קלארנה; קרדיט: טוויטרהם קונים עכשיו - אבל לא בטוח משלמים אחר כך
שיטת ה-BNPL צוברת תאוצה, אבל נתונים שמפרסמת חברת קלארנה השוודית מראה שייתכן וחלק מהלקוחות לא מבינים אותה עד הסוף; כמה זינקו הפסדי האשראי של קלארנה ומה זה עשוי להעיד על בריאות הכלכלה האמריקאית?
שיטת BNPL (ראשי תיבות של Buy Now Pay Later) כובשת את שוק הצרכנות, אך הנתונים האחרונים מראים כי היא גם עלולה להפוך לאחד הסימנים המדאיגים לבריאות הכלכלה. גידול חד בשיעורי חדלות הפירעון, פערי הבנה מהותיים בקרב הצרכנים, וחוסר ברגולציה - כל אלו מצביעים על שיטה נוחה שמתפתחת במהירות, אך לא בהכרח לטובת הציבור.
שיטת BNPL מאפשרת לצרכנים לקנות מוצר, ולהתחיל לשלם עליו רק בעתיד, לרוב ללא ריבית וללא צורך במסגרת אשראי קיימת. זה מתבצע דרך חברות מימון חוץ-בנקאיות דוגמת Klarna או Affirm, אשר משלמות
מיידית לבית העסק, והצרכן פורע את התשלומים מולן בפריסה. אבל בשונה מתשלומים באשראי רגיל, כאן מדובר בהלוואה לכל דבר, רק שהצרכן, לעיתים קרובות, כלל לא מודע לכך.
לצד זאת, סקר של LendingTree
מצא כי 41% ממשתמשי BNPL דיווחו שלא עמדו לפחות פעם אחת בהחזר בזמן, עלייה חדה מהשנה הקודמת, אז שיעור זה עמד על 34%. נתון מטריד נוסף: רבע מהמשתמשים השתמשו ב-BNPL לרכישת מזון, מה שמצביע על שימוש בהלוואות לטובת הוצאות שוטפות בסיסיות.
החברות הגדולות בתחום והתחרות
Klarna השוודית ו-Affirm האמריקאית הן שתיים מהחברות הבולטות בשוק ה-BNPL. קלארנה אף הודיעה לאחרונה על שיתוף פעולה עם שירות משלוחי האוכל DoorDash, מהלך שזכה לגל של ביקורת ברשת, שמקשרת בין הלוואות סאב-פריים לבין טורטיות בשתיים בלילה.
לא הכול ורוד גם עבור Affirm: מניית החברה צנחה מוקדם יותר החודש לאחר תחזית חלשה, אך התאוששה בהמשך כאשר החברה הציגה תוכניות לנגוס בנתח שוק מחברות האשראי המסורתיות. במקביל, Klarna עצרה את תוכניות ההנפקה שלה, בין השאר בשל אי-הוודאות הנוכחית
סביב מכסים והשפעתם על השווקים.
BNPL אמנם נראית כמו פתרון צרכני יעיל, אך בפועל מהווה אתגר לאוכלוסיות מוחלשות במיוחד: צעירים, עולים חדשים ולקוחות עם בעיות אשראי עלולים להיקלע להתחייבויות שאינן תואמות את מצבם הכלכלי. "קל לקנות - קשה
להבין", כך ניתן לתאר את התחושה של לקוחות רבים, שמגלים בדיעבד שמדובר בהלוואה עם תנאים שאינם תמיד ברורים, ולעיתים מלווים בריביות, עמלות או קנסות על איחור.
- "הנשיא תכנן הפיכה צבאית" - בית המשפט בברזיל קבע שז'איר בולסונארו תכנן לחסל את הנשיא שהחליפו
- Wearable Devices מנצלת את העליות ותגייס 4 מיליון דולר
- תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
- קריסת התיירות בטורקיה: 3 מיליארד דולר הפסדים, 30% ירידה...
בין אם מדובר בקניות אונליין או בחנות פיזית, BNPL צוברת תאוצה. אך יחד עם הגידול
בפופולריות, עולה גם הצורך ברגולציה שתגן על הצרכן. הסכנות כוללות תחושת קלות יתר, חוסר הבנה של תנאי ההלוואה, והסתרת עלויות. נכון לעכשיו, מדובר באחד מהמדדים החדשים לבריאות הכלכלה הצרכנית. אם מיתון אכן יגיע, יש להניח שצרכנים יגלו ששיטת ה"קנה עכשיו, שלם אחר כך"
הופכת ל"קנה עכשיו, היכנס לחוב מחר". עד אז, BNPL היא מדד חדש לניטור בריאותו של הצרכן, לא פחות מאשר כרטיסי האשראי.
