יוחננוף
צילום: Google Street View

יוחננוף רוכשת קרקע חקלאית בהשקעה של 32 מיליון שקל לייעול שרשרת האספקה

הרשת רוכשת קרקע חקלאית בשטח של כ-107 דונם בנס ציונה בתמורה כוללת של כ-32 מיליון שקל, ותקים בה פעילות לגידול עצמי של פירות וירקות למכירה בסניפיה, מהלך שמטרתו לצמצם עלויות שרשרת אספקה ולחזק את השליטה באיכות התוצרת

תמיר חכמוף | (5)
נושאים בכתבה יוחננוף

רשת יוחננוף יוחננוף 1.64%   מדווחת כי חתמה על הסכם לרכישת קרקע חקלאית בשטח של כ-107 דונם בנס ציונה, בתמורה כוללת של כ-32 מיליון שקל, מתוכם 27 מיליון שקל עבור הקרקע ועוד 5.1 מיליון שקל כדמי ייזום. הקרקע נרכשה מצד שלישי שאינו קשור לחברה.

על פי הודעת החברה, בכוונתה להקים בשטח פעילות חקלאית לגידול פירות וירקות שישווקו ישירות בסניפי הרשת. המהלך נועד לצמצם את עלויות שרשרת האספקה ולחזק את שליטת יוחננוף באיכות ובתמחור של התוצרת הטרייה, מהלך שונה מאוד בנוף רשתות הקמעונאות בישראל, שבדרך כלל נשענות על ספקים חיצוניים ויבואנים. 

בחברה מדגישים כי מדובר בשלב זה בשימוש חקלאי בלבד, כאשר שינוי ייעוד והשבחת הקרקע הם בגדר אפשרות עתידית בלבד.

מעבר לתחום החקלאי, יוחננוף ממשיכה לפתח גם את פעילותה הנדל"נית. בשנה האחרונה דיווחה על שורת עסקאות, בהן הסכם קומבינציה באור יהודה על שלושה מגרשים בני כ-18.5 דונם, שעליהם יוקם מרכז מסחרי ומרכז לוגיסטי רב-קומות בשטח כולל של כ-69 אלף מ"ר. בנוסף מכרה קרקע באופקים לחברת מבנה נדל"ן תמורת כ-26 מיליון שקל, וחתמה על עסקה עם קרן JTLV למכירת מחצית מזכויות קרקע בפתח תקווה בכ-42.5 מיליון שקל.

נכון להיום, לרשת 46 סניפים פעילים בפריסה ארצית על פני שטח כולל של כ-193 אלף מ"ר, והיא מתכננת לפתוח עוד 19 סניפים חדשים.

יוחננוף והנדל"ן המניב

לפני כ-4 חודשים החברה התקשרה עם קרן הנדל"ן JTLV להקמת מרכז מסחרי חדש בפתח תקווה, בשטח כולל של כ-17 אלף מ"ר. לצורך כך, מכרה יוחננוף לקרן מחצית מהקרקע שבבעלותה, בתמורה ל-42.5 מיליון שקל. עסקה שמשקפת לקרקע שווי כולל של 85 מיליון שקל. יוחננוף צפויה לרשום רווח הון של כ-3 מיליון שקל מהמכירה, אך זהו רק חלק מהמהלך. שתי השותפות יממנו יחד את הקמת המרכז, בעלות משוערת של כ-200 מיליון שקל (כולל שווי הקרקע), כאשר הניהול בפועל של הפרויקט יתבצע על ידי JTLV.

להרחבה - יוחננוף בשותפות עם JTLV: מקימות מרכז מסחרי חדש ב-200 מיליון שקל

קנסות מצד הרשות להגנת הצרכן

בעוד יוחננוף מחזקת את מעמדה כאחת מרשתות המזון הגדולות בישראל, עם מחזור מכירות של קרוב ל-5 מיליארד שקל בשנה, הרשת מתמודדת גם עם ביקורת גוברת מצד גורמי פיקוח וצרכנים. רק באוגוסט האחרון הודיעה הרשות להגנת הצרכן על כוונתה להטיל על החברה קנס של כמעט מיליון שקל, בעקבות ממצאים של מאות מוצרים ללא מחיר, פערים בין מחיר המדף למחיר בקופה ואי-סימון תקין של ארץ ייצור. הקנס אמנם שולי בהיקפו ביחס להכנסותיה, אך הוא ממחיש את הפער שבין התדמית של רשת עממית לשאלת השקיפות כלפי הצרכן, ומחדד את המתח הקיים בין התחרות במחיר לבין מחויבות להוגנות ולשקיפות.

