פול אטקינס
צילום: טוויטר

יו"ר ה-SEC מזהיר: "אנחנו שנים מאחור" - האם וול סטריט תעבור לדיווח דו-שנתי?

יו"ר ה-SEC פול אטקינס מתריע שהרגולציה האמריקאית נתקעה מאחור בעוד אירופה ואסיה מתאימות את עצמן למגמות של הקריפטו והפינטק; העלויות של הדיווחים הרבעוניים הפכו את השוק הציבורי למסלול יקר ומסורבל ואטקינס מנסה לשכנע שוול סטריט תעבור לדיווחים דו-שנתיים - האם בעלי המניות ישלמו את מחיר השקיפות?

מנדי הניג |
נושאים בכתבה וול סטריט


אפשר לומר שוול סטריט יוצאת בהדרגה מתקופה ארוכה של קיפאון. אחרי ״תקופת יובש״ של כמעט שלוש שנים של יובש בהנפקות, חברות מתחילות לחזור לשוק, אבל בזהירות. ב-2021 נרשם שיא של יותר מ-1,000 הנפקות שגייסו יחד למעלה מ-300 מיליארד דולר, אבל מאז השוק התכווץ. ב-2022 היו באיזור ה-180 הנפקות בהיקף של כ-24 מיליארד דולר, וב-2023 המספר המשיך לרדת לכ-150 בלבד. השנה, נראית קצת אחרת, עד אוקטובר האחרון בוצעו כ-250 הנפקות שגייסו כ-36 מיליארד דולר שזה עלייה מסוימת לעומת שנות ה״בצורת״ האחרונות אבל זה עדיין רחוק מאוד מהימים הסוערים שאנחנו זוכרים מלפני ההתחלה במחזור של העלאות הריבית.

ההתאוששות הזאת קורית על רקע תנאים מאתגרים. למרות 2 הפחתות, הריבית עדיין גבוהה והמסלול קדימה כלל לא ברור. העלויות להנפקה שטיפסו יחד עם חוסר ודאות ארוך בשוק גרמו לחברות רבות לדחות או לבטל את התוכניות שלהן לצאת להנפקה. השוק הציבורי, שבעבר היה יעד כמעט טבעי לכל חברה צומחת, הפך למסלול ארוך ויקר שמרתיע את המנהלים, במיוחד בענפי ההייטק והביוטק. מי שמפסיד בזה הוא בעיקר אנחנו - החברות שמגיעות לציבור כבר נמצאות באמע מחזור החיים שלהן ואת כל הצמיחה והערך גזרו כבר קרנות פרטיות ומוסדיים שנכנסו מוקדם יותר. 

נוסיף לזה גם את השיתוק של הממשל הפדרלי, שנמשך כבר 35 ימים - הארוך ביותר בתולדות ארצות הברית, שיתוק שמשאיר את הרגולטורים כמעט חסרי יכולת פעולה. בתוך מציאות שבה רק עשירית מעובדי רשות ניירות הערך ממשיכים לעבוד, תהליכי פיקוח, אישור הנפקות ואכיפה נעצרו כמעט לחלוטין. 

יו"ר הרשות, פול אטקינס, מזהה בזה לא רק תקלה זמנית אלא סימפטום הרבה יותר עמוק. הוא רואה בזה מערכת רגולטורית שאיבדה את הקצב של השוק שהיא בעצמה אמורה להסדיר. בעוד אירופה ואסיה ממשיכות לאמץ רגולציות שתואמות את רוח הזמן ומתאימות את השוק לקריפטו ולפינטק, וול סטריט נראית פתאום כבדה ושמרנית, כבולה לכללים שנכתבו בעידן אחר.

 אטקינס מנסה עכשיו להחזיר את הדיון על מבנה השוק, על הצורך ברענון של הרגולציה, ועל הדרך שבה אמריקה יכולה לחזור להיות המקום שבו הון חדש, טכנולוגיה ויזמות נפגשים. זה ניסיון להחזיר את האמון ולשכנע חברות ומשקיעים שהשוק הציבורי עדיין רלוונטי, גם בעידן של קרנות פרטיות ענקיות וחדשנות מבוזרת. ההצעה המרכזית שלו היא לעבור לדיווח דו-שנתי - אחת לחצי שנה נקבל דוח מהחברה.

