אפשר לומר שוול סטריט יוצאת בהדרגה מתקופה ארוכה של קיפאון. אחרי ״תקופת יובש״ של כמעט שלוש שנים של יובש בהנפקות, חברות מתחילות לחזור לשוק, אבל בזהירות. ב-2021 נרשם שיא של יותר מ-1,000 הנפקות שגייסו יחד למעלה מ-300 מיליארד דולר, אבל מאז השוק התכווץ. ב-2022 היו באיזור ה-180 הנפקות בהיקף של כ-24 מיליארד דולר, וב-2023 המספר המשיך לרדת לכ-150 בלבד. השנה, נראית קצת אחרת, עד אוקטובר האחרון בוצעו כ-250 הנפקות שגייסו כ-36 מיליארד דולר שזה עלייה מסוימת לעומת שנות ה״בצורת״ האחרונות אבל זה עדיין רחוק מאוד מהימים הסוערים שאנחנו זוכרים מלפני ההתחלה במחזור של העלאות הריבית.

ההתאוששות הזאת קורית על רקע תנאים מאתגרים. למרות 2 הפחתות, הריבית עדיין גבוהה והמסלול קדימה כלל לא ברור. העלויות להנפקה שטיפסו יחד עם חוסר ודאות ארוך בשוק גרמו לחברות רבות לדחות או לבטל את התוכניות שלהן לצאת להנפקה. השוק הציבורי, שבעבר היה יעד כמעט טבעי לכל חברה צומחת, הפך למסלול ארוך ויקר שמרתיע את המנהלים, במיוחד בענפי ההייטק והביוטק. מי שמפסיד בזה הוא בעיקר אנחנו - החברות שמגיעות לציבור כבר נמצאות באמע מחזור החיים שלהן ואת כל הצמיחה והערך גזרו כבר קרנות פרטיות ומוסדיים שנכנסו מוקדם יותר. 

נוסיף לזה גם את השיתוק של הממשל הפדרלי, שנמשך כבר 35 ימים - הארוך ביותר בתולדות ארצות הברית, שיתוק שמשאיר את הרגולטורים כמעט חסרי יכולת פעולה. בתוך מציאות שבה רק עשירית מעובדי רשות ניירות הערך ממשיכים לעבוד, תהליכי פיקוח, אישור הנפקות ואכיפה נעצרו כמעט לחלוטין. 

יו"ר הרשות, פול אטקינס, מזהה בזה לא רק תקלה זמנית אלא סימפטום הרבה יותר עמוק. הוא רואה בזה מערכת רגולטורית שאיבדה את הקצב של השוק שהיא בעצמה אמורה להסדיר. בעוד אירופה ואסיה ממשיכות לאמץ רגולציות שתואמות את רוח הזמן ומתאימות את השוק לקריפטו ולפינטק, וול סטריט נראית פתאום כבדה ושמרנית, כבולה לכללים שנכתבו בעידן אחר.

• ג'יפרוג טסה 22%, אפירם עולה 11%; המגמה השלילית נמשכת בחוזים
• סנאפ מזנקת 20%, אנבידיה מטפסת 1.5%; קוואלקום מאבדת 2% - ומה עושים החוזים?
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

 אטקינס מנסה עכשיו להחזיר את הדיון על מבנה השוק, על הצורך ברענון של הרגולציה, ועל הדרך שבה אמריקה יכולה לחזור להיות המקום שבו הון חדש, טכנולוגיה ויזמות נפגשים. זה ניסיון להחזיר את האמון ולשכנע חברות ומשקיעים שהשוק הציבורי עדיין רלוונטי, גם בעידן של קרנות פרטיות ענקיות וחדשנות מבוזרת. ההצעה המרכזית שלו היא לעבור לדיווח דו-שנתי - אחת לחצי שנה נקבל דוח מהחברה.

אבל כדאי לזכור שנכון שהדיווחים הרבעוניים מכבידים על החברות - הם דורשים משאבים, וגם יוצרים לחץ לעמוד ביעדים קצרי טווח. אבל מבחינתנו, המשקיעים, זו הדרך היחידה להבין באמת מה קורה בחברה בזמן אמת, לעקוב אחרי השינויים, לזהות מגמות ולבחון את איכות הניהול. כשחברה מדווחת רק פעמיים בשנה, היא למעשה מצמצמת את היכולת של הציבור להיות שותף פעיל, והופכת את השוק לפחות שקוף ויותר מבוסס ספוקלציות. מצד שני, אם ההקלה הזו תעודד עוד חברות להגיע לבורסה - אולי זה המחיר ששווה לנו לשלם?

