יוחננוף
צילום: Google Street View

יוחננוף רוכשת קרקע חקלאית בהשקעה של 32 מיליון שקל לייעול שרשרת האספקה

הרשת רוכשת קרקע חקלאית בשטח של כ-107 דונם בנס ציונה בתמורה כוללת של כ-32 מיליון שקל, ותקים בה פעילות לגידול עצמי של פירות וירקות למכירה בסניפיה, מהלך שמטרתו לצמצם עלויות שרשרת אספקה ולחזק את השליטה באיכות התוצרת

תמיר חכמוף | (3)
נושאים בכתבה יוחננוף

רשת יוחננוף יוחננוף -1.32%   מדווחת כי חתמה על הסכם לרכישת קרקע חקלאית בשטח של כ-107 דונם בנס ציונה, בתמורה כוללת של כ-32 מיליון שקל, מתוכם 27 מיליון שקל עבור הקרקע ועוד 5.1 מיליון שקל כדמי ייזום. הקרקע נרכשה מצד שלישי שאינו קשור לחברה.

על פי הודעת החברה, בכוונתה להקים בשטח פעילות חקלאית לגידול פירות וירקות שישווקו ישירות בסניפי הרשת. המהלך נועד לצמצם את עלויות שרשרת האספקה ולחזק את שליטת יוחננוף באיכות ובתמחור של התוצרת הטרייה, מהלך שונה מאוד בנוף רשתות הקמעונאות בישראל, שבדרך כלל נשענות על ספקים חיצוניים ויבואנים. 

בחברה מדגישים כי מדובר בשלב זה בשימוש חקלאי בלבד, כאשר שינוי ייעוד והשבחת הקרקע הם בגדר אפשרות עתידית בלבד.

מעבר לתחום החקלאי, יוחננוף ממשיכה לפתח גם את פעילותה הנדל"נית. בשנה האחרונה דיווחה על שורת עסקאות, בהן הסכם קומבינציה באור יהודה על שלושה מגרשים בני כ-18.5 דונם, שעליהם יוקם מרכז מסחרי ומרכז לוגיסטי רב-קומות בשטח כולל של כ-69 אלף מ"ר. בנוסף מכרה קרקע באופקים לחברת מבנה נדל"ן תמורת כ-26 מיליון שקל, וחתמה על עסקה עם קרן JTLV למכירת מחצית מזכויות קרקע בפתח תקווה בכ-42.5 מיליון שקל.

נכון להיום, לרשת 46 סניפים פעילים בפריסה ארצית על פני שטח כולל של כ-193 אלף מ"ר, והיא מתכננת לפתוח עוד 19 סניפים חדשים.

יוחננוף והנדל"ן המניב

לפני כ-4 חודשים החברה התקשרה עם קרן הנדל"ן JTLV להקמת מרכז מסחרי חדש בפתח תקווה, בשטח כולל של כ-17 אלף מ"ר. לצורך כך, מכרה יוחננוף לקרן מחצית מהקרקע שבבעלותה, בתמורה ל-42.5 מיליון שקל. עסקה שמשקפת לקרקע שווי כולל של 85 מיליון שקל. יוחננוף צפויה לרשום רווח הון של כ-3 מיליון שקל מהמכירה, אך זהו רק חלק מהמהלך. שתי השותפות יממנו יחד את הקמת המרכז, בעלות משוערת של כ-200 מיליון שקל (כולל שווי הקרקע), כאשר הניהול בפועל של הפרויקט יתבצע על ידי JTLV.

להרחבה - יוחננוף בשותפות עם JTLV: מקימות מרכז מסחרי חדש ב-200 מיליון שקל

קנסות מצד הרשות להגנת הצרכן

בעוד יוחננוף מחזקת את מעמדה כאחת מרשתות המזון הגדולות בישראל, עם מחזור מכירות של קרוב ל-5 מיליארד שקל בשנה, הרשת מתמודדת גם עם ביקורת גוברת מצד גורמי פיקוח וצרכנים. רק באוגוסט האחרון הודיעה הרשות להגנת הצרכן על כוונתה להטיל על החברה קנס של כמעט מיליון שקל, בעקבות ממצאים של מאות מוצרים ללא מחיר, פערים בין מחיר המדף למחיר בקופה ואי-סימון תקין של ארץ ייצור. הקנס אמנם שולי בהיקפו ביחס להכנסותיה, אך הוא ממחיש את הפער שבין התדמית של רשת עממית לשאלת השקיפות כלפי הצרכן, ומחדד את המתח הקיים בין התחרות במחיר לבין מחויבות להוגנות ולשקיפות.