אבל כדאי לזכור שנכון שהדיווחים הרבעוניים מכבידים על החברות - הם דורשים משאבים, וגם יוצרים לחץ לעמוד ביעדים קצרי טווח. אבל מבחינתנו, המשקיעים, זו הדרך היחידה להבין באמת מה קורה בחברה בזמן אמת, לעקוב אחרי השינויים, לזהות מגמות ולבחון את איכות הניהול. כשחברה מדווחת רק פעמיים בשנה, היא למעשה מצמצמת את היכולת של הציבור להיות שותף פעיל, והופכת את השוק לפחות שקוף ויותר מבוסס ספוקלציות. מצד שני, אם ההקלה הזו תעודד עוד חברות להגיע לבורסה - אולי זה המחיר ששווה לנו לשלם?

שוק על מצב HOLD

יו״ר ה-SEC, אטקינס מזהיר מפני האטה מבנית בשוק ההון. לדבריו, רק כ-10% מעובדי הרשות ממשיכים לפעול תחת החרגות חוק ה-Anti-Deficiency, מה שמצמצם משמעותית את יכולת האכיפה והפיקוח. "יש לנו תפקיד לבצע, אבל רק עשירית מהאנשים שלנו פעילה כרגע", אמר בראיון לרשת פוקס. "הרבה דברים פשוט תקועים".

קיראו עוד ב"גלובל"

אטקינס מתאר מגמה ארוכת טווח של ירידה במספר החברות הציבוריות בארה״ב. "יש היום בערך חצי ממספר החברות הציבוריות שהיו לפני 30 שנה", הוא אומר. "מעבר למיזוגים ולפשיטות רגל, חברות פשוט לא נכנסות לבורסה. אין זרימה של דם חדש".


כדי להקל זמנית על החברות, רשות ניירות הערך האמריקאית החזירה לשימוש פרוצדורה ישנה מחוק ניירות הערך של 1933, שמאפשרת להנפיק בתוך 20 יום ממועד הגשת המסמכים, כל עוד לא הוגשו הערות רגולטוריות. לפי יו"ר ה-SEC, פול אטקינס, כ-20 חברות כבר ניצלו את ההליך, אך הוא מדגיש שמדובר בפתרון זמני בלבד. "המערכת שלנו מבוססת על פיקוח הדוק. אם ההשבתה תימשך, לא נוכל להחזיק בזה לאורך זמן", אמר.


אגב, אחת החברות שניצלה את המנגנון החדש היא נאבאן הישראלית, חברת הנסיעות העסקיות שהוקמה בישראל ופועלת כיום מארצות הברית. Navan 0.06%   מיהרה לצאת להנפקה למרות השיתוק החלקי בממשל, אבל ההחלטה שלה לוותה באי-ודאות - גם מצד הרגולטור וגם מצד השוק. החברה הנפיקה לפי שווי של כ-9 מיליארד דולר, אבל כבר ביום המסחר הראשון איבדה כ-20% מערכה, כשהמשקיעים הפגינו זהירות לנוכח חוסר הבהירות סביב השלמת הניירת הרגולטורית לאחר סיום ההשבתה. המקרה של נאבאן מדגים היטב את המתח בין הצורך להחזיר את שוק ההנפקות לפעולה לבין הסיכון שנלווה לעקיפת תהליכים רגולטוריים.


דיווח דו-שנתי

אטקינס מבקש גם לשנות את שיטת הדיווחים. יחד עם הבית הלבן הוא מציע לחזור לדוחות דו-שנתיים - מודל שהיה נהוג עד שנות ה-70 - מתוך רצון להפחית את הלחץ על החברות. "אנחנו רוצים לבחון את זה עם הציבור. אם המשקיעים ידרשו דיווחים תכופים, החברות יתאימו את עצמן, אבל חשוב לאפשר הסתכלות רחבה יותר", אמר.