להרחבה - יוחננוף הטעה צרכנים ויקנס כמעט במיליון שקל - זה בכלל מרתיע?

קיראו עוד ב"שוק ההון"


שווי השוק של יוחננוף עומד על כ-4.06 מיליארד שקל לאחר שעלתה בכ-26% מתחילת השנה.

תגובות לכתבה(5):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    $300000 לדונם זה לא אדמה חקלאית יוחננוף רוצה לבנות בנינים קבלן. (ל"ת)
    מתן 04/11/2025 13:11
    הגב לתגובה זו
  • אנונימי 06/11/2025 09:33
    הגב לתגובה זו
    שקלים לא דולרים ידידי אלא אם כן הכותרת טעתה .
  • 2.
    לרון 04/11/2025 10:43
    הגב לתגובה זו
    רשת חדשנית ללא ספק
  • 1.
    חקלאי 04/11/2025 10:32
    הגב לתגובה זו
    כמה פירות וירקות אפשר לגדל ב107 דונם לא מספיק אפילו לסניף אחד. יגדלו כמה שנים ירקות הצפיה היא לשינוי יעד הקרקע.
  • אראל 06/11/2025 09:38
    הגב לתגובה זו
    כמה שדות חקלאיים פעילים יש שם באזור מה עם מים לחקלאות שרוב השנה אין גשם חייבת להיות בדיקה מה בכל אפשר לגדל על האדמה הזו אם בכלל . אם הם יעשו זאת באמת הם יבינו שהשקעה חקלאית יקרה יותר מלפתוח סניף . שום שליטה וייעול אספקה לא תהיה כאן בשטח בגודל הזה הודעה מאוד תמוהה לבורסה .
מאור דואק מנכל מניף קרדיט מניף שירותים פיננסייםמאור דואק מנכל מניף קרדיט מניף שירותים פיננסיים
דוחות

משבר אשראי בשוק הנדל"ן - מניף מגלגלת חובות שיזמים לא מסוגלים להחזיר

היקף החובות שמועד פירעונם נדחה בהסכמה זינק ברבעון השלישי ל-907 מיליון שקל לעומת כ-421 מיליון שקל ברבעון המקביל והיקף החובות בפיגור זינק פי 3 ל-361 מיליון שקל; הדוח מרמז על מצוקה מתגברת בשוק מימון הנדל״ן: קבלנים מתקשים לקבל אשראי בנקאי, פרויקטים נגררים, ועלויות הבנייה והירידה במכירות מכבידים על יכולת ההחזר

תמיר חכמוף |
נושאים בכתבה מניף

הדוח של הרבעון השלישי שפרסמה חברת האשראי החוץ בנקאי מניף מניף -3.69%  , אחד הגופים המרכזיים במימון ליזמי נדל״ן, מציג תמונה שמרחיקה מעבר לביצועי החברה עצמה. מההתבוננות במספרים, בשינויים במבנה תיק האשראי, ובקפיצות בחובות הנדחים והפיגורים, ניתן לראות את מה שמתרחש כיום מאחורי הקלעים בענף הנדל״ן הישראלי: ירידה במכירות שהובילה למצוקה תזרימית מתמשכת, קבלנים שמתקשים לקבל אשראי בנקאי, התייקרות בעלויות הבנייה, ומשק שבו יותר ויותר פרויקטים זקוקים ל"חמצן כלכלי" כדי לשרוד את הסביבה הנוכחית.

וזו לא הגזמה. על פי הדוח, היקף החובות שמועד פירעונם נדחה בהסכמה בין הצדדים זינק ברבעון השלישי ל-907 מיליון שקל, יותר מכפול לעומת כ-421 מיליון שקל בלבד בתקופה המקבילה. לצד זה, החובות שבהם ההסכם כבר הסתיים אך טרם חלפו תשעה חודשים ממועד הסיום, כלומר חובות שהיו אמורים להיסגר זה מכבר, הגיעו ל-361 מיליון שקל, כמעט פי שלושה משנה שעברה. ביחד מדובר בכמעט 1.27 מיליארד שקל של חובות שנדחו, גולגלו או פשוט לא שולמו בזמן.