- 1.לא ברור 23/05/2025 22:32הגב לתגובה זולא צריך ללמוד כלכלה כדי להבין שאם משלמים אחר כך יהיה לזה מחיר.אז שיקחו אחריות. אם יש לאנשים מסםיק ידע כדי להיכנס לאינטרנט ולבצע עיסקה שיקראו את התנאים שלה
- אנונימי 24/05/2025 11:11הגב לתגובה זומי שלוקח הלוואה כזאת בלי להבין הוא אכן בור וזה בעיה שלו אם נכנס לחובות גדולים או בעיות כלכליות בגלל זה.אבל גם לא צריך ללמוד כלכלה בשביל לדעת שיש הרבה בורים. ומי שנותן להם הלוואה כזאת לא צריך להיות מופתע כשחלק גדול לא מצליחים להחזיר. ההפסדים של החברה המלווה בגלל זה הם אחריות של החברה המלווה ובעיה שלה.
Wearable Devices, צילום: רשתות חברתיותהמניה הישראלית שזינקה אתמול פי 5 וצפויה להמשיך לעלות גם היום
חברה ישראלית מיקנעם, כמעט אלמונית, זינקה אתמול יותר מ-410%, וגם עכשיו הראלי לא נרגע כשבמסחר המאוחר היא מוסיפה 25%: אחרי שנתיים של מו"פ היא מדווחת שמוצר הדגל שלה - צמיד לביש שמאפשר לשלוט במכשירים דיגיטליים עם מחוות ידיים - יצא למשלוחים מסחריים וגם הוגן בפטנט; Wearable Devices הולכת ראש-בראש עם ענקיות הטק, שורפת מליונים אבל וול סטריט בכל זאת נותנת לה צ'אנס
Wearable Devices אתמול תוך שעות בודדות היא הפכה לשם הכי חם בוול סטריט. Wearable Devices או אם נתרגם את השם שלה לעברית - "מוצרים לבישים" חברה קטנה מיקנעם, עם עשרות עובדים קפצה 410% ומשווי שמגרד את ה-3 מיליון הדולר היא הגיעה לכ-12 מיליון דולר. החברה מייצרת צמיד לביש שאמור לאפשר לכם לשלוט במכשיר הנייד או המחשב עם מחוות ידיים עדינות. זה קורה על ידי זה שהצמיד שנקרא Mudra Link מזהה עם אלקטרודות חכמות אותות עצביים שמורגשים על פני העור כשמוח שולח פקודה למשל להזיז את היד - וזה אפילו אם לא ביצעתם את התנועה בפועל. מה שאומר שאתם יכולים לחשוב או לדמיין שאתם מזיזים את העכבר במחשב ימינה ומיד זה יקרה.
הטכנולוגיה הזאת רלוונטית להרבה תחומים, גם בידוריים וגם רפואיים, היא מושכת עניין גם מצד ענקיות כמו אפל, מטא, סמסונג ואחרות שהן פועלות בזירת הממשקים הלבישים והשליטה ללא מגע, בעיקר דרך מצלמות, חיישני תנועה או משקפי XR. אבל בניגוד אליהן, Wearable Devices מנסה להציע פתרון פשוט יותר, לביש, אפילו דיסקרטי שמבוסס על קריאת אותות עצביים אמיתיים מהיד עצמה, ולא על ראייה ממוחשבת או חיישנים חיצוניים. זה נותן לה יתרון בשוק שבו יש צורך בממשקים אינטואיטיביים, מהירים, ואישיים יותר במיוחד באפליקציות כמו בריאות דיגיטלית, תפעול צבאי וגם ברכבים חכמים.
מאחורי החברה, שהוקמה ב־2014, עומדים שלושה יזמים ישראלים - אשר דהן, גיא ואגנר וליאור לנגר. אחרי כמעט עשור של פיתוחים, הצגה בתערוכות וגם השקעה בקניין הרוחני, החברה
הודיעה שהמוצר נכנס לראשונה לשלב המסחרי, מה שעשוי להפוך את Mudra Link לפלטפורמה שניתן יהיה לשלב במוצרים צרכניים, מקצועיים וצבאיים כאחד (ואולי גם לגרום לאחת מהענקיות לרכוש אותם?)
שנים של מו"פ ונקודת המפנה?
כמה שזה נשמע עתידני - שליטה במחשב
באמצעות כח המחשבה - הדרך לשם עבור החברה מיקנעם לא הייתה פשוטה. השנתיים האחרונות היו מתסכלות עבור Wearable Devices או אם נדייק בעיקר לבעלי המניות שלה. היא שרפה מליונים על מו"פ, על שיווק והצגה בתערוכות והמשקיעים התחילו לאבד סבלנות. השווי שוק שלה צלל והיא נאלצה
לדלל בלי סוף כדי לשרוד את השנה. מאז ההנפקה בספטמבר 2022 בנאסד"ק, שבה גייסה כ-16 מיליון דולר, צנחה המניה ביותר מ־90% והפכה מבחינת רבים לסיפור של פוטנציאל לא ממומש. שווי השוק של החברה גירד לאחרונה את רף המיליון דולר כשהיא כמעט מסתכנת בזריקה מהבורסה כשבנאסד"ק
הדרישה היא לשווי שוק של לפחות 2.5 מיליון דולר בנוסף לנזילות וסחירות.
