עוד הונאה פיננסית? Pocket Option מציעה אופציות בינאריות למשקיעים ישראלים - הרשות מזהירה
לאחר בדיקה של רשות ני'ע, מתברר שקיימת זירת סוחר מסוכנת של אופציות בינאריות, הפועלת בקרב משקיעים ישראלים. ממה צריך להיזהר, האם מדובר בקזינו שבו "הבית תמיד זוכה", וגם - מה למדנו מפרשיות קודמות בתחום?
הרשות לניירות ערך מפרסמת אזהרה חמורה למשקיעים: זירת המסחר הנקראת "Pocket Option" פועלת בישראל ללא רישיון, ומציעה לציבור מסחר באופציות בינאריות – בניגוד לחוק. מדובר במכשיר פיננסי שנאסר לשימוש בישראל בשל הסיכון הגבוה הכרוך בו, והעובדה שפעילות מסוג זה אינה מפוקחת חושפת את המשקיעים לסיכונים חמורים.
לפי בדיקת הרשות, Pocket Option פונה למשקיעים ישראלים באמצעות פרסומים מפתים, מבטיחה רווחים מהירים, אך למעשה, מדובר בפעילות לא חוקית שעלולה להוביל להפסדים כבדים. ללא פיקוח רגולטורי, אין למשקיעים כל הגנה במקרה של הפסד, מרמה או קריסת החברה. מעבר לכך, גופים כאלה עלולים להיות מנוהלים באופן מפוקפק וגםלשמש להלבנת הון והונאות נוספות.
מקרים דומים בעבר כבר הובילו משקיעים לאובדן כספים משמעותי. כך למשל, הונאות פיננסיות מהסוג הזה כבר פגעו בעשרות אלפי אנשים ברחבי העולם, כאשר הבטחות לרווחים גבוהים הפכו תוך זמן קצר להפסדים כבדים. גם במקרה של זירת הסוחר Pocket Option, סימני האזהרה דומים: היעדר פיקוח, הצעות לרווחים מהירים, ומודל עסקי בעייתי שמזכיר הונאות פונזי.
- גלובל אפ ובעל מניות בה יפצו בריטית ב-1.2 מיליון דולר
- ההונאה הישראלית שהרעידה את ארה"ב: לי אלבז תשלם מאות מיליוני דולרים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מה בעצם המוצר שהיא מוכרת?
בבסיס אופציה בינארית יש רעיון פשוט - משקיעים מהמרים על האם נכס פיננסי (כמו מניה, מטבע או סחורה) יעלה או ירד בתוך זמן קצר. אם צדקת – הרווחת אחוז מסוים. אם טעית – הפסדת את כל הכסף. לכאורה, זוהי דרך חוקית למסחר פיננסי, אבל בפועל רבים מהגופים שהפעילו פלטפורמות של אופציות בינאריות תיכננו אותן כך שהלקוחות יפסידו כמעט תמיד. היו מניפולציות מתוחכמות ששינו את הסיכוי להרוויח, מניעת משיכות כספים, מצגי שווא על מומחיות הברוקרים, ועוד טריקים שגרמו ללקוחות להפסיד את כל כספם.
הגברת שהייתה חלוצת הענף
לי אלבז, ישראלית ששימשה מנכ"לית חברת יוקום תקשורת, הייתה אחת מהדמויות הבולטות בתחום. היא וחבריה, יוסי הרצוג ושלום פרץ, הפעילו רשת של אתרי מסחר באופציות בינאריות, ששכנעו אלפי לקוחות מארה"ב ואירופה להשקיע סכומי כסף גדולים. כל הרעיון של יוקום היה בעצם להציג הזדמנות רווח קלה: שיחות מכירה אגרסיביות שגרמו ללקוחות להאמין שהם יכולים להפוך לעשירים בקלות.
