עוד הונאה פיננסית? Pocket Option מציעה אופציות בינאריות למשקיעים ישראלים - הרשות מזהירה
לאחר בדיקה של רשות ני'ע, מתברר שקיימת זירת סוחר מסוכנת של אופציות בינאריות, הפועלת בקרב משקיעים ישראלים. ממה צריך להיזהר, האם מדובר בקזינו שבו "הבית תמיד זוכה", וגם - מה למדנו מפרשיות קודמות בתחום?
הרשות לניירות ערך מפרסמת אזהרה חמורה למשקיעים: זירת המסחר הנקראת "Pocket Option" פועלת בישראל ללא רישיון, ומציעה לציבור מסחר באופציות בינאריות – בניגוד לחוק. מדובר במכשיר פיננסי שנאסר לשימוש בישראל בשל הסיכון הגבוה הכרוך בו, והעובדה שפעילות מסוג זה אינה מפוקחת חושפת את המשקיעים לסיכונים חמורים.
לפי בדיקת הרשות, Pocket Option פונה למשקיעים ישראלים באמצעות פרסומים מפתים, מבטיחה רווחים מהירים, אך למעשה, מדובר בפעילות לא חוקית שעלולה להוביל להפסדים כבדים. ללא פיקוח רגולטורי, אין למשקיעים כל הגנה במקרה של הפסד, מרמה או קריסת החברה. מעבר לכך, גופים כאלה עלולים להיות מנוהלים באופן מפוקפק וגםלשמש להלבנת הון והונאות נוספות.
מקרים דומים בעבר כבר הובילו משקיעים לאובדן כספים משמעותי. כך למשל, הונאות פיננסיות מהסוג הזה כבר פגעו בעשרות אלפי אנשים ברחבי העולם, כאשר הבטחות לרווחים גבוהים הפכו תוך זמן קצר להפסדים כבדים. גם במקרה של זירת הסוחר Pocket Option, סימני האזהרה דומים: היעדר פיקוח, הצעות לרווחים מהירים, ומודל עסקי בעייתי שמזכיר הונאות פונזי.
- גלובל אפ ובעל מניות בה יפצו בריטית ב-1.2 מיליון דולר
- ההונאה הישראלית שהרעידה את ארה"ב: לי אלבז תשלם מאות מיליוני דולרים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מה בעצם המוצר שהיא מוכרת?
בבסיס אופציה בינארית יש רעיון פשוט - משקיעים מהמרים על האם נכס פיננסי (כמו מניה, מטבע או סחורה) יעלה או ירד בתוך זמן קצר. אם צדקת – הרווחת אחוז מסוים. אם טעית – הפסדת את כל הכסף. לכאורה, זוהי דרך חוקית למסחר פיננסי, אבל בפועל רבים מהגופים שהפעילו פלטפורמות של אופציות בינאריות תיכננו אותן כך שהלקוחות יפסידו כמעט תמיד. היו מניפולציות מתוחכמות ששינו את הסיכוי להרוויח, מניעת משיכות כספים, מצגי שווא על מומחיות הברוקרים, ועוד טריקים שגרמו ללקוחות להפסיד את כל כספם.
הגברת שהייתה חלוצת הענף
לי אלבז, ישראלית ששימשה מנכ"לית חברת יוקום תקשורת, הייתה אחת מהדמויות הבולטות בתחום. היא וחבריה, יוסי הרצוג ושלום פרץ, הפעילו רשת של אתרי מסחר באופציות בינאריות, ששכנעו אלפי לקוחות מארה"ב ואירופה להשקיע סכומי כסף גדולים. כל הרעיון של יוקום היה בעצם להציג הזדמנות רווח קלה: שיחות מכירה אגרסיביות שגרמו ללקוחות להאמין שהם יכולים להפוך לעשירים בקלות.
- קריית טבעון - למה אנבידיה בחרה בה ו-10 עובדות על האזור
- מדריך מקיף על טופס 17 - כל מה שצריך לדעת
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- משרד התקשורת ביטל את עמלות הוראת הקבע בחברות התקשורת
מנעו משיכות כספים: כשהלקוחות ניסו למשוך רווחים, הם נתקלו בתירוצים אין-סופיים. שינו את תנאי המשחק: בפועל, הפלטפורמות נבנו כך שהלקוחות יפסידו ברוב העסקאות. התחזו למומחים: ברוקרים ישראלים
דיברו עם מבטא אמריקאי והתחזו ליועצים פיננסיים אמינים. בין 2014 ל-2019, העסק של אלבז הונה לקוחות בהיקף מוערך של 140 מיליון דולר.
דבר זה הוביל לתפיסתה של אלבז ולאחר חקירה ממושכת של ה-FBI והרשויות הפדרליות בארה"ב לי אלבז נעצרה ב-2017 כאשר הגיעה לארה"ב בטיסה. חבר מושבעים פדרלי הרשיע אותה בהונאה פלילית חמורה, ובית המשפט קבע כי היא רימתה משקיעים במכוון.
ביום חמישי האחרון כתבנו על אלבז ושם הדגשנו את המחיר שתשלם בעקבות מעשיה: ההונאה הישראלית שהרעידה את ארה"ב: לי אלבז תשלם מאות מיליוני דולרים. בין היתר דיווחנו על עונשים חסרי תקדים נגדה ונגד חבריה להונאת האופציות הבינאריות: פיצויים בגובה 28 מיליון דולר, וקנס כולל של 451 מיליון דולר על המעורבים בפרשה.