כשמניחים את זה מול ההון העצמי של מניף, מתקבלת תמונה מדאיגה יותר: החובות הנדחים והלא משולמים עומדים כבר היום על יותר מפי שניים מההון העצמי של החברה. בסביבה של ירידה במכירות דירות, איחורים במסירות ועלייה בעלויות הבנייה ברקע המלחמה, גם שינמוך קטן בתרחיש ההחזר עלול לדרוש הפרשות משמעותיות בעתיד. מניף אמנם מציגה רווחיות, אבל כשמשווים את ההפרשות לסכום האדיר של החובות שנדחו או לא שולמו בזמן, ברור שהן נמוכות מאוד. הפער בין היקף הדחיות לבין ההפרשה בפועל מעורר סימני שאלה לגבי הסיכון שהחברה לוקחת על עצמה.

מי הם הלקוחות של מניף? 

מדובר לרוב בקבלנים ויזמים שמראש מגיעים למגרש הזה במצב פחות חזק, מי שנזקקים להלוואות חוץ-בנקאיות, לעיתים בריבית גבוהה עם שעבודים שניים, רק כדי להשלים הון עצמי ולצאת לדרך. המודל הזה עובד היטב כשהשוק גודש במכירות ובקצב סגירת עסקאות מהיר שמזרים כספים לחברה. אבל כשהשוק מאבד גובה, עלויות הבנייה מזנקות, המלאים נערמים (נזכיר שהיקף הדירות הלא מכורות מתקרב לכ-85 אלף דירות) והמחירים מתחילים להתיישר כלפי מטה מדד המחירים באוקטובר עלה ב-0.5%; מחירי הדירות ממשיכים לרדת, הלווים האלה הם הראשונים להיכנס ללחץ. כאן בדיוק הסיפור עשוי להפוך ממצוקת אשראי למחנק אשראי.

הדוח מציג כי החברה פועלת במבנה שבו היזם משלם ריבית לאורך חיי הפרויקט, בעוד פירעון הקרן נדחה למועד הסיום. זהו מודל שמסתמך על כך שהפרויקט יתקדם כמתוכנן ויניב תזרים רק בסוף התהליך, בעיקר ממכירת הדירות או מהשלמת הבנייה. לצד זאת, מניף עצמה מדגישה בדוח כי היא מודעת לקשיים המתגברים בענף וכי חלק מההתנהלות השוטפת שלה כולל התאמה של לוחות הזמנים ותשלומים שוטפים ללקוחות שנקלעו לעיכובים. החברה מבינה שהמציאות בענף מורכבת יותר, ולכן במקרים רבים היא בוחרת לדחות מועדי פירעון, לעדכן הסכמי מימון או לאפשר פריסה מחודשת של התחייבויות. במילים אחרות, החברה מודעת לקשיים ובוחרת לדחות אותם, בתקווה שמשהו ישתנה בחודשים הבאים. אלא שהשנה האחרונה הוכיחה שוב שאין אפשרות לסמוך על קצב המכירות. ברבעונים האחרונים כל השוק ראה ירידות משמעותיות במספר העסקאות, שמובילה לדחיות במסירות, גידול במלאים, והעברת הלוואות לסבבי הארכה חוזרים ונשנים.

מאור דואק מנכל מניף קרדיט מניף שירותים פיננסייםמאור דואק מנכל מניף קרדיט מניף שירותים פיננסיים
דוחות

משבר אשראי בשוק הנדל"ן - מניף מגלגלת חובות שיזמים לא מסוגלים להחזיר

היקף החובות שמועד פירעונם נדחה בהסכמה זינק ברבעון השלישי ל-907 מיליון שקל לעומת כ-421 מיליון שקל ברבעון המקביל והיקף החובות בפיגור זינק פי 3 ל-361 מיליון שקל; הדוח מרמז על מצוקה מתגברת בשוק מימון הנדל״ן: קבלנים מתקשים לקבל אשראי בנקאי, פרויקטים נגררים, ועלויות הבנייה והירידה במכירות מכבידים על יכולת ההחזר

תמיר חכמוף |
נושאים בכתבה מניף

הדוח של הרבעון השלישי שפרסמה חברת האשראי החוץ בנקאי מניף מניף -3.69%  , אחד הגופים המרכזיים במימון ליזמי נדל״ן, מציג תמונה שמרחיקה מעבר לביצועי החברה עצמה. מההתבוננות במספרים, בשינויים במבנה תיק האשראי, ובקפיצות בחובות הנדחים והפיגורים, ניתן לראות את מה שמתרחש כיום מאחורי הקלעים בענף הנדל״ן הישראלי: ירידה במכירות שהובילה למצוקה תזרימית מתמשכת, קבלנים שמתקשים לקבל אשראי בנקאי, התייקרות בעלויות הבנייה, ומשק שבו יותר ויותר פרויקטים זקוקים ל"חמצן כלכלי" כדי לשרוד את הסביבה הנוכחית.

