החתימה על ההסכם רכישת זול סטוק, צילום: גנון גרופהחתימה על ההסכם רכישת זול סטוק, צילום: גנון גרופ

1.0 למקס סטוק: יוחחנוף נפרדת מזול סטוק - לפי שווי של 96 מיליון שקל

אחרי השקעה של 45 מיליון שקל בשנת 2021, יוחננוף מוכרת את חלקה ברשת הדיסקאונט (50.1%) תמורת כ־48 מיליון שקל, תרשום הפסד הון של כ־4.7 מיליון שקל; הרוכשים: היזמים החרדים רונן גנון ושמואל אטיאס שרוצים להכפיל את פריסת הרשת ולהגיע לכ־150 סניפים כבר במהלך השנה הקרובה ואולי גם להנפיק אותה בבורסה

מנדי הניג | (2)
נושאים בכתבה יוחננוף

ארבע שנים וקצת אחרי שנכנסה להשקעה ברשת "זול סטוק", יוחננוף מוכרת את החלק שלה (50.1%) תמורת כ־48 מיליון שקל. העסקה משקפת ל"זול סטוק" שווי חברה של כ־96 מיליון שקל. יוחננוף רכשה את המניות של רשת הדיסקאונט בשנת 2021 בסכום של 45 מיליון שקל, ובמהלך התקופה קיבלה כ־5 מיליון שקל כדיבידנדים. עם זאת, במכירה הנוכחית היא תרשום הפסד הון של כ־4.7 מיליון שקל. למעשה אפשר לומר שיוחננוף הצליחה להחזיר לעצמה כמעט את כל ההשקעה אבל ברור שהמהלך לא התפתח כפי שיוחננוף קיוותה, והניסיון להתרחב מעבר לליבת המזון לא הניב את הערך האסטרטגי שהיא רצתה להשיג. עכשיו היא מעדיפה להתמקד מחדש בתחום הליבה שלה שזה רשת המרכולים ולהשאיר את זירת הסטוק לשחקנים הגדולים כמו מקס סטוק.

מי שנכנס במקום יוחננוף זו חברת "שי עולמות בגליל", שבבעלות היזמים החרדים רונן גנון ושמואל אטיאס. בעקבות העסקה מחזיקים גנון ואטיאס במחצית מהבעלות על "זול סטוק", לצידם של אדיר וענונו (30%) וסער כוכבי (20%).

"זול סטוק", שנוסדה ב־2011, היא כיום השנייה בגודלה בישראל בענף הסטוק, ומונה 86 סניפים בפריסה ארצית. מחזור המכירות השנתי של הרשת עומד על למעלה מ־400 מיליון שקל, והיא פעילה בתחומים מגוונים מריהוט וכלי בית ועד ציוד לבית הספר, מוצרי פלסטיק, חד־פעמי, צעצועים ומוצרי נוי.

על פי הערכות, שוק רשתות הסטוק בישראל גלגל בשנת 2024 כ־3.2 מיליארד שקל. גנון ואטיאס מתכננים להרחיב את "זול סטוק" בקצב מואץ יעד ההתרחבות הוא להגיע לכ־150 סניפים כבר במהלך השנה הקרובה. בנוסף, הוא שוקלים את האפשרות להנפיק את זול סטוק בבורסה.

סינרגיה לפעילות הדיסקאונט במגזר החרדי

בעלי השליטה החדשים מסתכלים על הרכישה ככזאת שיכולה להשתלב מצויין עם העסקים שלהם. הם ינסו לחבר בין תחום המזון שבו הם פועלים לבין עולם מוצרי הסטוק. רונן גנון, העומד בראש קבוצת "גנון גרופ", ביסס בשנים האחרונות את פעילותו הקמעונאית עם הקמת רשת המרכולים השכונתיים "שי מרקט", שנועדה להתחרות במכולות ובמרקטים הקטנים עם דגש על כשרויות מהודרות שפונות למגזר החרדי, לצד מחירים זולים ומבחר רחב בלב השכונות. 