- 2.למה הרשות לא פועלת לסגור ולהעמיד לדין (ל"ת)עושה חשבון 02/02/2025 17:25הגב לתגובה זו
- 1.זו כותרת. זו השכלה פיננסית. ישראל גן עדן לנוכל (ל"ת)איתי 02/02/2025 12:24הגב לתגובה זו
מגדל one world trade tower קרדיט: גרוק10 המגדלים הגבוהים בעולם
בין חלקם יש תחרות, רובם שברו שיא כלשהו וכולם מהווים הישג הנדסי, היכנסו לראות מיהם המגדלים הגבוהים בעולם: איפה תוכלו לעלות לקומה ה-96 ב-40 שניות ואיפה תוכלו לעמוד על רצפת זכוכית בקומה ה-120
כל אחד מהמגדלים הגבוהים בעולם הוא הישג הנדסי וטכנולוגי, אך נראה כי מתקיימת מאין תחרות בין המתכננים שלהם על שיאים שונים: בין אם מעליות מהירות, השעון הכי גדול, קומת התצפית עם הנוף הכי רחוק ומה לא. מעבר ליוקרה ולחדשנות יש לכל אחד מהם גם אלמנטים תרבותיים שמדברים על זהות ולאומיות. ריכזנו עבורכם רשימה שכולה שבירת שיאים בלתי ייאמנים של הנדסה, טכנולוגיה וחדשנות, יחד עם עוד 10 מגדלים ישראליים שמביאים לנו גם קצת כבוד.
1 # Burj Khalifa, דובאי, איחוד האמירויות
הגובה של המבנה מגיע לכ-828 מטרים. הוא הושלם ונפתח בשנת 2010. המבנה כולל כ-154 קומות + 9 קומות תחזוקה. העלות הכוללת לבנייתו הוערכה בכ-1.5 מיליארד דולר . בשעתו, המגדל שבר שיאים רבים והפך לסמל של פריצת גבולות האדריכלות והנדסה. המבנה משמש בעיקר למגורים, מלון, משרדים ותצפית לתיירים.
המגדל נבנה כחלק מהשאיפה של דובאי להפוך למרכז גלובלי של עסקים ותיירות,
תצפית "at the top" שנמצאת בקומה 124, מושכת מיליוני מבקרים מדי שנה ומאפשרת ראייה של עד 80 קילומטר בימים בהירים. האדריכל אדריאן סמית שאב השראה מצמח ההימנוקליס המדברי בעיצוב הצורה המדורגת של המגדל, שמטרתה להפחית את עומסי הרוח בגובה רב כל כך. המעליות במגדל נוסעות במהירות של עד 10 מטר לשנייה ומחזיקות בשיא עולמי למהירות למעליות בודדות.
- בנייה לגובה בירושלים? לא כל כך מהר
- 1,654 דירות חדשות ייבנו בבת ים. כמה הן יעלו?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

מפתיע: האינפלציה בישראל נמוכה בהרבה מהמדינות המפותחות
אם חשבתם שישראל הרבה יותר יקרה מהעולם, המספרים מוכיחים אחרת: עשור של אינפלציה נמוכה מציב את ישראל בפער של יותר מפי 2.5 מול ה-OECD
מסתבר שקצב האינפלציה בישראל נמוך בהרבה מאשר ברוב המדינות המפותחות, ה-OECD. זאת בניגוד ל"תחושות בטן" שיש לנו. מסתבר גם שמדד מפתיע מראה שאפילו מחירי השירותים העירוניים בתל אביב, כבר אינם בראש רשימת הערים המרכזיות היקרות בעולם המערבי, כפי שהיה בעבר. המסקנות הללו מספקות ללא כל ספק עוד תחמושת לאלו הדורשים מבנק ישראל להוריד את הריבית במיידי וכמה שיותר.
בממוצע שנתי קצב האינפלציה בישראל ב-10 השנים האחרונות היה 1.4% לשנה מול ממוצע של 3.8% ב-OECD. משמע בחו"ל, ברבות מהמדינות המערביות, קצב האינפלציה הממוצע גבוה ביותר מפי 2.5 מאשר אצלנו!
המקור: עיבודי חיסונים פיננסים לפרסום של ה-OECD
www.oecd.org/content/dam/oecd/en/data/insights/statistical-releases/2025/7/consumer-prices-oecd-07-2025.pdf- למה השוק מריע לאינפלציה של 3%?
- מהאינפלציה לצמיחה: מלחמת הסחר חוזרת למרכז הבמה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תל אביב (מבחינת יוקר המחייה) זה לא מה שהיה פעם
כדי להבין עד כמה תמונת האינפלציה מורכבת וכוללת הרבה מאד אלמנטים שהמדיה הכלכלית פעמים רבות מתעלמת מהם, להלן טבלה ובה בדיקה שפרסמו Visual Capitalist על בסיס נתונים שבדק דויטשה בנק, בנוגע לעלות החודשית שמשקי הבית ועסקים בערים שונות בעולם משלמים על שירותים עירוניים דוגמת חשמל, מים, פינוי אשפה וכו':