וזו לא הגזמה. על פי הדוח, היקף החובות שמועד פירעונם נדחה בהסכמה בין הצדדים זינק ברבעון השלישי ל-907 מיליון שקל, יותר מכפול לעומת כ-421 מיליון שקל בלבד בתקופה המקבילה. לצד זה, החובות שבהם ההסכם כבר הסתיים אך טרם חלפו תשעה חודשים ממועד הסיום, כלומר חובות שהיו אמורים להיסגר זה מכבר, הגיעו ל-361 מיליון שקל, כמעט פי שלושה משנה שעברה. ביחד מדובר בכמעט 1.27 מיליארד שקל של חובות שנדחו, גולגלו או פשוט לא שולמו בזמן.

כשמניחים את זה מול ההון העצמי של מניף, מתקבלת תמונה מדאיגה יותר: החובות הנדחים והלא משולמים עומדים כבר היום על יותר מפי שניים מההון העצמי של החברה. בסביבה של ירידה במכירות דירות, איחורים במסירות ועלייה בעלויות הבנייה ברקע המלחמה, גם שינמוך קטן בתרחיש ההחזר עלול לדרוש הפרשות משמעותיות בעתיד. מניף אמנם מציגה רווחיות, אבל כשמשווים את ההפרשות לסכום האדיר של החובות שנדחו או לא שולמו בזמן, ברור שהן נמוכות מאוד. הפער בין היקף הדחיות לבין ההפרשה בפועל מעורר סימני שאלה לגבי הסיכון שהחברה לוקחת על עצמה.

מי הם הלקוחות של מניף? 

מדובר לרוב בקבלנים ויזמים שמראש מגיעים למגרש הזה במצב פחות חזק, מי שנזקקים להלוואות חוץ-בנקאיות, לעיתים בריבית גבוהה עם שעבודים שניים, רק כדי להשלים הון עצמי ולצאת לדרך. המודל הזה עובד היטב כשהשוק גודש במכירות ובקצב סגירת עסקאות מהיר שמזרים כספים לחברה. אבל כשהשוק מאבד גובה, עלויות הבנייה מזנקות, המלאים נערמים (נזכיר שהיקף הדירות הלא מכורות מתקרב לכ-85 אלף דירות) והמחירים מתחילים להתיישר כלפי מטה מדד המחירים באוקטובר עלה ב-0.5%; מחירי הדירות ממשיכים לרדת, הלווים האלה הם הראשונים להיכנס ללחץ. כאן בדיוק הסיפור עשוי להפוך ממצוקת אשראי למחנק אשראי.

הדוח מציג כי החברה פועלת במבנה שבו היזם משלם ריבית לאורך חיי הפרויקט, בעוד פירעון הקרן נדחה למועד הסיום. זהו מודל שמסתמך על כך שהפרויקט יתקדם כמתוכנן ויניב תזרים רק בסוף התהליך, בעיקר ממכירת הדירות או מהשלמת הבנייה. לצד זאת, מניף עצמה מדגישה בדוח כי היא מודעת לקשיים המתגברים בענף וכי חלק מההתנהלות השוטפת שלה כולל התאמה של לוחות הזמנים ותשלומים שוטפים ללקוחות שנקלעו לעיכובים. החברה מבינה שהמציאות בענף מורכבת יותר, ולכן במקרים רבים היא בוחרת לדחות מועדי פירעון, לעדכן הסכמי מימון או לאפשר פריסה מחודשת של התחייבויות. במילים אחרות, החברה מודעת לקשיים ובוחרת לדחות אותם, בתקווה שמשהו ישתנה בחודשים הבאים. אלא שהשנה האחרונה הוכיחה שוב שאין אפשרות לסמוך על קצב המכירות. ברבעונים האחרונים כל השוק ראה ירידות משמעותיות במספר העסקאות, שמובילה לדחיות במסירות, גידול במלאים, והעברת הלוואות לסבבי הארכה חוזרים ונשנים.