להרחבה - יוחננוף הטעה צרכנים ויקנס כמעט במיליון שקל - זה בכלל מרתיע?

קיראו עוד ב"שוק ההון"


שווי השוק של יוחננוף עומד על כ-4.06 מיליארד שקל לאחר שעלתה בכ-26% מתחילת השנה.

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    $300000 לדונם זה לא אדמה חקלאית יוחננוף רוצה לבנות בנינים קבלן. (ל"ת)
    מתן 04/11/2025 13:11
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    לרון 04/11/2025 10:43
    הגב לתגובה זו
    רשת חדשנית ללא ספק
  • 1.
    חקלאי 04/11/2025 10:32
    הגב לתגובה זו
    כמה פירות וירקות אפשר לגדל ב107 דונם לא מספיק אפילו לסניף אחד. יגדלו כמה שנים ירקות הצפיה היא לשינוי יעד הקרקע.
יפתח רון טל
צילום: ישראל הדרי
ראיון

יפתח רון-טל: “אוגווינד משנה כיוון - מאוויר דחוס לפרויקטים של מאות מיליוני אירו באירופה”

חברת אגירת האנרגיה שבמהלך הקורונה טיפסה לשווי של 2.3 מיליארד שקל ומאז צנחה לפחות מ-100 מיליון, מנסה לכתוב פרק חדש. “עברנו שנים של פיתוח, אנחנו לא עוד חברת מו״פ, נהפוך לשחקן אנרגיה יזמי באירופה ” אומר המנכ״ל טל רז; היו״ר יפתח רון-טל מדגיש: “העסקה באיטליה היא לא נקודתית, אלא סנונית ראשונה באירופה” -  עם קופה דלילה ופרויקט של 230 מיליון אירו איך הם הולכים לממן את זה?
מנדי הניג |

הבוקר פרסמה אוגווינד אוגווינד -1.88%   הודעה על עסקה משמעותית באיטליה - רכישת חברה המחזיקה בזכויות להקמת פרויקט אגירת אנרגיה בהספק של 509 מגה-ואט, המבוסס על סוללות ליתיום (BESS), בשותפות עם קבוצת 7B מקבוצת יהודה לוי. ההשקעה בפרויקט צפויה להגיע לכ-230 מיליון אירו, וההכנסה השנתית מוערכת ב-35 עד 50 מיליון אירו, לכל אחת מ-25 שנות ההפעלה הצפויות. הפרויקט ממוקם במחוז ברינדיזי שבדרום איטליה, וכולל מתקן אגירה בקיבולת של 2-4 ג׳יגה-ואט-שעה (GWh). החברה האיטלקית הנרכשת מחזיקה בזכויות קרקע ובהיתר חיבור מחייב לרשת החשמל, ואוגווינד מתכננת להביא את הפרויקט לשלב ההפעלה המסחרית המלאה בשנת 2029. עם חיבורו לרשת תוכל המוכרת לקבל פרמיית הצלחה של עד 15 מיליון אירו, בהתאם להכנסות ולתנאי הסגירה הפיננסית.

בשביל אוגווינד, שנסחרת כיום בשווי של כ-90 מיליון שקל לאחר ששווייה צנח ביותר מ-95% מהשיא, העסקה באיטליה היא לא עוד פרויקט, זה ניסיון להגדיר מחדש את זהותה. החברה, שהייתה מהחלוצות בתחום אגירת האנרגיה באוויר דחוס (AirBattery), עוד לא הצליחה למסחר את הטכנולוגיה בקנה מידה רחב, וכעת עוברת שינוי ניהולי ואסטרטגי שמטרתו להפוך מחברת מו״פ טכנולוגית לחברת אנרגיה יזמית פעילה באירופה ובדרך להחזיר את האמון של המשקיעים - מה מסתתר מאחורי ה"תכנית האסטרטגית" של אוגווינד?

