוצה, אבל נתונים שמפרסמת חברת קלארנה השוודית מראה שייתכן וחלק מהלקוחות לא מבינים אותה עד הסוף; כמה זינקו הפסדי האשראי של קלארנה ומה זה עשוי להעיד על בריאות הכלכלה האמריקאית?

רוי שיינמן | (2)
נושאים בכתבה BNPL קלארנה

שיטת BNPL (ראשי תיבות של Buy Now Pay Later) כובשת את שוק הצרכנות, אך הנתונים האחרונים מראים כי היא גם עלולה להפוך לאחד הסימנים המדאיגים לבריאות הכלכלה. גידול חד בשיעורי חדלות הפירעון, פערי הבנה מהותיים בקרב הצרכנים, וחוסר ברגולציה - כל אלו מצביעים על שיטה נוחה שמתפתחת במהירות, אך לא בהכרח לטובת הציבור.


שיטת BNPL מאפשרת לצרכנים לקנות מוצר, ולהתחיל לשלם עליו רק בעתיד, לרוב ללא ריבית וללא צורך במסגרת אשראי קיימת. זה מתבצע דרך חברות מימון חוץ-בנקאיות דוגמת Klarna או Affirm, אשר משלמות מיידית לבית העסק, והצרכן פורע את התשלומים מולן בפריסה. אבל בשונה מתשלומים באשראי רגיל, כאן מדובר בהלוואה לכל דבר, רק שהצרכן, לעיתים קרובות, כלל לא מודע לכך.


הנתונים שפרסמה השבוע Klarna, אחת החברות הגדולות בתחום, חושפים מגמה מטרידה. החברה דיווחה כי הפסדי האשראי שלה ברבעון הראשון של השנה זינקו ב-17% לעומת התקופה המקבילה בשנה שעברה, וזאת למרות שגביית ההכנסות חצתה את רף 700 מיליון הדולר. ההפסד הנקי של Klarna הסתכם ב-99 מיליון דולר, כפול מבשנה שעברה.


לצד זאת, סקר של LendingTree מצא כי 41% ממשתמשי BNPL דיווחו שלא עמדו לפחות פעם אחת בהחזר בזמן, עלייה חדה מהשנה הקודמת, אז שיעור זה עמד על 34%. נתון מטריד נוסף: רבע מהמשתמשים השתמשו ב-BNPL לרכישת מזון, מה שמצביע על שימוש בהלוואות לטובת הוצאות שוטפות בסיסיות.


החברות הגדולות בתחום והתחרות

Klarna השוודית ו-Affirm האמריקאית הן שתיים מהחברות הבולטות בשוק ה-BNPL. קלארנה אף הודיעה לאחרונה על שיתוף פעולה עם שירות משלוחי האוכל DoorDash, מהלך שזכה לגל של ביקורת ברשת, שמקשרת בין הלוואות סאב-פריים לבין טורטיות בשתיים בלילה. 


לא הכול ורוד גם עבור Affirm: מניית החברה צנחה מוקדם יותר החודש לאחר תחזית חלשה, אך התאוששה בהמשך כאשר החברה הציגה תוכניות לנגוס בנתח שוק מחברות האשראי המסורתיות. במקביל, Klarna עצרה את תוכניות ההנפקה שלה, בין השאר בשל אי-הוודאות הנוכחית סביב מכסים והשפעתם על השווקים.


BNPL אמנם נראית כמו פתרון צרכני יעיל, אך בפועל מהווה אתגר לאוכלוסיות מוחלשות במיוחד: צעירים, עולים חדשים ולקוחות עם בעיות אשראי עלולים להיקלע להתחייבויות שאינן תואמות את מצבם הכלכלי. "קל לקנות - קשה להבין", כך ניתן לתאר את התחושה של לקוחות רבים, שמגלים בדיעבד שמדובר בהלוואה עם תנאים שאינם תמיד ברורים, ולעיתים מלווים בריביות, עמלות או קנסות על איחור.

קיראו עוד ב"גלובל"


בין אם מדובר בקניות אונליין או בחנות פיזית, BNPL צוברת תאוצה. אך יחד עם הגידול בפופולריות, עולה גם הצורך ברגולציה שתגן על הצרכן. הסכנות כוללות תחושת קלות יתר, חוסר הבנה של תנאי ההלוואה, והסתרת עלויות. נכון לעכשיו, מדובר באחד מהמדדים החדשים לבריאות הכלכלה הצרכנית. אם מיתון אכן יגיע, יש להניח שצרכנים יגלו ששיטת ה"קנה עכשיו, שלם אחר כך" הופכת ל"קנה עכשיו, היכנס לחוב מחר". עד אז, BNPL היא מדד חדש לניטור בריאותו של הצרכן, לא פחות מאשר כרטיסי האשראי.

