אחרי פתיחה ירוקה ברקע התקווה להסכם על החטופים וסיום הלחימה, יום המסחר אתמול הסתיים באדום. בעוד מדדי הפיננסים זינקו בשעות הבוקר, כאשר מניות הביטוח קפצו ביותר מ-3%, הם איבדו גובה עד הסגירה ובסופו של דבר סגרו בטריטוריה שלילית. יום המסחר התנודתי אתמול מקבל הסבר כשבוחנים את תנועות הכסף בבורסה, הפער בין המשקיעים הזרים לישראלים. בעוד המוסדיים ובעיקר הציבור המקומי נותרו אופטימיים וניצלו את הירידות לקניות, המשקיעים הזרים ביצעו מכירות אגרסיביות והובילו את הסנטימנט לשינוי כיוון ולסגירה שלילית. 

מה שינה את המומנטום?

הבוקר נפתח באופטימיות בעקבות דיווחים על התקדמות במו"מ ותדרוכים מהבית הלבן שהכותרת על "כולם קרובים לעסקה". אבל בהמשך היום זרמו דיווחים מחמאס שהארגון לא מקבל את דרישות הפירוז כפי שהוגדרו במתווה האמריקני, ובמקביל מדינות ערביות בהובלת קטאר דרשו שינויים מהותיים: שהכוחות הבינלאומיים יוצבו מחוץ לערי הרצועה, שהממשל החדש בעזה יהיה מזוהה עם הרשות הפלסטינית, ושחמאס לא יתפרק לחלוטין מנשקו. השילוב של ספק פוליטי בישראל סביב אזכור “נתיב אפשרי למדינה פלסטינית” והכותרות מהאזור קירר במהירות את האווירה.

מי מכר ומי קנה?

לפי ניתוח של ביזפורטל לנתוני "הכסף החכם" של הבורסה לני"ע, המכירות הגיעו מהמשקיעים הזרים, שהעדיפו לצמצם חשיפה ברקע אי הוודאות, עם מכירות נטו של כ-464 מיליון שקל במניות בלבד אתמול. טבע, אלביט ופועלים בלטו בצד המכירות נטו, עם מכירות של כ-55-58 מיליון כל אחת, לצד דיסקונט, נייס ונקסט ויז'ן. הקניות בצד השני היו זניחות, גילת, דוניץ ומור השקעות בסכומים של כ-8 מיליון בלבד כל אחת. נראה שהכותרות על קשיים במו"מ וחוסר הוודאות הפוליטית הפנימית בישראל גורמו לזרים לצמצם חשיפה, כאשר הם רגישים לסיכון גיאופוליטי הרבה יותר מהמשקיע המקומי.

ואת ההבדל בין הרגישות בהחלט ניתן לראות דרך הרכישות של המשקיעים הישראליים, שעמדו מנגד וניצלו את הירידות אתמול עם רכישות נטו של למעלה מ-400 מיליון שקל במניות. בלטו קניות בתעודת הסל ת"א 125 בכמה עשרות מיליוני שקלים, לצד בחירת מניות ספציפיות כמו אלביט מערכות עם רכישה נטו בכ-55 מיליון ושורה של מניות בנקים וביטוח, פועלים, דיסקונט, מזרחי והפניקס, כל אחת סביב 20–25 מיליון. מבחינת הציבור המקומי, התמונה היא של ניצול חולשה במניות שהובילו את העליות בשנה האחרונה, בדגש על המניות הגדולות בפיננסים ובביטחון.

• ניתוח הראלי בת"א: זה לא העדר, אלא הכסף הגדול
• מפרקים את החבילה: מוכרים את הרכב לפירוק
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

ומה עשו המוסדיים? המוסדיים רשמו קניות נטו של כ-31 מיליון שקל, לא היקף גדול אך הכיוון חיובי. הם הובילו קניות בפועלים (36 מיליון), טבע (30 מיליון) ונייס (22 מיליון), תוך שהם מנצלים חולשה במניות הגדולות. מנגד, הם צמצמו חשיפה למדדים רחבים (מכירה של מעל 100 מיליון בתעודת סל על ת"א 125) והקטינו אחזקות באלביט, אנלייט וגילת. הגישה שלהם משקפת ניהול סיכונים, עם כניסה סלקטיבית במניות ספציפיות לצד הקטנה של סיכון כללי.