- הכפלת הפטור ממס על יבוא אישי - שאלות ותשובות
- משבר הגדלות הרמטכ"ל: הפשרה נדחתה, החקיקה בסכנה
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
מנעו משיכות כספים: כשהלקוחות ניסו למשוך רווחים, הם נתקלו בתירוצים אין-סופיים. שינו את תנאי המשחק: בפועל, הפלטפורמות נבנו כך שהלקוחות יפסידו ברוב העסקאות. התחזו למומחים: ברוקרים ישראלים
דיברו עם מבטא אמריקאי והתחזו ליועצים פיננסיים אמינים. בין 2014 ל-2019, העסק של אלבז הונה לקוחות בהיקף מוערך של 140 מיליון דולר.
דבר זה הוביל לתפיסתה של אלבז ולאחר חקירה ממושכת של ה-FBI והרשויות הפדרליות בארה"ב לי אלבז נעצרה ב-2017 כאשר הגיעה לארה"ב בטיסה. חבר מושבעים פדרלי הרשיע אותה בהונאה פלילית חמורה, ובית המשפט קבע כי היא רימתה משקיעים במכוון.
ביום חמישי האחרון כתבנו על אלבז ושם הדגשנו את המחיר שתשלם בעקבות מעשיה: ההונאה הישראלית שהרעידה את ארה"ב: לי אלבז תשלם מאות מיליוני דולרים. בין היתר דיווחנו על עונשים חסרי תקדים נגדה ונגד חבריה להונאת האופציות הבינאריות: פיצויים בגובה 28 מיליון דולר, וקנס כולל של 451 מיליון דולר על המעורבים בפרשה.
- 2.למה הרשות לא פועלת לסגור ולהעמיד לדין (ל"ת)עושה חשבון 02/02/2025 17:25הגב לתגובה זו
- 1.זו כותרת. זו השכלה פיננסית. ישראל גן עדן לנוכל (ל"ת)איתי 02/02/2025 12:24הגב לתגובה זו

הכפלת הפטור ממס על יבוא אישי - שאלות ותשובות
מה כוללת הרפורמה של בצלאל סמוטריץ' בקשר למע"מ על יבוא אישי?
הכפלת פטור ממע"מ ביבוא אישי מ-75 דולר ל-150 דולר החל מינואר 2026.
למה נועד הפטור?
להוזיל עלויות לצרכן ולהגביר תחרות מול רשתות ומחירים גבוהים בישראל.
מה החשש של הקמעונאים?
תחרות לא הוגנת שתביא לסגירת אלפי חנויות קטנות ועסקים מקומיים.
טענת המתנגדים העיקרית?
אובדן של כ-2 מיליארד שקל הכנסות מע"מ ופגיעה קשה במסחר.
הצרכנים באמת יחסכו?
כן, עד 18% על אופנה, קוסמטיקה ולייף-סטייל, אבל לא משמעותי לטווח ארוך.
מי ירוויח הכי הרבה?
עליאקספרס, אמזון, חברות שילוח והצרכן הפרטי הישראלי.
איך דואר ישראל יתמודד?
כבר עמוס מאוד, יצטרך הרחבה משמעותית של מיון ושליחויות.
מה עם נקודות איסוף?
יקבלו יותר תנועת לקוחות אך רווחיות נמוכה מעמלות.
השפעה על חברות ישראליות?
פגיעה קשה באופנה וקוסמטיקה, חלקן ישקלו מעבר לחו"ל.
כמה המדינה תפסיד?
כ-2 עד 2.25 מיליארד שקל בשנה מהפסד גביית מע"מ.
יש קשר פוליטי?
רבים רואים בזה צעד פופוליסטי לקראת בחירות 2026.
עמדת אתרי הסחר הישראליים?
חוששים מאובדן לקוחות, שוקלים להקים מחסנים בקפריסין או ירדן.
יש חלופות טובות יותר?
פטור מדורג או הטבות לעסקים מקומיים – כרגע לא מתוכנן.
מתי זה נכנס לתוקף?
צפוי להיכנס לתוקף ב-1 בינואר 2026 לאחר אישור הצו.
מה אומר הדרג המקצועי?
התנגדות חריפה, המליץ לבטל את הפטור ממע"מ לגמרי.
ילכו לבג"ץ?
איגודי סוחרים ותעשיינים מאיימים בעתירה לבג"ץ לעצירת הרפורמה.