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    לא ברור 23/05/2025 22:32
    הגב לתגובה זו
    לא צריך ללמוד כלכלה כדי להבין שאם משלמים אחר כך יהיה לזה מחיר.אז שיקחו אחריות. אם יש לאנשים מסםיק ידע כדי להיכנס לאינטרנט ולבצע עיסקה שיקראו את התנאים שלה
  • אנונימי 24/05/2025 11:11
    הגב לתגובה זו
    מי שלוקח הלוואה כזאת בלי להבין הוא אכן בור וזה בעיה שלו אם נכנס לחובות גדולים או בעיות כלכליות בגלל זה.אבל גם לא צריך ללמוד כלכלה בשביל לדעת שיש הרבה בורים. ומי שנותן להם הלוואה כזאת לא צריך להיות מופתע כשחלק גדול לא מצליחים להחזיר. ההפסדים של החברה המלווה בגלל זה הם אחריות של החברה המלווה ובעיה שלה.
נחושת
צילום: Ra Dragon, Unsplash

שיא של יותר מעשור: הנחושת מזנקת ומובילה את הראלי העולמי במתכות

שיבושי היצע, ציפיות להרחבה כלכלית בסין, היחלשות הדולר וחששות ממכסים בארה״ב דוחפים את מחירי הנחושת לשיאים היסטוריים ולעלייה שנתית של מעל 40%

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה נחושת

שוק המתכות העולמי מסיים את השנה בעליות שערים, כאשר הנחושת נמצאת במוקד לאחר שקבעה שיאי מחיר חדשים במספר בורסות מרכזיות. המתכת התעשייתית, הנחשבת סמן למצב הכלכלה העולמית, חצתה לראשונה את רף 12 אלף הדולר לטון וממשיכה להיסחר ברמות גבוהות במיוחד גם לאחר תיקונים קלים.


מחיר הנחושת זינק לשיא של כ־12,160 דולר לטון. מדובר בהמשך ישיר לראלי שנמשך מאז אוקטובר, ראלי שמעמיד את 2025 כאחת השנים החזקות ביותר לנחושת זה למעלה מעשור. העליות בנחושת משתלבות בגל רחב יותר של התחזקות בשוקי הסחורות. גם הזהב והכסף טיפסו לשיאים חדשים, על רקע מתיחות גיאופוליטית, ציפיות להקלה מוניטרית בארה״ב והיחלשות הדולר. עבור משקיעים רבים, שילוב זה מחזק את האטרקטיביות של מתכות הן כהשקעה והן כנכס גידור.


אנליסטים מציינים כי מחירי הנחושת מקבלים תמיכה גם מהציפייה לצעדים נוספים לעידוד הכלכלה הסינית. כל איתות להרחבה פיסקלית או מוניטרית בסין מתורגם במהירות לעליות במחירי מתכות תעשייתיות, בשל משקלה המרכזי של המדינה בצריכה העולמית.


ברקע העליות עומדים גם שיבושי היצע ממשיים. מאז אוקטובר אירעו תקלות חמורות במספר מכרות גדולים, שפגעו ביכולת הייצור והציפו מחדש חששות ממחסור. גם לפני אותם אירועים, אנליסטים כבר הזהירו כי הביקוש העתידי עלול לעלות על ההיצע בשנים הקרובות.


שוק הנחושת צפוי להיכנס לגרעונות משמעותיים

בג׳פריס מעריכים כי גם בתרחיש של צמיחה עולמית מתונה, סביב 2% בשנה, שוק הנחושת צפוי להיכנס לגרעונות משמעותיים כבר במהלך השנה הקרובה. הערכה זו מחזקת את ההבנה כי הלחץ בשוק אינו זמני בלבד.


2025 בשווקים2025 בשווקים
מעבר לים

סיכום 2025: וול סטריט מפגינה עוצמה, מיום ה"שחרור" ועד לשיא כל הזמנים

במשך שנת 2025 נרשמו זעזועים רבים בשווקים, חלקם קשורים ישירות לכלכלה, חלקם פחות, החל מ"יום השחרור, ועד השבתת המשקל - כל אחד מהם מספיק כדי לגרום לשוק דובי משמעותי, אבל למרות הכל וול סטריט רושמת שנה נוספת, שלישית ברציפות, של עליות חדות; וגם - מה מצפה בשנת 2026?

גיא טל |


השנה הסוערת שהסתיימה בעליות דו ספרתיות

הגיע העת לסכם את שנת 2025, שנה סוערת למדי שהושפעה מהרבה מאד גורמים לאו דווקא כלכליים. סך הכל וול סטריט הפגינה חוסן אל מול זעזועים רבים, החל ממלחמת הסחר באפריל, דרך השבתת הממשל הארוכה ביותר בהיסטוריה, אינפלציה דביקה באזור ה-3% ועד לחששות מפני התפוצצות בועת הבינה המלאכותית, במידה ואכן מדובר בבועה. מי זוכר כבר את ה"איום" של "דיפסיק" הסיני שהפיל את השווקים לכמה שבועות ונעלם כלא היה בתוך השנה רבת האירועים. סך הכל, למרות הכל, מדד ה-SP500 מסיים שנה שלישית רצופה עם עליות נאות שמסתכמות בכ-17% נכון לשעת כתיבת שורות אלו, ואילו הנאסד"ק עם שנה נוספת של יותר מ-20%. הדאו לא מפגר הרבה מאחור עם כ-14%. שלא כרגיל, השווקים הבנלאומיים הציגו תשואות טובות אף יותר, עם 22% בדאקס, 21% בפוטסי הבריטי, 26% בניקיי ו-29% בהאנג סנג. אילו האירועים המרכזיים שהשפיעו על השווקים בשנה החולפת. 

