
יוחננוף בשותפות עם JTLV: מקימות מרכז מסחרי חדש ב-200 מיליון שקל
החברה מוכרת 50% מהקרקע לקרן JTLV תמורת 42.5 מיליון שקל, ותקים עמה מרכז מסחרי בשטח של 17 אלף מ"ר בפתח תקווה. החנות שתשכור תשתרע על שטח של 3.6 אלף מ"ר, עם חוזה ל-24 שנה; כמו כן, ייתכן שינוי ייעוד לטובת דירות ומשרדים
חברת יוחננוף יוחננוף 0.51% עושה צעד אסטרטגי מעבר לפעילות הקמעונאית, ונכנסת לעולם הנדל"ן המניב. החברה התקשרה עם קרן הנדל"ן JTLV להקמת מרכז מסחרי חדש בפתח תקווה, בשטח כולל
של כ-17 אלף מ"ר.
לצורך כך, מכרה יוחננוף לקרן מחצית מהקרקע שבבעלותה, בתמורה ל-42.5 מיליון שקל. עסקה שמשקפת לקרקע שווי כולל של 85 מיליון שקל. יוחננוף צפויה לרשום רווח הון של כ-3 מיליון שקל מהמכירה, אך זהו רק חלק מהמהלך.
שתי השותפות יממנו
יחד את הקמת המרכז, בעלות משוערת של כ-200 מיליון שקל (כולל שווי הקרקע), כאשר הניהול בפועל של הפרויקט יתבצע על ידי JTLV.
שינוי ייעוד ותב"ע?
מדובר בשיתוף פעולה מעניין, במסגרתו כל צד יחזיק ב-50% מהזכויות, ויקבל מחצית מהרווחים - כולל מדמי השכירות שישולמו בגין חנות יוחננוף עצמה. ואכן, יוחננוף כבר שוריינה כשוכרת עוגן במתחם: חנות מכר בשטח של כ-3.6 אלף מ"ר, עם חוזה ל-24 שנה.
מדובר בשטח גדול במיוחד, שצפוי למצב את הרשת בעמדת השפעה במרכז כולו - ולחזק את הקשר בין פעילות הקמעונאות לבין הנדל"ן שבו היא פועלת.
מעבר לשלב הראשון, הצדדים פועלים בימים אלה גם לשינוי ייעוד הקרקע, כך שיתאפשר בעתיד להוסיף שימושים של מגורים ומשרדים , מהלך שעשוי להגדיל את הכנסות הפרויקט ואת ערכו הכלכלי.
עבור יוחננוף, מדובר במהלך בעל משמעות כפולה: מצד אחד, מינוף של נכס קיים באמצעות שותפות אסטרטגית. מצד שני, דריסת רגל אמיתית בתחום הנדל"ן המניב, עם פוטנציאל לעוד מהלכים דומים בעתיד.
הולכת בעקבות המתחרים
המהלך של יוחננוף להצטרף לקרן JTLV ולהקים מרכז מסחרי אינו חשד בענף הקמעונאות.
לאחרונה, יותר ויותר רשתות מזון מבינות שהקרקע שעליה יושב הסניף, יכולה להיות לא רק נדל"ן תפעולי, אלא גם נכס מניב. ואגב - לא רק רשתות המזון - גם איקאה רכשה לאחרונה את המתחם שאותו הייתה שוכרת עד אז.
רשת שופרסל הקימה זרוע נדל"ן עצמאית 'שופרסל נדל"ן'
אשר מרכזת נכסים בשווי של מיליארדי שקלים, עם פעילות נרחבת בתחום המשרדים, המרכזים הלוגיסטיים והמסחר. רמי לוי, מצדו, נכנס לתחום דרך הקמת מרכזים מסחריים, שבהם הוא גם משכיר שטחים לעסקים אחרים וגם מפעיל את החנויות שלו - מודל שבו רשת המזון הופכת לשחקנית נדל"ן לכל
דבר.
גם ויקטורי עשתה מהלכים דומים, כשדיווחה על רכישת קרקעות לצורכי סניפים עתידיים, תוך שמירה על אופציה להשבחה מסחרית. כעת מצטרפת גם יוחננוף - רשת שלא בלטה עד כה בפעילות נדל"ן. אך מגיעה עם מהלך שמשלב בין תפעול שוטף לבין השקעה באחזקת נדל"ן לטווח ארוך.
השאלה המעניינת היא האם מדובר במהלך חד פעמי שמבוסס על קרקע ספציפית שבבעלותה, או בצעד ראשון בפעילות החדשה. כזו שתשלב פיתוח קרקעות נוספות, הקמת סניפים כחלק ממרכזים מסחריים רחבים יותר, ואולי אף הקמה של זרוע נדל"ן עצמאית.
האם אפשר לשנות ייעוד למתחם?
נקודה משמעותית בעסקה טמונה באפשרות להרחבת ייעודי הקרקע. מעבר להקמת מרכז מסחרי 'קלאסי', הצדדים פועלים לשינוי התב"ע (תכנית בניין עיר) הקיימת, כך שאולי יתאפשר להוסיף גם בנייה
למגורים ומשרדים.
הכוונה לשינוי ייעוד אינה שולית, היא עשויה להפוך את הפרויקט כולו ל'מתחם משולב' (עירוב שימושים), שאנחנו רואים היום המון באזורי המרכז. באופן כללי מדובר על מודל שהולך וצובר תאוצה בערים רבות בארץ.