שוק על מצב HOLD

יו״ר ה-SEC, אטקינס מזהיר מפני האטה מבנית בשוק ההון. לדבריו, רק כ-10% מעובדי הרשות ממשיכים לפעול תחת החרגות חוק ה-Anti-Deficiency, מה שמצמצם משמעותית את יכולת האכיפה והפיקוח. "יש לנו תפקיד לבצע, אבל רק עשירית מהאנשים שלנו פעילה כרגע", אמר בראיון לרשת פוקס. "הרבה דברים פשוט תקועים".

• מניות הקוונטים טסו באלפי אחוזים - הרווחים עדיין רחוקים
• לקראת שבוע המסחר: וול סטריט מחפשת כיוון - מה חושבים האנליסטים?
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• הונאה של 2 מיליארד דולר - עונש של 11 אלף שנות מאסר - ומוות...

אטקינס מתאר מגמה ארוכת טווח של ירידה במספר החברות הציבוריות בארה״ב. "יש היום בערך חצי ממספר החברות הציבוריות שהיו לפני 30 שנה", הוא אומר. "מעבר למיזוגים ולפשיטות רגל, חברות פשוט לא נכנסות לבורסה. אין זרימה של דם חדש".

כדי להקל זמנית על החברות, רשות ניירות הערך האמריקאית החזירה לשימוש פרוצדורה ישנה מחוק ניירות הערך של 1933, שמאפשרת להנפיק בתוך 20 יום ממועד הגשת המסמכים, כל עוד לא הוגשו הערות רגולטוריות. לפי יו"ר ה-SEC, פול אטקינס, כ-20 חברות כבר ניצלו את ההליך, אך הוא מדגיש שמדובר בפתרון זמני בלבד. "המערכת שלנו מבוססת על פיקוח הדוק. אם ההשבתה תימשך, לא נוכל להחזיק בזה לאורך זמן", אמר.

אגב, אחת החברות שניצלה את המנגנון החדש היא נאבאן הישראלית, חברת הנסיעות העסקיות שהוקמה בישראל ופועלת כיום מארצות הברית. Navan 0.06%   מיהרה לצאת להנפקה למרות השיתוק החלקי בממשל, אבל ההחלטה שלה לוותה באי-ודאות - גם מצד הרגולטור וגם מצד השוק. החברה הנפיקה לפי שווי של כ-9 מיליארד דולר, אבל כבר ביום המסחר הראשון איבדה כ-20% מערכה, כשהמשקיעים הפגינו זהירות לנוכח חוסר הבהירות סביב השלמת הניירת הרגולטורית לאחר סיום ההשבתה. המקרה של נאבאן מדגים היטב את המתח בין הצורך להחזיר את שוק ההנפקות לפעולה לבין הסיכון שנלווה לעקיפת תהליכים רגולטוריים.

דיווח דו-שנתי

אטקינס מבקש גם לשנות את שיטת הדיווחים. יחד עם הבית הלבן הוא מציע לחזור לדוחות דו-שנתיים - מודל שהיה נהוג עד שנות ה-70 - מתוך רצון להפחית את הלחץ על החברות. "אנחנו רוצים לבחון את זה עם הציבור. אם המשקיעים ידרשו דיווחים תכופים, החברות יתאימו את עצמן, אבל חשוב לאפשר הסתכלות רחבה יותר", אמר.

בנוגע לעולמות הפינטק והקריפטו, יו"ר ה-SEC מודה כי ארצות הברית נמצאת מאחור. לדבריו, "הגישה של רגולציה באמצעות אכיפה הבריחה מכאן חלק גדול מהחברות החדשניות". אטקינס סבור שטכנולוגיית הבלוקצ'יין יכולה לשפר את היעילות, להפחית עלויות ולהגביר שקיפות - בתנאי שתאומץ באופן אחראי. "טוקניזציה של נכסים - הפיכתם לישויות דיגיטליות מייצגות - תאפשר סליקה כמעט מיידית ושקיפות גבוהה. אבל צריך לוודא שהטוקן מייצג נכס אמיתי ושיש עליו גורם אחראי".

אטקינס מסיים באזהרה: "אם לא נאמץ חדשנות וניצור מסגרת רגולטורית שתאפשר אותה, נישאר מאחור. אירופה ואסיה מתקדמות, ואנחנו כמה שנים מאחור".