שמואל אטיאס, גם הוא, מחזיק בשליטה בכמה רשתות מזון אזוריות כמו "נתיב החסד", "שירה מרקט" ו"בר־כל" שהם גם מכוונות לציבור החרדי ופוזרות ברמה שכונתית. הרכישה של זול סטוק היא יכולה לייצר להם שילוב בין מזון למוצרי בית תחת מטרייה אחת, ובנוסף להגדיל את כוח הקנייה באמצעות הרחבת היבוא מסין וממדינות נוספות, כדי להפוך את זול סטוק לרשת נגישה בכל עיר ובכל שכונה.

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    אנונימיאילן 16/09/2025 19:24
    הגב לתגובה זו
    הרבה הצלחה לרונן בחור של חסדים טובים
  • 1.
    שמואל 10/09/2025 09:09
    הגב לתגובה זו
    איך הכותרת מקס סטוק קשורה לכתבה העוסקת ב זול סטוק
בורסת תל אביב
צילום: תמר מצפי

בורסת תל אביב משיקה שלושה מדדים חדשים ומעדכנת את מדדי הדגל

הבורסה ביצעה עדכון רחב בהרכב מדדיה, הכולל כניסת שש חברות חדשות לת"א 90, ארבע לת"א 125 והשקת מדדי ביטחוניות, תשתיות ונדל"ן 35

אדיר בן עמי |

בורסת תל אביב מעדכנת את הרכבי המדדים ומשיקה שלושה מדדים סקטוריאליים חדשים לצד שינויים נרחבים במדדים הקיימים. העדכון כולל כניסת מגדל ביטוח ונקסט ויז'ן למדד הדגל ת"א 35, יציאת ארבע חברות מת"א 125 לצד כניסת ארבע חברות חדשות, והשקת מדדי ביטחוניות, תשתיות ונדל"ן שמכילים עשרות חברות. השינויים משקפים התמחות גוברת של הכלכלה הישראלית בטכנולוגיה מתקדמת, ביטחון ותשתיות לצד חזרתו של המגזר הפיננסי לעניינים.


במדד ת"א 35, המוביל את השוק המקומי, מצטרפות שתי מניות חדשות: מגדל ביטוח ונקסט ויז'ן. מגדל חוזרת למדד לאחר היעדרות של כמעט עשור, עם שווי שוק שהציב אותה שוב בצמרת החברות הציבוריות. נקסט ויז'ן, שפועלת בתחום המצלמות המיוצבות לתעשיות הביטחוניות, מציינת את עליית קרנו של תחום הביטחון והטכנולוגיה גם בקרב החברות הגדולות. מן העבר השני, שתי החברות הקטנות במדד: אנרג'יאן וחברה לישראל, יורדות לת"א 90, לאחר תקופה שבה מניות האנרגיה והכימיקלים לא הצליחו לשמור על מעמדן בגודל שוק.


חברת דמרי, שניצלה ברגע האחרון מהדחה מת"א 35, נותרת במדד בזכות עליות חדות במנייתה במהלך "הימים הקובעים". החברה נהנתה ממומנטום חיובי בענף הנדל"ן, שבא בעקבות השיפור בתנאי השוק והסכמי השקעה חדשים. גיוסי הון ומימוש אופציות חיזקו את שווייה, ואפשרו לה להישאר ברשימת החברות הגדולות.


במדד ת״א־90 נרשמות כניסות בולטות של שש חברות: חברה לישראל, אנרג׳יאן, גילת, מור השקעות, רימון ו־אמפא. חברה לישראל ואנרג׳יאן יורדות ממדד ת״א־35 לאחר שאיבדו מעט מערכן היחסי, אך נותרו שחקניות מרכזיות בשוק האנרגיה וההשקעות. גילת מוסיפה נדבך מתחום התקשורת והלוויינים, מור השקעות מחזקת את תחום ניהול ההון, רימון מייצגת את מגזר התשתיות, ואמפא – שהונפקה לאחרונה – משלימה את התמונה מהצד של הנדל״ן והמימון החוץ־בנקאי. בצד היוצאות מהמדד נמנות מימון ישיר, תדיראן גרופ, טלסיס ו־פלסאון תעשיות, שרשמו ירידות שווי בשנה האחרונה.