בנוגע לעולמות הפינטק והקריפטו, יו"ר ה-SEC מודה כי ארצות הברית נמצאת מאחור. לדבריו, "הגישה של רגולציה באמצעות אכיפה הבריחה מכאן חלק גדול מהחברות החדשניות". אטקינס סבור שטכנולוגיית הבלוקצ'יין יכולה לשפר את היעילות, להפחית עלויות ולהגביר שקיפות - בתנאי שתאומץ באופן אחראי. "טוקניזציה של נכסים - הפיכתם לישויות דיגיטליות מייצגות - תאפשר סליקה כמעט מיידית ושקיפות גבוהה. אבל צריך לוודא שהטוקן מייצג נכס אמיתי ושיש עליו גורם אחראי".


אטקינס מסיים באזהרה: "אם לא נאמץ חדשנות וניצור מסגרת רגולטורית שתאפשר אותה, נישאר מאחור. אירופה ואסיה מתקדמות, ואנחנו כמה שנים מאחור".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיותמוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיות

"פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס לא ישרדו במתכונת הנוכחית עד סוף העשור"

מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל, טוען כי פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור; לדבריו, גרמניה תקועה בדיון “מופנה אחורה” במקום להשקיע בדור הבא של התחבורה: הרכב החשמלי והאוטונומי, ואומר כי “העתיד הוא נהיגה אוטונומית, לא נוסטלגיה”

רן קידר |

הסערה האחרונה בתעשיית הרכב הגרמנית התפרצה בעקבות ראיון טלוויזיוני שבו הזהיר פרופ’ מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל ואחד מהקולות המשפיעים בכלכלה האירופית, כי ייתכן ששלושת יצרניות הרכב הגדולות בגרמניה, פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ, לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור. "אני לא רואה סיכוי ממשי לכך שבשנת 2030 הן ייראו כפי שהן נראות היום", אמר שולאריק. "אם התעשייה הזו לא תשנה כיוון, היא תחדל להתקיים במבנה הנוכחי". 

לדבריו, ייתכן שגרמניה תצטרך לאמץ "פתרון בסגנון וולוו", כלומר, כניסת משקיע אסטרטגי זר, אולי סיני, שיביא עמו טכנולוגיה, הון ושווקים חדשים. שולאריק הזכיר כי וולוו השוודית שייכת מאז 2010 לקבוצת ג'ילי הסינית, מהלך שהציל את החברה ממשבר והחזיר אותה לקדמת הבמה העולמית. 

הדיון מסתכל אחורה 

הביקורת של שולאריק אינה כלפי החברות בלבד, אלא גם כלפי השיח הציבורי והפוליטי בגרמניה. לדבריו, המדינה עסוקה בויכוחים מיושנים על תעשיית הדיזל והאנרגיה במקום להתמודד עם האתגר הבא: הרכב האוטונומי. "יש לי חשש אמיתי שאנחנו שוכחים את המהפכה הבאה", אמר. "בזמן שאנחנו מתווכחים על מה שהיה, סין וארה”ב כבר משקיעות הון עתק במערכות נהיגה אוטונומיות ובינה מלאכותית לרכב". 

שולאריק טען כי אם גרמניה לא תבצע שינוי מיקוד טכנולוגי אמיתי, היא תמצא עצמה מאחור בעידן שאחרי המנוע החשמלי, עידן הנהיגה החכמה. 

תגובות נגד: “תחזית מנותקת מהמציאות” 

יו״ר התאחדות תעשיית הרכב הגרמנית (VDA) דחתה את תחזיתו של שולאריק וכינתה אותה “אבסורדית”. לדבריה, היצרניות הגרמניות הן עדיין “חברות מצליחות ובעלות עתיד,” אך הן סובלות ממדיניות אנרגיה לא עקבית, עלויות ייצור גבוהות ומיסוי מכביד. פוליטיקאי בכיר מהמפלגה הירוקה, שהינו המועמד לתפקיד ראש ממשלת באדן-וירטמברג, לב תעשיית הרכב, הביע אופטימיות זהירה: “דיימלר לא תהיה בידיים סיניות כל עוד נעשה את העבודה שלנו,” אמר. “אם כולנו, החל בממשלה וכלה במהנדסים, ניקח אחריות, נוכל לשמור על המובילות של גרמניה בתחום התחבורה.” 