ינואר: דיפסיק והנפילה של אנבידיה – בועת הבינה המלאכותית

בינואר 2025 חווה שוק השבבים את אחד הרגעים הדרמטיים ביותר שלו. חברת הסטארט-אפ הסינית DeepSeek הכריזה על פיתוח מודל R1 בעלות מזערית יחסית למודלים המערביים, תוך שימוש בשבבים סיניים פחות חזקים. ההכרזה הזו זעזעה את הנחת היסוד של וול-סטריט לפיה יש צורך בחומרה יקרה של אנבידיה כדי להשיג ביצועים ברמה גבוהה. ב-27 בינואר 2025 רשמה אנבידיה הפסד של כ-589 מיליארד דולר בשווי השוק ביום אחד – הירידה היומית הגדולה בהיסטוריה עבור חברה בודדת. למרות זאת, החברה הצליחה להתאושש במהלך השנה ולהגיע לשווי של 5 טריליון דולר, כשהיא נתמכת בביקוש בלתי פוסק מצד ענקיות הענן. התעוררו ספקות ביחס לשאלה האם החברה הסינית אכן פתחה מודל בעלות כזו, אם אכן לא היה שימוש בשבבים של אנבידיה בצורה כזו או אחרת ועוד. בסופו של דבר, השוק גם התחיל להבין שמלבד "אימון המודל" יש גם את ה"שימוש במודל" שדורש לא פחות ואולי אף יותר כוח מחשוב, והביא להוצאות עתק על בניית תשתיות מחשוב שיאפשרו את השימוש ההולך וגובר בבינה המלאכותית. יחד עם זאת ההתגברות על האנקדוטה של דיפסיק לא חיסלה את החששות סביב "בועת הבינה המלאכותית", חשש שחזר לכותרות פעם אחר פעם במהלך השנה מסיבות שונות. החברות הגדולות ממשיכות להוציא הוצאות עתק על בניית תשתיות יקרות, כשההכנסות, לפחות לבינתיים, לא מצדיקות את ההוצאות. חשש מיוחד מעוררת חלוצת הבינה המלאכותית חברת OpneAI שחותמת על חוזים בשווי מאות מיליארדי דולרים, כשלא ברור האם ואיך תוכל לעמוד בהם, ועוד כמה זמן היתרון התחרותי שהשיגה לעצמה יחזיק מעמד מול התחרות הקשה מול גוגל, גרוק של אלון מאסק ומודלים אחרים. חברות רבות כמו אורקל מסתמכות על החוזים הללו, ובכך אופןאיאיי הופכת לסיכון מערכתי.

אפריל: זעזוע "יום השחרור"

חודש אפריל 2025 ייזכר כאחד החודשים התנודתיים ביותר בהיסטוריה של הבורסה לניירות ערך בניור יורק. הכרזת הנשיא על מכסים רחבי היקף ב-3 באפריל הובילה לצניחה של 6% ביום העוקב ועוד כמה ימים של ירידות חדות. כבר ב-9 באפריל טראמפ "גילה גמישות" או יש שיאמרו "התקפל" לנוכח שברים מהותיים בשוק האג"ח הממשלתי, והזניק את המדדים בחזרה. בסופו של דבר השוק החזיר את כל הירידות של אפריל עד מהרה וכבש שיאים חדשים בהמשך השנה, האחרון שבהם נכון לעכשיו ב-11 בדצמבר. האם המכסים אכן "ישברו" את הכלכלה האמריקאית? הנתונים שמצטברים בינתיים לא מצדיקים את הפאניקה של אפריל. נראה שלמכסים השפעה מוגבלת בלבד על האינפלציה אם בכלל, כפי שטען שר האוצר סקוט בסנט כל הזמן. 

ספטמבר: מחזור הורדת הריבית השנוי במחלוקת


לאחר כמעט שנה שלמה שהפד' חיכה לראות איך מגיבים המכסים, ומה השפעת מדיניות ממשל טראמפ על הריבית, בספטמבר סוף סוף החל הבנק המרכזי במחזור חדש של הורדת ריבית. סך הכל ביצע הפד' שלוש הפחתות ריבית רצופות של 0.25%, אך עשה זאת תוך ויכוח עז וחילוקי דעות חסרי תקדים. ההחלטה האחרונה הייתה שנויה במחלוקת במיוחד עם שלושה מתנגדים, לראשונה מאז ספטמבר 2019. חילוקי הדעות טבעיים לנוכח המצב הכלכלי המורכב: חולשה מתגברת בשוק העבודה מצד אחד, ואינפלציה דביקה מצד שני. הסיטואציה הזו מעמידה את הפד' בין הפטיש לסדן, כשמצד אחד האינפלציה הגבוהה דורשת השארת ריבית מגבילה ומצד שני החולשה בשוק העבודה דורשת תמריצים מוניטריים בדמות הורדת ריבית.