מרכזים המשלבים מסחר, תעסוקה
ומגורים - נהנים לא רק מגיוון תכנוני, אלא גם מיתרונות כלכליים: ביקוש יציב לשכירות, תזרים ארוך טווח, ופיזור סיכונים. שינוי תב"ע, גם אם אינו ודאי, נתפס בעולם ההשקעות כ'אופציה כלכלית' - שלא בהכרח מתממשת, אך יוצרת פוטנציאל עתידי לשווי גבוה יותר.
- צמיחה במכירות מול ירידה ברווחיות: הרבעון השלישי של יוחננוף
- יוחננוף רוכשת קרקע חקלאית בכ-32 מיליון שקל לייעול שרשרת האספקה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מה צפוי בהמשך?
ככל שזה תלוי ב-JTLV, זו האפשרות המועדפת. הקרן קידמה בשנים האחרונות שורת פרויקטים הכוללים עירוב שימושים - ולעיתים אף שינתה לחלוטין את אופי הקרקע שרכשה, לרבות הפיכתה למתחמי מגורים בערים כמו תל אביב, גבעתיים ורחובות.- 3.דיויד 1114 15/07/2025 15:07הגב לתגובה זוהיא לא מעודדת הסבת שטחי תעסוקה למגורעם בטח היכן שאין רצף מרקמי .באשר למשרדים עודף ההיצע הלא מדתי מייתר תכנונם לחלוטין .
- 2.t 15/07/2025 14:13הגב לתגובה זונשמע זול משהו כמו עלות כוללת של 10000 למטר נשמע טוב.נראה לי שאפשר לקבל משוכרים בערך 50 בחודש למטר
- 1.אנונימי 15/07/2025 10:42הגב לתגובה זומדינה בקריסה !! תמשיכו! ונראה בהמשך!!
דירות בבת ים. צילום: צלי אהרוןאבי שמחון: מחירי הדירות בדרך לירידה של 10%
היועץ הכלכלי לראש הממשלה מעריך כי הירידות בשוק הדיור יימשכו, תקף את מתנגדי סבסוד המשכנתאות והזהיר מפגיעה הולכת וגוברת במשקי הבית על רקע יוקר המימון והוצאות המלחמה
בוועידת מרכז הבנייה הישראלי שהתקיימה באילת, התייחס פרופ' אבי שמחון, היועץ הכלכלי לראש הממשלה, למצב שוק הדיור ולכיוון שאליו הוא מעריך שהמחירים ינועו בשנה הקרובה. שמחון ציין כי לדבריו, ירידת המחירים כבר החלה, וכי המגמה צפויה להעמיק משמעותית. "מחירי הדירות כבר ירדו בכ־2.5%, ואני מעריך שהם יירדו בכ־10% נוספים במהלך השנה וחצי הקרובות," אמר. לדבריו, השילוב בין האטה בביקושים לבין תנאי המימון המכבידים מוביל לשינוי כיוון בשוק שהתאפיין בעליות רצופות במשך שנים.
שמחון הדגיש כי הוא אינו מרבה לפרסם תחזיות, אך ציין שהנתונים בשטח תומכים בהערכה כי מדובר בתחילת מגמה. גורמים בענף מסכימים כי שינויי הריבית, אי־הוודאות הכלכלית והמלחמה השפיעו על קצב העסקאות והביאו לירידה הדרגתית במחירי הדירות, אף אם לא תמיד באופן אחיד בכל אזורי הארץ.
בהתייחסות רחבה יותר למצב הכלכלי, אמר שמחון כי תקציב המדינה שהושפע עמוקות מהוצאות המלחמה, משקף את המחירים הכלכליים הכבדים של הלחימה. לדבריו, ההחלטה לסיים את גיבוש התקציב עם גירעון של 3.9% התקבלה לאחר התלבטות משמעותית, אך הוא הדגיש כי מדובר ברמה שאינה גבוהה בהשוואה למדינות מערביות אחרות שלא התמודדו עם מלחמה. שמחון ציין כי הממשלה בחרה להימנע מצעדי הרחבה משמעותיים כדי שלא להגדיל את יחס החוב־תוצר מעבר למצבו הנוכחי.
סבסוד המשכנתאות
שמחון התייחס ליוזמת הסבסוד למשכנתאות המוצעת על ידיו, נושא שהוביל לעימות מול משרד האוצר ובנק ישראל. "יש מאות אלפי משפחות שנפגעו קשות מעליית הריבית. משקי בית ששילמו כ־5,000 שקלים בחודש רק לפני שנתיים משלמים היום מעל 6,000 שקלים," אמר. לדבריו, מדובר בפגיעה שמצמצמת צריכה ומכבידה על הכלכלה. הוא טען כי המדינה חייבת להתערב, אך ציין כי ההתנגדות המקצועית של האוצר ושל הייעוץ המשפטי מבוססת על עקרונות שוויוניות ועל החשש מתקדים תקציבי.
- היזם יכול להוריד מחיר - אבל לא יעשה זאת בלי אישור הבנק; למה? בגלל דוח אפס
- "הבנקים עושים ככל יכולתם להכניס אותנו למשבר חריף"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בכירי האוצר והבנק המרכזי טוענים כי סבסוד משכנתאות יטיל על התקציב נטל משמעותי, ועלול להוביל להטיה בשוק הדיור. שמחון, מנגד, הדגיש כי בעיניו מדובר בתמיכה חברתית וכלכלית נדרשת, וכי הפגיעה במשקי הבית הפכה לבלתי נסבלת. לדבריו, היוזמה ממשיכה להיבחן, אך הסיכויים לאישורה עדיין אינם ברורים.
