העבירו לכם סכום כסף גדול וחריג לחשבון? סביר להניח שהבנק ישאל שאלות

ישראלים נוטים להתעצבן כשהבנק מבקש הסבר או אסמכתא על העברה נכנסת, משיכה או הפקדת מזומן חריגה. "מה פתאום הבנק חושד בי?" הם שואלים, ורואים בזה מטרד או בירוקרטיה מיותרת.

אבל זו לא גחמה של הבנקאי. כל נושא המאבק בהלבנת הון ומימון טרור מעוגן בחוק, והבנקים לא פועלים כאן לפי שיקול דעת חופשי. הם מחויבים להוראות הללו, והפרה שלהן חושפת אותם לסנקציות קשות.

בעידן הביג-דאטה וה-AI, כל פעולה חריגה מרימה מיד דגל אדום במערכות הניטור. הבנקאי או מנהל קשרי הלקוחות מחויב לקבל מהלקוח הסבר ומסמכים לכל פעולה שאינה מתיישבת עם מה שהבנק מכיר עליו. בנוסף, הבנק מחויב בדיווח אקטיבי לרשות לאיסור הלבנת הון על פעולות מעל רף כספי קבוע, כמו פעולות במזומן מעל 50 אלף שקל, או העברות בסכומים גבוהים. יש מי שסבורים שפיצול הפקדה גדולה לכמה הפקדות קטנות "יעבור מתחת לרדאר". בפועל, מערכות הניטור תוכננו בדיוק כדי לזהות דפוס כזה, ולעיתים דווקא הפיצול מעורר יותר שאלות מאשר הפקדה אחת גלויה ומוסברת. 

אם אתם מצפים שהבנקאי יאמר לכם במפורש "אנחנו חושדים בהלבנת הון", זה לא יקרה. החוק אוסר על הבנק לגלות ללקוח אם הועבר או עומד להיות מועבר דיווח לרשות לאיסור הלבנת הון. לכן, לעיתים נדמה שהבנק מבקש עוד ועוד מסמכים בלי להסביר למה, כשבפועל גם ההסברים שלו כפופים למגבלות החוק.

לרוב דווקא השינוי בהתנהגות הוא שמושך את תשומת הלב. נניח שיבואן רהיטים מעביר מדי חודש תשלום לספק בחו"ל בסכום שמתאים לפעילות העסק. במקרה כזה אין סיבה מיוחדת להתרגש. אבל אם עסק קטן, שמעולם לא פעל בזירה הבינלאומית, מתחיל לקבל לפתע העברות ממספר מדינות שונות, זו כבר סיבה לעצור ולשאול שאלות.

לקוחה חדשה שמגיעה לפתוח חשבון הרחק ממקום מגוריה ומתחילה לבצע הפקדות ממקורות שונים עשויה לעורר שאלות. כך גם חנות צעצועים שמפקידה צ'קים מגוף שאין קשר עסקי בינו לבין תחום עיסוקה, או אברך שמקבל באותו חודש העברות ממספר רב של גורמים שונים. כל אחד מהמקרים הללו עשוי להעלות חשד שמדובר בחשבון המשמש כ"חשבון קש" או כצינור להעברת כספים. כל אחד מהמקרים האלה יכול להיות תמים לחלוטין, אבל הוא מחייב את הבנקאי לתשאל את הלקוח. 

רוב הפעולות שנראות חריגות מתבררות בסוף כלגיטימיות לאחר שהלקוח מספק הסבר. היה לי, למשל, לקוח שזכה בטורניר פוקר בחו"ל וקיבל העברת מט"ח של 120 אלף אירו. במשך יותר מחודשיים מחלקת איסור הלבנת הון בבנק הערימה קשיים ודרשה עוד ועוד אסמכתאות וניירות, עד שהסכימה לבסוף לזכות את החשבון שלו בכספים.

אי שיתוף פעולה עם הבנק עלול להוביל לצעדים דרסטיים מצדו, מעיכוב וסירוב לבצע את הפעולה הספציפית, דרך הקפאת החשבון, ועד לסגירת החשבון באופן חד צדדי ודיווח על הלקוח לרשויות.

דגל אדום לא מעיד בהכרח על הלבנת הון או עבירה פלילית. מדובר באינדיקטור שהחוק מחייב את הבנק לבדוק. מענה מהיר ומגובה במסמכים הוא הדרך הפשוטה והנכונה ביותר לעבור את המשוכה הזו ולהמשיך בפעילות שוטפת.

• קיפאון במספר תיקי החילוט במאבק בפשיעה הכלכלית - למרות יעילותם
• שימוע לבכירי חברת המשקאות Blu בחשד למרמה, הלבנת הון ועבירות מס

ריכזנו עבורכם 80 כתבות על הלבנת הון

הכותב עסק שנים בייעוץ השקעות וכיום הינו משקיע עצמאי