המשבר בתעשיית הרכב הגרמנית 

הפסדי עתק וירידות חדות ברווחיות מציבים את תעשיית הרכב הגרמנית בנקודת מפנה. פולקסווגן ופורשה דיווחו על הפסדים של מיליארדי יורו, ומרצדס-בנץ רשמה ירידה של 50% ברווח הנקי ברבעון האחרון. במקביל, הייצור הסיני הזול של רכבים חשמליים, לצד מכסים אמריקניים גבוהים ומדיניות אירופית מסורבלת, חונקים את כושר התחרות של היצרניות האירופיות. 

בנוסף, שערוריית הדיזל-גייט ממשיכה לפגוע באמון הצרכנים ובמיתוג “Made in Germany”. 

מחשוב קוונטי גטי תמונותמחשוב קוונטי גטי תמונות

מניות הקוונטים טסו באלפי אחוזים - הרווחים עדיין רחוקים

ריגטי קומפיוטינג ו־D-Wave הפכו לכוכבות החדשות של וול סטריט, עם שווי של מיליארדים והכנסות זעומות. המשקיעים מהמרים על העתיד, האנליסטים מזהירים מבועה

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה מחשוב קוונטי

מניות שמזנקות כמעט 2,000% בשנה בדרך כלל מספרות סיפור של הצלחה עסקית עם רווחים שמתפוצצים, מוצרים שכובשים את השוק, לקוחות שעומדים בתור. אבל מניות המחשוב הקוונטי שוברות את כל הכללים: הן טסות לשמיים למרות שהרווחים עדיין לא קיימים


ריגטי קומפיוטינג Rigetti Computing -1.72%  ו־D-Wave D-Wave Quantum 3.91%  הן השמות החדשים שמסעירים את וול סטריט. שתי החברות שוות כיום יותר מיצרנית המרקים הוותיקה קמפבל'ס, אף שההכנסות שלהן מהוות פחות מאחוז מהכנסותיה. כך נראית בורסה שמונעת מציפייה לפריצה המדעית הגדולה הבאה.


הדרך למוצר מסחרי עוד ארוכה

תחום המחשוב הקוונטי נחשב כיום לאחד המסקרנים והמסוכנים בשוק ההון, כאשר החברות פועלות לפיתוח מחשבים בעלי עוצמת חישוב חסרת תקדים, שיכולים לפתור בעיות שלמחשבים רגילים יידרשו להן מיליוני שנים. גוגל הדגימה לאחרונה יכולת כזו, כאשר שבב קוונטי שפתחה פתר בעיה בתוך דקות - משימה שלמחשב־על רגיל הייתה אורכת עידנים. אלא שיש פער גדול בין היתכנות מדעית לבין מוצר מסחרי שמייצר הכנסות. מנכ"ל אנבידיה, ג’נסן הואנג, העריך כי עשויות לחלוף עשרות שנים עד שהטכנולוגיה תניב תוצאות מעשיות. בשוק ההון, לעומת זאת, המשקיעים נוטים להתעלם מהזהרות ולהתרכז בפוטנציאל.


התופעה מזכירה במידה מה את מניות הביוטכנולוגיה, גם שם משקיעים מוכנים להמתין שנים לתוצאות, מתוך אמונה שההשקעות יניבו בסוף תרופה או טכנולוגיה מהפכנית. במקרה של הקוונטום, הכול עדיין תיאורטי: המשקיעים רוכשים מניות על סמך חזון, לא על בסיס נתונים כספיים.


נשיא ארה״ב טראמפ הציב את המחשוב הקוונטי בעדיפות לאומית, וחברת ההשקעות פידליטי השתתפה לאחרונה בגיוס הון של חברת קוונטיניום, שנערך לפי שווי של עשרה מיליארד דולר. גם ענקיות טכנולוגיה נהנות מהגל: דיווח על פריצת דרך בשבב של אלפאבית הוסיף לשוויה עשרות מיליארדי דולרים בתוך דקות. עם זאת, יש מי שמזהירים מפני בועה. האנליסט טרוי ג’נסן מקנטור פיצג'רלד הסביר כי אם הטכנולוגיה תצליח, זה עשוי לשנות את העולם; אם לא, המניות עלולות להתרסק.