הכותרת המדינית מאמש על העסקה תומכת בשוק המקומי שנסחר בעליות חדות. מדד ת"א 35 עולה 1.4% ומדד ת"א 90 מזנק 2.8%.

בצד הסקטורים, ניתן לראות כי סקטור הנדלן בולט לחיוב, כאשר המשקיעים מצפים שהוודאות וסיום המלחמה יחזירו את הרוכשים לשוק. במדד ת"א 125 הבולטות בעליות הן קרסו נדלן קרסו נדלן 9.5%  , פרשקובסקי פרשקובסקי 8.38%  , אשטרום קבוצה אשטרום קבוצה , ישראל קנדה ישראל קנדה 7.49%   ונכסים ובניין נכסים ובנין 3.89%  , שעולות מעל 5% כל אחת חלק נושקות ל-8%. 

אחרי יום מסחר תנודתי שהחל באופטימיות והסתיים בירידות, הכותרת הגדולה של אתמול הגיעה מהזירה המדינית. אמש פורסמה הצהרה משותפת של הנשיא האמריקני דונלד טראמפ וראש הממשלה בנימין נתניהו אחרי פגישתם בבית הלבן. טראמפ כי ישראל קיבלה את המתווה האמריקני לסיום הלחימה והשבת החטופים. נתניהו אישר שהמתווה תואם את מטרות המלחמה של ישראל ואף התחייב להביאו לאישור הממשלה. טראמפ מצדו הצהיר שאם חמאס יחתום, כל החטופים ישוחררו בתוך 72 שעות והמלחמה תיפסק מיד, אך אם יסרב, “לישראל יהיה גיבוי מלא לסיים את העבודה”.

גל של מדינות מברכות על תכנית השלום של טראמפ: שבדיה, קנדה ירדן, סעודיה ואפילו פקיסטן. הקרמלין מצהיר כי הוא מקווה ליישום שיביא לרגיעה אזורית, ספרד בראשות ממשל פדרו סנצ'ס העוין שלמרות עמדותיו הביקורתיות כלפי ישראל בתקופה האחרונה מצטרפת לברכות, אליהן מצטרף גם נשיא לבנון שפרסם פוסט חיובי בנושא. משרד החוץ הקטארי מעדכן בהמשך שהם יערכו פגישה משותפת בנוכחות טורקית יחד עם משלחת של ארגון הטרור חמאס כדי לדון בפרטי התכנית של טראמפ. חמאס החל לבחון את פרטי תוכנית טראמפ.

שערי המטבע הם תמיד כמו נדנדה: תמיד כשצד אחד מרוויח, צד אחר נפגע. כשהשקל מתחזק, כמו שקורה בחודשים האחרונים, היצואנים, בעיקר, מרגישים את ההכבדה. במילים פשוטות הם מקבלים פחות דולרים תמורת השקלים שלהם, ואיתם הם צריכים לשלם לעובדים ולמלאי ברמות מחירים יקרות יותר בהשוואה לפעילות העסקית. בשגרה אפשר לאזן את זה. כשהמגמה היא איטית וסבירה ונעה בטווח הגיוני, קל יותר לגדר את המטבע ולהוריד סיכון. אבל כשהמגמה מתחזקת וגם נמשכת, הכלים הרגילים כבר לא מספיקים. בשיחה עם ד״ר אדם רויטר, יו״ר ומנכ״ל "חיסונים פיננסיים" הוא מזהיר שהתחזקות השקל הופכת לאיום קיומי על סטארט-אפים ישראליים; למה גידור כבר לא מספיק? מדוע בנק ישראל חייב להתחיל לקנות זהב, ומה עומד מאחורי המשך היחלשות הדולר בעולם - השקל חונק את הסטארט-אפים - מה אפשר לעשות?

• הדולר נופל 1.5% - עסקה בעזה והססנות של הנגיד
• רכבת הרים בבורסה; סגירה בירידות קלות
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

במקביל לעליות בשוק המניות, עליות גם בשוק האג"ח הממשלתי כשהתשואות יורדות בהתאמה - איגרת חוב ממשלתית שקלית בריבית קבועה במח"מ של 10.5 מוסיפה 0.2% ונסחרת בריבית ברוטו של 4.22%.