במדד ת״א־125, שמאגד את כלל המניות במדדי ת״א־35 ות״א־90, נרשמות כניסות ויציאות משמעותיות המשפיעות על מבנה השוק כולו. ארבע חברות חדשות מצטרפות למדד: גילת, מור השקעות, רימון ו־אמפא. גילת מייצגת את התחזקות תחום התקשורת והלוויינים, מור השקעות מחזקת את תחום ניהול ההון המקומי, רימון מוסיפה נדבך מתחום התשתיות, ואמפא, שהצטרפה לבורסה רק לאחרונה, משקפת את התרחבות תחום המימון החוץ־בנקאי והנדל״ן.

הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

מה יהיה מחר בבורסה? שבבים, בנקים ומניות הביטחון

על החברה שהיתה על סף קריסה והגיעה לשווי של 10 מיליארד דולר, על הקשר בין מחירי הדירות למחירי המניות ועל הבנקים

מערכת ביזפורטל |

המניות הדואליות חוזרות לתל אביב עם מסר מאוד ברור - השבבים בעלייה. הפעם היתה זו אינטל שהרימה את התחום ומי שתהנה מכך בעיקר תהיה - נובה 0.97%  . נובה חוזרת עם פער אריביטראז' חיובי של 4%. השווי שלה  חצה לראשונה את ה-10 מיליארד דולר וזו הזדמנות לספר לכם על הדרך של החברה - מסטארט אפ להנפקה, לנפילה וכמעט מחיקה וכמעט מאפס להגיע ל-10 מיליארד. החזון של ד"ר דישון, המקום הנכון להיות בו, והביצוע של הנהלה מוצלחת. 

הסיפור של נובה הוא בלתי נתפס. צמיחה רציפה מרבעון לרבעון במשך יותר מעשור בזכות התמחות בפיתוח וייצור של מכשירי מדידה לתעשיית המוליכים למחצה, מביאים אותה למספרים שאף אחד לא יכול היה לחלום עליהם. אם הייתם אומרים למייסד, ד"ר גיורא דישון שהחברה תגיע למיליארד דולר, הוא היה אולי אומר יש מצב. אחרי הנפילה הוא עסק בלשרוד. עברו 15 שנים, דישון כבר מזמן פרש, והחברה שלו היא שחקנית חשובה וגדולה בתחום מערכות הבדיקה לתעשיית השבבים.    

אחרי משבר הדוט.קום, מניית נובה נסחרה בעשרות סנטים, בשווי של כ-20 מיליון דולר ועמוק מתחת למזומנים בקופה. הסיכון היה גדול כי החברה שרפה מזומנים. המזומנים בקופה הגיעו דרך הנפקה בשנת 2000 שהוביל אז המייסד והמנכ"ל ד"ר דישון. אלמלא ההנפקה, לא היתה היום נובה. המסר למנהלים הוא פשוט - מנפיקים כשאפשר לא כשצריך. המסר למשקיעם הוא - זהירות. ובכלל חשוב תמיד להזכיר, הנפקות נעשות במצב של חוסר איזון באינפורמציה בין המוכרים-מנפיקים לבין הקונים. נובה נפלה אחרי ההנפקה בכ-93% לפני שהתאוששה. 

דישון שיצא מאורבוטק דיבר אז על יכולת להצמיח את נובה לחברה גדולה, אבל סדרי הגודל שהוא דיבר עליהם היו צנועים - מכירות של עשרות, אולי מאות בודדות של מיליונים. המספרים היום הם פי כמה וכמה, השווי הוא חלומי. 

סיפור הצלחה ישראלי מרשים ולא יחיד, אבל מה העתיד של נובה? חברות ישראליות גדולות בתעשייה הזו ובתעשייה של מערכות בדיקה לבסוף נמכרות. האם זה מה שיקרה כאן? והאם שווי של 10 מיליארד לא מוגזם? היא במכפיל רווח עתידי של 35. נראה שמה שיכול להעלות את המניה בעתיד זו מכירה-אקזיט. החדשות הטובות של העסק מגולמות באופן כנראה מלא במכפיל. המניה עברה כבר מזמן את מחירי היעד שניתנו לה. כל פעם מחדש האנליסטים מספקים מחיר יעד ותוך כמה חודשים המניה חוצה אותו.