“אנחנו כבר לא חברת מו״פ אלא חברת אנרגיה מלאה,” אומר בראיון לביזפורטל המנכ״ל טל רז. “איטליה היא רק סנונית ראשונה - אנחנו מסתכלים גם על פולין, גרמניה ובריטניה. נקים קרן ייעודית בשיתוף מוסדיים ישראליים שתממן את ההון העצמי בפרויקטים, כאשר המימון הבנקאי יגיע מגופים מקומיים בכל מדינה.”

גם היו״ר יפתח רון-טל מדגיש כי “העסקה הזו היא לא נקודתית אלא היא חלק מתפיסה רחבה. לצד המשך קידום טכנולוגיית האוויר הדחוס, אנחנו נכנסים לתחום ייזום פרויקטים מסחריים באירופה. זהו שלב ראשון באסטרטגיה שמטרתה להציב את אוגווינד מחדש על המפה”.

בהנהלת החברה מדגישים כי המימון לפרויקטים לא יגיע מהמאזן, אלא משיתופי פעולה מוסדיים במבנה של קרן GPLP, שבה תחזיק החברה כ-25-30% ותשמש כשותף מנהל. “היתרון שלנו הוא היכולת להביא את המימון,” אומר רז. “אנחנו יודעים לחבר בין הפרויקטים לבין הכסף של השוק המוסדי הישראלי - זה הנכס הכי משמעותי שאנחנו מביאים לשולחן.”

הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

אודיוקודס מטפסת 5.7%, פלסאנמור צונחת 7.2%; מדדי הדגל יורדים עד 0.7%

שר האוצר הציג את מתווה התקציב ורמז על מיסוי רווחי הבנקים או להפחית את הרווחים שלהם לטובת רווחת הציבור, מניות הבנקים מגיבות בירידות כשלעומתן חברות הביטוח מטפסות; עונת הדוחות בת"א מתחילה לתפוס תאוצה עם דוחות סופוויב, אודיוקודס ואורמת

מערכת ביזפורטל |

שר האוצר מפיל את מניות הבנקים. שר האוצר בצלאל סמוטריץ' הציג את מתווה התקציב לשנה הבאה והתמקד במסר חברתי: הפחתת מיסים לשכבות העובדות ומילואימניקים, לצד כוונה למיסוי גבוה יותר על גופים רווחיים, ובראשם הבנקים. לדבריו, “אי אפשר לתפוס שהרווח גדל מ-8 מיליארד שקל ל-30 מיליארד רק כי הנגיד העלה ריבית”, תוך ביקורת חריפה על שולי הרווח של הבנקים ועל כך שבנק לאומי הגיע לשווי שוק של 100 מיליארד שקל “על חשבון הציבור”. סמוטריץ' הבטיח כי תקציב 2026 יכלול הורדת מס הכנסה לעידוד צמיחה, רפורמות ביוקר המחיה ובמשק החלב, והתייעלות בתקציב הביטחון, הכל תוך שמירה על המסגרות הפיסקליות. להרחבה "לא ייתכן שלאומי הגיע לשווי 100 מיליארד על חשבון הציבור"

מדד הבנקים יורד כ-1.7%, ובכך לאומי לאומי -1.44%  מאבדת את התואר ״החברה הראשונה בבורסה בשווי של 100 מיליארד שקל״. מדד ת״א ביטוח נהנה מהיחסיות ומתחזק ב-2.9%.

במדדי הדגל נרשמת מגמה שלילית - ת״א 35 מאבד 0.5% כשהבנקים מושכים אותו ללמטה בעוד הביטוח מושך מעלה, ת״א 90 בירידה של 0.8%.


האם אנחנו בעיצומו של גל פיטורים רחב בגלל ה-AI? אלפים פוטרו באחרונה מאמזון, UPS וחברות נוספות בגלל הכניסה של ה-AI לעולם העבודה, והסערה מתחילה להגיע גם בישראל, אז איך נערכים אליה? "האם ה-AI יחליף אותי?" - על הפיטורים שבדרך, גם בישראל



בשוק האג"ח נרשמות עליות קלות בעיקר באפיקים הארוכים, כאשר דברי הנגיד מחזקים את האפשרות שהריבית תרד כבר בנובמבר. אג"ח עם מח"מ ברוטו של כ-10.5 שנים נסחר עם תשואה ברוטו של כ-4.025%