- Wearable Devices מנצלת את העליות ותגייס 4 מיליון דולר
- החברה הישראלית שמזנקת ב-70% בוול סטריט
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אבל שלשום הגיעה מה שנראה ככל הנראה נקודת המפנה שלה. זה התחיל בפרסום הדוחות החצי־שנתיים: החברה אמנם רשמה ירידה בהכנסות ל־294 אלף דולר במחצית הראשונה של 2025, לעומת 394 אלף בתקופה
המקבילה, במקביל להפסד נקי שהצטמצם ל-3.7 מיליון דולר, לעומת הפסד של 4.2 מיליון דולר בתקופה המקבילה אבל וול סטריט לא התמקדהבשורה העליונה וגם לא בשורת הרווח. מה שבלט לעין המשקיעים היה שבפעם הראשונה מאז ההקמה, החברה מדווחת על התחלת משלוחים מסחריים בפועל של ה־Mudra
Link, מה שמסמן מעבר ממחקר ופיתוח להכנסות אמיתיות ממכירות.
ג'ון טמפלטון - חלוץ ההשקעות הגלובליות
אחרי שהקים את אחת הקרנות הבינלאומיות הראשונות, טמפלטון נסע לחפש הזדמנויות השקעה ברחבי העולם. ב-1939, אחרי עליית היטלר, הוא לווה 10,000 דולר וקנה 100 דולר ממניות של כל חברה שנסחרה מתחת לדולר בבורסה. ארבע שנים מאוחר יותר הוא מכר את כל המניות ברווח ממוצע של 400%. לדבריו, "הזמן הטוב ביותר להשקיע הוא כשיש דם ברחובות"
הוא נולד ב-29 בנובמבר 1912 בווינצ'סטר, טנסי, למשפחה ענייה מאוד. ג'ון מרקס טמפלטון גדל בתקופת השפל הגדול. אביו היה עורך דין כפרי שבקושי הרוויח למחיה, ואמו מתה כשהיה צעיר. למרות הקשיים, טמפלטון הצטיין בלימודים וקיבל מלגה ללימודים באוניברסיטת ייל.
טמפלטון למד כלכלה בייל ומשפטים באוקספורד לאחר שזכה במלגת רודס היוקרתית לסטודנטים זרים. הוא חזר לאמריקה ב-1938 ועבד בוול סטריט. הרגע המכונן בקריירה שלו הגיע ב-1939, כשהיטלר פלש לפולין. בעוד שכולם מכרו בפאניקה, טמפלטון לווה 10,000 דולר וקנה 100 דולר ממניות של כל חברה שנסחרה מתחת לדולר בבורסה - 104 חברות סך הכל. 37 מהן היו בפשיטת רגל. ארבע שנים מאוחר יותר הוא מכר את כל המניות ברווח ממוצע של 400%.
ב-1954 הוא הקים את קרן Templeton Growth Fund, אחת הקרנות הבינלאומיות הראשונות. כשכולם השקיעו רק באמריקה, הוא נסע לחפש הזדמנויות ברחבי העולם. הוא היה הראשון להשקיע ביפן בשנות ה-60, כשהיא עדיין נחשבה מדינת עולם שלישי. "התעשריתי כי הלכתי למקומות שאחרים פחדו ללכת," הוא אמר.
טמפלטון היה אדם דתי מאוד, שראה בהשקעות שליחות רוחנית. הוא התפלל לפני כל פגישת השקעות ואמר שהתפילה עוזרת לו להישאר רגוע ומרוכז. ב-1987 הוא מכר את חברת הקרנות שלו תמורת 440 מיליון דולר ועבר לבהאמה, שם הקדיש את חייו לפילנתרופיה. הוא ייסד את קרן טמפלטון שחילקה פרס שנתי של מיליון דולר למחקר רוחני. הוא נפטר ב-8 ביולי 2008 בגיל 95 בבהאמה, לאחר שתרם את רוב הונו לצדקה.
- מייקל ברי - הרופא שנהפך למשקיע
- ג'ון פולסון - איש הטרייד הגדול; כשכולם הפסידו הוא הרוויח מיליארדים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ב-1962, בשיא משבר הטילים הקובני, כשהעולם פחד ממלחמה גרעינית, טמפלטון טס לדרום אמריקה כדי לחפש הזדמנויות השקעה. "כשיש דם ברחובות, זה הזמן לקנות," הוא אמר. השקעותיו שם הניבו תשואות עצומות.
